כתוצאה מהתקנת צינור המזגן באופן לקוי, נגרם נזק בדירה המחלוקת שלפניי הינה האם קיימת לנתבע חובה לפצות את התובע בגין נזקיו. ביום 22.12.13 התנהל דיון בתיק ונשמעו טענות הצדדים. טענות התובע: במהלך חודש אוגוסט 2012 התיר הנתבע לדייר השוכר להתקין מזגן בדירה מס' 32 ברחוב הנרקיס 4 בראשון לציון אשר הייתה בבעלותו. המזגן אשר הותקן ללא היתר עבודה מצומצם כדין מטעם עיריית ראשון לציון, ללא צינור ניקוז תיקני אשר הביא לכך שמי המזגן נותבו היישר אל חלון דירת התובע ובכך נגרם נזק לקירות דירתו. לאור בקשתו של הנתבע, פנה התובע ישירות אל הדייר השוכר אשר סירב בתוקף לתקן את הנזק שנגרם. הדייר סירב להתקין צינור ארוך שיוליך את המים עד לתחתית המבנה. עם זאת, על מנת שמי המזגן יאגרו, העמיד הדייר מיכל מים מינרליים של כ - 10 ליטרים, אולם, זה עלה על גדותיו לעיתים תכופות וכמויות גדולות של מים נאגרו אל קירות דירת התובע. מצב זה היווה סכנה ממשית לציבור במידה ומיכל המים הכבד היה נופל מהקומה השמינית. במהלך חודש ספטמבר 2012 הנתבע הבטיח לתובע כי הדייר השוכר יתקן את הנזק או לחלופין מי מטעמו יתקנו בטווח הזמן הסביר. ברם, שנה חלפה ולא תוקן הנזק. הדייר השוכר כבר פינה את הדירה ללא טיפול בנזק שיצר. בשל כך, מבקש התובע פיצוי לנזקיו מאת התובע. ביום 30.6.13 הזמין התובע איש מקצוע שיבצע את התיקון הדרוש ושילם 1,800 ₪ כולל מע"מ (חשבונית מס צורפה לכתב התביעה). על כן, מבקש התובע לחייב את הנתבע בגין תיקון הנזק הישיר, וכן בסך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש. טענות הנתבע: הנתבע הינו הבעלים של הדירה בתקופה הרלוונטית כאשר הדירה הייתה מושכרת למר אבי לוי. הנתבע לא עשה כל שימוש בדירה ולא החזיק בה ועל כן אין לו אחריות לנזקים הנטענים. פקודת הנזיקין אינה מטילה חובה כלשהיא על בעל הנכס בשל מעשה עוולה שעשה אחר באותו הנכס. האחריות של המעוול, למעט חריגים מסוימים כגון הימלטות אש מנכס מקרקעין. הנתבע מכחיש את טענות התובע בנוגע להיקף הנזק ובאשר לעלויות התיקונים. דיון והכרעה: במעמד הדיון, העיד הנתבע כי הדייר השוכר לא ביקש את רשותו להתקנת המזגן אשר גרם לנזק הנטען בדירתו של התובע ובדירה היו מותקנים מזגנים נוספים גם לגביהם הנתבע לא נתן את הסמכתו או אי הסכמתו להתקנתם. התובע אישר בעדותו בבימ"ש שלאחר כשבועיים מפנייתו הצינור של המזגן ממנו דלפו המים לדירתו הוחלף ומעבר לנזק אשר נגרם זה מכבר, התפשטות הנזק והרטיבות הופסקה (ר' עמ' 2 ש' 30 לפרוטוקול). סעיף 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שכותרתו "חובה כלפי כל אדם" קובע כי: "החובה האמורה בסעיף 35 (עוולת הרשלנות - הוספה אינה במקור - נ.ר.) מוטלת כלפי כל אדם וכל בעל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף". בע"א 780/76 עזרא מועלם נ' רשות הפיתוח, לא (2) 630 נקבע: "... הושוותה אחריות המחזיק לאחריות הבעל, ועל שניהם חלה חובה שלא להתרשל, לפי סעיף 35 של הפקודה. אם קוראים כיום את שלושת הסעיפים 35, 36 ו37-, הרי אין כל סיבה לא בנוסח החוק ולא בהגיון שלא להטיל על בעל מקרקעין את חובת הזהירות הסבירה לפי סעיף 35 כלפי כל אדם העלול להינזק על-ידי המצב הפגום של המקרקעין, בכפוף לסייג שבסעיף 37 בענין האחריות כלפי מסיג-גבול." הנתבע נמנע מלצרף ולהציג הסכם שכירות לתקופה הרלבנטית נשוא התובענה והציג הסכם שכירות לשנים 2003-2004 בלבד. נוסף בזאת, הנתבע נמנע מלזמן את השוכר לעדות שיכולה היתה לאשש את טענתו להיעדר ידיעה מצדו בדבר התקנת המזגן נשוא התובענה. הנתבע טען שאין לו קשר עם השוכר שנמנע מלהשיב לו לטלפונים. הנתבע טען שהשוכר לא שינה את כתובתו ברשות המקומית. יחד עם זאת, הנתבע לא טרח לנסות ולברר את כתובתו של השוכר במשרד הפנים, לא הגיש כנגדו הודעת צד ג' ואף נמנע מלזמנו לעדות. הלכה היא שהימנעות מזימונו של עד תעמוד לרעת הצד שנמנע מלזמנו. יתירה מכך, אין זה סביר בעיני ששוכר יתקין בדירה מזגן ללא ידיעה מצדו של בעל הדירה וכן איני מקבל את עדותו של הנתבע שנחזתה בעיני כלא אמינה לכך שלמרות שבדירה הותקנו זה מכבר מזגן או שניים הדבר נעשה בעבר ללא כל הסכמה או היעדר הסמכה מצדו של הנתבע (ר' עמ' 1 ש' 24-26 לפרוטוקול). נוכח הימנעותו של הנתבע לזמן את השוכר לעדות מטעמו ומהטעמים המפורטים לעיל, איני מקבל את טענתו של הנתבע לכך שלא ידע דבר התקנת המזגן בדירה. מאחר והנתבע בעליה של הדירה יכול היה הנתבע לצפות שהתקנת המזגן בדירה שהינה פעולה שבמסגרת מתחם הסבירות יכולה לגרום לנזק לצד ג'. לאור המפורט לעיל, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,800 ₪ בגין הנזק הישיר שנגרם לדירתו. זאת ועוד, סבורני שלתובע נגרמה עגמת נפש כתוצאה מהנזק שנגרם לתביעתו אך לא בשיעורים הנתבעים בכתב התביעה. במסגרת שיקוליי לפיצוי ברכיב נזק זה לקחתי בחשבון את היקף הנזק וכן את העובדה שהתובע בחר לתקן את הנזק רק לאחר כשנה משאירע. לפיכך, הנני מעריך הפיצוי ברכיב נזק זה על דרך האומדנא בסך של 400 ₪. לסיכומו של דבר, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,200 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את הנתבע בהוצאות התובע בסך של 400 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל איני מתעלם מכך שהתביעה הוגשה אך כנגד הנתבע ולא גם כנגד הדייר עצמו, אך בנסיבותיו של תיק זה ומהנימוקים המפורטים לעיל, לא מצאתי שיש לזקוף זאת לרעת התובע. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד, וזאת תוך 15 יום. מזגן