תיקון 84 לחוק התכנון והבניה מדובר בערר על החלטת שמאי מכריע אשר נתן שומה מכרעת בהתאם לסעיף 14(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "התוספת השלישית"; "חוק התכנון והבניה") בנוסחו טרם תיקון 84 לחוק זה (להלן: "תיקון 84"). לאור העובדה כי השמאי המכריע מונה שלא על פי תיקון 84, יש לבחון האם יש סמכות לועדת הערר לדון בערר על השומה המכרעת. לטעמנו, היה ותיקון 84 חל על המקרה, הרי הגוף המוסמך לדון הינו ועדת הערר. לעומת זאת, היה ואין תחולה לתיקון 84, הרי הגוף המוסמך הינו בית משפט השלום. הפתרון בעניין תחולת התיקון מצוי, מן הסתם, בהוראת התחולה של תיקון 84 הקובעת: "התוספת השלישית לחוק העיקרי, כנוסחה בסעיף 6 לחוק זה, תחול על לוח שומה שהוצג ביום תחילתה של התוספת ואילך ועל שומה שהוכנה עקב מימוש והובאה לידיעת החייב במועד האמור (1.5.2009- ג.ה.) ואילך". לאור לשון ברורה זו של סעיף התחולה, ברי כי אין סמכות לועדת הערר בערר זה, ונבאר: אין חולק, כי השומה בעניין היטל ההשבחה לעוררת הוכנה והודעה לעורר בדצמבר 2005, קרי זמן רב לפני 1.5.2009, ולכן לאור לשון סעיף התחולה, אין לתיקון 84 תחולה בכל הנוגע לשומה זו. לטעמנו גם נוסח סעיף 14(ב)(4) לנוסח החדש של התוספת השלישית אינו מעניק סמכות לועדת הערר בערר זה. סעיף זה קובע: "על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3)...." סעיף זה מוכיח כי במקרה שלפנינו אין סמכות. הערר שבפנינו אינו ערר על "שמאי מכריע כאמור בפסקה (3)", אלא על החלטת שמאי מכריע שמונה בהתאם לסעיף 14(ב) לנוסח הקודם. כך, שאילו היה המחוקק מתכוון כי תהיה זכות ערר לוועדת הערר גם על שומה מכרעת שנתנה בהתאם למצב החוקי הקודם, היה נמנע מלציין מפורשות "כאמור בפסקה (3)", או שהיה מציין במפורש כי זכות הערר חלה על כל שמאות מכרעת, לרבות בהתאם לסעיף 14(ב) במצב החוקי הקודם. כאמור, המחוקק בחר לצמצם את זכות הערר לוועדת הערר רק על החלטת שמאי מכריע לפי פסקה (3). אשר על כן, לשון החקיקה בכלל ולשון סעיף התחולה בפרט, מלמדים אותנו, כי אין סמכות לועדת הערר בערר על שומה מכרעת שנתנה ביחס לשומה שהוצאה לנישום לפני 1.5.09 ואשר השמאי המכריע מונה לפי סעיף 14(ב) לתוספת השלישית בנוסחה טרם תיקון 84. חשוב לציין, כי לא רק שהמצב החוקי מראה כי אין סמכות לוועדת הערר, אלא שאלו גם הגיונם של דברים. ההליך טרם מינוי השמאי המכריע, מינוי השמאי המכריע, ההליך בפני השמאי המכריע ואף השומה המכרעת בערר זה נערכו בהתאם למצב החוקי הקודם. המצב החוקי החדש מהווה שינוי מהותי למצב החוקי הקודם בכל הקשור לזהות השמאי המכריע, הדיונים בפניו והתערבות וועדת הערר בהחלטותיו. יתרה מזו, הדין הקודם הגביל את זכות הערר על השמאי המכריע ועל שומתו המכרעת לערעור בנקודה משפטית בלבד (או כאשר לא נתנה הזדמנות להעלות טענות). למעשה על אף שהכינוי לשמאי המכריע נותר לפני ואחרי תיקון 84 זהה ("שמאי מכריע") הרי המהות שונה לגמרי. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה אין סמכות לדון בערר על החלטת שמאי מכריע אשר מונה והכריע בהתאם לסעיף 14(ב) לנוסח הקודם של התוספת השלישית וזאת כאשר שומת הוועדה נמסרה לנישום לפני יום 1.5.2009. אשר על כן, הערר נמחק ללא צו להוצאות.בניהחוק התכנון והבניהתכנון ובניה