בבדיקת ה – CT אובחן כי המערער סובל מבקע דיסקאלי

בבדיקת ה – CT אובחן כי המערער סובל מבקע דיסקאלי

1. ביום 04.08.11 נפגע המערער תוך כדי עבודתו ונגרמו לו פגיעות בראש, ברגל ימין, כף יד שמאל ובגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.
המערער ביקש לקבוע את נכותו בגין פגיעתו הנ"ל, וועדה רפואית בדרג ראשון מיום 14.11.12 קבעה לו 0% נכות יציבה החל מהתאריך 01.10.12.
המערער הגיש ערר על קביעת הדרג הראשון, וועדה רפואית לעררים שהתכנסה ביום 16.05.13 (להלן: "הוועדה") דחתה את הערר תוך שהותירה את קביעת הדרג הראשון על כנה.

על קביעה זו נסב הערעור שלפני.

2. בדיון בערעור אשר התקיים בפני בית הדין, חזר ב"כ המערער על נימוקיו בכתב הערעור שעיקרם כדלקמן –
א. טעתה הוועדה משלא התייחסה כראוי לממצאים שבבדיקת ה – CT ובדיקת מיפוי העצמות, אשר העידו על אי סדירות, ממצאים טראומטיים וכן קליטה מוגברת בשורש כף היד.
ב. מוטל היה על הוועדה חובה לבדוק את תלונותיו ולרשום את כל המבחנים ובמיוחד לאור העובדה כי בבדיקת ה – CT אובחן כי המערער סובל מבקע דיסקאלי.
ג. בבדיקת ה – CT של שורש כף היד הודגם ממצא טראומטי בניגוד למה שרשמה הוועדה.
ד. טעתה הוועדה משלא התייחסה כראוי לחוות דעתו של דר' עאוני יוסף והסתפקה ברישום לפיו אינה מקבלת את מסקנותיו.

3. ב"כ המשיב מנגד, התנגדה להחזרת עניינו של המערער לוועדה, ולטענתה לא נפל כל פגם משפטי בדרך פעולותיה. לטענתה, הוועדה עיינה בכל המסמכים וקבעה שאין הוכחה ברורה לקיומו של שבר בשורש כף היד. הוועדה קבעה שתנועות שורש כף היד היו טובות.
בניגוד לקביעותיו של דר' עאוני יוסף שקבע למערער נכות בשיעור 10% לפי סעיף סל, הרי לו סברה הוועדה שקיימת השפעה על התנועות בשורש היה עליה לעשות שימוש בפריט ליקוי ספיציפי.

4. החלטת הוועדה מושא הערעור:

א. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה המשפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה ובהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. בהקשר לכך, נפסק כי קביעת דרגת הנכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

ב. תלונות המערער נרשמו בדו"ח הוועדה כדלקמן:
"כאבים ביד שמאל, מוגבל בתנועות. כאבים בגב התחתון מקרין לשתי רגליו. הירדמות בכף רגל שמאל מדי פעם, קשה לו לתפקד עם היד, ימנית דומיננטי ".

ג. הוועדה בדקה את המערער ורשמה ממצאיה כדלקמן:
"חגור בד תמיכה לשורש כף היד, ללא שינוי בגוון העור.
בדיקת שורש כף יד שמאל: אין לראות נפיחות או עיוות צורה, מדווח על שקע בצד גבי משני צידי גידי מיישרים ללא רגישות נקודתית.
תנועות שורש כף היד: יישור 70 כיפוף 75. הטיה אולנרית 30 הטיה רציונלית 10 לדבריו קיים כאב לקראת סוף טווחי התנועה, תנועות מלאות ספינציה ופרונציה. אין דלדול שרירי כף היד. קמיצת אגרוף מלאה.
CT מ- 25/12/12: שבב גרמי זעיר ליד מטקרפוס I. שינויים ציסטיים סובכונדראליים, אי סדירות מסויימת קלה של משטח פרקי. אין לראות שבר בבירור.
CT של ע"ש מותני מיום: 28/8/12: מראה על דיסקופטיה קלה בכמה רווחים עם לחץ קל ביותר על השק הדוראלי ללא מעורבות מבנים עצביים.
בבדיקה: אין ספינם בע"ש מותני והשרירים של .... הלורדונוס פיזיולוגית שמורה.
רוכן קדימה עד כי כפות ידיו מגיעות לאמצע שוקיו. אין כל הפרעה בתנועות סיבוביות או צידיות של הגב. כח גס תקין. החזרים תקינים. מבחן הרמת רגל ישרה תקין בשני הצדדים".

ד. הוועדה סיכמה את דיוניה בזו הלשון -
" הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר עאוני 13/4/13 ואינה מקבלת מסקנותיו.
תנועות שורש כף יד שמאל טובות, קמיצת אגרוף יעילה ואין עדות לדלדול שרירים.
בתעודות הרפואיות השונות, לרבות אלו שנחתמו ע"י ד"ר רינות אין הוכחה בהירה לקיומו של שבר בשורש כף היד.
השינויים הדיסקיים שהודגמו בבדיקת ה- CT מקורם אינו חבלתי.
לנוכח ממצאי הבדיקה לא מקבלת הוועדה מסקנותיו של ד"ר עאוני הן לעניין שורש כף היד והן לעניין הגב.
הוועדה דוחה את הערר".

5. הוועדה, בה ישבו גם נוירולוג וגם אורטופד, קבעה כאמור את מסקנותיה לאחר ששמעה את תלונות המערער וערכה לו בדיקה קלינית. הוועדה שללה בבדיקה הקלינית הגבלה כלשהי בתנועות אצל המערער, הן אלו הנוגעות לכף יד שמאל: "תנועות מלאות ספינציה ופרונציה. אין דלדול שרירי כף היד. קמיצת אגרוף מלאה", והן אלו הנוגעות לעמוד שידרה מותני: "רוכן קדימה עד כי כפות ידיו מגיעות לאמצע שוקיו. אין כל הפרעה בתנועות סיבוביות או צידיות של הגב. כח גס תקין. החזרים תקינים. מבחן הרמת רגל ישרה תקין בשני הצדדים".
עוד עולה מהחלטת הוועדה, כי שקלה הן את ממצאי הבדיקה הקלינית, והן את ממצאי בדיקות ה-CT מיום 25.12.12 ומיום 28.08.12.
גם בבדיקה הנוירולוגית, הוועדה מצאה "דיסקופטיה קלה...ללא מעורבות מבנים עצביים".
אשר לעניין השבר הנטען בכף יד שמאל כפי נצפה לטענת ב"כ המערער בבדיקת ה – CT, הוועדה ציינה כי "אין לראות שבר בבירור", וכי למעשה לא קיימת כל הגבלה בתנועות היד.
ברור אפוא שמסקנתה של הוועדה הולמת את ממצאיה, שלפיהם לא נותרה למערער נכות, באשר במקרים מעין אלה דרגת הנכות צריכה להיקבע על פי הגבלת התנועות (לגבי הגב ולגבי שורש היד) או הממצא הנוירולוגי שבגב (וראו פריטים 37(10) ו – 41(10) למבחני הנכות שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956).

אשר לטענת ב"כ המערער לגבי אופי הפגיעה לעניין טווחי התנועות והשלכתם על מצבו הרפואי של המערער, הרי שמדובר בטענה רפואית שאין בית הדין מתערב בה.

לעניין חוות דעתו של דר' עאוני יוסף:
מחוות דעתו של דר' יוסף עולה כי שיעורי הנכות (10% ו – 5% בגין) שנקבעו על ידו נקבעו בשל "שבר בשורש יד שמאל" ו"הגבלה בתנועות גב תחתון בצורה קלה".
אלא שכאמור ממצאי הוועדה בבדיקה הקלינית היו שונים מאלה שצוינו ע"י המומחה.
הלכה פסוקה היא כי :
"... סמכות ההכרעה בטענה שיש הבדלים בין השקפות מומחה מטעם מבוטח לבין חברי הועדה לעררים הינה בידי הועדה ואין מקום להתערבות בית הדין בשאלה רפואית בדבר העדפת השקפה אחת על פני אחרת..." (דב"ע מג/01-2093 וינברם טוני נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 166)
הוועדה מוסמכת, אם כן, לקבל או לדחות מסקנות שבחוות דעת מומחה מטעמו של מבוטח ואין בית הדין מתערב בהחלטה זו כל עוד נומקה כדבעי או כאשר מדובר בהבדלים בהשקפה הרפואית.
אם כן, ניתן לראות, בניגוד לטענתו של ב"כ המערער, כי הוועדה התייחסה לחוות הדעת שעמדה בפניה והשוותה ממצאיה עם ממצאי המומחה אלא שהעדיפה את ממצאיה שהיו קלים מאלה של המומחה והעדפה זו מצויה בתחום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה.
הוועדה נימקה את הסטייה ממסקנותיו של המומחה האמור בשוני בין ממצאיה לממצאיו – ועל פי ההלכה הפסוקה הנמקה שכזו מניחה את הדעת.

זאת ועוד, מקבלת אני את טענות ב"כ המשיב, שפריט הליקוי שאומץ על ידי ד"ר יוסף (מספר 35(1)ב'), הינו פריט ליקוי כללי העוסק בפגיעות במחלות העצמות והפרקים ככלל, כאשר למעשה, קיים סעיף ליקוי ספציפי העסוק בפגיעות בשורש כף היד (פריט ליקוי 41(10)), אשר הנתון הקובע את דרגת הנכות במקרה זה הינו הגבלת התנועות, מה שלא נמצא אצל המערער בבדיקה הקלינית.
מכל מקום מדובר בפעולה שמתחום הרפואה שאין בית הדין בדרך כלל מתערב בה.

6. סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, ומשלא מצאתי כל טעות משפטית בפעולות הוועדה או מסקנותיה, דין הערעור להידחות.

3בנסיבות העניין ומאחר ומדובר בערעור מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקע מפשעתי בצבא

  2. בקע דיסק בין חולייתי

  3. ועדה רפואית בקע דיסק

  4. בקע מפשעתי תאונת עבודה

  5. בקע מפשעתי ביטוח לאומי

  6. בקע מפשעתי כתאונת עבודה

  7. ניתוח בקע מפשעתי סיכונים

  8. בקע מפשעתי בגלל מאמץ בעבודה

  9. בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי

  10. הכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה

  11. בקע מפשעתי בגלל הרמת משקל כבד בעבודה

  12. קשר בין בקע מפשעתי לבין דלקת בכיס המרה

  13. בבדיקת ה – CT אובחן כי המערער סובל מבקע דיסקאלי

  14. האם בקע מפשעתי יכול להיגרם בגלל הרמת משקל כבד ?

  15. בקע מפשעתי גדול - ליקוי 19(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  16. מינוי מומחה רפואי לבדיקת קשר סיבתי בין בקע סרעפתי לעבודה

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון