האם יום הפגיעה בעבודה או יום הפרישה הוא "היום הקובע" לעניין חישוב קצבת הנכות ?

האם יום הפגיעה בעבודה או יום הפרישה הוא "היום הקובע" לעניין חישוב קצבת הנכות ? לטענתו, חישוב דמי הפגיעה אמור להיחשב בהתאם ליום בו חדל הנפגע לעבוד, ולא היום בו נקבע יום הפגיעה. לטענתו, אובדן כושר העבודה החל 10 שנים ממועד הפגיעה ולכן יש לבחון את שלושת החודשים שקדמו לינואר 1999 כבסיס לחישוב הגמלה. לטענתו יש הבדל מהותי בעניין חישוב בסיס השכר בפגיעה בעבודה שהיא "אירוע תאונתי" בהם משתלמים דמי פגיעה, לעומת תאונות עבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה או מחלת המקצוע. לטענת התובע, הנתבע שגה בפרשנות החוק למועד הקובע בו התובע זכאי לגמלת הנכות, ולדעתו - המועד הקובע הוא המועד בו התובע אינו מסוגל לעבוד. 5. השאלה שבפנינו היא מה המועד לפיו יקבע בסיס השכר לחישוב גמלת נכות לתובע כאשר מועד הפגיעה היה ביום 1.1.88 ויום פרישתו ממקום עבודתו היה ביום 1.1.99. 6. בעב"ל 65/09 יורם זרה - המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 1.2.10) קבע השופט רבינוביץ בסעיף 12 לפסק הדין: "סעיף 92 לחוק קובע כי הזכות לדמי פגיעה מתגבשת ביום שבו המבוטח אינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה אחרת. מאותו רגע נולדת הזכות לדמי פגיעה. מועד זה ניתן לכנותו כ"תאריך הקובע" את מועד התגבשות הזכות לדמי פגיעה. לגבי נכה כתוצאה ממחלת מקצוע או מיקרוטראומה, "התאריך הקובע" עשוי להיות דינמי, משום שמחלת מקצוע עלולה להתפתח באופן הדרגתי, היינו בשלבים (דב"ע נד/0-77 לואיזה לקסר- המוסד לביטוח לאומי פד"ע כח 361,366 מול האות ד', להלן : פסק דין לקסר). יחד עם זה, אפשר שהתאריך הקובע יהיה היום שבו הוועדה הרפואית קבעה כיום תחילת הנכות. תאריך זה הוא התאריך בו בשלה הנכות, ועקב כך נולדה מאותה עת זכאותו של המבוטח לקצבה או למענק. הרציונל הקיים בעניין זה ביחס לדמי פגיעה קיים גם לגבי קצבה ומענק. כשם שדמי הפגיעה נולדים במועד בו נגרם לנפגע בעבודה אובדן כושר העבודה, כך קצבת נכות או המענק נולדים, בעת שנפגע העבודה איבד את כושרו לעבוד באופן מלא או חלקי" 7. בעב"ל 1144/02 מוסקוביץ - המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 19.6.03) קבע השופט רבינוביץ בסעיף 9 (ג)ו (ד) לפסק הדין: "ג. בית-דין זה הבחין הבחן היטב בין מחלת מקצוע לבין תאונה. בעניין זה מן הראוי להביא דברים אלו שנאמרו בנושא זה על-ידי בית-דין זה ובית-המשפט העליון: '...עקרון 'הפתאומיות' הוא השולט בכיפה; 'אם הפגימה באה בדרך הדרגתית... ואם היא תוצאה של התפתחות אטית - מדובר במחלה; מאידך, אם לפגימה מקור ומועד שאפשר לאתרם - הרי זאת תאונה'. ...מאידך ברור, שכשם שמחלה כשלעצמה אינה 'תאונה בעבודה', כך גם החמרתה של המחלה, אלא אם זאת באה כתוצאה מ'תאונה' ומוצאת את ביטויה בשינוי... של האורגניזם, ולא רק בסימפטומים או צורך בהשגחה רפואית' (דב"ע שם/0-96 המוסד לביטוח לאומי - וייל [1], בעמ' 230). [...]'בהלכות שיצאו מלפני בית הדין לעבודה נמתח קו מפריד בין מיקרוטראומה, שבאה בגדרה של 'תאונה' לבין 'תהליך תחלואתי', שאינו מזכה בתגמולים אלא במסגרת 'מחלה' ככל שהיא מופיעה ברשימת 'מחלות המקצוע'. תהליך תחלואתי הוא תהליך שגרם להרעה הולכת ונמשכת במצב הבריאות, כאשר אין אפשרות מעשית לאתר באופן סביר אירוע או אירועים בעבודה ולהוכיח פועלם של אירועים מבודדים רצופים אלה על מצב בריאותו של האדם" (בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה [2], בעמ' 543)'. ד. במקרה הנוכחי קבעה הוועדה כי קיימת החמרה בליקוי השמיעה של המערער כתוצאה מחשיפתו לרעש בשנים 1997-1995, ועל בסיס נתון זה הגדילה את דרגת נכותו. פירושם של הדברים הוא שקביעת הוועדה נעשתה במסגרת הליך של "החמרת מצב", היינו בעקבות החמרה במחלת המקצוע הקיימת אצל המערער ולא כקביעה בדבר קיומה של מחלה חדשה. במצב זה חלות הוראות החוק לפיהן הבסיס לחישוב דרגת הנכות הוא הכנסת המבוטח בעת קביעת דרגת הנכות לראשונה. לכן בדין חישב המוסד את תוספת המענק על בסיס שכרו של המערער בשנת 1994". 8. יש לאבחן בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה. בענייננו הזכאות לגמלה, בהתאם להחלטת הועדה קמה ביום 1.1.88, ואילו הזכות לקבלת תשלום לגמלה זו קמה ביום בו פרש התובע ביום 1.1.99. אלא שהתובע הגיש את תביעתו רק ב-8.7.10 ולכן הזכות לקבלת התשלום בפועל החלה ביום 8.7.09. הנשיא (כתוארו אז) אדלר בעב"ל 86/08 עוזי שליט - המוסד לביטוח לאומי (17.5.09) התייחס לחישוב הגימלה: "על מנת לחשב בתחילה את קצבתו של מבוטח שהוכר כנפגע בעבודה עורכים בדיקה בת ארבעה שלבים: כדלקמן, ראשית יש לקבוע כי המדובר במבוטח לפי סימן א' לפרק ה' בחוק הביטוח הלאומי; שנית, יש לקבוע כי המדובר ב"פגיעה בעבודה" כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי; שלישית יש לקבוע את דרגת הנכות בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן - תקנות קביעת דרגת נכות); ורביעית, יש לקבוע את גובה השכר, עובר למועד ה"פגיעה בעבודה" ועל פי הוראות החוק, שביחס אליו תחושב הקצבה". כך נהג הנתבע בענייננו. 9. התובע טען כי יש לסטות מההלכה שנקבעה בעב"ל 1144/02 מוסקוביץ - המוסד לביטוח לאומי, היות שיישום ההלכה בענייננו יחטא, לטענתו, לתכלית הוראות החוק שבאה " להטיב עם מצבם של מבוטחים", באשר ההנחה היא כי פגיעה בעבודה מביאה עימה ירידה בהכנסתו של המבוטח. 10. בעב"ל 86/08 עוזי שליט - המוסד לביטוח לאומי, מלמדנו השופט רבינוביץ, בסעיף 16 לפסק הדין, כי "תכלית חקיקתם של הוראות החוק הנוגעות לענייננו הייתה להטיב עם המבוטח אשר שכרו צפוי לרדת כתוצאה מהליקוי שהוכר כ"פגיעה בעבודה"..." (ההדגשה לא במקור). מכאן למדים כי בחינת הוראות החוק לפי הכנסותיו של המבוטח, שעה שהכנסותיו עלו, בעצם מסכלת את תכלית החוק. 11. לאור האמור, בסיס הקביעה בדבר שיעור ההכנסה שיש להביא בחשבון לצורך חישוב דמי הפגיעה שהתובע זכאי לו הוא המועד בו שהוועדה קבעה כמועד בו הוכר לראשונה מצבו הרפואי של המבוטח כמי שנפגע בעבודה. כלומר, יום הפגיעה 1.1.88. לכן אנו דוחים את טענת התובע לעניין בסיס חישוב הגמלה לפי שכר שהיה ב-1.1.99. 12. ב"כ התובע בסיכומיו מודה כי התכלית של החוק היא להשיב לאדם את רמת ההכנסה ממנה הוא נהנה. בעניין זה נקבע בעב"ל 1304/04 עמירם כץ - המוסד לביטוח לאומי(ניתן ביום 31.12.07) מפי השופט פליטמן (כתוארו אז): "גמלת הנכות בעבודה, הינה בעקרון גמלה ארוכת טווח מחליפת הכנסה, שתכליתה לאפשר לנפגע לחיות באורח שוטף באותה רמת הכנסה בה חי קודם לפגיעה בעבודה". במקרה שלנו - המטרה לשמר את רמת הכנסתו של התובע בה חי קודם לפגיעתו מיום 1.1.88. זאת ועוד, כפי שהודיעה ב"כ הנתבע - בעניינו של התובע הופעלה תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956, אשר "מפצה על אובדן ההשתכרות" כך שיש להתאים את הגמלה למועד ההכרה. 13. החוק בא לשמר את רמת ההכנסה של המבוטח ששכרו צפוי לרדת, אך לא בא "להעשיר" את המבוטח ששכרו לא ירד, שלא לדבר על מבוטח ששכרו אפילו עלה מאז הפגיעה, ושכרו גבוה בהרבה לאחר 11 שנים מיום הפגיעה. הגיון החקיקה ברור, כפי שקבע הנשיא פליטמן בעב"ל 1304 עמירם כץ - מוסד לביטוח לאומי, הגמלה נועדה לאפשר למבוטח לשמור על רמת ההכנסה ערב הפגיעה. 14. לאור האמור, דין התביעה להידחות. 15. מכיון שמדובר בתובע שהוא גימלאי -אין צו להוצאות.נכותשאלות משפטיותפרישהקצבת נכות