הריסת בית ברעננה: עררים אלה הוגשו על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה (להלן: "הועדה המקומית"), לאשר הריסת בית קיים והקמת בית מגורים משותף בן 10 יחידות דיור בן 5 קומות על קומת עמודים במקרקעין הידועים כחלקה 163 גוש 6583 ברחוב אופסטרלנד 11 ברעננה (להלן: "המקרקעין"). לפנינו הוצגו שני עררים האחד מטעם העוררים בערר 211/10 המתגוררים מדרום למקרקעין ואילו השני על ידי העוררת בתיק 220/10 המתגוררת מצפון. הבקשה כללה הקלות הן בקווי בניין, בתוספת קומה, הן בזכויות בניה ובמספר יחידות הדיור, כן כללה הבקשה במקור אלמנט של בריכת שחייה על גג הבניין אולם אלמנט זה לא אושר על ידי הועדה המקומית. בחנו התכנון המוצע וככלל התרשמנו כי מדובר בתכנון אסתטי המנצל באופן מיטבי את זכויות הבניה המוקנות במקרקעין האמורים. איננו סבורים כי תכנון זה טומן בחובו נזקים לסביבה, היפוכם של דברים מדובר בפריסה עדינה של זכויות הבניה התקפות, תוך הותרת מרווחים ויצירת בניין "אוורירי". מבחינת השפעות התכנון על השכנים איננו סבורים כי מדובר בהשפעות שליליות. המרחק בין המבנים יגיע לאחר הביצוע כדי למעלה מ - 16 מ' כלפי הבניין מדרום ו - כ - 9 מ' ביחס לקצה הבניין מצפון. מרחקים אלה הינם מרחקים מעבר לסבירים בהתחשב בעובדה ומדובר באזור עירוני אינטנסיבי, הגם שמדובר בעיר כמו רעננה אשר אינה מורכבת מגורדי שחקים. במילים אחרות אנו סבורים כי בסביבה עירונית (לא כל שכן בלב העיר), מרווחים בסדר הגודל האמור הינם מרווחים נכונים אשר מאפשרים תכנון אסתטי תוך הותרת שטח פתוח מספק לפיתוח גנני ולצרכים אחרים. בדיון שלפנינו העלו העוררים טענה חדשה בדבר סטייה ניכרת, לא מצאנו ממש בטענה זו, גבולן של הקלות כפי שקבענו לא אחת נתחם על ידי תקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) מקום בו מדובר בתכנית ותיקה (אשר הופקדה לפני 1/8/89 - כתכנית רע / 2000 היא התכנית הרלוונטית לענייננו), ניתן להוסיף הקלה כמותית מבלי שזו תחשב כסטייה ניכרת, מקום בו מוצאת הועדה המקומית לנכון לאפשר זאת על מנת לשפר התכנון המבוקש. במקרה דנן התרשמנו כי התוספת הנ"ל עונה לאותם צרכים באשר היא מאפשרת 10 יחידות דיור (צפיפות ראויה), בגדלים סבירים. לא זו אף זו, התרשמנו כי מתן מענה החניה הינו מספק והותר, שכן עולה על התקן הנדרש על פי הדין התקף ומגיע כדי 2 חניות לכל אחת מהדירות. בשולי הדברים נזכיר כי : "אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך. ישנה התפתחות מתמדת. קיימים התרחבות גידול ושינויים. אל השכונה באים לגור תושבים חדשים ולא תמיד מאותו מרקם חברתי וסוציאלי של הוותיקים. אי אפשר לעצור את החיים ואת השינויים אלא בגבולות שהחוק מתיר." עת"מ 134/01 הרב שיק נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי. לעניין זה אנו מתכבדים להפנות להלכה שנפסקה בבית המשפט העליון ולפיה: "כל מי שבא להתגורר בעיר צריך לקחת בחשבון, בצד התועלת הצומחת לו ולאחרים מרשת הכבישים, גם את הרעש והזיהום הנגרמים על-ידי המכוניות. כך אם רחוב נעשה סואן ורועש יותר, בעקבות התפתחות של אזור מסוים, וכך גם אם נסלל כביש בפאתי העיר מכוח תכנית חדשה. גם מי שבא להתגורר במקום שקט בפאתי העיר צריך לקחת בחשבון שהעיר תתפתח, כבישים חדשים ייסללו, ורעש המכוניות ישיג גם אותו." (ע"א 1182/92 ברעלי נ' הועדה המקומית י-ם) כן השווה עת"מ (י-ם) 836/06 קופלר ואחר נ' וועדת הערר ואח', שם אישר ביהמ"ש את החלטת וועדת הערר שקבעה: כל הגר בעיר צריך וחייב לקחת בחשבון כי יתכן ויינתנו הקלות אשר תפגענה בנוף הקיים לבני ביתו". במקרה דנן התרשמנו כי הפגיעה שולית והתועלת עולה פי כמה על הפגיעה הנטענת ולפיכך אנו רואים לנכון לדחות את הערר.הריסת ביתהריסת מבנהערר