סירוב לשלם השתתפות עצמית לביקור טכנאי - תביעה בגין הסכם תחזוקת מזגן הרקע למרות קיומו של הסכם תחזוקה ותיקונים למכשירים חשמליים, לא תיקנה הנתבעת מזגן מיני מרכזי בבית התובעים, בטענה לקיום חוב בשל סירוב לשלם השתתפות עצמית לביקור טכנאי. כתוצאה מכך, ולאחר ייעוץ טכנאי פרטי, החליפו התובעים את המזגן והם עותרים לפיצוי בגין הוצאותיהם ונזקיהם בשל כך. בחודש דצמבר 2011 התקשרו הצדדים בהסכם למתן שירותי אחזקה ותיקונים למוצרים חשמליים בבית התובעים, לתקופה של 48 חודשים, בעלות כוללת של 8,736 ₪. ההסכם היה רחב וכלל את כל המכשירים החשמליים לרבות טיפול במזגן אחד של חברת פרג שלא היה תקין במועד ההתקשרות (להלן: "מזגן פרג"). בסמוך לאחר עריכת ההסכם תוקן מזגן פרג. בחודש יוני 2012 הזמין התובע שירות לשני מזגנים, למזגן פרג ולמזגן נוסף מתוצרת אמקור (להלן: "מזגן אמקור"). בחודשים יוני ויולי ביקר אצל התובעים טכנאי מטעם הנתבעת, תיקן את מזגן פרג ולא מצא תקלה חריגה במזגן אמקור. התובעים לא שילמו השתתפות עצמית לביקור זה. בתחילת חודש יולי 2012 שוב הוזמן טכנאי הנתבעת לבדיקת מזגן אמקור, ביצע תיקון ודרש מהתובעים תשלום דמי השתתפות עצמית בסך 88 ₪ בגין כל ביקור. התובע סרב גם הפעם לשלם את ההשתתפות העצמית שנדרשה וזאת מאחר ולטעמו, בהתאם לתנאי הסכם ההתקשרות היה פטור מתשלום זה. כאשר ביקש התובע לזמן טכנאי פעם נוספת כשהתגלתה תקלה במזגן מיני מרכזי (להלן: "המזגן המרכזי") הודיעה לו הנתבעת כי לא יקבל שירות עד שיחזור בו מסירובו לשלם את החוב עבור ההשתתפות העצמית. תמצית טענות התובעים: 4. התובעים טענו כי היה פטור תשלום השתתפות עצמית בהתאם לתנאי ההסכם ביניהם, וכי למרות שנשלחה לנתבעת האסמכתא לקיומו של הפטור להשתתפות העצמית, לא ניתן מענה ענייני ולא נשלח לביתם טכנאי לטיפול במזגן התקול. 5. לעמדת התובעים, לא היתה להם ברירה אלא להזמין טכנאי פרטי, בתשלום, וכך עשו. ביום 11.10.12 ביקר בבית התובעים טכנאי - מר פוליאנסקי ואדים (להלן: "פוליאנסקי") - שבדק את מזגן המיני וקבע כי לא ניתן לתקנו אלא יש להחליפו. עבור בדיקת הטכנאי שילמו התובעים 300 ₪. בעקבות קביעה זו, רכשו התובעים בחודש דצמבר מזגן חדש בסך 5,900 ₪ ושילמו 2,800 ₪ עבור פירוק מזגן המיני הישן והתקנת המזגן החדש. התובעים עתרו לקבל החזר בגין כל הוצאותיהם וכן פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין עגמת נפש בין היתר בשל העובדה שביתם לא היה ממוזג בשיאה של עונת הקיץ. 6. בנוסף עתרו התובעים להארכת תקופת השירותים ב-6 חודשים, בגין התקופה בה נמנעה הנתבעת לספק שירותי תיקונים ותחזוקה למוצרים החשמליים בביתם. תמצית טענות הנתבעת: 7. הנתבעת טענה כי בהתאם להסכם, הפטור על התשלום ההשתתפות העצמית מתייחס רק לביקור הטכנאי לתיקון מזגן מתוצרת חברת פרג, וכי הפטור אינו מתייחס לשאר הביקורים בבית התובעים. הנתבעת הבהירה כי עבור תיקון תקלה במזגן מתוצרת פרג לא נדרש תשלום השתתפות עצמית אך שתי בדיקות שנעשו למזגן מתוצרת אמקור היו כרוכות בתשלום השתתפות עצמית מצד התובעים והם סירבו לשלם את הנדרש. 8. הנתבעת הוסיפה וטענה בכתב ההגנה כי פוליאנסקי, אשר נקרא לבדוק את המזגן המיני מרכזי, מצא כי הקצר החשמלי נובע ממערכת החשמל הביתית של התובעים ולא קשור למזגן. 9. לטענת הנתבעת, בדיקתו של פוליאנסקי שנערכה בחודש אוקטובר מעידה שהמזגן עבד בצורה תקינה מלאה או חלקית במשך 3 חודשים מאז הוזמן הטכנאי, ואף לאחר מכן לא נמצאה תקלה במזגן עצמו. הנתבעת מפנה לחשבונית המתייחסת לרכישת המזגן בסוף חודש דצמבר 2012 ולטעמה, ההמתנה הארוכה עד לרכישת המזגן החדש מעידה על כך שהם יכלו לעשות שימוש במזגן והחלפתו לא נבעה מתקלה אשר לה אחראית הנתבעת. 10. הנתבעת הוסיפה והבהירה כי מאישור מתקין המזגנים עולה שניתן היה לתקן את המזגן הישן בהחלפת המדחס בלבד (תיקון שעלותו כ-1,400 ₪ כולל עבודה) והחלטת התובעים לרכוש מזגן חדש אינה מחייבת אותה, שכן עליה לתקן מכשירים קיימים ולא להחליף מכשיר מקולקל בחדש. דיון והכרעה 11. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, יש בדעתי לקבל את התביעה בחלקה. הפטור מתשלום ההשתתפות העצמית 12. במסמך הנושא כותרת "נספח להסכם שירות תיקונים" עליו חתומים שני הצדדים, נרשם בסעיף 4 כך: "הלקוח פטור מתשלום השתתפות עצמית על כל ביקור טכנאי. על הביקור של תיקון המזגן פרג... פטור מן התשלום טכנאי - 88 ש"ח". [ההדגשה שלי - ר.ה.] 13. מדובר ברישום ברור וחד משמעי. הנספח מציין ברישום כפול המתייחס לפטור מתשלום ההשתתפות העצמית הנזכר בהסכם: האחד, כללי, הקובע את הפטור בכל ביקור טכנאי; השני, ספציפי, המבהיר כי הפטור ניתן גם בנוגע לתיקון מזגן פרג. 14. לא מקובלת עלי עמדת הנתבעת, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבו של מנהל קשרי לקוחות מיום 22.07.12 (צורף לכתב התביעה) לעוה"ד (ובנם) של התובעים, לפיה "במידה ומרשיך לא ישלמו את חובם וימשיכו לסרב לשלם השתתפות עצמית, לא נוכל להמשיך ולתת להם שירות". בתשובה מיום 23.07.13 הפנו התובעים את הנתבעת לנספח להסכם הקובע את הפטור מתשלום זה, אך הנתבעת - כאמור בסעיף 10 לכתב ההגנה - הבהירה לתובעים כי לפי מסמך זה "הפטור היחיד מהשתתפות עצמית הינו לביקור הראשון למזגן שהיה מקולקל עוד בטרם נחתם החוזה." 15. בנסיבות אלה אין לי ספק כי טענת הנתבעת לפיה הפטור ניתן רק בגין תיקון מזגן פרג אינו מבוסס ונוגד את ההסכמה המפורשת בין הצדדים. על כן, אני דוחה את הטענה וקובעת כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובעים. משמצאו התובעים את עצמם מול עמדה חד משמעית על פיה אין בנספח פטור מתשלום השתתפות עצמית, ובשל אי תשלום השתתפות זו נוצר חוב שעד לפירעונו לא יינתן להם שירות מהנתבעת - מובן כי יש הצדקה להחלטתם להזמין טכנאי פרטי לבדיקת מזגן המיני. על כן, יש לפסוק לטובת התובע את התשלום עבור הבדיקה הפרטית בסך 300 ₪. רכישת מזגן חדש 16. הנתבעת לא הוכיחה את טענתה בסעיף 14 לכתב ההגנה, לפיה ניתן היה לתקן את המזגן הישן בהחלפת המדחס בלבד. המכתב "מיזוג זמיר" עליה נסמכת הנתבעת בטענה זו, קובע כי "מכיון שיש שוני בלחצי גז במדחסים לא ניתן ולא רצוי להחליף רק את המדחס". קביעה זו קובעת באופן ברור שלא ניתן להחליף רק את המדחס - ולא רק שהדבר לא רצוי. 17. לא הובאה בפני הערכה של טכנאי מזגנים מטעם הנתבעת בעניין זה, וטכנאי כזה כלל לא בדק את מזגן המיני מאחר שהנתבעת נמנעה מלשלוח טכנאי לבדיקתו (בשל עמידתה על תשלום חוב בשל השתתפות עצמית לביקורים קודמים, חרף קיומו של פטור מתשלום כזה). משלא בדקה הנתבעת את התקלה במזגן נשוא התביעה, אין לי אלא לקבוע כי כל טענה לגבי תיקון אפשרי, כזה או אחר, הינה טענה במומחיות שלא נתמכת באסמכתא מתאימה ממומחה, ויש בה משום סברה בלבד. על כן, הנני דוחה את טענת הנתבעת כי ניתן היה לתקן את מזגן המיני, ולא היה נדרש להחליפו. 18. עוד אציין כי לטעמי, אין ממש בטענת הנתבעת (הנזכרת בסעיף 16א לכתב ההגנה), על פיה בדיקת הטכנאי העלתה שלא קיימת בעיה במזגן המיני, אלא במערכת החשמל הביתית. באישור שנתן פוליאנסקי נרשם כי "בבדיקת המדחס נמצא מקור הקצר במערכת החשמל הביתית". מדובר ברישום פשוט וברור לפיו כי מדחס המזגן גרם לקצר במערכת החשמל הביתית, ולא להיפך. 19. אין בהסכם בין הצדדים התייחסות למקרה שבו לא ניתן לבצע תיקון של מכשיר חשמלי. מקובלת עלי עמדת הנתבעת לפיה ההסכם אינו מחייב אותה להשתתף בעלות רכישת מזגן חדש - אך מנגד, ההסכם אינו קובע גם פטור מתשלום כלשהו. למעשה, ההסכם אינו קובע אלא את חובתה של הנתבעת לתקן כל מכשיר, ומכאן שבאם לא יכולה הנתבעת - או שהיא מסרבת - לבצע תיקון, בשל שיקולים כלשהם, עליה לשאת בעלות מניעה זו. 20. עם זאת, לטעמי לא סביר לחייב את הנתבעת לשלם עבור מזגן חדש במקום מזגן ישן - בין אם תקין ובין אם תקול - שהיה בבית התובעים. יהיה בכך משום הטבת מצבם של התובעים על חשבון הנתבעת, בלא זכות חוזית לעשות כן. 21. על דרך האומדנה ולאור האמור לעיל, מצאתי כי בנסיבות דנן יש להעמיד את חיוב הנתבעת על 40% מעלות רכישת מזגן מיני חדש, הדומה בתכונותיו למזגן שהתקלקל, בסכום של 2,360 ₪. הוצאות פירוק והתקנת המזגנים 22. מאחר שלא מצאתי כי היה חובה על הנתבעת לספק לתובעים מזגן חדש במקום מזגן המיני שהתקלקל, אינני סבורה שיש לחייב את הנתבעת בהוצאות התקנת המזגן החדש או פירוק הישן. הקטנת הנזק 23. בסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, קבוע עקרון הקטנת הנזק, לפיו: "(א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו- 13 בעד נזק שהנפגע יכול היה באמצעים סבירים למנוע או להקטין." (ב) הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי-סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות העניין". 24. הנטל להקטנת הנזק פורט כבר לפני שנים ארוכות על ידי בית המשפט העליון בע"א 592/66 הקודחים נתניה בע"מ נ' נסים ביטון, פ"ד כא(1) 281 [1967], שם נקבע (בעמ' 284) כי התובע אינו יכול לזכות בפיצוי על הפסד אשר היה יכול למנעו, אלא שמחמת מעשה או מחדל בלתי סביר לא השכיל למנעו. מכאן, כי הנתבעת לא תחוייב לפצות את התובעים בסכום הנובע מכך, שהתובעים נמנעו מנקיטה באמצעים סבירים לצורך הקטנת נזקיהם, שכן כל ניזוק חייב לפעול באופן סביר למניעת הפסד מיותר. 25. אמנם, באם התובעים היו מסכימים לשלם, ולו תחת מחאה, את ההשתתפות העצמית שנדרשה להם - היה ביכולתם להביא לכך שטכנאי הנתבעת יגיע לביתם ויבדוק את מזגן המיני. עם זאת, וכאמור בסעיף 17 לעיל לא אוכל לקבוע כי גם תשלום ההשתתפות העצמית ובדיקת מזגן המיני על ידי טכנאי הנתבעת היה משנה את הקביעה לפיה אין אפשרות לתקן את המזגן. על כן, אינני זוקפת לחובת התובעים את העובדה שעמדו על סירובם לשלם עבור ביקור טכנאי, ושלא הוכח כי הימנעות מסירוב זה היתה מביאה להקטנת הנזק. 26. בשולי הדיון בעניין זה אציין, כי גם הנתבעת היתה יכולה באותה מידה להימנע מהמחלוקת, באם לא היתה עומדת על תשלום ההשתתפות העצמית מצד התובעים כתנאי למתן שירות - בניגוד לרישום המפורש בנספח להסכם. חיוב הנתבעת בהארכת תקופת השירותים 27. בית משפט זה אינו מוסמך לחייב את הנתבעת להאריך את תקופת השירות על פי ההסכם. בנסיבות אלה, נדחית דרישה זו של התובעים. 28. עם זאת, אין ספק כי מאז חודש יולי 2012 נמנע מהתובעים לקבל שירות תיקונים ותחזוקה, בשל עמידת הנתבעת על תשלום חוב בגין השתתפות עצמית לביקורי טכנאי - אשר קבעתי לעיל שאינו קיים - כתנאי למתן שירות כזה. על כן, מצאתי כי יש לפצות את התובעים בתשלום כספי מתאים ויחסי, במקום מתן צו להאריך את תקופת השירות (אציין כי גם בשים לב לפיצוי זה, הסכום הכולל אינו עולה על סכום התביעה, בגינו שולמה האגרה בפתיחת התיק). 29. מדובר בתקופה של קרוב לשנה וחצי מאז סירוב מתן השירות על ידי הנתבעת, ובעלות ממוצעת שנתית של כ- 2,200 ₪ עבור השירות. שווי השירות שנמנע מהתובעים, נקבע בסך של 3,300 ₪. פיצוי בגין עוגמת נפש 30. נזק מסוג של "עוגמת נפש" ניתן לפסוק בדרך של אומדן, כאמור בע"א 8279/02, זאב גולן ואח' נ. עזבון המנוח דר מנחם אלברט ז"ל, פ"ד סב(1) 330 [2006], בסעיף 31 לפס"ד: "בבואנו לשקול יישומו של פתרון זה במקרה שבפנינו עלינו ליתן את הדעת לכך, שאין בנמצא כל נתון עובדתי עליו יכולה להתבסס האומדנה. אכן, הלכה היא כי העדר יכולת לחשב באופן מדויק את היקף הנזק שנגרם לתובע אינו שולל ממנו את זכאותו לפיצויים... מקום שהוכח קיומו של נזק רשאי בית המשפט לאמוד את גובהו. התנאי לכך הוא שקיים קושי אובייקטיבי, לאור אופיו וטיבו של הנזק, להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק לו אחראי הנתבע, ושהתובע הביא את אותם נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם... למעשה, כמעט בשום מקרה לא יכול בית המשפט לחשב באופן מדויק לחלוטין את הנזק שנגרם, למצער בתביעות נזיקין, ועל כן כמעט תמיד נדרש הוא להסתייע בהערכה במידה כזו או אחרת..." 31. אמנם, לא ברור מדוע המתינו התובעים שלושה חודשים עד להזמנת טכנאי פרטי, ועוד חודשיים עד לרכישת מזגן חדש והתקנתו, אך התובעים ביקשו פיצוי בגין עוגמת נפש בהתייחס לחודשים יולי ואוגוסט בלבד, חודשי שיא הקיץ, ולא בנוגע להמשך התקופה שבה לא נהנו ממזגן המיני בביתם. 32. בשים לב למכלול הנסיבות, להתנהלות הנתבעת, לפניות התובעים - לרבות באמצעות בנם, בשתי פניות בכתב - אל הנתבעת, אני מעמידה את הסכום המגיע לתובעים בגין עוגמת נפש, טרחה ובזבוז זמן, בסך של 1,500 ₪. סוף דבר 33. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך 7,460 ₪. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 450 ₪. 34. הסכומים האמורים - בסך כולל של 7,910 ₪ - ישולמו על ידי הנתבעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין על ידה, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.חוזההשתתפות עצמיתטכנאיםמזגן