המבקש טוען כי הוועדה לא קיימה את האמור בפסק הדין המחזיר, וכי בית הדין האזורי טעה בפסיקתו לדחות את הערעור שהגיש על החלטת הוועדה. ביום 10.11.2013, לאחר שעיינתי בבקשת המבקש למתן רשות ערעור על נספחיה ובפסק הדין מושא הבקשה, הוצעה לצדדים ההצעה הבאה: עניינו של המבקש יוחזר לבית הדין האזורי לדיון בטענת המבקש כי לא ניתנה לו האפשרות להעלות את טענותיו בפני הוועדה בהתאם לאמור בפסק הדין המחזיר. כמו כן, הוצע כי יתר טענות המבקש בבקשה ידחו. הנימוקים להצעה היו כדלקמן: בפסק הדין המחזיר נקבע כי יתאפשר למבקש לטעון טענותיו בעניין חוות דעתו של פרופ' רביד ובעניין המכתב של ד"ר קירה לוין, בעוד שלפי טענת המבקש, הוא התבקש לעזוב את הוועדה עוד בטרם הספיק לטעון טענותיו בפניה בעניינים אלו; מעיון בהחלטת הוועדה עולה כי הוועדה לא ציינה ששמעה את טענותיו של המבקש, ופרק "תלונות הנפגע" בפרוטוקול הוועדה נותר ריק; טענת המבקש כי לא ניתנה לו האפשרות לטעון בפני הוועדה, הועלתה כבר בכתב הערעור שהגיש בבית הדין האזורי, וכן בבקשתו מיום 8.7.2013 שהגיש לבית הדין האזורי. אולם, מעיון בפסק דינו של בית הדין האזורי עולה כי אין התייחסות לטענה זו; מדובר בטענה עובדתית שמקומה להתברר בפני הערכאה הדיונית, ועל כן הוצעה ההצעה דלעיל. המשיב (להלן: המוסד) בתגובתו לא קיבל את הצעת בית הדין מיום 10.11.2013, וטען כי הוועדה מילאה אחר עיקר הוראות פסק הדין המחזיר; לטענתו מדובר בוועדה מעין שיפוטית עליה חלה חזקת התקינות המנהלית, ולכן בירור עובדתי בבית הדין, כפי שהוצע, עשוי להיות בעייתי במספר היבטים; פרוטוקול הוועדה נחתם על ידי המבקש, ופרק "נימוקי הערעור" לא נותר ריק, על אף שפרק "תלונות הנפגע" אכן לא מולא. עם זאת, הציע המוסד בתגובתו הצעה אחרת, בזו הלשון: "על אף האמור לעיל, על מנת לחסוך זמן שיפוטי יקר מבית הדין קמא, לאור הקושי הרב שמעלה האפשרות לבירור עובדתי של טענת המבקש, ועל מנת שלא יהא כל ספק כי החלטת הועדה ניתנה גם לאחר ששמעה את מלוא טענותיו של המבקש, יסכים המשיב כי עניינו של המבקש יושב אל הועדה לצורך שמיעת טענות נוספות, ככל שיש לו כאלה. הטענות ירשמו. יודגש כי הסכמה זו ניתנת לפנים משורת הדין ומבלי שיש בה כדי להוות תקדים בסוגיה זו או לקבל את טענות המבקש." ההדגשה במקור, ע.ר). המבקש בתגובתו הסכים להצעת בית דין זה, אך התנגד להצעת המוסד ולטענותיו. בין היתר טען המבקש כי נדרש לחתום על פרוטוקול ריק טרם רשמה הוועדה את דבריה, וכי אין סיכוי ממשי כי הוועדה תשנה את החלטתה. בהחלטה מיום 10.11.2013 התבקשה גם התייחסותם של הצדדים לאפשרות, לפיה בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. המוסד הסכים לכך, והמבקש לא התייחס במפורש בתגובתו לאפשרות זו. פסק דין זה ניתן על פי תקנה 82, משמצאנו כי אין בכך כדי לפגוע בזכויותיהם של מי מהצדדים. הכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובכלל החומר בתיק, הגעתי למסקנה כי יש לקבל בשינוי סמנטי קל את הצעתו של המוסד, שהסכים מבחינתו לפנים משורת הדין להחזרת עניינו של המבקש לוועדה לצורך שמיעת טענותיו. בהצעה זו יש תיקון הליקוי עליו הצביע המבקש, כלומר, שלילת זכות הטיעון ממנו על ידי הוועדה. הנה כי כן, עניינו של המבקש יוחזר אל הועדה לצורך שמיעת טענותיו. הטענות ירשמו. הוועדה תשקול מחדש את החלטה נוכח טענות המבקש ותרשום את החלטתה באופן מפורט ומנומק. יתר טענות המבקש נדחות, כפי שמוסכם גם על המבקש. אין צו להוצאות. רפואהועדה רפואית