הנאשם עומד לדין בגין עבירה של סטיה מנתיב נסיעה, דבר שגרם להפרעה או סיכון לתנועה - בניגוד לתקנה 40(א) לתקנות התעבורה. 2. עסקינן בברירת משפט. הנאשם בחר להישפט, כפר בישיבת ההקראה במיוחס לו, אשר על כן נקבע התיק לשמיעת ראיות. 3. בישיבת ההקראה אמר הנאשם את הדברים הבאים: "אני כופר באשמה. השוטרת חנתה על אי תנועה בין העצים ולא היה שדה ראיה. היא גם הסתתרה עם שוטר נוסף שהיה עימה. אני פניתי ימינה מהנתיב השמאלי מתוך שניים ולא מהנתיב שמייחסת לי השוטרת. אבקש שהתביעה תזמן גם את השוטר הנוסף שהיה עם השוטרת". (ראו פרוטוקול ידני מיום 1.10.13). 4. לישיבת ההוכחות התייצבה השוטרת, רס"מ קרן בנימין, שערכה את הדו"ח (ת/1) ולא התייצב השוטר הנוסף שהיה עם השוטרת. 5. בהתאם לדו"ח, עולה כי השוטרת ביצעה אכיפה באופן סטטי ברחוב רוקח, פינת שטרית בתל אביב, וזאת משטח ההפרדה הבנוי המצוי בחלק הדרום מערבי של הצומת. הבחינה בנאשם נוהג על גבי רחוב רוקח, ממערב למזרח, בנתיב הנסיעה השלישי מימין, ובהגיעו סמוך לפניה ימינה, לפני שטח ההפרדה, המסומן על פני הכביש (תמרור 815), סטה ימינה לנתיב השני מימין, תוך נסיון השתלבות לנתיב בו היתה תנועה ערה של כלי רכב. בתוך כך גרם להפרעה לאותם כלי רכב שנעו בנתיב ואשר נאלצו להאט נסיעתם על מנת לאפשר לנאשם להשתלב בנתיבם. דברי הנאשם, כפי שנרשמו בדו"ח : "אין לך שדה ראייה, אני קצין תעבורה. היתה נהגת ברכב מקרו שלא החליטה באיזה נתיב היא נוהגת ההייתי אחריה, אני אגיע לבית המשפט". בגב הדו"ח, נרשמו דברים נוספים שאמר הנאשם לשוטרת, בין היתר: "אני מבקש שיירשם שראשית לא בצעתי כל עבירה. השתלבתי בנתיב השמאלי מתוך 2 נתיבים שפונים ימינה, ההשתלבות שלי היתה כ- 500 מטר לפני הצומת. בצמוד לצומת היה רכב מסוג ניסאן מקרה של חברה, שלא ידע אם לפנות ימינה או ישר ולכן האטתי תוך סטייה קלה מהנתיב כדי לאפשר לו לשנות במידה ירצה לעשות כך". השוטרת מציינת כי הנאשם החל לצלם אותה מכל זווית אפשרית, וטען שיעלה את הצילום לפייסבוק. השוטרת ערכה תרשים, ביום הדיון ועובר לעדותה, אשר מתאר את הצומת המדובר ומקום עמידתה (ת/2). 6. במהלך חקירתה הנגדית של השוטרת הציג הנאשם באולם בית המשפט סרטון שצילם ביום האירוע, בו מתועד דין ודברים שהתרחש בינו לבין השוטרת (נ/15), בסמוך לניידת המשטרה, כשבניידת נראה שוטר נוסף. בנוסף, הציג הנאשם לשוטרת, תמונות שצילם במקום האירוע, בזמן מתן הדו"ח (נ/1-נ/14). בתמונות מתועדים הניידת על גבי אי התנועה, השוטרת והשוטר הנוסף הישוב בניידת וכן מקום האירוע. השוטרת לא זכרה את האירוע מעבר לרשום בדו"ח ועל כן לא זכרה סיטואציה של רכב מיקרה כפי שטען הנאשם. הנאשם טען כי דבריו לא נרשמו, והשוטרת דחתה טענה זו. לגבי השוטר הנוסף, לשאלת בית המשפט, השיבה השוטרת כי: "אני לא יודעת. אולי הוא לא קשור לעבירה. מה שנראה שהוא היה עסוק עם נהג אחר ואין קשר אלי ביחס לאותה עבירה ולאותו נהג שנעצר על ידי. הוא לא אתת". הנאשם טען כי היה על השוטרת לציין את שמו של השוטר הנוסף בדו"ח, וזו השיבה: "למה צריך לציין אותו? לא היה לך גישה אליו. הוא רושם את הדוחות ואני רושמת הדוחות שלי. אף אחד לא מתערב בדוחות שאני רושמת". 7. הנאשם העיד להגנתו. סיפר כי באזור הגשר של גני התערוכה נסע בנתיב השמאלי מתוך שניים שפונים ימינה מרוקח לרחוב שטרית וכך המשיך. בשלב מסוים כ- 150 מטרים לפני הצומת, רכב מסוג ניסאן מיקרה בצבע ירוק של חברת car2go נהוג ע"י נהגת, לא היה החלטי באשר לנתיבו. "הוא זגזג מעט בסטיות קלות האם הוא ממשיך מימין למשולש או משמאל למשולש ישר. מכיוון שראיתי את זה, ומכיוון שנושא הבטיחות חשוב לי ואני עובד בו, חשבתי לנכון להאט טיפה ולהגדיל המרחק בין הרכבים ואפילו לסטות טיפונת ימינה משהו כמו רבע רכב למקרה שהנהגת תבצע פנייה פתאומית שמאלה ואז עלולה להיות התנגשות בין הרכבים. בסופו של דבר היא המשיכה ישר ואני אחריה, ונעצרתי ברמזור האדום...כשהגעתי למעבר החצייה השוטרת ירדה מצדו השמאלי של אי התנועה ובקשה ממני לעלות למדרכה ליד הניידת..." - ע' 9 לפרוטוקול. בחקירתו הנגדית עמד הנאשם על גרסתו ודחה את השרטוט שערכה השוטרת שכן לא צוין בו מיקום הרכב שלו. הנאשם שב על טענתו כי ממקום עמידת השוטרת לא היה לה שדה ראיה. באחריתה של חקירת הנאשם, שאלה התובעת את הנאשם באשר לעד ההגנה (השוטר הנוסף), והנאשם השיב: "וודאי. אטען זאת בסיכומים. אני לא רואה אותו כעד הגנה אלא כעד תביעה, היא מנסה להסתירו ועל כן לא זימנה אותו מה שמעיד שעדותו תשמש כנגדם. מכיוון שמדובר בשוטר אין לי אפשרות כאזרח לחייבו להגיע לבית המשפט ולהעיד" - ע' 13, ש' 6-9. דיון והכרעה 8. בפני גרסה מול גרסה. מחד גיסא גרסת השוטרת כי הבחינה ברכבו של הנאשם סוטה ימינה מנתיבו, תוך נסיון להשתלב בנתיב השני מימין בו תנועה ערה של כלי רכב וגרימת הפרעה לתנועה, ומאידך גיסא גרסת הנאשם שמכחיש הדברים וטוען לרכב אחר, מסוג ניסאן מיקרה, שנסע במקום, שבעקבותיו נאלץ הנאשם להאט נסיעתו ולסטות מעט מנתיבו, כדי להימנע מהתנגשות בין כלי הרכב. 9. השוטרת הותירה בי רושם חיובי, כמי שעושה עבודתה נאמנה. לא התרשמתי שהשוטרת הגדילה או העצימה מהאירוע. דו"ח משטרתי, מעצם טיבו וטבעו, מוגבל במקום הרישום, והתרשמתי שבמגבלת המקום, עשתה השוטרת, ככל יכולתה, לרשום ולתעד את תגובתו העיקרית של הנאשם, הן בחזית הדו"ח והן בחלקו האחורי. הנאשם פתח את סיכומיו בדברים: "אני אטען שהשוטרת כאן הגיעה כדי למלא פנקס דוחות וכשהיא לא מצאה מבצע עבירה היא תפסה אנשים מזדמנים שמעדיפים לשלם את הקנס" - ע' 13, ש' 28-29. יש להצטער צער עמוק על הדברים הללו, שנאמרו ע"י הנאשם, מוטב היה ולו לא היו נאמרים כלל וכלל. לא התרשמתי כי השוטרת חיפשה "קורבן מזדמן", להיפך, התרשמתי כי השוטרת ביצעה עבודת אכיפה רגילה, במקום בו היתה מורגלת באכיפה. 10. יחד עם זאת, בתיק התעורר בליבי ספק, זאת ביחס לאשמה המורכב משלושה רכיבים. האחד תרשים השוטרת (ת/2) בו לא צוין רכבו של הנאשם ומיקומו ביחס לעבירה. השני, האפשרות שרכב המיקרה המתואר, העולה כחוט השני בגרסת הנאשם העקבית, הוא אשר גרם להפרעה לתנועה, והנאשם נאלץ לנהוג כפי שנהג בעקבותיו, והרכיב השלישי העדר רישום פרטי השוטר הנוסף שנכח במקום האירוע והעדתו. ודוק, בעניין דיות הראיות שעל התביעה להביא לפתחו של בית המשפט, עמדתי כדעת בית המשפט העליון, בסוגיית עדים שוטרים, רישומם והעלאת דבריהם עלי כתב (ראו רע"פ 5089/12 סצקו נ' מדינת ישראל, מיום 6.6.12). כלל ידוע בדיני הראיות שעל התביעה להביא ראיות במסגרת נטל השכנוע המוטל עליה והיא הנושאת בעול הוכחת האשמה ברמה של מעבר לכל ספק סביר, אין הדבר אומר שעליה להביא את כל הראיות, או לאסוף את מכלול הראיות שניתן היה לאסוף, אלא מבחינת דיות הראיות עליה להביא ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר. יחד עם זאת, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדונו מספר מקרים פרטניים, בהם לא היו ראיות נוספות מעבר לגרסת השוטר, במצב של גרסה מול גרסה, עת הוכח ששוטר נוסף היה בשטח בעת האירוע, ופרטיו לא נרשמו בדו"ח והלה לא רשם דבר, הדבר עלה כדי פגם מובנה, ופגיעה בהגנת הנאשם ובתוך כך יצירת ספק בדבר האשמה המיוחסת. עפ"ת 34653-04-13 בר נ' מדינת ישראל (מיום 2.5.13), עפ"ת 13875-12-11 שקופ נ' מדינת ישראל (מיום 3.2.11). בעניין בר לעיל, קבע כב' השופט רענן בן-יוסף, כהיא לישנא: "הנני סובר שיש חשיבות לעניין גם מבחינה חינוכית. התראותי שוב ושוב שבסיטואציה, בעיקר בסיטואציה של עדות מול עדות כאשר יש עד נוסף שהלה ירשום דו"ח אפילו לא ראה, גם אם לא יצורף כעד תביעה, הינו דבר שחובה לעשות, לא הועילו. צריך איפוא לחנך את השוטרים שינהגו כמצוותו של ביהמ"ש העליון כבר עם קום המדינה. חוסר ברישום של שוטרים שצריכים לרשום את שהם רואים או שומעים בעניין פעוט של ברירת משפט מביא אותם ללמוד שאין חובה לרשום כל דבר בחקירה או באירוע גם בעניינים חשובים יותר, כבדים יותר והעלמת עין בהתעלמות מהצורך לקיים חקירה ראויה ולהסתפק בראיה מספקת שלעולם איננה מספקת בנסיבות כבמקרה שלנו, עלולה להביא לעיוותי דין שמהם יש להיזהר. הנה המשטרה היתה ערה לדבר, בטופס שעליו נרשמים הדו"חות ונמסר ביד לעבריין התעבורתי, טופס 4243 יש מקום המיועד לרשום את פרטיהם של העדים, אי רישום העדים יוצר באופן מובנה פגם שיכול להביא לעיוות דין, כאמור. התעלמות השוטרים מן הרישום של פרטי העדים אינה ראויה ויש לתקנה". 11. אין ספק שבמקום היה שוטר נוסף. הלה מתועד בתמונות ובסרטון שצילם הנאשם. השוטרת אף מזהה את השוטר הנוסף בשם גולן (ע' 5, ש' 9). במצב דברים זה היה על השוטרת לציין את שמו בפרטי העדים או למצער שיצרף זכ"ד מה ראה, אם לאו, ביחס לעבירה. הדברים מתחדדים, עת שחלק מדו השיח בין הנאשם לשוטרת מתועד והשוטר הנוסף יושב לצד השוטרת. אם לא די בכך, הדברים מקבלים משנה תוקף בישיבת ההקראה, עת הנאשם מסב תשומת לב התביעה לקיומו של שוטר נוסף ומבקש כי יזומן. התביעה לא עשתה דבר עם דרישה זו, ולו בירור מינימלי מול השוטר הנוסף מה ראה, האם רשם זכ"ד אם לאו ביחס לאירוע. מצב דברים זה מעלה פגם מובנה, המקים ספק באשר לאשמת הנאשם, שכן צד שאינו מביא לעדות עד רלוונטי, או שלא טרח לברר אם הינו רלוונטי, והעד בשליטתו (שוטר), מחזק את גרסת הצד שכנגד. מכלל הטעמים דלעיל החלטתי לזכות הנאשם, וזאת מחמת הספק. משפט תעבורהסטיה מנתיב