בקשה לפסול מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים

בקשה לפסול את המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו

נגד המשיב הוגש ביום 18.8.13 כתב אישום המייחס לו עבירות של של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 16.8.13 בשעה 02.15 לערך נהג הנאשם רכב פרטי בפ"ת בכביש 40 סמוך לצומת ירקונים כשהוא שיכור כשעל פי דגימת אויר נשוף שנלקחה ממנו נמצאה כמות של 930 מק"ג אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

יצויין כי כבר ביום העבירה נפסל המשיב מינהלית על ידי קצין משטרה לתקופה של 30 ימים, והיום התקיים דיון בפניי בבקשה לפסילה עד תום ההליכים המשפטיים.

ראיות לכאורה
תיק המשטרה הוגש לעיוני.
מעיון בחומר הראיות שנמצא בתיק, עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב.
מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום האמור, הבחינו שוטרים במשיב נוהג, הוא נעצר בשעה 02.15, בשיחה ראשונית מסר כי שתה 3 כוסיות וודקה לפני חצי שעה בחתונה, בבדיקת "נשיפון" התקבלה


אינדיקציה לשכרות, נדרשה לבצע בדיקת נשיפה, הוסברה לו מטרת נטילת הדגימה, סומן כי השוטרים הקפידו על הפעלה נאותה ועל דרישות המקדימות טרם הבדיקה, בבדיקת מבחן ביצוע המבקש עמד יציב, אך במבחן הליכה על הקו התנדנד מספר פעמים והחטיא את כל הבאות האצבע במבחן הבאות אצבע לאף. תוצאות בדיקת הנשיפה שנערכה במכשיר הינשוף הצביעו על כמות של
930 מק"ג בליטר אחד של אוויר נשוף, כמות גבוהה ביותר.
אציין, כי לא נרשמה כלל התרשמות שוטר בסיכום מבחני הביצוע.

בחקירתו של המשיב, הוא ויתר על הזכות להוועץ עם עו"ד, הודה כי שתה בחתונה 3 כוסות של וודקה, נעצר על ידי השוטרים, אמרו לו לבצע בדיקה, מסר כי לפני הבדיקה לא עישן ולא נגע בשום משקה, גם כשהליך להטיל מימיו אמר לשוטר שיסתכל, הוא לא זוכר מתי שתה את כוס המשקה האחרונה, ולשאלה אם הוא יודע שהוא אמור לנסוע חזרה לביתו מדוע שתה משקה אלכוהולי, ענה כי נסחף.

אין ספק שזכותו של המבקש להעלות את טענה שיש לו לעניין חומר הראיות כגון אחוזי לחות במועד בדיקת הינשוף, או אי התאמה בין התרשמות השוטרים מהמשיב לבין תוצאות בדיקת הנשיפה, אך זאת במהלך הדיון בתיק העיקרי, אם וכאשר יבחר לכפור באשמתו.
בשלב זה של הדיון שהינו שלב מקדמי, בית המשפט קובע כי די בחומר הראיות כאמור מעל, כפי שמופיע בתיק המשיבה, על מנת לקבוע שבידי המשיבה ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המבקש בדין.

מסוכנות
משנמצאו ראיות לכאורה כנדרש, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בבקשה לפסול רישיון של נהג עד תום ההליכים, היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור.

לטעמי, התשובה במקרה זה חיובית.

המשיב נהג לכאורה ברכב בהיותו שיכור ברמה גבוהה, תוך שהוא מסכן את עצמו ואת כלל המשתמשים בדרך, סכנת חיים של ממש. המשיב בעשותו עצמו "מכונת מוות נעה" (ראו: רע"פ 8135/07 אהוד גורן נ' מדינת ישראל (2009)), העיד על עצמו כנהג מסוכן חסר אחריות אשר מוכן ליטול – במודע – סיכון לאפשרות התרחשותה של תאונה קטלנית.
אין צורך בדמיון מפליג כדי לדעת ולהבין מה רבה היתה הסכנה הטמונה בהתנהגות זו, ואיזה אסון נורא עלול היה להיגרם כתוצאה מכך. חשוב להדגיש כי אין מדובר בהתנהגות של רשלנות רגעית או של היסח הדעת, אלא בהחלטה לשתיית אלכוהול המגלה אדישות לחוק ולכללי הזהירות וזאת כאשר המשיב היה אמור לשוב בנהיגה מפ"ת ועד עפולה בשעת לילה מאוחרת.

כבר נקבע בפסיקה כי לאלכוהול השפעה מדכאת על מערכת העצבים המרכזית, והיא "פוגעת ביכולתו המנטאלית של השיכור: היא מערפלת את הכרתו ומונעת ממנו להעריך נכונה את המציאות; ובדרך זו - שוללת ממנו את היכולת לקיים שיקול דעת רציונאלי ולכוון את התנהגותו על פיו" (ראו ע"פ 5002/94 ירמיהו בן איסק נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 151, 163 – 164 (1995)). זאת ועוד: ברמה כזו שנמצאה לכאורה בגופו של המשיב, האלכוהול גורם להפחתה מהותית ביכולתו הפיזית של המשיב ובפגימה בשיקול דעתו אשר נדרשים לנהיגה.

כן נקבע בפסיקה, כי תאונות דרכים מרובות נפגעים הפכו חזון נפרץ במחוזותינו, ולא אחת הנהיגה בשכרות היא הגורם המרכזי לכך. על בית המשפט לתרום את חלקו לצמצום מימדיה של מציאות איומה זו על ידי הרחקתם של נהגים מסוכנים כדוגמתו של המשיב מהכביש, אף בטרם הורשעו בדין.

אין זה ראוי להותיר את הטיפול בעבירה של נהיגה בשכרות למקריות שאם היתה תאונה קטלנית, היה מואשם המשיב בעבירה חמורה הרבה יותר ונפסל אוטומטית עד תום ההליכים ואם לא היתה תאונה, ענין של מקריות, יואשם הנהג רק בעבירה של נהיגה בשכרות ויועמד לדין ללא פסילה עד תום ההליכים. איני סבור כי יש להמתין עד לקיומה של ת.ד. על מנת להגיב בהתאם ולבטח כשמדובר בכמות אלכוהול כה גבוהה.

למרבה הצער, התופעה של נהיגה בשכרות אינה נדירה במקומותינו, וכמות התיקים המגיעים לפתחם של בתי המשפט בעבירות של נהיגה בשכרות מלמדת כי נהגים רבים מתקשים לשנן את האיסור בדבר נהיגה בשכרות, ומקרה זה הנו דוגמא מובהקת לכך. שוב ושוב בתי המשפט נתקלים במקרים של נהיגה בשכרות שלעתים מסתיימים בקיפוח חיי אדם, לעתים בפציעות קשות, ולעתים מסתיימים למרבה המזל ללא פגיעות.
וכך קבע כבוד השופט א' א' לוי בעניין בש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מדינת ישראל (2007):

"בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי בית המשפט המוסמך."

וכך נקבע מפי כבוד השופטת פרוקצ'יה בעניין בש"פ 6085/10 בן שטרית נ' מדינת ישראל (2010):

"סמכות פסילת רשיון נהיגה למשך תקופת הליכי המשפט נועדה לשמש אמצעי, בין אמצעים שונים, למלחמה בתאונות הדרכים והקטל בכבישים, הפוגעים לאורך שנים בחייהם ובשלומם של בני הציבור. הסיכונים האורבים לציבור מנהיגה רשלנית ופרועה בכביש, ובמיוחד מנהיגה במצב של שכרות, מחייבים עשיית שימוש במלוא האמצעים שהחוק נותן בידי הרשויות על מנת למנוע בעוד מועד מימושם של סיכונים ממשיים לשלום הציבור, בין היתר, בדרך של הגבלת נהיגה של נהגים שמסוכנותם מדברת בעד עצמה.
...
הציבור זכאי לביטחון מינימלי בנוסעו ובהולכו בדרכי הארץ, וביחס בין חובת ההגנה על שלום הציבור ובטחונו לבין הפגיעה בנאשם עקב פסילת רשיונו לתקופת המשפט, יש להעדיף בבירור את האינטרס הראשון. מנגד, מאחר שמדובר באמצעי הננקט כלפי נאשם בעת שההליכים תלויים ועומדים, יש, כמובן, לעשות כל מאמץ על מנת לסיים את המשפט תוך פרק זמן סביר, ויש להניח כי כך ייעשה על ידי הערכאה הדיונית."

כך גם ראוי להורות בענייננו. לא נעלמה מעיני העובדה כי אין למשיב אשר נוהג משנת 2000 ולחובתו נזקפת הרשעה אחת מלבד , אך דומה כי די היה במעורבותו בפרשה זו בלבד כדי לחשוף את הסכנה הטמונה בו, ועל כן מקבל אני את בקשת המבקשת לפסילה עד תום ההליכים.

יעוד אציין כי יתכן כי פסילות עד תום הליכים, אינן נפוצות ואולם לטעמי יש מקום לשימוש בהליך הפסילה עד תום ההליכים בנסיבות הנאותות ומקרה זה הינו ראוי ביותר.


אולם אינני מוצא לנכון להורות על תקופת פסילה ארוכה מהתקופה הקבועה בסעיף 50(ב) לפקודת התעבורה.


לאור האמור לעיל, אני מחליט לפסול את המשיב מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיוף רשיון נהיגה

  2. שלילת רישיון פעמיים

  3. בקשה להחזרת רישיון נהיגה

  4. עיכוב פסילת רישיון נהיגה

  5. שלילת רישיון בגלל אי התאמה

  6. התליית רשיון נהיגה עקב טעות

  7. תאונת דרכים בלי רישיון נהיגה

  8. חישוב תקופת פסילת רישיון נהיגה

  9. אי חידוש רישיון נהיגה עקב קנסות

  10. הפקדת רשיון נהיגה בבית משפט אחר

  11. תוקף רשיון נהיגה אמריקאי בישראל

  12. צו למשרד הרישוי - תוקף רישיון נהיגה

  13. פטור מרישיון נהיגה ישראלי לתושב חוץ

  14. פקיעת ביטוח עקב אי חידוש רישיון נהיגה

  15. בחינה עיונית כתנאי לחידוש רישיון נהיגה

  16. דחיית בקשה לקבלת רישיון נהיגה מעל 15 טון

  17. תאונת דרכים בישראל עם רשיון נהיגה מארה''ב

  18. ערעור כנגד תחילת מנין פסילת רישיון הנהיגה בפועל

  19. פטור מרישיון נהיגה לבעל רישיון נהיגה בינלאומי

  20. מעצר עד לתום ההליכים בעבירות של נהיגה ללא רשיון

  21. עתירה מנהלית לענין מועד תחילת מנין פסילת רישיון נהיגה

  22. רישיון נהיגה תקף מכוח תקנה 567 (א) ו-(ב) לתקנות התעבורה

  23. בקשה לפסול מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים

  24. תאונה עם רכב של אזרח זר שאינו מחזיק ברישיון נהיגה ישראלי

  25. התניית חידוש רישיון הנהיגה שלו במבחן עיוני, בנוסף לקורס ריענון

  26. כתב אישום בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף שפקע מעל 6 חודשים

  27. שימוש ברישיון נהיגה מזויף - עבירה בניגוד לסעיף 62(9) לפקודת התעבורה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון