תביעה בטענת התקנת סככה באופן לקוי

התובעת הזמינה סככה מהנתבעת, ולטענתה הסככה הותקנה באופן לקוי, היא אינה מחוזקת ומרעישה, ואינה אטומה. בכתב התביעה עתרה התובעת לפיצוי בסך 30,000 ₪. לכתב התביעה צורף העתק מכתב ששלחה התובעת לנתבעת, בה ציינה כי היא דורשת מהנתבעת לסיים את העבודה. התובעת לא ציינה בכתב התביעה מה היתה עלות הסככה, כמה שילמה או איך חישבה את הסכום אותו דרשה כפיצוי בתביעתה. 2. בכתב הגנתה טענה הנתבעת שסוכם על עלות הסככה בסך 5,500 ₪, ולאחר מכן עבור תוספת שדרשה התובעת (גגון וכן וולן לסככה, להלן: "התוספת") הוערכה בסכום נוסף של 300 ₪. לטענת הנתבעת, שולם על ידי התובעת במזומן סך של 600 ₪, במועד ההזמנה, במועד ההתקנה (שלא צויין) נמסרו 5 המחאות של 500 ₪ כל אחת, וסוכם שיתרת הסכום תשולם בגמר ההתקנה של התוספת. לטענת הנתבעת, ההמחאה הראשונה של התובעת הוחזרה על ידי הבנק בשל העדר כיסוי מספיק, ויתר ההמחאות בוטלו על ידי התובעת כפי שהודיעה במכתבה לנתבעת, ועל כן לא חזר נציגה כדי להשלים את העבודה. הנתבעת הוסיפה וטענה בהגנתה כי באם תקבל את התשלום המלא עבור העבודה, תשלים ותבצע את כל הנדרש ותדאג לתקן כל פגם, אם קיים. 3. במהלך הדיון טענה התובעת כי שילמה 600 ₪ במזומן בעת ההזמנה, ועוד 2,400 ₪ שולמו על ידה במזומן לידי המתקין - מיקי - שהיה בביתה במועד ההתקנה. התובעת טענה כי מיקי הבטיח לחזור לאחר שבוע ולהשלים את העבודה, ודחה את בואו פעם אחר פעם, עד שהגיע מועד פירעון השיק הראשון. התובעת אישרה שהשיק הראשון לא כובד, אך טענה שהבטיחה למיקי שתשלם במזומן עבור כל אחד מהשיקים, אלא שהוא דרש את מלוא התשלום מראש כתנאי להמשך העבודה. מנהל הנתבעת ציין בעדותו שהיה אצל התובעת במועד ההתקנה, כי למיטב ידיעתו לא שולם סכום נוסף מעבר למקדמה בסך 600 ₪ במזומן, ולו היה משולם סכום נוסף, היה יודע על כך. 4. במהלך הדיון הוצע על ידי בית המשפט כי הצדדים ישקלו פשרה, אך לא ניתן היה להביא להידברות ביניהם. עמדת התובעת היתה ששילמה בסך הכל 3,000 ₪ במזומן, והנתבעת אישרה קבלת 600 ₪ בלבד. על כן, הצדדים לא הסכימו לבוא בדברים ולשקול פשרה. במהלך הדיון התפרצה התובעת לדברי בית המשפט, לדברי בנה ולדברי מנהל הנתבעת באופן שלא איפשר לנהל דיון מסודר, ועל כן לא ניתן היה לבדוק אם ניתן להביא להידברות בין הצדדים. בנה של התובעת הציג בעת הדיון תמונות של הסככה במכשיר הטלפון הנייד שלו, מהן ניתן היה לראות שהעבודה לא הושלמה ו/או לא בוצעה במלואה ו/או בוצעה באופן בלתי מושלם. דיון והכרעה 5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, ולאחר ששקלתי את העדרה של אסמכתא כלשהי לתמיכה בטענות מי מהצדדים, מצאתי כי גרסתה של התובעת - חרף התנהלותה כמפורט לעיל - מהימנה עלי. 6. אמנם, התובעת לא ביקשה את ביטול העסקה, אלא רק את אכיפתה והשלמתה, אלא שהוכח והוסכם שהתובעת לא שילמה את מלוא המחיר המוסכם. גם בהתאם לגרסת התובעת, היא שילמה רק כמחצית העלות שנקבעה. נראה שאין מקום לאכיפת ההסכם, שכן הכרעה כזו תביא לחיוב התובעת בתשלום יתרת התמורה, ואף תדרוש מהנתבעת לבצע השלמת העבודה, בעוד התנהלות הצדדים מצביעה בבירור על הקושי שלהם להידבר ולנהל את המשך המגעים באופן ראוי. יתרה מכך, בית משפט זה אינו מוסמך ליתן צו המחייב את הנתבעת בביצוע עבודה, ועל כן פסק הדין שיינתן יהיה כספי, להחזר התמורה ששולמה על ידי התובעת. 7. לפיכך, עלי לקבוע מהו הסכום ששולם לנתבעת, אותו עליה להשיב לתובעת. 8. המתקין (מיקי) לא הובא לעדות על ידי הנתבעת. אמנם, הנתבעת לא ידעה שהתובעת תטען במועד הדיון כי שילמה סכום כסף נוסף במזומן, אלא שעדות המתקין היתה נדרשת גם להוכחת יתר טענות הנתבעת, לרבות הסיכום שנעשה עם התובעת לגבי התשלום עבור התוספת, אופן ביצוע התשלום ופריסת התשלומים, קבלת השיקים וכד'. הלכה פסוקה היא, כי אי הבאת עד רלבנטי שעומדת לרשותו של בעל דין, פועלת לחובתו. יתר מכך, לנתבעת לא היתה כל אסמכתא לסיכום שנעשה לעניין פריסת התשלום, לא הוצגה כל קבלה המתייחסת לקבלת השיקים ולכך שתישאר תמורה נוספת לתשלום לאחר פרעונם. מצופה מחברה מסחרית כי תפעל באופן מסודר בניהול ענייניה הכספיים, תעלה על הכתב כל סיכום, תתן קבלה וחשבונית גם בעת קבלת שיקים דחויים, ותחתים את הלקוח על כל הזמנת עבודה נוספת שבצידה התחייבות לתשלום נוסף. בהתאם לעמדת הנתבעת, ביצעה במהלך חודש דצמבר התקנה בסיסית, וקבלה 600 ₪ בלבד. 2,500 ₪ (מתוך יתרת התמורה בסך 5,550 ₪) שולמה ב- 5 המחאות דחויות שגם לאחר פרעונן ישאר חוב משמעותי. הטענה שהיתרה תשלום בסיום העבודה היתה מביאה לכך שרק לאחר פרעון כל השיקים (הראשון שבהם בסוף חודש ינואר) וביצוע התשלום הנוסף, תושלם העבודה, משמעה כי הנתבעת תכננה להשלים את העבודה לפחות 6 חודשים לאחר תחילתה - דבר זה אינו סביר בעיני. 9. אמנם, לתובעת לא היתה כל אסמכתא לתשלום סכום נוסף של 2,400 ₪ במזומן לנציג הנתבעת (שמהווה תשלום לנתבעת). עם זאת, גרסת התובעת לעניין הסכומים ששילמה במזומן, בצירוף ההמחאות שמסרה - מביאים לסכום כולל שתואם בדיוק את העלות המוסכמת של העסקה כפי שעלות זו נרשמה בטופס ההזמנה: 5,500 ₪ שווי העסקה, 3,000 ₪ מזומן ועוד 2,500 ₪ ב-5 המחאות. גרסה כזו מתקבלת על הדעת יותר מטענות הנתבעת, ועל כן, אני קובעת שגרסת התובעת אמינה וסבירה. סוף דבר 10. התביעה מתקבלת בחלקה. אני מורה לנתבעת להשיב לתובעת את הסכום ששולמה, ולאחר מכן תוכל לפרק ולאסוף מבית התובעת את הסככה שהותקנה, וזאת על חשבונה ובתאום מראש עם התובעת. 11. כאמור לעיל, אני מקבלת את גרסת התובעת לפיה שילמה סך של 3,000 ₪ במזומן. לאחר ששקלתי את הוצאות משפט, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין, את התייצבות בנה של התובעת להעיד ואת מכלול נסיבות העניין, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 3,600 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. למעלה מן הצורך אציין כי במסגרת ביטול העסקה והשבה הדדית, על הנתבעת להשיב לתובעת את ההמחאות המקוריות, ביחד עם ביצוע פסק דין זה. 12. בכפוף לביצוע התשלום ובתוך 30 יום ממועד התשלום, בתאום מראש עם התובעת, תהיה רשאית הנתבעת לפרק ולקבל לרשותה, ועל חשבונה, את הסככה נשוא התביעה. לא תדאג הנתבעת לקחת את הסככה בתוך המועד האמור, תיחשב כמוותרת על זכותה לעשות כן, והתובעת תוכל לעשות בסככה כרצונה. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.סככה