תביעה נגד חברה שמספקת לידים לעסקים דרך האינטרנט

תביעה נגד חברה שמספקת לידים לעסקים דרך האינטרנט

התובע טוען כי הנתבע לא גילה לו כי פניות רבות הן ממערכת חיוג אוטומטי, בקשות לתרומה, הצעות שיווקיות וטעויות ומה מדיניותו לגבי שיחות אלה וכי נציגת הנתבע נתנה לו להבין שישלם רק עבור השיחות הרלבנטיות לעסק ובכך הטעתה את התובע.

עניינה של תביעה זו הוא בטענות התובע להפרת הוראות חוק הגנת הצרכן על ידי הנתבע.

עיקרי העובדות


הנתבע מספק שירותים בתחום השיווק, לרבות פרסום לעסקים במדריך העסקים באתר "ירושלמי".
בחודש אוקטובר 2012 התעניין התובע בפרסום לבית העסק שלו בתחום האיטום.
התובע מילא את פרטיו באתר והנתבע השיב עם פרטי ההצטרפות. לתובע הוסבר כי החיוב מתבצע לפי כמות השיחות שיקבל התובע דרך האתרים אותם מפעיל הנתבע וכי אומדן השיחות מתאפשר לפי מספר טלפון אישי המוקצב לכל מפרסם. סוכם כי התובע ישלם סך של 29.25 ₪ עבור כל פנייה רלבנטית דרך האתר. מששאל התובע, מה יקרה אם יתקשרו אנשים בעניין שירותים שאינו מספק, השיבה נציגת הנתבע כי לשם כך ישנו כרטיס המפרט את השירותים שהעסק מספק.


טענות התובע


ביום 6.12.12 קיבל התובע שיחה דרך האתר שהיתה הודעה מוקלטת שתכליתה בקשה לתרומה. מספר ימים לאחר מכן הודיע התובע לנתבע באמצעות הדוא"ל כי מדובר בבקשת תרומה ועל כן אין לחייבו בגין השיחה. מאז היו מספר שיחות נוספות, שעניינן בקשת תרומה.
התובע טוען כי הנתבע לא גילה לו כי פניות רבות הן ממערכת חיוג אוטומטי, בקשות לתרומה, הצעות שיווקיות וטעויות ומה מדיניותו לגבי שיחות אלה וכי נציגת הנתבע נתנה לו להבין שישלם רק עבור השיחות הרלבנטיות לעסק ובכך הטעתה את התובע. גם לאחר שפנה התובע לנתבע והודיע כי הוא מבקש שלא לחייבו עבור השיחה שהינה בקשת תרומה, התעלם הנתבע מפנייתו ולא הודיע לו כי השיחה תחויב בתשלום.
ביום 15.1.13 קיבל התובע חשבונית ע"ס של 146 ₪ ובה חיוב עבור חמש שיחות. ביום 18.1.13 פנה התובע לנתבע בבקשה לקבל את פירוט השיחות והסביר כי הסיבה לבקשתו היא כי ישנן שיחות עבורן אין מקום לחייבו בתשלום. הנתבע לא השיב לפניה. גם פנייה נוספת של התובע בכתב מיום 14.2.13 לא נענתה.
ביום 1.3.13 פנה התובע לנתבע בשלישית, ואף זו לא נענתה. רק לאחר פנייה מיום 7.4.13, קיבל התובע ביום 8.4.13 את פירוט השיחות, וזאת 72 יום לאחר פנייתו הראשונה. אז גילה כי חויב גם על השיחות שתכליתן בקשות תרומה וכן על שיחה שארכה ארבע שניות בלבד ונפסקה בשל תקלה טכנית. התובע ביקש מהנתבע עוד באותו היום להשיב לו את החיובים עבור שלוש שיחות מתוך החמש, אך הנתבע לא השיב לפנייתו.
התובע פנה לנתבע שוב ביום 21.4.13, אך זה לא השיב לתובע ולא פירט את ממצאי הבירור.
התובע טוען כי הנתבע הטעה אותו, שכן לא גילה לו שיחות שאינן רלבנטיות יחויבו בתשלום ונתן לו להבין כי רק שיחות הרלבנטיות לשירותים אותן מעניק העסק יחויבו בתשלום. כן טוען התובע, כי הנתבע הפר את הוראת סעיף 13ד1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), משלא בירר את טענתו כי גבה ממנו סכומים ביתר, לא השיב לפניותיו בעניין גביית הסכומים ומשלא השיב לו את הסכומים אותם גבה. גם אם סבר הנתבע כי התובע אינו זכאי להשבת סכומים, היה עליו לפחות להשיב בתשובה מנומקת.
לפיכך, טוען התובע כי הוא זכאי להשבת הסכום שנגבה ביתר בסך של 87.60 ₪, הוצאות הצרכן בסכום של 16 ₪ לפי סעיף 13ד1 לחוק וכן פיצויים לדוגמה לפי סעיף 31א לחוק הגנת הצרכן.


טענות הנתבע


הנתבע טוען כי הוא מספק עבור הלקוח מודעת פרסום באתר האינטרנט, ובמסגרתה הוא מפרסם עבור הלקוח מספר וירטואלי. כל שיחה של מאן דהוא אל המספר הוירטואלי שסופק ללקוח נרשם אצל הנתבע והנתבע מנפיק חשבונית לחיוב לאותו לקוח עבור כל שיחה, למעט מקרה של מספר שיחות שבוצעו מאותו מספר טלפון.
הנתבע מוסיף וטוען כי בהתאם לתנאי ההתקשרות בין הצדדים, כל שיחה למספר הוירטואלי תחויב בתשלום וכי תוכן השיחה אינו רלבנטי.
כן טוען הנתבע, כי התובע קיבל מענה לכל פניותיו. כך, ביום 1.3.13 פנה התובע בבקשה לקבל דף פירוט שיחות וביום 8.4.13 נשלח דף פירוט שיחות לתובע.
לאחר שטען התובע כי יש לזכותו בעבור שלוש שיחות, התקשרה נציגת הנתבע לתובע והבהירה לו כי לא ניתן לזכותו בגין שיחות נכנסות למספר הוירטואלי, גם אם לטענתו מדובר בשיחות שמקורן ב"טעות" וכי כל טלפון מחויב בתשלום, אלא אם מדובר בשיחות טלפון שבוצעו מאותו מספר. מכאן שהסכום שנגבה מהתובע נגבה על-פי דין.


דיון והכרעה


השאלות הטעונות הכרעה בתביעה זו הן האם הטעה הנתבע את התובע בנוגע לתנאי ההתקשרות והאם הפר את הוראות סעיך 13ד1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").
אדון תחילה בטענת ההטעיה. מתמליל שיחת הטלפון שנערכה בין התובע לנציגת הנתבע עובר להתקשרות עולה, כי נאמר לתובע כי הוא משלם עבור כל שיחה אותה מקבל לטלפון הוירטואלי למעט שיחות כפולות. מששאל התובע מה קורה במקרה בו יתקשר אליו אדם בנוגע לשירותים שאותם אינו מעניק, השיבה נציגת הנתבע, כי לשם כך נועד כרטיס העסק אשר יפורסם באתר. במענה לכך, השיב התובע: "טוב. הבנתי. אפשר לנסות את זה". לא נאמר לתובע כי שיחות שמקורן בטעות או שאינן רלבנטיות לעסקו של הנתבע אינן מחויבות בתשלום.
איני מקבלת את טענת התובע כי היה על הנתבע להבהיר לו כי ישנם אנשים המתקשרים בטעות או באמצעות חיוג אוטומטי וכי שיחות אלה יחויבו בתשלום. התובע היה ער לעובדה כי כל שיחת טלפון למספר זה תחויב בתשלום, שהרי אף שאל את נציגת הנתבעת מה יקרה אם יתקשרו אנשים בבקשה לקבל שירותים אותם אינו מספק, ובתשובה נאמר לו כי לשם כך ישנו כרטיס העסק. תשובה זו הניחה את דעתו של התובע. נציגת הנתבעת לא התחייבה בשום שלב של השיחה כי שיחות שאינן רלבנטיות לא יחויבו בתשלום. נציגת הנתבע אף הבהירה בדיון כי אין באפשרותה לדעת מי מתקשר לתובע למסר הוירטואלי המפורסם באתר. לפיכך, אני קובעת כי לא היתה הטעיה מצד הנתבע וכי היה רשאי לחייב את התובע בגין שיחות שאינן רלבנטיות. ועל כן חיובו של התובע בתשלום הסכום עבור השיחות נעשה כדין.
אעבור עתה לדון בשאלה האם הפר הנתבע את הוראת סעיף 13ד1 לחוק הגנת הצרכן. סעיף זה קובע כי כאשר מדובר בעסקה מתמשכת והצרכן טוען כי נגבה ממנו סכום כסף גבוה מזה אותו הוא רשאי לגבות, יברר העוסק את טענתו בתוך עשרה ימי עסקים ויישלח לצרכן תשובה מנומקת בכתב בתוך 21 ימי עסקים.
מהמסמכים שצורפו לכתב התשובה של הנתבע, עולה כי לאחר שקיבל התובע מהנתבע את פירוט השיחות ביום 8.4.13, פנה התובע באותו יום במייל לנציגת הנתבע בטענה כי נגבו ממנו סכומים ביתר שלא בהתאם להסכם ההתקשרות וכי לא היה מקום לחייבו בגין שלוש שיחות. הנתבע לא השיב בכתב לפנייה זו של התובע וכל שטענה נציגת הנתבע כי דיברה טלפונית עם התובע. טענה זו הוכחשה על ידי התובע ואף לא הוכחה על ידי הנתבע. ביום 21.4.13 פנה התובע שוב במייל לנציגת נתבע, אך שוב התעלם הנתבע מפנייתו. מכאן שהנתבע לא מילא אחר הוראות סעיף 13ד 1(ב) לחוק, המחייב את העוסק למסור תשובה מנומקת בכתב על ממצאי הבירור, וזאת בתוך 21 ימי עסקים. משלא קיבל התובע תשובה לפנייתו הוגשה התביעה.
השאלה היא האם זכאי התובע לפיצוי בגין הפרת הוראת סעיף 13 ד1 לחוק. סעיף 31א(2ב1) לחוק קובע כי הצרכן יהיה זכאי לפיצויים לדוגמה במקרה בו טען הצרכן כי העוסק גבה ממנו סכום ביתר והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת סעיף 13ד1. במקרה זה, הוראת הסעיף כלשונה אינה חלה, שכן כאמור קבעתי כי הנתבע רשאי היה לגבות את הסכומים אותם גבה.
יחד עם זאת התעלמות הנתבע מפניות התובע והעובדה שלא השיב לפניותיו בכתב כפי שדורש החוק ראויה לביקורת. מהראיות שהוצגו עולה בבירור, כי שתי פניות במייל נעשו לנציגת הנתבע בבקשה שלא לחייבו עבור חלק מהשיחות ונציגת הנתבע לא טרחה להשיב לתובע בכתב מדוע חיובו נעשה כדין. התובע אף ציין כי לו היה מקבל את עמדת הנתבע בנוגע לחיובו בגין שיחות אלה, יתכן ולא היה מגיש את תביעתו. ואולם עמדת הנתבע נתגלתה לתובע רק עם הגשת כתב ההגנה.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי התובע זכאי להוצאותיו בגין הגשת התביעה חרף העובדה כי קבעתי כי לא היתה הטעיה מצד הנתבע וכי חיובו של התובע בגין השיחות נעשה כדין. הנתבע נהג שלא כשורה משהתעלם מפניות התובע ולא הבהיר לו מדוע חוייב כדין עבור השיחות, וזאת כאשר התובע סבר באמת ובתמים כי לא היה מקום לחיוב בגינן. התנהלות זו של הנתבע גרמה לתובע טרחה ואובדן זמן מיותר. בשל כך זכאי התובע לפיצוי בגין הוצאותיו, שכן לו היה משיב הנתבע לפניותיו ומבהיר בתשובה מנומקת בכתב מדוע החיוב בגין שיחות אלה נעשה כדין, סביר להניח כי תביעה זו לא היתה באה לעולם.
לאור האמור, אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע בגין הוצאותיו, שניתן היה לחסוך אותן לו היה הנתבע משיב לתובע על פנייתו, סכום של 500 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום.


פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הטרדות באינטרנט

  2. חשיפת זהות אימייל

  3. חשיפת זהות שולח מייל

  4. מצג כוזב באתר אינטרנט

  5. הגשת ראיה מאתר אינטרנט

  6. פוליסת ביטוח באינטרנט

  7. פרסום שם קטין באינטרנט

  8. הונאת אינטרנט איפוס חוב

  9. פרסום כתב תביעה באינטרנט

  10. העתקת תוכן מאתר אינטרנט

  11. תביעה על השמצות באינטרנט

  12. אספקת תכנים לאתר אינטרנט

  13. אחריות על מכירות באינטרנט

  14. חשיפת פרטי גולש באינטרנט

  15. חשיפת פרטים אישיים של גולש באינטרנט

  16. העתקת מאמרים לאתר אינטרנט

  17. איתור בעלים של אתר אינטרנט

  18. העתקת מודעות מאתרי אינטרנט

  19. סמכות שיפוט מקומית אינטרנט

  20. זנות באינטרנט - עבירה פלילית

  21. פיצוי על תקלה זמנית באינטרנט

  22. פרסום תמונה ללא רשות באינטרנט

  23. תביעה בגין אחסון אתר אינטרנט

  24. תביעה להסרת אתר מרשת האינטרנט

  25. חובת עירייה להקים אתר אינטרנט

  26. תביעת לשון הרע בפורום באינטרנט

  27. העלאת תמונות לאינטרנט ללא רשות

  28. תביעה נגד גולש אינטרנט אנונימי

  29. לשון הרע באינטרנט נגד עובד ציבור

  30. העלאת צילומים לאינטרנט ללא אישור

  31. סגירת אינטרנט לעובדים במקום העבודה

  32. הפרת זכויות יוצרים תמונות באינטרנט

  33. העלאת תמונה לאתר אינטרנט ללא אישור

  34. זכויות יוצרים על תמונה באתר אינטרנט

  35. איסור הורדת תמונות פדופיליה באינטרנט

  36. פיטורים בגלל שיתוף דף אינטרנט בפייסבוק

  37. העברה בנקאית באינטרנט - תביעה נגד בנק

  38. פריצה לאתר אינטרנט - גניבת רשימת לקוחות

  39. אי אספקת מוצרים שנרכשו דרך אתר אינטרנט

  40. אחריות מפעיל אתר אינטרנט לפרסום לשון הרע

  41. תביעת פיצויים על העתקת תוכן לאתר אינטרנט

  42. חשיפת זהות גולש באינטרנט עקב חשיפת שחיתות

  43. חוסר יכולת טכנית לחשוף פרטי גולש אינטרנט

  44. חשיפת זהותם של משתמשים אנונימיים באינטרנט

  45. הפצת תמונות עירום באינטרנט ע''י החבר לשעבר

  46. תביעה בגין שימוש במילות חיפוש בגוגל אדוורדס

  47. לכידת פדופילים ע''י התחזות לקטינים באינטרנט

  48. תביעה בגין פרסום באמצעות "דפי נחיתה" באינטרנט

  49. האם מותר לפרסם שמות חשודים בפלילים באינטרנט ?

  50. תביעה נגד חברה שמספקת לידים לעסקים דרך האינטרנט

  51. פיצויים על השמצת עורך דין באינטרנט - 30,000 ש''ח

  52. גילה אחרי 3 שנים שהוא משלם על שירותי אינטרנט ללא ידיעתו

  53. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא פרסום ''מטעה'' באינטרנט

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד סלקום בנושא תעריף גלישה באינטרנט

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון