נכות 40% בגין סכיזופרניה

נכות 40% בגין סכיזופרניה

1. זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף נכות כללית, שסיכמה דיוניה ביום 19.6.13 (להלן - הוועדה).

2. הוועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-דינה של כב' הרשמת ש' דרוקר בבל 43505-02-13 מיום 11.9.12 (להלן – פסק הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, שתנמק את קביעתה בדבר מועד תחולת הנכות.
טרם מתן פסק-הדין נקבעה נכותו של המערער (בהחלטת וועדה רפואית לעררים מיום 28.12.11) בשיעור 40% לפי פריט ליקוי 33 בין סעיפי המשנה ד-ה לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, תשט"ז – 1956 (להלן – תקנות נכות מעבודה), וזאת החל מיום 1.9.11, וזאת בהסתמך על קביעתה של אותה וועדה לפיה על-פי מסמכי האשפוז של המערער מבית החולים רמב"ם, אובחן ביום 1.9.11 כסובל מסכיזופרניה.

3. הוועדה שהתכנסה מכח הוראות פסק-הדין קיימה את ישיבתה הראשונה ביום 21.3.13. בישיבה זו ציינה הוועדה כי עיינה בפסק-הדין, ולאחר שהוצג בפניה מכתבו של ד"ר רבינוביץ מיום 6.4.11 לפיו מצוין כי הוא נמצא אצלו בטיפול באופן פרטי, הוועדה מבקשת לעיין בצילום של התיק האמבולטרי של המערער אצל ד"ר רבינוביץ'.
ביום 19.6.13 התכנסה הוועדה לישיבתה המסכמת, וקבעה כי בנוסף לנכות בשיעור 40% החל מיום 1.9.11, היא קובעת נכות נוספת בשיעור 25% לפי פריט ליקוי 33(א)(3) לתקופה 1.1.10 ועד 31.8.11.

4. טענות המערער:

א. הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, לא נימקה את מועדי התחולה, ולא הסבירה מדוע לא תיקבע נכות בשיעור 40% גם עבור התקופה שקדמה ליום 1.9.11 וזאת על אף שעוד קודם לכן סבל המערער מאותה מחלה, שהסימפטומים שלה מתוארים במסמכים הרפואיים הקודמים למועד זה.
ב. פריט הליקוי שהופעל עבור התקופה 1.1.10 – 31.8.11 - הוא פריט ליקוי 33(א)(3) לתוספת לתקנות הנכות אינו מתאים למצבו של המערער ומנוגד לעולה מהאישורים הרפואיים שהוצגו והרלוונטיים לתקופה זו.

5. מנגד, טוען המשיב, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, שכן זו קבעה נכות נוספת על-פי המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, ולפיהם בתקופה זו טרם ניתנה אבחנה של סכיזופרניה.

6. כאמור, הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-הדין, שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, שתדון בשאלת תחולת הנכות. מכאן, שמוטל על בית הדין לבחון אם הועדה אכן מילאה אחר הוראות פסק-הדין (דב"ע נה/01-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160).

7. עיון בפרוטוקולי הדיון מעלה כי הוועדה ביקשה לעיין במסמכים רפואיים עבור התקופה שקדמה למועד התחולה שנקבע על-ידי אותה הוועדה טרם פסק-הדין. לאחר שהובאו אלה בפניה ציינה הוועדה כי רישום ראשון בעניינו של המערער ניתן ביום 8.2.10, ובו צוין כי "ללא חרדה, מרגיש קצת עייף, קושי בלימודים, אין תיאור של מצב פסיכוטי". על-פי רישומים נוספים מחודשים 3-6/10 מתואר מצב של "חשד להיפומניה", וברישום מחודש 6/10 מתוארת הטבה במצבו. עוד צוין כי גם ברישום מחודש 12/10 אין תיאור של מצב פסיכוטי.
הוועדה סיכמה כי עבור התקופה שקדמה ליום 1.9.11 מדובר ב"מצב היפומני קל", ויש לקבוע לתקופה זו נכות בשעור 25% לפי פריט ליקוי 33(א)(3).

8. מהאמור לעיל עולה כי הוועדה דנה בשאלת מועד התחולה. אין לנתק החלטה זו מהחלטתה של הוועדה טרם פסק-הדין, לפיה מועד התחולה המתאים למחלת הסכיזופרניה נקבע עם רישומו של איבחון ראשון של המחלה ורישומו במסמכים רפואיים בעת האשפוז בחודש 9/11.
הטענה כי עוד קודם לאבחנה בחודש 9/11 קיננה במערער מחלה זו ובאה לידי ביטוי בסימפטומים שונים – אינה עולה בקנה אחד עם הרישומים הרפואיים והאבחנה שניתנה על-ידי הפסיכיאטר המטפל בו באופן שוטף, אשר תאר את מצבו כ"מצב היפומני".

9. הקביעה בדבר האבחנה המתאימה לכל אחת מהתקופות באה בגדרן של קביעות רפואיות, אשר אינן נושא לערעור בפני בית הדין, שסמכותו בהליך זה משתרעת על דיון בשאלות משפטיות בלבד. במקרה הנדון הקביעה הרפואית מבוססת על התיק הרפואי ועולה בקנה אחד עם הקביעות והאבחנות המצוינות בו.

10. גם באשר להתאמתו של פריט הליקוי שיושם לגבי התקופה 1.1.10 – 31.8.11 – דין טענת המערער להידחות. פריט ליקוי 33(א)(3) לתוספת לתקנות הנכות מתאים, על-פי הגדרתו ל:

"(3) מצב פוסט פסיכוטי עם סימנים שארתיים קבועים או ירידה קוגניטיבית קלה, עצמאות בתפקודי היום יום, קיימת הגבלה בינונית בעבודה הדורשת כישורים קוגניטיביים מורכבים, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי 25%"

קביעת פריט הליקוי המתאים למצבו של מבוטח נתון לסמכותה של הוועדה הרפואית. בנסיבות המקרה כאן המערער לא הצביע על אי התאמה בולטת וגלויה בין תיאור מצבו של המערער בתקופה זו על-פי המסמכים הרפואיים שתוארו בפרוטוקול הוועדה לבין פריט הליקוי שיושם, ולפיכך אין מקום להתערבותו של בית הדין.

11. אשר על כן, הערעור נדחה בזאת

12. אין צו להוצאות.

13. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון