דיני תעבורה בעמק יזרעאל | עוֹרך דין רונן פרידמן

קיבלתם זימון למשפט תעבורה בעמק יזרעאל ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה בעמק יזרעאל יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה בעמק יזרעאל ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בעמק יזרעאל, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה בעמק יזרעאל ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה בעמק יזרעאל בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה בעמק יזרעאל כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה בעמק יזרעאל ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה בעמק יזרעאל, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה עמק יזרעאל מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה בעמק יזרעאל, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) אי מתן זכות קדימה בעמק יזרעאל## הנאשם מואשם כי ביום 10.2.02 בשעה 11.50 היא גרמה לתאונת דרכים כתוצאה מאי עמידה בשלט בגיל 36, לתת זכות קדימה. הנאשם לא הבחין מבעוד מועד בשברולט GMS מספר 7113117, מונע על ידי שוורץ משה שהתקרב לצומת משמאל, לא נתן לו זכות קדימה למרות שהיה שלט שנותן זכות קדימה בכיוון נסיעתה וגרם להתנגשות בין שני הרכבים. הוא אשם, הוא גרם לתאונה והיא לא נהגה במקום המיוחס לה בכתב האישום. היינו ברחוב עמק יזרעאל לכיוון הצומת עם רחוב עמק דותן על פי הדיווח שתועד וסומן על ידי נהג מכון הכושר, עמק דותן הגיע ממרכז מרלאז לצומת, ואילו רכב הסובארו בו נסע הנאשם הגיע מרחוב עמק יזרעאל עד לצומת, ב כיוון הנאשם 36 בתמרור הדרך וכך אירעה התאונה. העד שלל את האפשרות שהוא הגיע מכיוון נסיעה אחר, הוא פסל את האפשרות שהוא הגיע מכיוון נסיעתו של הנאשם, רחוב עמק יזרעאל, ולאחר בחינת עדותו, אין לי ספק כיצד התרחשה התאונה. ##הכרעת בית המשפט:## לכן מכל הסיבות שרשמתי לעיל החלטתי להרשיע את הנאשם בגרימת התאונה כתוצאה מאי מתן זכות קדימה ונהיגה רשלנית. ##(2) נהיגה רשלנית בעמק יזרעאל## נגד הנאשם הוגש כתב אישום בו המאשימה מאשימה את הנאשם בנהיגה רשלנית, עבירה לפי תקנה 21 (ג) לת"ת וסעיפים 62 (2) ברשלנות, עבירה לפי תקנה 21 (ג) לת"ת ו סעיפים 62 (2) ו- 38 (2) לפקודת התעבורה, אי עמידה ברמזור אדום - הפרה של תקנות 22 ו -64 (ה) וגרימת נזק, הפרה של תקנה 21 (ב) (2) לתקנות תקנות התעבורה. בעובדות כתב האישום טוען המאשימה כי ביום 14 באפריל 2004 בשעה 13:15, או בסמוך לכך, הנאשם נהג ברכב משטרה, בכביש מספר 4 מצפון לדרום; כשהנאשם הגיע לצומת פל ים, הנאשם לא ציית לרמזור אדום בדרך לכיוון נסיעתו, נכנס לצומת וחסם את דרכו של רכב רנו שנכנס לצומת מדרום לצפון ופנה שמאלה בצומת 651 כשהאור ברמזור היה ירוק. התאונה אירעה עקב נהיגה רשלנית של הנאשם שהתבטאה באי ציות לשלט אדום לכיוון נסיעתו, כי הנאשם לא היה מודע למתרחש, לא נתן זכות קדימה לנהג הפרטי ונסע ברשלנות ולא כפי שנהג מקומי היה נוהג בנסיבות העניין. הנאשם הכחיש את עובדות כתב האישום, ובית המשפט שמע ראיות ועדויות מצד הצדדים. מטעם התביעה העיד הנהג הפרטי של סטודנט במכללת עמק יזרעאל, שהיה בדרכה מחדרה לביתה בקיסריה, כי ברכבה הפרטי וליד צומת פל-ים נסעה ימינה נתיב משני נתיבים לפני שעזבה אותה בקיסריה - האור ברמזור היה אדום. , וכשהאור ברמזור הפך לירוק הוא פנה שמאלה, השוטרת נתקלה והתנגשה בה. ##הכרעת בית המשפט:## התוצאה היא שאני מרשיע את הנאשם בנהיגה רשלנית לפי תקנה 21 (ג) לתמ"ע וסעיפים 62 (2) יחד עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה ובגרימת נזק בניגוד להוראות תקנה 21 ( ב) (2) לתקנות התעבורה ולזיכויו מעבירה של אי עמידה בתמרור אדום, עבירה לפי תקנות 22 ו -64 (ה) לתקנות התעבורה. ##(3) פגיעה בהולך רגל באזור עמק יזרעאל## הוגשה בקשה לביטול פסילה מנהלית, שהוטל על המבקש על ידי שוטר ביום 4.12.13, למשך 60 יום, בחשד לגרימת תאונת דרכים. על פי החשד, ב -1 בדצמבר 2013 סמוך לשעה 11:00 נהג המבקש ברכב פרטי ברחוב מעלה יצחק מכיוון מכללת עמק יזרעאל לכיוון עיריית נצרת עילית, וכשהגיע ל במעגל התנועה עם רחוב הגלבוע, הוא המשיך בנסיעה ישר ופגע בהולך רגל שחוצה את הכביש משמאל לימין. לכיוון המסע של המבקש. עורך דינו של המבקש לא חולק על אירוע התאונה בפועל, אך טען כי אין ראיות לכאורה לאחריות המבקש לתאונה מאחר והולך הרגל לא עבר מעבר חציה, רץ, נתקל בצינורות השקיה בתנועה ונפל על המבקש רכב לפני שעוצרים את הולך הרגל. הסנגור טען כי גרסת המבקש לא נבדקה על ידי החוקרים ולמרות שהוא מסר לחוקרים את שם העד לתאונה, העד לא נחקר. ##הכרעת בית המשפט:## לפיכך, אני מורה על קיצור תקופת הפסילה המינהלית וקובע אותה על 45 יום מיום הפקדת רישיון הנהיגה. ##(4) בקשה לביטול פסילה מנהלית בעמק יזרעאל## הוגשה בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 60 יום, שניתנה בגין אחריותו של המבקש לתאונת דרכים. ב- 21 ביוני 2012, הנהג המעורב שלח הודעה בשפה זו: "היינו מול מכללת עמק יזרעאל, לפני שהרמזור החל להבהב, עצרנו, בעל הונדה סיוויק היכה אותנו בגב." עורך דינו של המשיב טען כי יש ראיות לכאורה לכך שהמבקש לא שמר על מרחק ופגע בקדמת רכבו כשגב הרכב עומד ברמזור. כתוצאה מהתאונה נפצעו שני הנהגים המעורבים ונוסע נוסף שגרמו לנזק כבד לרכוש. בניגוד לטענת המבקש, הוא הוזהר כדין והודיעו לו על זכותו להתייעץ עם עורך דין לפני איסוף הודעתו. היא הוסיפה כי מדובר בנהג חדש, שקיבל את רישיונו לפני כשנה, וכבר צבר הרשעה על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. ##הכרעת בית המשפט:## לקחתי בחשבון את העובדה שאביו החולה של המבקש זקוק לעזרתו של המבקש, שהוא הנהג היחיד בבית. יחד עם זאת, אני סבור כי האינטרס הציבורי מחייב בנסיבות אלה תקופת צינון של 60 יום.

 

בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה

בקשה לביטול פסילה מנהלית, שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה בתאריך 4.12.13, למשך 60 ימים, בשל חשד לגרימת תאונת דרכים. על פי החשד, בתאריך 1.12.13 סמוך לשעה 11:00 נהג המבקש ברכב פרטי ברחוב מעלה יצחק מכיוון כללי מכללת עמק יזרעאל לכיוון כללי עיריית נצרת עילית, וכאשר הגיע למעגל תנועה עם רחוב גלבוע המשיך בנסיעה ישר ופגע בהולך רגל שחצה את הכביש משמאל לימין ביחס לכיוון נסיעת המבקש. כתוצאה מן התאונה, נגרמו להולך הרגל שברים בראשו, שברים בצלעות, שבר באגן, ופגיעות בגפיים התחתונות. הולך הרגל מאושפז עד היום בבית החולים רמב"ם במחלקה לטיפול נמרץ במצב קשה. ב"כ המבקש לא חלק על עצם התרחשות התאונה, אך טען כי לא קיימות ראיות לכאורה לאחריות המבקש לתאונה שכן הולך הרגל לא חצה במעבר חציה, הגיע בריצה, נתקל בצינורות השקיה על אי התנועה ונפל על רכבו של המבקש אשר עצר רכבו בטרם נפל הולך הרגל. הסנגור טען כי גרסת המבקש לא נבחנה ע"י גורמי החקירה ועל אף שמסר לגורמי החקירה שם של עד לתאונה, העד לא נחקר. עוד טען כי לא נשקפת מסוכנות מן המבקש על רקע עברו שאינו מכביד, והדגיש כי המבקש עובד בענף הרכב וזקוק לרישיון לצרכי פרנסתו ולצרכיו האישיים. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, הגיש את תיק החקירה וטען כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש אחראי לתאונה שבמהלכה פגע בהולך רגל על מעבר חצייה. לדבריו, קיים יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום כנגיד המבקש. ב"כ המשיבה הפנה להודעת המבקש ממנה עולה כי הבחין בהולך הרגל לפני הפגיעה ולא שלל כי נהג במהירות של כ-40 קמ"ש לפחות. עוד טען כי מסוכנות המבקש נלמדת מחומרת העבירה ומעברו התעבורתי של המבקש. לאחר עיון בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אחריות המבקש לקרות התאונה, אולם יש ליתן את הדעת לעוצמתן. אין מחלוקת כי ארעה התנגשות בין רכב המבקש לבין הולך הרגל ואף לא ביחס לתוצאות התאונה ולקשר הסיבתי בין התאונה לתוצאותיה. המחלוקת נוגעת לשאלת האחריות להתרחשות התאונה. לטענת התובע ארעה התאונה על מעבר חצייה. ב"כ המבקש טען כי הולך הרגל לא חצה על מעבר החציה, אלא הגיע בריצה לאי התנועה הבנוי הממוקם בין מסלולי הנסיעה המנוגדים, נתקל בצינורות השקיה הקיימים על אי התנועה ונפל על רכב המבקש. לדבריו, המבקש עצר בטרם נפל הולך הרגל על רכבו. כעולה מסקיצה שערך הבוחן ומתצלומי הזירה נמצא רכב המבקש סמוך למעבר החציה, חלקו האחורי של הרכב נמצא במרחק של 0.60 מ' מן המעבר, ובהמשך הכביש, לפני רכב המבקש, אותר כתם דם השייך להולך הרגל (מרחק מקדמת הרכב לכתם הדם לא צוין בסקיצה). אין בתיק החקירה תרשומת של הבוחן לפיה התאונה ארעה על מעבר החצייה ממש. מהודעת עד ראיה שבתיק (סומנה ב/1) עולה כי הולך הרגל לא חצה במעבר חצייה. מהודעת המבקש עולה כי הולך הרגל חצה 2-3 מ' אחרי מעבר החצייה ביחס לכוון נסיעתו. אין בתיק החקירה כל ראיה לעיגון טענת התביעה לפיה הולך הרגל חצה על מעבר החצייה ממש, אולם בשים לב לכך שהרכב וכתם הדם סמוכים מאד למעבר החצייה, ברי כי היה על המבקש לנקוט בכל אמצעי הזהירות המתחייבים מנהג המתקרב למעבר חצייה. בהתאם לתקנה 52(6) ולתקנה 67(א) לתקנות התעבורה, היה על המבקש להאט בהתקרבו למעבר החצייה ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו. יצוין כי בהתאם לתקנה 52(1) לתקנות, חייב נהג להאט בשטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם. מהודעת המבקש עולה כי התאונה התרחשה סמוך למכללה ומול בניין העיריה. מתמונות הזירה עולה כי הכביש בלב עיר, סמוך לבתי מגורים ולמבני ציבור. התאונה התרחשה בשעה 11:00 לערך. בנסיבות האמורות, היה על המבקש להקפיד לנהוג במהירות סבירה בהתחשב בהולכי רגל, בתנאי הדרך והתנועה בה, על מנת שיוכל להאט ואף לעצור לפני מעבר חצייה במקרה הצורך. מקום התאונה מוגדר כדרך עירונית והמהירות המותרת במקום התאונה הנה 50 קמ"ש. למרות חובת ההאטה, כעולה מתרשומת הבוחן לצד תמונה מס' 6, מן הנזק שנגרם לרכב המבקש ניתן ללמוד כי בעת שפגע בהולך הרגל נהג המבקש במהירות מינימאלית של 40 קמ"ש. לא זו אף זו, ב"כ המבקש טען כי הולך הרגל נפל על הרכב בהיותו בעצירה, אולם טענה זו שונה מדברי המבקש בהודעתו. המבקש טען כי ביצע "בלימת חירום", "לחץ ברקס חזק", עד כי מערכת ה-ABS נכנסה לפעולה, אך פגע בהולך הרגל לפני שנעצר. החוקר עימת את המבקש עם ממצאיו לפיהם נהג במהירות של לפחות 40 קמ"ש בעת ההתנגשות והמבקש השיב: "אני לא יכול לשלול". משכך, 40 קמ"ש הנה מהירות הרכב לאחר בלימת חירום ובעת הפגיעה בהולך הרגל. בכביש שני כווני נסיעה מנוגדים, אחד לכוון המכללה והשני לכוון העיריה, ובניהם אי תנועה. המבקש נסע בנתיב לכוון העיריה. הולך הרגל חצה תחילה את הנתיב שמוביל למכללה וככל הנראה התכוון לחצות את הנתיב המוביל לעיריה, הנתיב בו ארעה התאונה. המבקש טען בהודעתו כי הבחין בהולך הרגל לפני שעלה על אי התנועה וכבר מהשלב בו הולך הרגל חצה את הנתיב הנגדי (לכוון המכללה). בעמ' 1 ש' 11-12 להודעתו טען כי הבחין בהולך הרגל, לראשונה, כבר עם כניסת המבקש למעגל התנועה. לפי התמונות והסקיצה, מעגל התנועה ממוקם מספר מטרים לפני מעבר החצייה, ביחס לכוון נסיעת המבקש. בעמ' 2 ש' 31-32 להודעתו שינה המבקש גרסתו וטען כי רכבו היה על מעבר החצייה בעת שראה לראשונה את הולך הרגל. דהינו, היה במרחק של כ-2-3 מטרים מהולך הרגל כשהבחין בו לראשונה. המבקש מסר כי הולך הרגל חצה משמאל לימין כוון נסיעתו והוסיף: "תוך כדי כך שראיתי אותו רץ התחלתי את הבלימה כי הבנתי שהוא רץ בעמוק בלי להביט לשום כוון וגם הפלאפון שלו צמוד לאוזן". מדברי המבקש עולה כי הבחין בהולך הרגל במהלך חציית הנתיב הנגדי ואף התרשם שהולך הרגל אינו זהיר ומתעתד להמשיך בריצה ולכן בלם. מן הנספח לסקיצה עולה כי שדה הראיה שעמד לרשות המבקש עד למעבר החציה היה 20 מ' ועוד 50 מ' לאחר מכן. ביחס לקצב חציית הולך הרגל, טען המבקש בהודעתו כי הולך הרגל חצה את המעבר בריצה. עד הראיה מסר בהודעה ב/1 כי הולך הרגל חצה את המעבר במהירות. ביחס לאופן ירידת הולך הרגל לנתיב נסיעת המבקש עובר לתאונה, טען המבקש כי הולך הרגל עלה בריצה על אי התנועה ואז פגע בטפטפות שעל אי התנועה, איבד שיווי משקל ונפל על רכבו. עד ראיה מסר כי במהלך חצייתו, הולך הרגל "כאילו נכנס באיזה חפץ ועף על הרכב". החוקר לא בירר אם היה זה במהלך חציית נתיב נסיעת המבקש או על אי התנועה. הנה כי כן, בתיק החקירה ראיות לכאורה טובות לכך שהתאונה ארעה סמוך לאחר מעבר חצייה ביחס לכוון נסיעת המבקש, בשעת בוקר, במקום מרכזי, סמוך למבני מגורים ומבני ציבור, כך שהיה על המבקש להתאים מהירותו לתנאי הדרך. המבקש הבחין בהולך הרגל חוצה את הנתיב הנגדי במהירות, מבלי להביט סביבו, ובהתאם להתרשמותו כי כך ימשיך לחצות - בלם המבקש בלימת חירום. למרות שהבחין בהולך הרגל עוד לפני כניסתו למעגל תנועה ולמרות שהתקרב למעבר החצייה, המחייב האטה, היתה מהירותו לאחר בלימת החירום ובעת ההתנגשות לפחות 40 קמ"ש, כך שמהירותו קודם לכן היתה גבוהה יותר וקרובה יותר למהירות המרבית המותרת במקום שהנה 50 קמ"ש. בהתאם לתקנה 52, 67(א) לתקנות התעבורה, היה על המבקש להתאים מהירות נסיעתו להאטה ובמידת הצורך אף לעצירה לפני מעבר החציה, אך בפועל טען המבקש כי התנגש בהולך הרגל ולא הצליח לעצור אפילו 2-3 מ' אחרי המעבר למרות בלימת החירום. בנסיבות המתוארות, עולה מתיק החקירה תשתית ראייתית לכאורית המשקפת נהיגה ברשלנות ע"י המבקש. מן הפן האחר, בהתאם להודעות בתיק החקירה, הולך הרגל לא חצה על מעבר החציה ואין ממצא סותר בתיק. עוד עולה מן ההודעות כי הולך הרגל חצה את הכביש במהירות, כשל ונפל או "עף" לעבר רכב המבקש במהלך חצייתו. המקום בו היה המבקש בעת שהחל הולך הרגל לחצות את הכביש טרם נבדק, ואף לא נערכו חישובים לבדוק אם ניתן היה למנוע את התאונה במהירות נסיעה שהולמת את נסיבות הכביש. מטבע הדברים, בשלב מוקדם זה של החקירה, טרם נערך דו"ח בוחן, טרם נערך שחזור עם המבקש ועדי ראיה, טרם נחקר עד לאירוע ששמו עלה בבקשה שלפניי וטרם נחקרו שני עדים פוטנציאלים שהודיע למשטרה על התאונה ופרטיהם בתיק. בנוסף, טרם נערכו חישובים לבדיקת טענת המבקש כי התאונה בלתי נמנעת. לפי מזכר ותיעוד רפואי הקיימים בתיק, הולך הרגל מאושפז כיום בטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם ולכן לא ניתן לגבות גרסתו ביחס לאופן התרחשות התאונה או לבצע פעולות חקירה חיוניות המחייבות השתתפותו. יחד עם זאת, כבר עתה קיימת תשתית ראייתית לכאורית המצביעה על אחריות המבקש לקרות התאונה, על אף שעוצמת הראיות אינה גבוהה בהתחשב בקיום ראיות לכאורה ביחס לחלקו של הולך הרגל בגרימת התאונה, ראיות שהשלכותיהן על אחריות המבקש מחייבות בחינה מדוקדקת ע"י גורמי החקירה. התובע הגיש תמצית הרשעות ממנה עולה כי למבקש רישיון נהיגה משנת 1987 ולחובתו 9 הרשעות תעבורה קודמות, ביניהן עבירת מהירות, אי ציות לתמרור עצור, אי שמירה על הימין, חגורת בטיחות ואחרות. הרשעתו האחרונה משנת 2004. עברו התעבורתי של המבקש אינו מכביד אולם בנסיבות המקרה, אין די בעברו כדי לאיין את הסיכון הנשקף מהמשך נהיגת המבקש לשלום ציבור המשתמשים בדרך ואין ספק כי נדרשת בנדון תקופת צינון מידתית. הסנגור המלומד פרש נסיבותיו האישיות של המבקש, אולם אין באלה כדי להמעיט מן המסוכנות הניבטת מחומרת המעשים ומתוצאות התאונה, עד כדי ביטול הפסילה המנהלית. שוכנעתי כי בשלב זה יש בהמשך נהיגת המבקש משום סיכון לציבור המשתמשים בדרך וכי נדרשת בנדון תקופת צינון, ואולם בהתחשב בעוצמת הראיות ובעברו התעבורתי של המבקש, המצביע על עשור ללא עבירות, סבורני כי למרות תוצאות התאונה הקשות, ניתן לקצר את תקופת הפסילה המנהלית באורח מידתי. אשר על כן, הנני מורה על קיצור תקופת הפסילה המנהלית ומעמידה אותה על 45 ימים מיום הפקדת רישיון הנהיגה. משפט תעבורה