פיצוי כספי בשל ביטול טיסה עליה היו אמורים לחזור לישראל, כאשר הטיסה בוטלה בשל תקלה טכנית - או שבמקרה כזה פטורה חברת התעופה מחובת הפיצוי. הרקע והצדדים התובע הזמין אצל הנתבעת כרטיסי טיסה הלוך ושוב לפריז עבורו ועבור בני משפחתו (סך הכל חמישה כרטיסי טיסה), ובתאריך 15.8.12 הגיעו הנוסעים לשדה התעופה בפריז על מנת לחזור ארצה לישראל (להלן: "הטיסה הראשונה"). לטענת התובע, בשעה 22:30 נודע לו מלוח הטיסות כי הטיסה בוטלה. נציג של הנתבעת חילק כרטיסים לשתי טיסות חלופיות - ללא סדר ו"באווירת שוק". התובע ובני משפחתו קיבלו כרטיסי טיסה לתאריך חדש 16.8.12 לשעה 14:00 (להלן: "הטיסה השנייה"), לאחר ששהו בשדה התעופה כחמש שעות, בסיומן קיבלו ארוחת ערב במסעדה. התובע ובני משפחתו חזרו לשדה התעופה למחרת, לטיסה השנייה, ושוב התברר שהטיסה בוטלה, ונציג צרפתי של נמל התעופה דרש מהנוסעים לעבור בדיקת דרכונים, ולחזור למלון כשאין ברשותם מזוודות. בערב אותו יום נמסר לתובע ומשפחתו ששובצו לטיסה נוספת לתאריך 17.8.12 לשעה 12:30 (להלן: "הטיסה השלישית"). התובע ובני משפחתו נחתו בארץ בתל אביב לאחר שעלו על הטיסה השלישית, סמוך לשעת כניסת השבת, ובשל כך שילמו עבור נסיעה מיוחדת במונית סך של 300 ₪. התובע טען בכתב התביעה כי היו לו הוצאות כספיות לאוכל וביגוד במהלך שהותו, במשך יומיים, בבית מלון. בהתאם לכך, עתר התובע לקבלת פיצוי שבחיקוק על סך 10,000 ₪ בגין חמישה כרטיסי טיסה שבוטלו, וסכום נוסף של 4,000 ₪ בגין אובדן שכר עבודה שנגרם לו. התובע טען בנוסף שנגרמו הפסדי שכר גם לאם המשפחה ולשני הילדים הבוגרים. להגנתה טוענת הנתבעת כי העיכוב בטיסת התובע ובני משפחתו נבע מתקלה טכנית בלתי צפויה אשר לא הייתה בשליטתה וכן עשתה את כל המאמצים האפשריים על מנת למצוא פתרונות חלופיים ולהקל על נוסעיה. הנתבעת הסבירה כי כאשר המטוס - עליו היו אמורים לחזור לארץ התובע ובני משפחתו - היה בדרכו בטיסה קודמת, התגלתה תקלה טכנית באחד ממנועיו. דו"ח טכני-מבצעי, העתק מספר המטוס ודו"ח החלפת מנוע צורפו לכתב ההגנה. הנתבעת המשיכה ופירטה את פעולותיה למציאת פתרון לנוסעים, כאשר בין מהלכיה היו: חכירת מטוס של חברת טורקית אשר קיבל אישור המראה אך לאחר מכן בוטל בשל תקלה במטוס; חכירת מטוס חלופי של חברה ספרדית במועד הסמוך למועד המראת הטיסה החלופית הראשונה, שאף היא בוטלה על ידי המחכיר בשל "מגבלה מבצעית". הנתבעת טענה כי פינתה את הנוסעים לבית מלון, ודאגה להם לכלכלה מלאה וארוחות בבית המלון, והכל על חשבונה. בדיון שנערך בפני העידו הצדדים וכן עד מטעם הנתבעת מר ניר דגן סמנכ"ל התפעול והאחזקה של הנתבעת (להלן: "דגן"), אשר הסביר כי מנוע המטוס מטופל אצל היצרן, חברת "רולס רויס" הבריטית, באופן שוטף וקבוע, וכי כל חלק במנוע מוחלף בהתאם ל"אורך החיים" שקבע היצרן, למניעת תקלות. לטענת דגן, מבחינת הנתבעת היתה התקלה בלתי צפויה, שכן החלק שכשל היה אמור לעבוד כהלכה עוד כ- 3,200 מחזורים (1,600 טיסות) במועד בו אירעה התקלה במנוע. על כן, עמדת הנתבעת הינה כי התקלה הטכנית האמורה - כישלון ציר פנימי במנוע - מהווה "נסיבה מיוחדת" לפי הגדרת האיחוד האירופי (כמפורט במסמך נ/1). המסגרת המשפטית 9. חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב - 2012 (להלן: "החוק") נכנס לתוקפו רק בתאריך 16.08.12 - יום למחרת הטיסה הראשונה שבוטלה. לפני כניסתו לתוקף של החוק, נכונה אחריותה של חברת תעופה בהתאם להוראות חוק התובלה האוירית, תש"ם-1980, והאמנה בדבר איחוד כללים מסויימים לתובלה בינלאומית באוויר, מונטריאול, 28.05.1999 (להלן: "אמנת מונטריאול"). אמנת מונטריאול החליפה את אמנת ורשה. 10. ס' 19 לאמנת מונטריאול קובע כדלקמן: "המוביל אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה אווירית של נוסעים, כבודה או מטען. אף על פי כן, המוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור, הייתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם". 11. הוראות אמנת ורשה, שהיתה בתוקף בטרם כניסתה לתוקף של אמנת מונטריאול, קבעה כלל דומה. 12. החוק שיפר את מצבם של הנובעים בקביעת פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, בסכומים שונים התלויים במשך האיחור בטיסה ובמרחק הטיסה. סעיף 6(א) לחוק קובע כך: "נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה: (1) שירותי סיוע; (2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע; (3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה." סעיף 6(ה) לחוק קובע את החריג לתשלום הפיצוי הסטטוטורי המוטל על חברת תעופה במקרה של ביטול טיסה: "בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;" דיון והכרעה 13. השאלה העומדת בפני היא: האם לנתבעת עומדת ההגנה שבסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, או המקבילה לה בסעיף 19 לאמנת מונטריאול, קרי, האם ביטול הטיסות היה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת הנתבעת, והאם היא אכן עשתה ככל שביכולתה על מנת למנוע את ביטולן באותן הנסיבות? 14. לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהניחו שני הצדדים בפניי, שוכנעתי כי הנסיבות שגרמו למשבר הדלק לא היו בשליטת הנתבעת ולא היה בידה לנקוט אמצעים למניעת התקלה. מאחר והחוק בא להקל על הנוסעים, וקבע הוראה נוספת המחייבת את חברת התעופה להוכיח קיומה של "נסיבה מיוחדת", בחנתי את זכאותם של התובעים על פי נוסח החוק, ומאחר ולטעמי הנתבעת עמדה בדרישת ההגנה בחוק, לא נדרשתי לבחון אם היא פטורה מחובת הפיצוי בשל ההקלה הקבועה באמנת מונטריאול. 15. לגישתי, כוח עליון איננו רק צירוף נסיבות המתרחשות בשל מזג האוויר, תנאי הטבע או גרמי השמיים. עשויים בהחלט לדעתי להיות מקרים שבהם תקלה טכנית תיחשב כנסיבה מיוחדת, החוסה תחת ההקלה שבחוק, ופוטרת את חברת התעופה מפיצוי הנוסעים, כפי שיפורט להלן. יש לזכור את חובתו הראשונה במעלה של כל מוביל אווירי לדאוג לבטיחות הנוסעים. טיסות רבות מבוטלות, מתעכבות או נדחות בשל תקלות כאלה ואחרות. כאשר אותן תקלות לא היו בשליטת המוביל, אין עליו לשאת באחריות, לנוכח חובתו האמורה. 16. בהתאם לחוק כפי שצוטט לעיל, חברת התעופה אינה מחויבת בפיצוי כספי (ומבלי שיש בכך כדי לגרוע מחובתה לספק שירותי סיוע) כאשר הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, וגם אם היתה עושה כל אשר ביכולתה, לא היתה יכולה למנוע את ביטולה. 17. פסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות, הכירו בנסיבות מסוימות ככאלה שאינן מזכות את נוסעי טיסה מבוטלת (או מתעכבת) בפיצוי כספי, כאשר הוכח כי מפעיל הטיסה לא יכול היה למנוע את ביטול הטיסה (או דחייתה). כך למשל, לפני כניסת החוק לתוקף, נקבע בת"ק (תביעות קטנות, פתח תקוה) 16418-02-09, גילה אבטה נ. swiss international air lines ltd [14.01.2010], כי: "אכן, הטיסה המיועדת לשוויץ בוטלה ומטעמים שאף לנתבעת מס' 1 לא הייתה שליטה עליהם. על כן - באשר לעצם ביטול הטיסה האמורה, אין לחייב את התובעת. יש לבחון את השאלה האם בשל התנהגותה של הנתבעת לאחר ביטול הטיסה, יש לחייבה מטעם כלשהו. על הנתבעת, במצב דברים שכזה, לדאוג להמשך שהותה של התובעת בהנובר ולפצותה בשל שהות מתמשכת כזו, או לדאוג להביאה בטיסה חלופית ליעד אליו התחייבה, דהיינו לשוויץ... על כן, ולמרבה הצער, בשל כל אי הנוחות שנגרמה לתובעת, עולה מן האמור לעיל, כי חברת התעופה עשתה ככל שביכולתה כדי לקדם את ענייניה בשל ביטול הטיסה." ובת"ק (תביעות קטנות, באר שבע) 53583-05-11, טוביה ציפין נ' איזי גו בע"מ [21.12.2011], נפסק כי: "במאמר מוסגר אעיר, כי אם האיחור נבע מתקלה טכנית, אשר אינה בשליטת המוביל היה מקום לבדוק אם אכן המוביל עשה את מירב המאמצים שהטיסה תצא ללא עיכובים, או להעמיד לרשות הנוסעים מטוס חלופי ולא תמיד יש להטיל על המוביל אחריות רק בשל העיכוב בטיסה. תקלה במטוס הינה תופעה קיימת ואפשרית, ואין להטיל על מוביל אחריות אוטומטית בשל כך לנוכח חוזה התובלה ולנוכח הוראות "אמנת ורשה". 18. הפרשנות הנוגעת לזכות נוסעים לפיצוי במקרה של תקלה טכנית, לאחר כניסת החוק לתוקף, אינה אחידה. בת"ק (תביעות קטנות, ראשון לציון) 26665-09-12 אורי קנר נגד ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, [13.12.2012] (להלן: "פרשת קנר"), התבררה בפניי תביעה המתייחסת לאותה טיסה נשוא התביעה דנן, מפריז, ושם קבעתי כי אין מקום לפיצוי התובעים בשל ביטול טיסה זו. בת"ק (תביעות קטנות, תל-אביב) 32988-10-12, אילה שושנה גסקו נ. ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ [22.03.2013] - נפסק כי יש לנוסעים (על אותה טיסה הנדונה בתובענה זו) זכות לפיצוי בהתאם לחוק. כב' הרשם הבכיר אדי לכנר קבע כי: "לטעמי, לא תקלה טכנית ולא אי מציאת מטוס חלופי אינן נסיבות מיוחדות ואם מקבלים את הפרשנות המוצעת שם הרי שהחוק למעשה לא בא לשנות את המצב שהיה קיים בטרם כניסתו של החוק לתוקף וחזקה על המחוקק שהוא רצה לשנות את המצב הקיים. על המחוקק לתת את דעתו האם קיימת סתירה בין החוק לבין האמנה (אמנת מונטריאול), אולם הפרשנות הנכונה של החוק לטעמי היא כי תקלה טכנית חמורה ככל שתהיה ובלתי נמנעת ככל שתהיה אינה מהווה נסיבה מיוחדת. כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין, כך לטעמי גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום. אם המחוקק רצה לציין תקלה טכנית כנסיבה מיוחדת היה מציין זאת במפורש בחוק. הגבלת סכום הפיצוי הקבוע בחוק בתוספת הראשונה מחזקת את מסקנתי מאחר וחברת התעופה אינה חשופה יותר לתשלום סכום בלתי מוגבל כתוצאה מתקלה טכנית אלא סכום הפיצוי מוגבל כפי שקבוע בתוספת הראשונה לחוק ולכן לא קיים חשש כי יישום החוק יביא לקריסת חברות התעופה אלא יביא לכך שחברות התעופה ידאגו לצמצום התקלות הטכניות, לשימוש במטוסים חדשים יותר ולמטוסים חלופיים." בת"ק (תביעות קטנות, הרצליה) 44155-12-12, אביעד רוזנבוים נ. ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ [29.07.2013] קבע כב' השופט יחזקאל הראל: "17. ...לדעתי, הוראות חוק פיצוי וסיוע החמירו עם המוביל האווירי - הן בהוספת המונח "מיוחדות" והן בכך שעליו להוכיח כי גם אם היה נוקט בכל האמצעים למנוע נסיבות מיוחדות שאינן בשליטתו, עדיין הייתה מוטלת עליו חבות אם לא יעלה בידיו להוכיח כי לא יכול היה למנוע את ביטולה למרות הנסיבות (יחד עם זאת, תוך איזון ומגבלות כמפורט בהמשך). סבורני כי המחוקק ביקש להחמיר עם המוביל האווירי, אולם אך ורק ביחס להובלת נוסעים, להבדיל מהובלת כבודה או טובין... 20. מילון אבן שושן מגדיר את המילה "מיוחד" כ: "נבדל", דהיינו שונה. לדעתי, המחוקק נקט בלשון ייחודית בעת שעשה שימוש במילה "מיוחדת" ולא במונח "חריגות", "בלתי צפויות" וכו'. האמנם תקלה טכנית אינה בשליטת המוביל והאמנם גם אם היה עושה כל שביכולתו לא יכול היה למונעה? איני סבור כך. לטעמי, תקלות טכניות המתרחשות בשל פגם נסתר במטוס, שנגרם במהלך ייצורו של המטוס והמביא להחלטה של יצרנית המטוס על קרקוע כל המטוסים המשמשים את כל חברות התעופה בעולם, עד לאיתור הגורם או תיקון התקלה, יכול להיחשב כנסיבה מיוחדת המקנה פטור למוביל. סבורני כי תקלה טכנית אינה נסיבה מיוחדת משעסקינן בכלי תחבורה שמאופיים ואופן תפעולם תתכנה תקלות שהן גם פונקציה של שימוש ורמת תחזוקה. 21. גם אם היה מקום לקבוע כי תקלה טכנית הינה בגדר נסיבה "מיוחדת", עדיין היה על המוביל להוכיח כי אותה תקלה ספציפית לא הייתה בשליטתו, וכי גם אם היה עושה כל שביכולתו לא היה יכול למונעה. במקרה דנן, הנתבעת הסתפקה בהגשת תיעוד המלמד על טיפולים ותחזוקה במטוסיה, מבלי להידרש למטוס המסוים נשוא התביעה ולמהות התקלה, ומבלי להבהיר ולהוכיח מדוע לא התגלתה ומדוע לא נמנעה עוד קודם לכן." [ההדגשה במקור - ר.ה.] בת"ק (תביעות קטנות, רחובות) 42433-03-13, חנוך בלסטקר נ' ארקיע אינטרנשיונל (1981) בע"מ [10.10.2013], קבע כב' השופט ברק (בסעיף 4ב (ב) כך: "לא מצאתי מקום לפקפק בטענת הנתבעת, שהטיסה בוטלה או התעכבה בשל תקלה במנוע ואני מקבל את טענת הנתבעת, שאכן תקלה כזאת אינה בשליטתה והיא גם לא יכלה לצפות זאת מראש.... לכן, בגין הביטול ו/או האיחור ו/או העיכוב בטיסה - אין התובעים זכאים לפיצוי כספי, משום שלנתבעת עומדת ההגנה המנויה בסעיף 6(ה)(1) לחוק הנ"ל." 19. בנסיבות המקרה דנן, אחזור על עמדתי כפי שהובעה בפרשת קנר, והיא, כי החוק אינו דורש כי חברת התעופה תעשה כל שביכולתה כדי לקצר את העיכוב - לאחר ביטול הטיסה - אלא שתעשה כל האפשר כדי למנוע את ביטול הטיסה. מכאן, שהנתבעת צריכה להוכיח כי לא היתה לה כל שליטה על ביטול הטיסה, וכי גם אם היתה עושה כל אשר ביכולתה, לא היתה יכולה למנוע את ביטולה. הנתבעת אינה מחויבת לעשות "כל אשר ביכולתה" כדי למצוא טיסה חלופית לזו שבוטלה, מוקדם ככל האפשר ובכל עלות שהיא. לדעתי אין לחייבה לעשות כן ללא מגבלה תקציבית או שיקול כלכלי כלשהו. 20. במקרה דנן, שוכנעתי מעדותו של דגן, כי ביטול הטיסה נדרש לאור גילוי תקלה טכנית ממשית - בלתי צפויה ושלא ניתן היה למנעה - כזו שאינה בשליטת הנתבעת. 21. מוסכם עלי, כי לא כל תקלה טכנית תהווה "נסיבה מיוחדת". כך למשל, בפסק הדין שניתן על ידי בת"ק (תביעות קטנות, ראשון לציון) 33035-05-13, אלירן מזרחי נ. אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ [10.10.2013] ציינתי כי: "18. לגופן של טענות ההגנה בנוגע למהות התקלות: לו היו האירועים בפועל כפי שנטען בכתב ההגנה, אני סבורה שלא היה בכך כדי לענות על תנאי הפטור הנזכר, שכן גם כאן היה מקום לקבוע כי היה ביכולתה של הנתבעת למנוע מקרה שבו גורם כלשהו מרוקן את מיכלי המים של המטוס "ללא ידיעת הצוות". הנתבעת יכולה להיערך עם נהלי עבודה מתאימים ו/או הנחיות ו/או פיקוח שימנע מקרה כזה. חניית מטוס במשך לילה בשדה תעופה באירופה בתקופת החורף בוודאי אינו אירוע חריג, ועל כן כל תקלה שנגרמת בשל שינויי הטמפרטורה והצורך להפסיק ולהחזיר את הזרמת מתח החשמל למטוס אינה בהכרח בלתי צפויה." 22. במקרה דנן, גם ביטול הסיכום לחכירת מטוס חלופי לא היה בשליטת הנתבעת. אני סבורה שהנתבעת יצאה ידי חובתה באיתור וחכירה של מטוס חלופי (וזאת לא פעם אחת כי אם פעמיים) ולא ניתן להטיל עליה חובה מעבר לכך, חובה שתהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין. 23. לפיכך אני קובעת כי במקרה נשוא התביעה לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת בנסיבות האמורות, ולען התובע אינו זכאי לפיצוי כספי על פי החוק. 24. הנתבעת לא הכחישה את שעת נחיתת הטיסה השלישית בישראל, סמוך לפני כניסת השבת. בנסיבות אלה, וגם בהעדר חשבונית או אסמכתא מסודרת, אני מקבלת את טענת התובע כי נדרש לשלם עבור נסיעה במונית סך של 300 ₪. 25. בשל טענת הנתבעת כי סיפקה לתובע ומשפחתו, כמו גם לכל יתר הנוסעים, כלכלה מלאה וארוחות, ובהעדר קבלות ואסמכתאות, אינני מקבלת את טענת התובע כי נדרש להוצאות בשל אלה. סוף דבר 26. התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 300 ₪, ובשערוך ליום הגשת התביעה, במעוגל, סך של 330 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה אצל הנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לביצוע התשלום בפועל. 27. בהתחשב בנסיבות העניין, כאשר מרביתה המכרעת של התביעה נדחתה, מצאתי כי אין מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט לטובת התובע. הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד בתוך 15 ימים.תביעות נגד חברות תעופהתעופהפיצוייםביטול טיסה