אי כושר של עקרת בית - אובדן 50% לפחות מכושר התפקוד במשק הבית

2. המערערת טוענת כי הוועדה טעתה כאשר לא ערכה לה בדיקה קלינית ותפקודית, ולא התייחסה כראוי לעובדה שנכרתה לה חלק מהכליה השמאלית. בנוסף טוענת המערערת כי היה על הוועדה לפעול על פי סקר הערכה תפקודית של עקרות בית נכות שהוכן ע"י המשיב בשנת 1999. לאור האמור מבקשת המערערת להחזיר את עניינה אל הוועדה הרפואית. 3. ב"כ המשיב טוען כי אין חובה על הוועדה לערוך בדיקה תפקודית, הוועדה התייחסה לדו"ח הערכה שיקומית, ערכה פרוטוקול מפורט, ערכה בדיקה קלינית ונתנה למערערת לטעון את טיעוניה באמצעות בעלה לכן לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. 4. השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם זכאית המערערת לקצבת נכות כללית כ"עקרת בית נכה". 5. הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 13.5.13, שמעה את המערערת (השיחה התנהלה באמצעות בעלה) וכתבה:- "השיחה התנהנלה באמצעות הבעל. קשה לה בעבודות הבית, סובלת מכאבים בידיים ולא יכולה לעמוד ולהעביר אוכל, מתקשה לעמוד, סובלת מכאבים ברגליים בבית כמעט ולא עושה. לא יכולה להחזיק מעמד, יכולה לעמוד דקות. היא עומדת לקלף ומיד אחרי דקה שתיים צריכה לנוח. סובלת מכאבים בבטן בצדדים. מפחדת לעבור ניתוח בידיים. מכינה את הילדים לביה"ס - עושה סנדוויצ'ים לילדים לביה"ס ומסדרת להם את הבגדים, ילדים בני 13,16,5 לפעמים שמה כביסה במכונה. הבת הנשואה שגרה בקרבת מקום מכינה את האוכל." בפרק דיוני הוועדה כתבה הוועדה:- " הוועדה עיינה במסמכים שבתיק וראיינה את התובעת באמצעות הבעל. מדובר בתובעת לידת 1970 אשר אובחנה כסובלת ממצב לאחר כריתת כליה חלקית - 10%, סכרת - 10%, הפרשת חלבון בשתן -20%, עודף משקל - 20%, CTS קל - 10%, מגבלה קלה בע"ש - 10%. נכנסת בחופשיות, עודף משקל ישיבה נוחה, מעברים חופשיים, מתארת תפקוד מינימלי של מספר דקות ולטענתה לאחר מכן לא מתפקדת בעקבות כאבי גפיים, קושי בעמידה ממושכת ולהפעיל את הידיים, כמו כן מתלוננת על כאבים באזור הכליות. בעיון במסמכים הרפואיים עולה כי בשל המגבלה האורתופדית שהיא עיקר תלונותיה (גב ידיים) נקבעו אחוזים רפואיים בדרגת חומרה קלה בלבד, הליקוי בגין כריתת כליה הוא בחומרה קלה עד בינונית ואין כל השפעה משמעותית ליכולתה לתפקד כעקרת הבית. הוועדה לוקחת בחשבון את כל הליקויים אחד לאחד את חומרתם והשפעתם המצטברת ואין בהם כדי לגרום לאובדן כושר תפקוד בכדי 50%. לדעת הוועדה מסוגלת לבשל, לטפל בכביסה וסידור הבית פרט להרמת והזזת חפצים גדולים וכבדים. מסוגלת לתפקד את מרבית עבודות הבית עם הפסקות קלות למנוחה, בישיבה ועמידה לסירוגין." 6. בדו"ח הערכה תפקודית מיום 16.1.13 שנערך ע"י עובדת סוציאלית הגב' סלימאן מונא מהמכון להערכה מרכז שיקום בתל השומר נכתב:- "אבחנה רפואית: מ.א כריתת כליה 10%, סכרת 10%, הפרשת חלבון בשתן 20%, עודף משקל 20%, CTS קל 10%, מגבלה קשה בע"ש 10%. טיפול ומעקב: רופא משפחה, אורטופד, אורולוג, רופא עיניים. רקע משפחתי: בת 42, נ+ 7 ילדים (9-25). מתגוררת עם בעלה ו-4 ילדים רווקים, 3 מתוכם לומדים בביה"ס. 3 נשואים. בעלה עובד בבית מלאכה לעבודות ברזל. השכלה ותעסוקה: 5 שנות לימוד. אין היסטוריה תעסוקתית. ראיון: נראית לפי גילה, אישה דתייה עם הופעה מסודרת ומסורתית, עצמאית ומשתפת פעולה באופן מלא. התובעת מוסרת כי עברה ניתוח לכריתת חלק מכליה שמאלית לפני כמה שנים (בערך 5) בעקבות חשד לגידול שפיר, וצנתור בכליה ימנית. בגלל הניתוח מרגישה כאבים בגב תחתון וברגליים במיוחד בזמן עמידה ממושכת או הרמת משא כבד. מתלוננת על כאבי ידיים. סובלת מעודף משקל, יתר שומן, יתר ל"ד, סכרת. מתלוננת על כאבי עיניים מזה שנה וחצי. היתה בעבר במעקב אצל רופא עיניים. מטופלת בכדורים נגד כאבים, כדורים ליתר לחץ דם, לסוכרת ולשומנים. תפקוד: התובעת מוסרת כי ביכולתה לבצע את עבודות הבית תוך כדי מנוחה בגלל הכאבים שהיא מרגישה בזמן עמידה ממושכת. לדוגמה היא מצליחה לטאטא, לבשל, לטפל בכביסה ולשטוף רצפה. נעזרת מדי פעם בכלתה ובבתה. בעלה עורך קניות לבית. ביכולתה להתקלח ולהתלבש לבד. סיכום והמלצות: בת 42, סובלת מבעיות אורולוגיות, CTS, סכרת, ועודף משקל. מתלוננת על כאבים בגב תחתון, ידיים ורגליים במיוחד בעמידה ממושכת. מוסרת כי ביכולתה לבצע את עבודות הבית תוך כדי מנוחה. בהתאם להתרשמותי ולחוות דעת רופא מוסמך, התובעת מוגבלת רק בעבודת בית קשות לאור זאת אינה מאבדת 50% מכושרה כעקרת בית. פרוטוקול הוועדה: הוועדה דוחה את הערר. 7. בחוות דעתה של ד"ר נמרזל מומחית לשיקום מיום 16.1.13 כתבה הרופאה בפרק הסיכום שהתובעת לא איבדה 50% ויותר מכושר התפקוד, באשר לעבדות המטבח, הניקיון סידור הבית וטיפול בכביסה כתבה המומחית כי המערערת לא זקוקה לעזרה או מוגבלת. 8. הוועדה הרפואית הפנתה את המערערת להערכה תפקודית שיקומית וכתבה שעיינה במסמכים וראיינה את המערערת. אין פסול בכך שהוועדה פנתה למכון להערכת תפקוד. העובדת הסוציאלית קבעה את כושר התפקוד של המערערת לפי מבחנים אוביקטיביים, הוועדה הסבירה מפני מה לא נגרם למערערת אובדן כושר של מעל 50%. בדיון ל"ח /01-1429 רות קרני נ' המוסד לביטוח לאומי קבע בית הדין הארצי בסעיף 4 לפסק דין: "אין איפוא, כל פגם בכך שוועדת נכות מפנה את הנכה ל"מעבדה לריפוי בעיסוק" על מנת לקבל ממנה חוות - דעת מקצועית. אלא מאי? המומחים לריפוי בעיסוק קובעים את כושר התפקוד של הנכה לפי מבחנים אובייקטיבים, מבלי להביא בחשבון את המצב הקונקרטי - את כל הקשור במשק הבית של הנכה שבה מדובר, ואכן אחרת אין אותם מומחים עשויים לפעול. " כאמור הוועדה רשאית לצורך הערכתה להסתמך גם על דו"ח הערכה תפקודית כמו גם על חוות דעת של רופא מוסמך לעניין אי כושר. 9. המערערת הפנתה לסקר הערכה תפקודית של עקרות בית נכות שערך מנהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי משנת 1999. באותו סקר הומלץ לקבוע סולם אחיד לבחינת הערכה תפקודית. לא מדובר במקור מחייב אלא ב"מעין הנחיה פנימית" של מחלקת מחקר של הנתבע ולא מצאתי שיש לחייב את הנתבע לפעול על פי אותו סקר. 10. הוועדה הסבירה כי כריתת הכליה של המערערת לא השפיעה בצורה משמעותית על יכולתה לתפקד והסבירה זאת על סמך נממצאים הרפואיים שהונחו בפניה והדו"ח כאמור לעיל. גם בעניין זה לא נפל פגם משפטי, מדובר בהחלטה מקצועית שאין מקום להתערב בה. 11. סופו של דבר- הוועדה הרפואית התייחסה לנכויות הרפואיות של המערערת ובכלל זה לגילה ולהשכלתה וקבעה את קביעתה גם על סמך דו"ח הערכה תפקודית שיקומית, לא מצאתי שנפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה המצדיק את התערבות בית הדין. 12. הערעור נדחה, אין צו להוצאות. 13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה. עקרת ביתאי כושר עבודה