תאונת אופניים בדרך מבית הכנסת לבית – האם תאונת עבודה ?

תאונת אופניים בדרך מבית הכנסת לבית – האם תאונת עבודה ?

1. התובע, רואה חשבון במקצועו, הגיש תביעה שבה ביקש להכיר באירוע אשר אירע לו ביום 3/4/2012 בסביבות השעה 9:30 בבוקר כפגיעה בעבודה.
האירוע התרחש עת רכב על אופניים מבית הכנסת לביתו, שהוא גם מקום עבודתו. התובע נפל מהאופניים, פונה לבית החולים שיבא ואובחנו שני שברים בצלעות וקריעה של גיד בכתף. משום כך פנה התובע בתביעה לנתבע לצורך הכרה באירוע כתאונת עבודה, אך נדחה במכתב לא מנומק מיום 8/7/2012.

2. הנתבע טען בכתב ההגנה כי לא ניתן לראות בתאונה שאירעה לתובע "תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי, או החוק). זאת מכיוון שהתובע עובד בביתו, לכן לא היה אמור לצאת מהבית על מנת להגיע לעבודה. כמו כן התובע הצהיר כי התעכב בבית הכנסת לארוחת בוקר ולימודים ולפיכך מדובר בהפסקה של ממש.

3. תיאור האירוע

ב"כ הנתבע הודיעה בדיון המוקדם ביום 9/1/2014 כי אין מחלוקת עובדתית וכי היא מקבלת את העובדות כפי שעולות ממכתב התובע מיום 27/6/2012 (נ/1, להלן גם: המכתב). במכתב כתב התובע כך:

להלן תיאור מסלול הנסיעה לעבודה ביום התאונה תאריך 3.4.12.
מדי בוקר מזה מס' שנים אני מגיע לבית כנסת משכנות ישראל ברח' ברודצקי 7 רמת-גן לשיעור בדף היומי המתחיל בשעה 06:00 בבוקר.
בשעה 06:45 תפילת שחרית.
בשעה 08:00 – 07:30 ארוחת בוקר.
בשעה 09:30 – 08:00 לימוד בצוותא.
בשעה 09:30 נסעתי באופניים מבית הכנסת לעבודה ובסוף הירידה בשדרות הקונגרס נפלתי מהאופניים בעוצמה, השכנים בבית ממול לנפילה הזמינו אמבולנס אשר פינה אותי לביה"ח שיבא.
מקווה לדווח לכם בעתיד בעזה"ש על אירועים יותר טובים.

בכבוד רב
יהודה עין דור
רואה חשבון

אין מחלוקת שהתובע הקים משרד בביתו, שבית הכנסת ממנו יצא הוא מקום בו נוהג להתפלל דרך קבע. אין מחלוקת גם בשאלת תוואי הדרך.

בדיון המוקדם חזר התובע ואמר כי הוא מתגורר בעבודה, מתוקף היותו רואה חשבון עצמאי. כמו כן ציין כי הוא גם למד ולא רק התפלל בבית הכנסת. כאשר יצא את פתח בית הכנסת, היה התובע לדבריו בדרכו לעבודה.
ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה כי המחוקק נתן חשיבות ברורה לכך שמבוטח יצא מביתו, ולא רק לעובדה שאדם נמצא בדרכו לעבודה. זאת ועוד התובע שהה בבית הכנסת לצורך לימוד, תפילה וארוחת בוקר ולכן זוהי שהות החורגת מתפילה ועולה כדי הפסקה וסטיה של ממש לפי סעיף 81 לחוק הביטוח הלאומי. התובע ממילא עובד מביתו ולצורך העבודה לא נדרשת יציאה מהבית. לפיכך יש לדחות את התביעה לפי סעיפים 80 ו-81 לחוק הביטוח הלאומי.

4. המסגרת הנורמטיבית

"תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כ- "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."

סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע:

8. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

סעיף 81 לחוק הדן בהפסקה וסטיה, קובע:

(א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על- ידיה אי- כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

(ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

(1) ...
(2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.


5. מתיאור המקרה וטענות הצדדים עולה כי לפנינו שתי שאלות: האם היה התובע "בדרכו לעבודה" לפי הוראת סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי, ואם כן - האם שהותו של התובע בבית הכנסת לצורך תפילה, למידה וארוחת בוקר עולה כדי הפסקה או סטיה מהדרך המקובלת כך שהחריג לענין קיום מצוות תפילת בוקר איננו מתקיים.

6. לענין השאלה מה ייחשב ל"מעון" על פי חוק הביטוח הלאומי אשר ממנו או אליו ייצא אדם בדרכו לעבודה או ממנה, נקבע בפסיקה כי:

את המושג "מעונו" נפרש כַּתחום שהוא רשות היחיד של המבוטח. החציצה שבין רשות היחיד של המבוטח לבין רשות הרבים, החציצה שבין "מעונו" לבין "מ"מעונו" לצורך הוראתו של סעיף 80(1) לחוק, תהא דלת המעון - הבית הפרטי או הדירה.
במקרים היוצאים מן הכלל, נשיג את דלת המעון אל החצרים הסמוכים לו...


ראו פסק דינה של כב' השופטת ארד (בתוארה אז) בעב"ל 19/99 המוסד לביטוח לאומי - משה רונן פד"ע לז, 721.
בית הדין הארצי ער לשינויי העיתים ולכך שיותר ויותר אנשים עובדים מביתם. מגמה זו קיבלה ביטוי בפסיקה שלפיה: "הבית המשמש גם כמעון וגם כמשרד הינו זירה דו-תכליתית על-פי טיבו" או שהבית "משמש למטרה דו תכליתית" (כב' השופט פליטמן וכב' השופטת ארד, בתוארם אז ובהתאמה, בעב"ל 104/99 ברדה - המוסד לביטוח לאומי 6/6/2002 להלן: ענין ברדה).

עם זאת, ואף לאור שינויי העיתים אין להרחיק לכת בפרשנות המונח "מעון" או "תחליף למעון". כפי שהבהירה כב' השופטת (בתוארה דאז) ברק-אוסוסקין בעב"ל 297/05 יחזקאל יצחק - המוסד לביטוח לאומי, 7/1/2007:

המחוקק קבע שגם תאונה בדרך לעבודה תחשב כתאונה בעבודה ועקב העבודה. ברם הרחבה זו אין להרחיבה עוד. המחוקק צמצם את אותה הרחבה באופן דווקני, היינו, שהדרך תוגדר כמתחילה במעונו של עובד או מהמקום בו הוא נוהג ללון אל העבודה וממנה לאותו מעון.
אין להרחיק עד כדי כך בפירוש המונח "תחליף מעון". עלינו לדבוק בתכלית החוק...

עוד נפסק כי לצורך הכרה בתאונה כתאונת עבודה בהקשר זה, יש לבחון ראשית האם מטרת הנסיעה היתה הגעה מהמעון לעבודה או מהעבודה למעון. שכן, אם תכלית הנסיעה איננה העבודה או מהעבודה למעון, אלא תכלית נפרדת - מטרה בפני עצמה - לא תהא תאונה המתרחשת בדרך "תאונת עבודה" כמשמעה בחוק (ראו דבריו של כב' השופט רבינוביץ' בעב"ל 639/09 ורדה גורדון - המוסד לביטוח לאומי 7/7/2011 להלן: ענין גורדון, דב"ע מח/0-39 המוסד לביטוח לאומי - סכנדריון מרים פד"ע יט 502 להלן: ענין סכנדריון).
זאת אף אם התאונה אירעה בהיות המבוטח עדיין בדרך המקובלת ואף אם טרם הגיע המבוטח ליעד המבוקש (ראו ענין סכנדריון).

7. באשר לשאלה מהי הפסקה "של ממש" נאמרו בענין גורדון הדברים הבאים:

כדי לקבוע אם היתה 'הפסקה של ממש' יש לתת את הדעת לשני גורמים: מהות ההפסקה ואורך ההפסקה, ובכל מקרה יש להעריך את משקלו של כל אחד משני הגורמים. בדיון לא/0-37 ראינו כי מימד הזמן, לכשעצמו, אף אם מדובר בהפסקה של בשעה, אינו שוקל כאשר ההפסקה לא היתה מרצונו החופשי של המבוטח. וכן להיפך, 'הפסקה מרצון לא תיחשב להפסקה 'של ממש', אם המבוטח נעצר לרגע לקניית עיתון או לשתיית כוס מיץ או אף לארוחה קלה, ובלבד שההפסקה תהיה אינצידנטלית לדרכו של אדם בלכתו לעבודה.

8. מן הכלל אל הפרט

אין חולק שהתובע היה עצמאי ועבד מביתו. התאונה שארעה לו התרחשה עת רכב על אופניו בדרכו מבית הכנסת לביתו - מקום עבודתו. נשאלת השאלה האם התאונה שארעה יכולה להיות "תאונת עבודה" שעה שלמעשה התובע לא היה צריך לצאת את פתח ביתו על מנת להגיע לעבודה.
ראשית נזכיר כי בהתאם לפסיקה, הפירוש למונח "מעון" חייב להיעשות בצמצום ולהלום את תכלית החקיקה. לפיכך אין בית הכנסת ממנו יצא התובע יכול להיות "מעון" או "תחליף למעון". כלומר, התובע לא יצא ממעונו כאשר היה "בדרכו לעבודה".

נוכל להציע את הפרשנות הבאה ולומר ששעה שבית התובע הינו "זירה דו-תכליתית" - בית ועבודה - הרי שהתובע יצא את ביתו בכובעו של המקום כ"מעון", ועשה דרכו אליו מבית הכנסת בכובעו של המקום כ"מקום עבודתו". אילו ארעה התאונה בדרכו של מבוטח שלא היה עובד מביתו, ודאי היתה התאונה נחשבת לתאונת עבודה (אם נניח לרגע את שאלת ההפסקה).
כך, לכאורה, לא יופלה התובע לרעה לעומת מבוטחים שאינם עובדים מביתם.

ואולם, אין בידינו לקבל פרשנות זו מהטעמים הבאים:
ראשית, האמירה כי הבית הוא "זירה דו-תכליתית" או שיש לו "מטרה דו-תכליתית" כפי שנקבע בענין ברדה נאמרה בהקשר של תאונה שארעה למבוטח בתוך ביתו. הדברים נאמרו כהנחת יסוד ממנה נבדק הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה.
שנית, מטרת היציאה של התובע מהבית היתה הגעה לבית הכנסת. בבית הכנסת שהה התובע שלוש שעות וחצי במהלכן, על פי הצהרתו, התפלל סעד ולמד. זוהי תכלית בפני עצמה. לא נוכל לומר שמטרת היציאה היתה הגעה לעבודה.
מכאן שהתובע לא היה "בדרכו לעבודה". לא יהיה נכון לומר כי אלמלא העבודה היה התובע עושה דרך זו.

די במפורט לעיל כדי להביא למסקנה כי יש לדחות את התביעה.
ואולם, אפילו היינו קובעים כי מדובר במקרה גבולי (ואיננו סבורים כן) שבו יש לפרש את החוק וליישמו לטובת המבוטח, לא ניתן להתעלם מאורך ההפסקה ומהותה, כך שאיננה מתיישבת עם הקבוע בסעיף 81(ב)(2) לחוק.

התובע הצהיר כי שהה בבית הכנסת שלוש וחצי שעות, מהשעה 06:00 עד 9:30 אז יצא מהמקום. על פי מכתבו של התובע (נ/1) בשעה 7:30 אכל ארוחת בוקר ובהמשך למד. כלומר (ומבלי להכריע מהו פרק זמן סביר לתפילת בוקר) התובע התעכב בבית הכנסת שעתיים נוספות לאחר תום התפילה לשם ארוחת בוקר ולימוד.
לטעמנו שלוש וחצי שעות, כשלעצמן, הן "הפסקה של ממש". המסקנה עולה בקנה אחד גם עם הוראת סעיף 80(4) לחוק הביטוח הלאומי שלפיה מורחבת ההגנה על עובד גם כאשר הוא בהפסקה, אך כזו שאיננה עולה על שלוש שעות. הגם שסעיף זה חל על מקרים שונים, אנו סבורים שיש בו אינדיקציה לענין אורך הפסקה סביר שהמחוקק ראה לנגד עיניו.

כמו כן מהות ההפסקה לא היתה קיום מצוות תפילת הבוקר בלבד. השהות בבית הכנסת למטרת תפילת הבוקר כללה מטרה נפרדת נוספת (אחת לכל הפחות, אם נקבל שארוחת הבוקר אינצידנטלית לתפילה) שהיא הלימוד שהוא לבדו ארך שעה וחצי (ראו והשוו לענין גורדון, לעיל).
לכך נוסיף שמדובר בהתעכבות רצונית ושאיננה חד פעמית.

בנסיבות אלה לא ניתן לומר שמתקיים החריג הקבוע בסעיף 81(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי. קיום מצוות תפילת בוקר אינו יכול להיות מורחב באופן הכולל גם ארוחה ולימוד הנמשכים שלוש וחצי שעות.
זאת ועוד, קיום חריג זה לחוק יכול להתקיים כאשר הוא משמש סיבה לסטיה מדרך, ולא כאשר החריג הוא תכלית היציאה מהבית עצמה.

9. אשר על כן התביעה נדחית.
מאחר שמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת פגע וברח אופניים

  2. תאונות דרכים אופניים

  3. הרוג בתאונת אופניים פיצויים

  4. תאונה בטיול אופניים

  5. ביטול עסקה אופניים

  6. פציעת ילד על אופניים

  7. מוות בתאונת אופניים - פיצויים

  8. תקיפת כלב בזמן רכיבה על אופניים

  9. שביל אופניים - צו מניעה

  10. פגיעת אופניים ברכב חונה

  11. תאונה בין אופנוע לאופניים

  12. פגיעת טרקטור ברוכב אופניים

  13. פיצוי לילד שנפל מאופניים

  14. נפילה מאופניים תאונת עבודה

  15. פגיעת רכב לא מזוהה באופניים

  16. שחרור ממעצר גניבת אופניים

  17. פגיעה ברוכב אופניים בחיפה

  18. תאונת דרכים של רוכב אופניים

  19. תאונת אופניים בדרך מהעבודה

  20. נפילה מאופניים בדרך לעבודה

  21. פגיעת אוטובוס ברוכב אופניים

  22. פגיעת רוכב אופניים בהולך רגל

  23. פגיעה ברוכב אופניים פגע וברח

  24. רוכב אופניים נהרג בתאונת דרכים

  25. תאונת אופניים עקב מדרכה פגומה

  26. התנגשות רוכב אופניים בהולך רגל

  27. נפילה מאופניים בגלל כתם שמן על הכביש

  28. נפילה מאופניים בכביש – תביעה נגד העירייה

  29. טען שנפל מהאופניים לאחר שהאופניים נתקלו בבור בכביש

  30. תאונת אופניים בדרך מבית הכנסת לבית – האם תאונת עבודה ?

  31. האם נפילה מאופניים בניסיון למנוע תאונה נחשב "תאונת דרכים" ?

  32. תאונת דרכים: איבוד שיווי משקל ברכיבה על אופניים בגלל פגיעת ג'יפ

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון