הפטור בסעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה בערר שלפנינו נטען לחלותו של הפטור בסעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965. הדיון בפנינו התקיים בהיעדר כתב תשובה, דפוס החוזר ונשנה בתיקים שהמשיבה צד להם. ב"כ המשיבה אמנם טען בדיון בפנינו כי למיטב ידיעתו נשלחה תשובה למזכירות ועדת הערר ביום 4.9.11, היינו יומיים בלבד לפני הדיון, בעוד שהערר שבפנינו הוגש ביום 16.12.09. כך או כך, גם אם נשלחה תשובה ביום 4.9.11, בכל מקרה ב"כ העוררת לא קיבל גם הוא העתק כלשהוא מאת המשיבה של כתב תשובה. מדובר באיחור של כמעט שנתיים בהגשת כתב תשובה. אף לא נטען בפנינו כי הוגשה בקשה כלשהיא להארכת מועד להגשת כתב תשובה, ולא ניתן טעם ונימוק כלשהוא בפנינו לאי הגשת תשובה במועד. בנסיבות אלה, התקיים הדיון בפנינו בהתאם לתקנה 7 לסדרי הדין, היינו דיון בהיעדר כתב תשובה. למותר לציין כי אין לקבל את התנהלות המשיבה בתיקי הערר שבפנינו אשר באופן כמעט שיטתי לא מוגשים בהם כתבי תשובה במועד, או למיצער מוגשים יום-יומיים לפני הדיון, כאשר בדרך כלל גם מדובר באיחור בלתי סביר בעליל של חודשים, אם לא של שנים כפי שקרה בערר שבפנינו, ואף בלא בקשה להארכת מועד, בלא פנייה לקבלת הסכמת הצד שכנגד לאיחור, ובלא נימוק כלשהוא לאיחור שיש בו כדי להניח את הדעת. ערר מס' בב/85059/09 אשר לפטור המבוקש: ב"כ העוררת הודיע בדיון בפנינו כי במגעים ממושכים שערך עם המשיבה, הוגש גם תצהיר על פי נוסח מוסכם על ידי המשיבה, אולם גם עניין זה לא זכה לטיפולה של המשיבה, כפי שגם הערר עצמו לא זכה לטיפול על ידי המשיבה. תצהיר המשיבה הוגש בדיון וסומן ע/1. לאחר שעיינו בכתב הערר ובנספחיו, לרבות השומה האחרת אשר הוגשה מטעם העוררת, ובתצהיר אשר הוגש מטעמה, אכן נראה כי מתקיימים התנאים לחלותו של הפטור. כמו כן לא הוברר לנו בדיון מדוע לא טופל העניין על ידי המשיבה. כל שנטען בדיון בפנינו הוא כי העוררת איננה בעלת הזכויות במקרקעין, אלא לכל היותר רשומה הערת אזהרה לטובתה. בהקשר זה נעיר כי אם כטענת המשיבה העוררת איננה בעלים במקרקעין ואיננה חוכרת לדורות במקרקעין, הרי שלא היה מקום לשלוח אליה דרישת תשלום היטל השבחה מלכתחילה. כך, שבין אם חלים תנאי הפטור ובין אם נקבל את טענת המשיבה, שהינה טענה חדשה אשר הועלתה בדיון בפנינו, הרי שכך או כך אין על העוררת לשלם את היטל ההשבחה אשר הושת עליה. לאור כל האמור לעיל, אנו מחליטים כי העוררת איננה חבה בהיטל ההשבחה אשר נשלח אליה ביום 1.9.09 בסך של 202,500 ₪. ככל ששולמו סכומים על ידי העוררת על חשבון דרישה זו, יוחזרו לה סכומים אלה בצירוף הצמדה והריבית הקבועה בחוק, עד ליום ההחזר בפועל. כמו כן, נוכח נסיבות העניין והתנהלות המשיבה, אשר בין היתר, גרמה להוצאות מיותרות לעוררת, אשר ניתן היה למונען, לו היתה המשיבה מטפלת כראוי בפניות אליה, אנו מוצאים לנכון לפסוק הוצאות כנגד המשיבה. ב"כ העוררת בהגינותו הרבה פרש בפנינו את ההוצאות ובנוגע לשכר טרחתו השאיר זאת לשיקול דעתנו. אשר על כן, אנו פוסקים הוצאות בסך כולל של 9,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. ההוצאות ישולמו תוך 60 יום מהיום. לאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בניההיטל השבחהחוק התכנון והבניהתכנון ובניה