נטען כינקודת המוצא של הוועדה, לפיה אין תיעוד אודות מגבלה תפקודית, שגויה. הוועדה אף לא מילאה אחר חובת ההנמקה המוטלת עליה. בנסיבות העניין יש מקום להפעלת תקנה 15 לאור הגבלות המערער בעבודתו כמחסנאי. המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים: הוועדה פעלה כשורה. בדבריה של הוועדה, לפיהם אינה מוצאת תיעוד למגבלה התפקודית המתוארת בחוות דעת ד"ר אנגל, התכוונה הוועדה לכך שלא נמצא תיעוד למגבלות בבדיקה הקלינית שנערכה למערער. הוועדה לא התכוונה להתייחס למסמכים הרפואיים. משהבדיקה הקלינית לא הצביעה על מגבלות תנועה, הרי בצדק קבעה הוועדה כי אין תיעוד למגבלות התנועה שמצא ד"ר אנגל. הלכה היא, כי הבדיקה הקלינית גוברת על ממצאי בדיקות הדמייה ותיעוד רפואי. החלטת הוועדה מבוססת על ממצאי הבדיקה וקביעתה ראויה, שקולה ומנומקת. ביום 11.12.13 נערך דיון בתיק ונשמעו טיעוני הצדדים, לאחריו הוגשו אף טיעונים בכתב מטעם הצדדים. דיון והכרעה הלכה היא, כי מוטלת על הוועדה הרפואית לעררים חובת ההנמקה, המאפשרת ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה, שהן החלטות מעין שיפוטיות. כך נפסק, בין היתר, בדב"ע (ארצי) מג/ 01-1356 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130, כי: "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק". לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל. הוועדה בדקה את המערער, ציינה את ממצאי בדיקתה ופירטה מדוע לעמדתה לא נמצאו ממצאים המצדיקים קביעת נכות. בהתייחס לחוות דעת ד"ר אנגל, מטעם המערער, קבעה הוועדה כדלהלן: "הוועדה קראה את חוו"ד של פרופ' אנגל מ 20.9.12 ואינה מוצאת כל תיעוד למגבלה התפקודית אותה הוא מתאר ולכן אינה מקבלת את מסקנתו". יובהר, כי הנמקת הוועדה אינה כי ממצאי חוות הדעת של ד"ר אנגל שונים מממצאיה הקליניים, אלא הוועדה מנמקת וסומכת עמדתה על היעדר תיעוד. משאין חולק, כי המערער הגיש והציג תיעוד רפואי לתמיכה בטענותיו, הרי שנכונה טענתו, לפיה טעתה הוועדה בהנמקתה, בכך שלא התייחסה לתיעוד שהוגש. אף אם קיים ספק אם שגתה הוועדה בניסוח הנמקתה, ומה היתה כוונת הדברים, הרי שספק זה ראוי שיפעל לטובת המערער. בנסיבות העניין, יושב עניינו של המערער לוועדה, על מנת שזו תאפשר למערער להציג בפניה את התיעוד הרפואי הרלוונטי, מן המועד שקדם להתכנסות הוועדה (5.6.13). לאחר מכן, תתייחס הוועדה לחוות דעת ד"ר אנגל מטעם המערער. ככל שתחליט הוועדה כי מצבו של המערער מצדיק הענקת נכות, תשקול הפעלת תקנה 15 לאחר מתן זכות טיעון למערער. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת. לאור אופי ההליך ומאחר שהמערער מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו. רפואהועדה רפואית