נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה לפי סעיף 32 (1)(א)(1)

נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה, לפי סעיף 32 (1)(א)(1), עבור הפגיעה הנוירולוגית 2. המערער יליד 1967, עוסק כטכנאי מוצרי חשמל גדולים. 3. ביום 28.6.2011, נפגע המערער בגבו במהלך עבודתו, עת הרים יחד עם פועל שלו מזגן כבד. התאונה הוכרה כפגיעה בעבודה. 4. וועדה רפואית מדרג ראשון התכנסה ביום 30.4.12, וקבעה כי מצבו של המערער מתאים לנכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 32 (1)(א)(1). 5. המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון, אליו צירף חוות דעת רפואית של ד"ר גד ולן מיום 17.10.12, בו נקבע כי מעבר לנכות שנקבעה בגין הפגיעה העצבית, קיימת גם נכות עקב הגבלת תנועות הגב התחתון בשיעור של 10%, לפי סעיף 37 (7)(א). 6. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 27.11.12 ודחתה את הערר. בפרק הממצאים נרשם בין השאר "מתהלך על בהונות העקבים. תבנית הליכה תקינה. ללא צניחת כפות רגליים. ע"ש מותני - כיפוף לפנים עד שליש. מקוריו של שוקיים. יישור 20, כיפוף לצדדים עד לגובה ברכיים. בדיקה נוירולוגית גפיים תחתונות תקינה מבחינת כוח גס. ירידה בתחושה באספקט מדיאלי של שוק ימין. החזרים גידיים ירודים בכל התחתונות. מקלינוס שלילי. בביושקי שלילי דו"צ. סיטי ע"ש מותני 4.2.2011 -1-2-L בלטי דיסק קטנים, 3-4 L פריצת דיסק אחורית מרכזית עם לחץ על השק והיצרות ספינלית. 4-5 L בלט דיסק קל. בבדיקה עקיפה - מבצע שינוי תנוחה ללא הגבלה, מבצע כיפוף מלא של ע"ש מותני. SLR מצד שמאל תקין. מימין 45". בפרק הסיכום והמסקנות נכתב: "הוועדה דוחה את ערר התובע ומשאירה על כנה את החלטת הוועדה מדרג ראשון, בה נקבע נכות בשיעור 10% לפי סעיף 32(1)(א)(1). הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר גד וולן מ- 17.10.11 ולא מצאה בבדיקה הגופנית את חולשת השרירים ממנה התרשם וגם לא את מגבלת התנועה שמציין ועל כן איננה מקבלת את מסקנותיו בעניין הגבלת התנועה". 7. המערער הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, לבית דין זה (בל 49358-01-13) ובהסכמת הצדדים, הוחזר עניינו לוועדה על מנת שתפעל כדלקמן: "א. תסביר מהי הבדיקה העקיפה שנערכה למערער ובאשר לממצאי בדיקתה, הוועדה תציין ותפרט את טווחי התנועה שמצאה אצל המערער. ב. ככל שהוועדה תשנה מקביעתה, תתייחס בהתאם לאמור בחוות דעת ד"ר וולן מיום 17.10.12. ג. הוועדה תסביר האם יש בממצאי הסיטי מיום 28.7.11 כדי להעניק אחוזי נכות. ד. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה. ה. הוועדה תזמן את המערער לדיון בפניה ותאפשר לו לטעון את טענותיו." 8. הוועדה התכנסה כאמור, ביום 2.7.13 וקבעה כדלקמן: "הוועדה התכנסה מכוח פסק דין מיום 24.4.13. הוועדה עיינה בפרוטוקול בדיקתו הגופנית של התובע מיום 27.11.12 בו הצליח לבצע כיפוף לפנים עד 1/3 מקורב של שוקיים וללא מגבלה ביישור ע"ש מותני או כיפוף לצדדים. נמצא כיפוף מלא של ע"ש מותני בבדיקה עקיפה אשר מתייחסת לישיבה על מיטה, הבדיקה עם רגלים פשוטות לפנים. ע"פ ממצאים אלה אין מקום להעניק נכות ע"פ מגבלת תנועה ולכן הוועדה אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר ולן מיום 17.10.12. כפי שהוועדה לא מצאה חולשה של הקרסול ומיישר רגל ימין כפי שמצא ד"ר ולן בבדיקתו. לענין סיטי ע"ש מותני מיום 28.7.11 נמצאו בלטי דיסק קטנים 1L- 3 L, 4L-5 L אשר הינם ממצא לוואי אקראי (ההדגשה איננה במקור א.ק.) ואינם קשורים לתאונה הנדונה אלא לגילו של התובע. בגובה 4 L-3 L פריצת דיסק אחורית מרכזית עם לחץ על השק והיצרות ספינלית ופריצה שכזו אינה בהכרח גורמת למגבלת תנועה ובמקרה זה גרמה אך ורק לירידה בתחושה בשוק הימנית ובהייתו (?) נקבעה נכות נוירולוגית בשיעור 10% לפי סעיף 32(1)(א)1. ע"פ סעיף 37(10)ב כאשר קיימת תסמונת של בקע הדיסקוס ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם למגבלת התנועות או בהתאם לממצא הנוירולוגי. אין כל קבלת נכות בגין הבעיה הדיסקאלית שלעצמה...". 9. טענות המערער הוועדה לא הסבירה מהי אותה בדיקה עקיפה שהיה בה כדי לסתור חוות דעת רפואית מנומקת מטעם המערער. הוועדה לא ציינה מה היה טווח התנועה התקין אותו ראתה אצל המערער באותה בדיקה עקיפה ועל כן, לא מדובר בבדיקה שניתן להסיק ממנה על הגבלות תנועה על פי סעיפי הליקוי שבתקנות. 10. הוועדה קבעה בניגוד לחוות דעתו של ד"ר ולן כי הממצאים בחוליות הינם ממצאים אקראיים שאינם קשורים לתאונה, אלא לגיל המערער, וזאת מבלי שיישמה את המבחנים של עבר קודם על פי הפסיקה. על הוועדה היה להצביע על הגבלות תנועה בעברו של המבוטח, ומשלא עשתה כן, יש לפסול את החלטתה. 11. הוועדה פעלה בניגוד לפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת בג"צ 1634/09 בן ציון פנקס נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', שם נקבע כי תקנה 37(10)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות בנפגעי עבודה) תשט"ז - 1965, העוסקת בקביעת דרגת נכות לסובלים מפריצת דיסק, תאפשר קביעת נכות נוירולוגית ואורתופדית גם יחד. 12. מאחר שהוועדה הוכיחה שאינה נעולה בדעתה, התבקש בית הדין להורות על החזרת הדיון לוועדה בהרכב אחר. 13. טענות המשיב הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין ומצאה כי אין מקום להעניק למערער נכות אורתופדית, מאחר ואין למערער מגבלה בתנועה המקנה אחוזי נכות. באשר לממצאי הסיטי סברה הוועדה, כי הם אינם קשורים לתאונה. 14. הוועדה סברה כי למערער קיימת ירידה בתחושה ולכן הועלתה לו נכות נוירולוגית בשיעור של 10%. 15. הכרעה הוועדה בתיק זה פעלה בהתאם להוראות פסק דין מיום 24.4.2013, ועל כן הביקורת השיפוטית שיש להפעיל על החלטתה היא פועל יוצא של האמור בפסק הדין. ראשית, הוועדה התבקשה להסביר מהי הבדיקה העקיפה שנערכה למערער. בעניין זה, הוועדה מציינת כי מדובר בישיבה על מיטה, כאשר הרגליים פשוטות לפנים. עוד התבקשה הוועדה לציין, מהם טווחי התנועה שמצאה אצל המערער. מאחר והבדיקה מתייחסת לישיבה ברגליים פשוטות לפנים, לא ברור כיצד ניתן לציין טווח תנועה ועל כן מבחינה זו, הוועדה פעלה כנדרש. שנית, על הוועדה היה להתייחס לאמור בחוות הדעת של ד"ר ולן, אם תשנה מקביעתה. מאחר והוועדה לא שינתה מקביעתה, לא היה עליה להתייחס לחוות הדעת של ד"ר ולן, אך למרות זאת, הוועדה מציינת כי ממצאיה שונים ממצאיו של ד"ר ולן, אשר מצא כי למערער קיימת מגבלת תנועה. בשונה מד"ר ולן, הוועדה התייחסה לפרוטוקול בדיקתו הגופנית של המערער מיום 27.11.12, בו הצליח לבצע כיפוף לפנים ולא נמצאה מגבלה ביישור ע"ש מותני או כיפוף לצדדים. מבחינה זו, ממצאי הוועדה הינם חד משמעיים, ולפיהם אין למערער מגבלה בתנועה ולו קלה. שלישית, הוועדה היתה צריכה להתייחס לממצאי בדיקת הסי.טי, ולפי מסקנותיה, מדובר בבלטי דיסק קטנים אשר הנם ממצאי לוואי אקראיים ואינם קשורים לתאונה הנדונה אלא לגילו של המערער. עוד נמצאה פריצת דיסק אחורית שלדעת הוועדה, אינה בהכרח גורמת למגבלת תנועה, אך גורמת לירידה בתחושה בשוק הימני, שבגינה נקבעה למערער נכות נוירולוגית. 16. כל נימוקי הערעור של המערער מתעמתים עם ממצאי הוועדה לפיהם, לא נמצאה הגבלה בתנועות ע"ש המותני של המערער ולו קלה. הבדיקה העקיפה שערכה הוועדה למערער התייחסה לישיבה על המיטה עם רגליים פשוטות לפנים. ניסיונו של המערער להראות כי הוועדה התעלמה מחובתה לפרט את טווח התנועה, אינה עולה בקנה אחד עם ממצאי הוועדה מיום 27.11.12, בהם צוין מפורשות כי למערער תבנית הליכה תקינה, כיפוף לפנים עד 1/3 מקורביו של שוקיים, יישור 20, כיפוף לצדדים עד גובה ברכיים, כאשר הוועדה נשוא ערעור זה תרגמה זאת לממצאים אשר אין בהם מגבלה של יישור ע"ש מותני או בכיפוף לצדדים. מבחינה זו, גם הממצאים של בדיקת הסי.טי אשר תורגמו או פורשו אחרת ע"י הוועדה בשונה מד"ר ולן, אין בהם גם לא לשיטת ד"ר ולן, כדי ללמד על מגבלות בתנועה. לכל היותר, לממצאים יש משמעות נוירולוגית שבגינה נקבעה למערער נכות בשיעור 10%. הוועדה לא פעלה בניגוד לפסק הדין בעניין בן ציון פנקס, מאחר והועדה אינה דוחה את האפשרות כי למערער תיקבע נכות אורטופדית בנוסף לנכות הנוירולוגית, אלא שלצורך הנכות האורטופדית, יש צורך במגבלות בתנועה. אין די בממצאים הנוירולוגיים כדי לקבוע נכות אורטופדית, אלא יש צורך בממצא פוזיטיבי על הגבלה בתנועות בעמוד השדרה. משהוועדה לא מצאה הגבלה בתנועות עמוד השדרה, לא יכלה היא לקבוע למערער נכות אורטופדית. 17. סוף דבר - הערעור נדחה ללא צו להוצאות. נכות