פיצוי מהעירייה בגין נזקים לרכב שנחבל מאבן במהלך נסיעה באחד משבילי העיר

פיצוי מהעירייה בגין נזקים לרכב שנחבל מאבן במהלך נסיעה באחד משבילי העיר

התובע מסביר כי ביום 26/9/12 נהג בדרך לא סלולה המובילה למקום מגורי אחיו, כאשר לפתע נקלע הרכב לבור בכביש, ונחבל מאבן/ בליטה שהיתה במרכז הבור, כך שנפגע החלק התחתון של רכבו. התובע מבקש לחייב את הנתבעת לפצותו על מלוא נזקיו, אשר נגרמו לשיטתו בעקבות המקרה האמור.

הנתבעת התנגדה לחיובה וטענה כי הנזק נגרם נוכח נסיונו של התובע לחלץ את הרכב, ועל כן האחריות לנזק רובצת לפתחו. עוד טענה הנתבעת כי פעלה כרשות מקומית סבירה, כי מדובר בשיבוש קל ביותר בדרך אשר נגרם כתוצאה ממי גשמים, וכי אין זה סביר לצפות ממנה כי תפקח באופן יומיומי על כל אחת ואחת מהדרכים שבתחום שיפוטה. בנוסף טענה הנתבעת כי התובע מכיר היטב את הדרך בה מדובר הואיל וזו דרך צדדית המצויה בסמוך למקום מגוריו, כי הוא מכיר את תנאי הדרך וכי על כן היה עליו להתנהג בדרך בזהירות המתחייבת ולהימנע מכניסה לבור. לשיטתה, לו נהג התובע בזהירות המתחייבת היה הנזק נמנע או קטן בהרבה.

במהלך הדיון שהתקיים לפניי העיד התובע כי בחר בדרך האמורה על אף העובדה שהשעה היתה שעת ערב והדרך אינה סלולה ואינה מוארת הן בשל העובדה שזו הדרך הקצרה ביותר מהמקום בו היה אל מחוז חפצו (בית אחיו), והן בשל העובדה שהרחוב בו מתגוררים אחיו אף הוא אינו מואר ועל כן אין בנסיעה בדרך אחרת כדי לחסוך ממנו את הנסיעה בדרך בלתי מוארת. לשיטתו, אין הוא מכיר את הדרך כמתואר על ידי הנתבעת, שכן לרוב אין הוא עושה בה שימוש, והשימוש שנעשה על ידו בדרך זו הוא נדיר. התובע העיד כי הוא עצמו אינו מתגורר לפי שעה בעיר, אך הוריו מתגוררים בה, והדרך מהם אל בית האחים היא אחרת מזו בה נסע במקרה הנוכחי. כן העיד כי משהוא עצמו אינו מתגורר לפי שעה בעיר הרי שלעיתים הוא מגיע לבית האחים מכיוון שלישי, המוביל אל הכביש הראשי של העיר. לדבריו במקרה הנוכחי בחר בדרך בה נסע, כיוון שהגיע מכיוון שלא נהג להגיע ממנו, וזאת בשל העובדה שבאותו יום, עובר למקרה, הגיע לאזור אחר של העיר כדי לחלק הזמנות לחתונה של חבר.
התובע העיד כי הבור אליו נקלע מצוי מיד לאחר העיקול בדרך הפונה ימינה, וכי מיד בסמוך לפני הבור מתחילה הדרך לשנות את מפלסה, כך שמתחילה באותו אזור ירידה בכביש. לפיכך, לטענתו, אף שנסע עם אורות הדרך דולקים, לא יכול היה להבחין בבור מבעוד מועד. לדבריו, נסע באיטיות רבה, בין היתר נוכח העובדה שהוא אינו בקיא בדרך זו, אף שהוא מכיר אותה, אלא שהבור מצוי היה ממש במרכז הנתיב בו נסע, ועל כן לא יכול היה להימנע מכניסה אליו. בהמשך העיד התובע כי מיד לאחר שנכנס אל הבור נחבל החלק התחתון ברכבו מאבן שהיתה במרכז הבור, הרכב דמם מיד. לדבריו, לאחר המקרה פנה אל אחיו, וביחד הוציאו את הרכב מהבור, והזיזו אותו הצידה מבלי להניעו מחדש, ואז נוכח כי השמן שהיה באגן השמן נשפך החוצה. לדבריו את המקום בו נפגע וכן את תחתית הרכב צילם למחרת בבוקר, כ- 12 שעות לאחר המקרה, ואז פנה אל ראש העיר כדי לדווח לו אודות שארע. לשיטתו הבטיח לו אז ראש העיר כי יקבל פיצוי בגין נזקיו, וכי הוא רשאי לפעול לתיקון הרכב אך נדרש לקבל שומה בנוגע לשווי התיקון עובר לביצועו.

התובע הוסיף וסיפר כי לאחר שבדק שמאי הרכב את רכבו התברר כי אף מנוע הרכב נפגע, בשל כניסת חול אל המיסבים ואל גל הארכובה. לדבריו, כשנודע לו הדבר נערכה פניה נוספת אל ראש העיר כדי לעדכן אותו בדבר, וזה שוחח עם השמאי ואישר החלפת המנוע.

התובע הסביר כי בתמונות שצילם ניתן לראות את השמן שנפך במקום הארוע על אף העובדה שהארוע ארע בערב שקדם לצילום התמונות כיוון שהחול במקום הוא חול שאינו נותן לשמן לחלחל, בשל אופיו, וכי מדובר בסוג של חול, המצוי באזור גאוגרפי זה, שכמוהו כאבקה, שאינו מאפשר חלחול מהיר, ואפילו מי גשם אינם מחלחלים כמו שצריך במקום.

התובע נשאל כיצד הגיע חול אל תוך המנוע והסביר כי למיטב הבנתו החול שבמקום הוא חול שמתרומם באויר, כיוון שהוא דומה באופיו לאבקה, ולכן הוא עלה למעלה, ממש כפי שניתן לראות בתמונות בחלקים אחרים של הרכב.

יצויין כי אין חולק שהתובע שלח מכתב לנתבעת ובמסגרתו הסביר כיצד לשיטתו נגרם נזק למנוע. במסגרת המכתב האמור טען התובע כי לאחר שהרכב נחבל בתחתיתו, ניסה להוציא את הרכב מהבור, ללא הצלחה, ואז דמם המנוע ולא הונע שנית. התובע הסביר במכתב כי לשיטתו הגיע חול אל מיסבי המנוע בשים לב לכך שכאשר ניסה להוציא את הרכב מן הבור שאבה משאבת השמן של המנוע חול במקום שמן, כיוון שהשמן שהיה בתוך אגן השמן נשפך, כך התברר, החוצה.

התובע נשאל כיצד מתיישבת הגירסה שבמכתב עם גרסתו לפני ביהמ"ש, והסביר כי כאשר נחבל הרכב, הרכב אמנם כבה אלא שלשיטתו ככל הנראה טרם שחדלו כל רכיבי המנוע לדמום נשאב חול לתוך המנוע. לדבריו, כאשר ציין כי ניסה להוציא את הרכב לא התכוון שהניע את הרכב לאחר שזה דמם אלא שניסה, באמצעות כיוון ההגה להניע את הרכב אל מחוץ לבור, אך ללא הועיל.

בסה"כ הותיר התובע רושם מהימן על ביהמ"ש. נסיונות נציג הנתבעת לחקור את התובע אודות פרטים טכניים ברכבו לא היה להם מקום, וממילא אין לצפות כי אדם הדיוט שאין זה עיסוקו – ידע להסביר אודות מכלולי הרכב והסיכוי כי ייגרם נזק למנוע בפגיעה באגן השמן. בהתאמה, אני סבורה כי התיאור שבמכתב אשר ניתן על ידו אין בו סתירה של ממש לדברים שמסר במסגרת העדות שלפניי, ולא שוכנעתי כי ביקש להסתיר דבר מה כאן. אציין כי שוכנעתי כי התובע אמנם לא התניע את הרכב בעצמו לאחר המקרה, ולאחר שהרכב דמם, וכן שוכנעתי כי ההסבר שניתן על ידו במסגרת מכתבו ניתן ללא ידע מקצועי ומבלי שידע לומר בוודאות הכיצד נכנס חול לתוך מיסבי המנוע, ואין בו סתירה עובדתית של ממש עם התיאור שניתן בביהמ"ש.

לתמיכה בטענותיו צירף התובע תמונות שצילם במקום הארוע כאמור, וכן צורפה חוות דעת שמאית, והשמאי מטעמו נחקר אודות אבחון הנזק.

לאחר ששמעתי את חקירתו של השמאי, אומר כבר עתה, מצאתי כי יש לקבל את עדותו בשלמותה, וכי התרשמתי שעד זה מוסר עדות כנה ואמיתית בנוגע לממצאים ברכב ובנוגע לסבירות והיתכנות הפגיעה. בנוסף שוכנעתי כי עד זה, הגם שקיבל שכרו לפי שעה מאת התובע, אינו מעיד בהכרח לטובת התובע, וכי יש לראות בעדותו משום עדות אובייקטיבית עליה ניתן להסתמך הן בכל הנוגע לממצאים ברכב נשוא התובענה והן בכל הנוגע לנהלי הפעולה במקרים כגון דא.

השמאי העיד והסביר כי באגן השמן אמנם נמצא חור, כי על פי גדלו ומידתו של החור ניתן לקבוע כי זה נובע מפגיעה בחלקו התחתון של הרכב, וכי מיסבי המנוע וגל הארכובה נפגעו כתוצאה מחדירת חול לתוך השמן שבתוכו הלכה למעשה מצויים חלקים אלו של המנוע. עוד העיד השמאי כי שוחח עם ראש העיר עובר לבדיקה וכי הלה אישר אף את שומת שווי המנוע בשים לב לתיאור הנזקים.

השמאי הוסיף ותיאר כי כאשר הגיע אל המוסך היה הרכב מונח על הקרקע, וכי ביקש להעלותו על גבי מעלה, כדי שניתן יהיה לבחון את חלקו התחתון של הרכב. לדבריו, כאשר הועלה הרכב כאמור הבחין כי על גבי אגן השמן הודבק חומר אפוקסי, שהוא חומר המשמש כמעין "עזרה ראשונה" לסתימת חורים בגופים העשויים פלדה או אלומיניום, כדוגמת אגן השמן דנן. עוד העיד כי החומר לא היה יבש לחלוטין וניכר כי הונח זמן קצר לפני כן, ועל קילף את החומר, ואז נשפך כל השמן שהיה בתוך האגן אל הקרקע, וזאת צילם במסגרת חוות דעתו. מתברר מדבריו כי השמן שנשפך הכיל חול, וכי בגין שימוש בשמן זה נגרם נזק למכלולי המנוע האמורים. השמאי העיד כי החלפת המיסבים וגל הארכובה לבדם ושיקום המנוע עלותם גבוהה מהחלפת המנוע באחר, ועל כן אישר ההחלפה האמורה, ואף ראה במו עיניו כי ההחלפה בוצעה הלכה ולמעשה, ותיעד זאת בתמונותיו. השמאי הוסיף והבהיר כי החומר האפוקסי האמור משמש לתיקוני שטח, וכדי להביא רכב שנפגע אגן השמן שבו אל המוסך. לפיכך, הבהיר אין מדובר בעניין חריג, ולמיטב הבנתו יש בכך כדי להעיד על כך שהרכב הגיע בנסיעה אל המוסך. בהמשך הבהיר כי די להפעיל את המנוע למשך כ- 5 דקות במצבו האמור וכאשר יש חול בשמן כדי להביא לפגיעה במיסבים ובגל הארכובה, וכי הוא עצמו לא ראה את הרכב מגיע אל המוסך. השמאי הוסיף והבהיר, בתשובה לשאלה, כי לרוב אין בתיקון דרך כאמור באגן השמן כדי לפגוע במנוע, שכן לרוב אין מדובר בסוג החול שהיה קיים במקום נשוא הארוע. לדבריו סוג החול שנמצא ברכב מעיד על כך שמדובר בחול אבקני מן הסוג המתרומם ברוח, ונישא מאחורי הרכבים הנוסעים במקום, ויתכן כי בשל אופיו של חול זה נקלע הלה אל תוך אגן השמן וגרם לפגיעה האמורה, בשונה מן המקרה הרגיל בו נעשה תיקון דרך באמצעות שימוש בחומר אפוקסי לתיקון פגיעות באגני שמן.

נציג הנתבעת נחקר אף הוא, ומדבריו עלה כי הנתבעת מכחישה קבלת הודעה אודות הארוע למחרת הארוע, ובסמוך לאחר התרחשותו. עוד עלה כי הנתבעת סבורה שהארוע ארע בקטע אחר של הכביש, ולמעשה כלל לא בחלק הדרך המגיע מאזור ביה"ס אל בית אחיו של התובע, כפי שטען התובע, כי אם בחלק הדרך המוביל אל הכביש הראשי של העיר, קטע דרך בו לשיטת התובע הוא נוהג לעשות שימוש. נציג הנתבעת הוסיף והעיד מידיעתו האישית כי בקטע הכביש הרלוונטי אין כלל בורות, וכי הטענה בדבר קיומו של בור ו/או קיומה של אבן בדרך ממנה לשיטת התובע נפגע – אין בה ממש. לשיטת נציג הנתבעת הדרך האמורה אינה סלולה כיוון שהעירייה מצויה עתה במבצע של "פריצת דרכים". יחד עם זאת אין חולק לשיטתו שבדרך האמורה יכולות לנסוע 3 מכוניות במקביל, ומדובר בדרך רחבה מאוד שאינה מוארת.

עדותו של הנציג בנוגע לידיעת העירייה אודות המקרה בסמוך להתרחשותו עומדת כאמור בסתירה לעדותו של התובע בעניין ואף לעדותו של השמאי. כאמור, מצאתי כי עדותו של השמאי ראויה לאמון ועל כן אני רואה לנכון לקבוע כי הנתבעת ביקשה להסתיר מעיניי ביהמ"ש את ידיעתה המוקדמת אודות המקרה.

בהתאמה אני רואה לנכון לקבוע כי אין לסמוך על עדות נציג הנתבעת בנוגע לפרטי המקרה, ולמעשה ספק אם יש לסמוך על עדותו בנוגע למצבה של הדרך.

אוסיף ואבהיר, עיון בצילום שצילם התובע בנוגע למיקום הארוע מלמד כי הרכב אמנם נפגע כתוצאה מבליטה הקיימת בדרך, וכי הבליטה מצויה למעשה מיד לאחר חלק מקוער בדרך. נדמה אם כן כי טענותיו של התובע בנוגע לגורם הפגיעה יש בהן ממש, ואני רואה לנכון לקבלן. בנוסף, לא הוצגו לעיוני תמונות של חלק הדרך בו לשיטת הנתבעת ארע המקרה ולא ברור מדוע לא הגיע מי מטעמה לצלם ולתעד בזמן אמת את מיקומו של הרכב, טרם שאושרה העברת הרכב למוסך ובדיקתו על ידי שמאי, כפי שהעיד התובע שארע.

משלא ביקשה הנתבעת לצלם את הדרך ולתעד את מצבה בזמן אמת על אף הזדמנות שניתנה לה, אין לי אלא לקבוע כי לו עשתה כן – היה בתמונותיה כדי לתמוך בגירסת התובע בנוגע למיקום הארוע בדרך ובנוגע למצב הדרך.

בהתאמה אני אף מקבלת את גירסת התובע כי במקום אין תאורה, כי מדובר בדרך עפר שאינה סלולה וכי מצבה התחזוקתי של הדרך היה בכי רע.

כאן המקום להזכיר כי על פי גירסת התובע, שלא מצאתי מקום שלא לקבלה, ארע הארוע בחודש ספטמבר 2012, ובאין ראיות לסתור, יש לקבוע כי סביר יותר להניח כי בסמוך לפני הארוע לא היו גשמים יוצאי דופן, משמדובר בתחילתה של עונת המעבר, מאשר כי היו גשמים עזים שגרמו לנזקים בדרך שלא ניתן היה לצפות קיומם של פגעים כתוצאה מאותם גשמים, ולתקנם מבעוד מועד.

פקודת העיריות [נוסח חדש] קובעת את החובות המוטלות על עירייה בכל הנוגע לפיקוח, לסלילה ולשמירה על הרחובות שבתחום שיפוטה, ובעניין זה נקבע כך –
"235. בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:
(1) תפקח על השיוור, הרום, הרוחב והבניה של כל רחוב;
(2) תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;
(3) תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;
(4) (א) תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והככרים, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור בסעיף 235א, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבנינים במקומות אלה במספרים;מיום 23.1.1991
(ב) (נמחקה);
(5) תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות."

וכן נקבע כי –
"249. סמכויותיה של עיריה הן:
...
(11) לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;
.."

עינינו הרואות כי הנתבעת לא זו בלבד שלא דאגה לסלילתה של הדרך נשוא ענייננו, על אף רוחבה, אלא שאף לא דאגה להארתה באמצעי תאורה מתאימים, לא דאגה להסיר מכשולים מן הדרך ולא פעלה כמתבקש למילוי התחייבויותיה כלפי העושים שימוש בדרך.

משמוטלת על העירייה חובה על פי הדין לדאוג לסלילת הכבישים ותחזוקתם, וזו חדלה בכך ולא עמדה בהתחייבותה כאמור, ביחד עם העובדה שחלה עליה חובת זהירות בסיסית להגן על הבאים בתחומה, יש בהם כדי להביא לקביעה כי התובעת התרשלה במילוי חובת הזהירות החלה עליה, וכי בהתאמה, עליה לשאת בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובע.

כאמור, ביקשה הנתבעת להפריד בין הנזקים שנגרמו לרכב התובע כתוצאה ממחדלה, לבין נזקים שנגרמו כתוצאה מאופן התנהלותו.

אבהיר כבר בשלב זה כי שוכנעתי שאגן השמן נפגע במהלך נסיעת התובע, וכתוצאה מפגיעה בחלקו התחתון של הרכב כתוצאה מכניסת הרכב לשקע בכביש שבו מצוי היה מכשול מוגבה. עובדה זו אני לומדת מתוך התמונות שהציג התובע ומתוך עדותו שכאמור מתארת נכונה בעיניי את אופן התרחשות הארוע.
בהתאמה, אני קובעת כי הפגיעה באגן השמן הינה תוצאה של מכשול בדרך שהיה על הנתבעת להסירו מבעוד מועד, ולכל הפחות להאירו כנדרש כדי שנהג זהיר יוכל, בנוסעו במהירות סבירה ובשים לב לתנאי הדרך, להבחין בו מבעוד מועד ולהימנע מהפגיעה.

אשר לפגיעה במנוע – בעניין זה ביקשה הנתבעת להפנות תשומת הלב לעובדה שעל פי המסמכים שבידיה ביקש התובע להכיר אף בהוצאה בסך של 117 ₪ בגין הוצאות גרר, וזאת שעה שעל פי עדות השמאי מטעמו, ניכר כי הרכב עבר תיקון דרך באמצעות אפוקסי, מולא שמן באגן השמן, והרכב הותנע והוסע אל המוסך.
שקלתי כיצד ניתן בנסיבות אלו להסתמך על עדותו של התובע, בכלל, ובנוגע לנזק למנוע בפרט, ונחה דעתי כי אין מקום לקביעה כי התובע לא הזמין גרר אל המקום.

מעדותו של השמאי השתמע כי במקרים כגון דא נהוג לבצע תיקון דרך באמצעות סתימת החור שבאגן השמן בחומר אפוקסי ומילוי שמן באגן לצורך התנעת הרכב והעברתו למוסך, ולפיכך ככל שנעשה תיקון כאמור, כפי שהעיד השמאי כי ניתן להבחין בעדויות של ביצוע האמור, אין בכך כדי ללמד כי התובע לא הזמין גרר אל המקום.
השמאי הבהיר כי זו דרכם של מתקני דרכים בעניין, כי לא ראה במו עיניו את הרכב מגיע בנסיעה אל המוסך, כי די בהפעלת הרכב למשך 5 דקות לאחר תיקון כאמור בתנאי הדרך נשוא ענייננו, כדי לגרום לנזק למנוע, וכי מי שאינו טכנאי רכב, כמו אותם נהגים (שלפי דבריו ככל הנראה הכוונה לנהגי גרר) אינו יודע מה עלול להתרחש כתוצאה מביצוע האמור.

הנה כי כן, נדמה בעיניי כי לא בכדי הציג התובע חשבונית של גרר, שכן אמנם שילם לנהג רכב גרר כאמור, ואם נגרם הנזק במהלך נסיונות תיקון הרכב על ידי בעלי המקצוע אליהם פנה התובע בהמשך להנחייתו של ראש העיר, אין בכך כדי לגרוע מאחריותה של הנתבעת לנזקים שנגרמו.

זאת ועוד שוכנעתי כי התיקון האמור נעשה כעניין שבשיגרה, ולו נעשה בכביש אספלט לא היה המנוע ניזוק בדרך המתוארת.

בהתאמה, אם בחרה הנתבעת שלא לקיים חובתה לסלול את הדרך מסיבה כזו או אחרת, ולהותיר במקום את החול האבקתי שגרם לבסוף לפגיעה במנוע – סבורני כי אין מקום להשית על התובע את האחריות לדבר.
יובהר כי הדברים נאמרים לאחר ששוכנעתי, כאמור, ראש וראשונה, כי התובע לא התניע את הרכב מחדש לאחר שדמם, בעצמו.

מכל האמור אני קובעת כי אף הנזק שנגרם למנוע הרכב נגרם כתוצאה ממצב התחזוקה של הדרך שבתחום שליטתה של הנתבעת וכי היה בידי הנתבעת למנוע את המקרה.

אבהיר כי איני סבורה כי הנתבעת יכולה להביא את כל הדרכים והכבישים שבתחומה למצב שבו לעולם לא ייפער בהם כל בור, אלא שכאמור, שוכנעתי כי בנסיבות העניין חלה עליה חובה להביא את הדרך נשוא ענייננו למצב כאמור, בין אם באמצעות תאורה מתאימה ובין אם באמצעות סלילה כנדרש, וכי השקע שבכביש כמו גם הבליטה שבמרכזו אינם חדשים, ואינם נובעים מאירוע חריג, ובהתאמה, ראוי ונכון היה כי הנתבעת תפעל לסריקת הכבישים שבתחום שליטתה ולטיפול במפגעים, כאשר אלו ממוקמים במיקום כמתואר על יד התובע, ומכאן אחריותה במקרה דנן.

בהתאמה, אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובע על מלוא נזקיו בעקבות הארוע, הן אלו שנגרמו לרכב והן אלו שהוציא בקשר עם הוכחת טענותיו כאן.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את מלוא הסכום הנקוב בכתב התביעה, בסך של 8,992 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 8/7/13, ועד יום התשלום המלא בפועל.

כמו כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאותיו בגין ההליכים כאן בסך של 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום הפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחה של 20 שנה מהעירייה

  2. סעיף 203 לפקודת העיריות

  3. מינוי למשרת מבקר העירייה

  4. התחייבות כספית בשם העירייה

  5. תקופת צינון מנכ''ל עירייה

  6. ביקורת העירייה על יריד אומנות

  7. קביעות למדריכים עובדי עירייה

  8. תביעה ייצוגית נגד עיריית חולון

  9. תביעה בגין רשלנות עיריית גבעתיים

  10. העברת שטח לעירייה לצורכי ציבור

  11. תשלום חוב לעירייה של השוכר הקודם

  12. האם העירייה יכולה להפעיל בית קפה

  13. דרישה העירייה להשיב תשלומי ארנונה

  14. התחייבות עירייה להנחה בארנונה (במכתב)

  15. מה זה גביה מנהלית על פי פקודת העיריות

  16. טעות במידע תכנוני שנמסר לאדם מהעירייה

  17. תוספת שכר לעובד עירייה לאחר תקופת ניסיון

  18. תביעת רשות מקומית לחובות לפי פנקסי עירייה

  19. חוזה הרשאה לעירייה להקים מועדון ספורט ימי

  20. עתירה להורות לעיריית רמת גן ליתן היתר בניה

  21. תביעה נגד העירייה בגין הריסת בית ללא הסכמה

  22. האם התחייבות עירייה ללא אישור הגזבר תקפה ?

  23. מה התוקף החוקי (משפטי) של "הבטחה מהעירייה" ?

  24. אחריות העיריה לנזק לרכב עקב הצבת דוקרנים בכביש

  25. טעות באישור של העירייה על כך שלא צריך לשלם היטל השבחה

  26. עתירה מנהלית לקבל מהעירייה אישור העדר חובות לרשם המקרקעין

  27. תביעה בשל נפילה בזמן הליכה על מדרכה בשטחה של עיריית אשדוד

  28. נטען כי תיק מידע מהעירייה לא מכיל את כל הדרוש -מסמכים חסרים

  29. האם יש אחריות לעיריית תל אביב על נפילה במדרכה במהלך הליכה ?

  30. ארנונה: נטען כי שהעירייה לא צירפה אסמכתא בדבר משלוח דרישת התשלום

  31. פיצוי מהעירייה בגין נזקים לרכב שנחבל מאבן במהלך נסיעה באחד משבילי העיר

  32. תביעה בטענה שהעירייה מסרה מידע תכנוני שגוי שבעקבותיו נבנו דירות מתחת למפלס

  33. לפתחו של מי מונחת העובדה כי מדיניות אכיפה של העירייה אינה מפורסמת בכל מקור שהוא ?

  34. נטען כי העירייה הוסיפה סיווגים חדשים לצו הארנונה מבלי שהגישה בקשה להוספת סיווג חדש

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון