בקשה לעיכוב ביצוע כי זכאות למענק נפגעי עבודה

בקשה לעיכוב ביצוע כי זכאותו של המשיב למענק נפגעי עבודה תבחן יחסית לתביעתו משנת 1994 ולא יחסית לתביעה משנת 2006. לפי תעודת עובד הציבור שהוגשה במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע, משמעותו המעשית של פסק הדין היא שהמשיב זכאי למענק בסך של 53,690 ₪ (להלן – הסכום החד פעמי).

הרקע לבקשה:


המשיב, יליד 1939, הגיש למוסד ביום 18.1.1994 תביעה לקביעת דרגת נכות בשל תאונת עבודה מיום 30.6.1993. המוסד לא הכיר בתאונה כבפגיעה בעבודה, והמשיב פנה לבית הדין. בין לבין נבדק המשיב מטעם המוסד על ידי פרופ' סוניס בשני מועדים – 6.2.1994 (ולא כפי שנרשם בטעות 6.2.2004) ו- 20.11.1994. במהלך ההליך בבית הדין, ולטענת המשיב עקב הבדיקה מיום 20.11.1994, הכיר המוסד בתאונה כבפגיעה בעבודה (הודעת המוסד מיום 21.12.1994).




כעולה מסעיף 3 לפסק הדין, המשיב הוזמן לועדה רפואית ליום 5.4.1995. הדיון בפני הוועדה לא התקיים, מסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
ביום 27.12.2006 הגיש המשיב למוסד תביעה נוספת לקביעת דרגת נכות בגין אותה התאונה. בסופו של יום, נקבעו למשיב 10% נכות לצמיתות החל מיום 30.12.1993. שיעור נכות זה הקנה למשיב זכאות למענק. אלא, שלאור הוראות סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק), ונוכח מועד תחילת הנכות ומועד התביעה בגדרה נבדק המשיב – 27.12.2006, הופחת כליל המענק.
המשיב פנה לבית הדין וטען כי סעיף 107 לחוק צריך להבחן יחסית לתביעתו משנת 1994. לטענתו הוא פנה פעמים רבות למוסד על מנת לברר מה עלה בגורלה של התביעה וכל העת נאמר לו להמתין להודעה בדואר. לטענתו בשנת 2006 הוא שוב הגיע למוסד והפקידה עימה נפגש הציעה לו להגיש תביעה חוזרת לקביעת דרגת נכות, וכך אכן עשה.
מנגד טען המוסד כי המשיב זנח את התביעה הראשונה וכי יש לבחון את הזכאות למענק בשים לב לתביעה משנת 2006. לטענת המוסד, כעולה ממזכר שנכתב על ידי פקידה במחלקת נפגעי עבודה – גב' גלית חיבה (להלן – המזכר), ביום 2.4.1995 - שלושה ימים לפני מועד כינוס הוועדה הרפואית, פנה המבקש טלפונית וביקש להקפיא את הטיפול בעניינו "משך 3 חודשים" ומסר ש"הוא יעדכן מתי לזמנו שוב". עדכון כאמור לא לא נמסר בפלט המחשב משנת 2000 (להלן – הפלט) עולה כי הטיפול בתביעה הסתיים. לא ברור האם בעקבות עדכון "מצב" התיק נשלחה למשיב הודעה.
המשיב מכחיש את קיום השיחה וטען כי מעולם לא ביקש להקפיא את הטיפול בעניינו במסגרת התביעה הראשונה וכי כל פניותיו למוסד בעל פה נדחו בכך שעליו להמתין.
בפסק הדין מושא הבקשה התקבלה תביעתו של המשיב. נקבע כי המוסד לא הוכיח שהמשיב ביקש להקפיא תביעתו. בית הדין נימק את עמדתו בכמה טעמים:

א. המשיב חזר בעדותו על הגרסה לפיה מעולם לא ביקש להקפיא את התביעה הראשונה;
ב. לא הוכח כל טעם בעטיו יבקש המשיב להקפיא את הטיפול בתביעתו;
ג. בעוד שהמזכר נחזה להערך ביום 2.4.1995, מעיון בפלט עולה כי המשיב ביקש להקפיא תביעתו ביום 9.4.1995;
ד. המזכר לא חתום "ואף לא ברור לנותנת תעודת הציבור מי ערך אותו";
ה. במועד המזכר לא נדרש המבוטח לקוד סודי בטרם ביקש טלפונית לבצע פעולות בתיקו "ולכן כיצד בכלל ניתן לדעת שהתובע אל-נכון הוא זה שביקש להקפיא את תביעתו" ובהמשך "מי לידנו יתקע כי התובע הוא שהתקשר ולא אדם עלום שביקש לגרום נזק לתובע?";
ו. אף אם יונח כי המשיב אכן התקשר "כלל לא ברור איזה הליך ביקש התובע להקפיא, שהרי לנתבע מחלקות רבות".


כמו כן חייב בית הדין את המוסד לשלם למשיב שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.


הבקשה לעיכוב הביצוע


המוסד הגיש ערעור על פסק הדין ובהמשך הגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע של התשלום החד פעמי. המוסד טוען כי סיכויו לזכות בערעור גבוהים. לטענתו, שגה בית הדין האזורי בכך שקיבל את התביעה חרף הראיות והעדויות המצביעות על כך שהמשיב ביקש את הקפאת הדיון בקביעת נכותו בפני ועדה רפואית עוד בשנת 1995. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי: בית הדין התעלם מעדותה של גב' גלית חיבה אשר אישרה בפני בית הדין כי היא זו שכתבה את המזכר; כי הפער בין מועד עריכת המזכר לבין המועד המצויין בפלט, נובע מפער הזמן שבין עריכת המזכר למועד העדכון במחשב; לא ניתן משקל לכך שלא נערך פרוטוקול של הועדה מיום 5.4.95 – דבר המחזק את קיומה של בקשה להקפאת הטיפול בענינו ולביטול מבעוד מועד של ישיבת הועדה; כי בשים לב לכך שגב' גלית חיבה עבדה במחלקת נפגעי עבודה וטיפלה בענינו, ולכן ברי כי בקשת ההקפאה התייחסה לענין של תאונת העבודה; לא הובאה כל ראיה לפניות חוזרות ונישנות לסניף המוסד; טענה על פניות חוזרות ונישנות למוסד במשך כ- 11 שנים, מבלי שישנה ולו פניה אחת בכתב, אינה סבירה. לבסוף נטען כי בית הדין האזורי לא נתן משקל הולם למכלול הראיות ולכן על ערכאת הערעור להתערב בקביעתו.
באשר למאזן הנוחות טוען המוסד כי אם לא יעוכב ביצוע תשלום החד פעמי ולאחר מכן יתקבל הערעור, יקשה עליו להיפרע מהמשיב. בקשר לכך נטען, בהסתמך על תעודת עובד הציבור, כי המשיב מתקיים מהכנסה חודשית מפנסיה: בשנת 2012 קיים דיווח על פנסיה אחת בגובה 2,033 ₪ לחודש ואילו בשנת 2011 קיים דיווח על שתי פנסיות בסך כולל של 5,013 לחודש. המוסד מוסיף וטוען כי למשיב לא ייגרם כל נזק אם יעוכב ביצוע תשלום החד פעמי, שכן אם ידחה הערעור, המשיב יהיה זכאי לתשלום הגמלה בהתאם למועד שייקבע, בשים לב למועד הגשת התביעה.
המשיב מתנגד לבקשה הן בשל סיכוייו הנמוכים של הערעור להתקבל והן בשל האפשרות הסבירה להשיב את המצב לקדמותו, אם המוסד יזכה בדין. המשיב טוען כי הוא ממתין למימוש זכויותיו מזה עשרים שנה, החל משנת 1993 ואין כל הצדקה לעיכוב נוסף. עוד טוען המשיב כי יש לפעול על פי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי.

לגופם של דברים, טוען המשיב כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן פסק הדין מנומק כראוי ומבוסס על ממצאים עובדתיים ועדויות שהובאו בפניו ועל כן אין הצדקה משפטית להתערב בו.

באשר למאזן הנוחות טוען המשיב כי המוסד לא הראה שמצבו הכלכלי מוטל בספק ולא הוצג תשתית ראייתית הולמת לטענה בדבר יכולתו הכלכלי להחזיר הכספים אם יתקבל הערעור. לטענתו, אין די בהתייחסות להכנסה החודשית בלבד כדי לעכב את הביצוע.
למען הזהירות בלבד, מבקש המשיב ככל שבית הדין ייעתר לבקשה, שהדבר יעשה בכפוך להמצאת ערובה על ידי המוסד. עוד נטען כי הערעור סב על אופן חישוב המענק ועל כן אין לעכב כספים שאינם במחלוקת.

דיון והכרעה:


נקודת המוצא היא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצועו של פסק דין שעליו מערערים. נטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש ונסמך על שניים: סיכויי הערעור להתקבל גבוהים ומאזן הנוחות הנוטה לטובתו, בין היתר במובן זה כי ביצועו המיידי של פסק הדין יקשה מאד על השבת המצב לקדמותו, ועלול לגרום למבקש העיכוב נזק בלתי הפיך אם הערעור יתקבל.
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

בהיבט של סיכויי הערעור - על פני הדברים פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס בעיקרו על קביעות עובדתיות שנקבעו על פי הערכת בית הדין את העדויות והמסמכים שהובאו לפניו, ובקביעות מסוג זה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב. אם כי לפחות חלק מקביעותיו העובדתיות של בית הדין מתעורר קושי, כך למשל הקביעה לפיה לא ברור מי ערך את המזכר. בקביעה זו נסמך בית הדין על עדות עובדת הציבור גב' שרונה סויד – אשר כלל לא נטען כי היא זו שערכה את המסמך. על פני הדברים צריך היה לתת את הדעת לעדותה של עובדת הציבור גב' גלית חיבה לפיה היא זו ערכה את המזכר. זאת ועוד, קביעותיו של בית הדין מבוססות בחלקן על הסקת מסקנות מהעובדות שנקבעו, ובאלה לא מן הנמנע כי ערכאת ערעור תתערב.
מן המכלול עולה כי הגם שמדובר בערעור על קביעות עובדתיות, אין לומר כי אין סיכויי ערעור או כי הם קלושים ואף, לכאורה, לא מן הנמנע כי ערכאת הערעור תמצא לנכון להתערב באלה.
בהיבט של מאזן הנוחות - המשיב לא סתר את טענת המוסד לפיה המשיב מתקיים מאז 2012 מפנסיה חודשית אחת בסל של כ- 2,000 ₪. בנסיבות אלה דומה כי אכן ככל שיתקבל הערעור יתקשה המוסד להשיב את הסכום ששולם.
לאור המקובץ ובאיזון שבין סיכויי הערעור למאזן הנוחות הגעתי למסקנה כי יש להורות על עיכוב הביצוע של פסק הדין.


המשיב ביקש לחייב את המוסד בהמצאת ערובה. לא מצאתי הצדקה לכך, ככל שהערעור ידחה אין חשש ממשי כי המוסד לא יוכל לשלם את התשלום החד פעמי.
סוף דבר - הבקשה מתקבלת. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו עיכוב ביצוע ?

  2. התניית עיכוב ביצוע

  3. התנאים לעיכוב ביצוע

  4. עיכוב ביצוע פסק דין

  5. עיכוב ביצוע צו הפסקה

  6. דחיית בקשה לעיכוב ביצוע

  7. עיכוב ביצוע פסק דין זר

  8. עיכוב ביצוע פסק דין חלוט

  9. בקשה לעיכוב ביצוע החלטה

  10. עיכוב ביצוע פסק דין כספי

  11. עיכוב ביצוע פסק דין בפשרה

  12. עיכוב ביצוע חלק מפסק דין

  13. בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין

  14. עיכוב ביצוע חלקי של פסק דין

  15. עיכוב ביצוע פסק דין לפינוי

  16. עיכוב ביצוע גזר דין ללא ערעור

  17. בקשה לעיכוב ביצוע - הרחקה מהבית

  18. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי

  19. עיכוב ביצוע גזר דין במשפט העברי

  20. עיכוב ביצוע פסק הדין עד הערעור

  21. בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין תעבורה

  22. עיכוב ביצוע הליכי תביעה ייצוגית

  23. עיכוב ביצוע משכון ללא כל ערובות

  24. פסיקה בנושא עיכוב ביצוע פסק דין

  25. עיכוב ביצוע פסק דין פיצויים לעובד

  26. בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שהתקבלה

  27. השלמת פשרה - עיכוב ביצוע פסק דין

  28. עיכוב ביצוע פסק דין בגלל מצב כלכלי

  29. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בדיני עבודה

  30. עיכוב ביצוע גזר הדין בפרשת הולילנד

  31. עיכוב ביצוע פסק דין בענייני עבודה

  32. בר''ע על החלטת עיכוב ביצוע פסק דין

  33. עיכוב ביצוע החלטת בית הדין לעבודה

  34. בקשה לעיכוב ביצוע החלטה בתיק פש''ר

  35. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין דיני עבודה

  36. עיכוב ביצוע פסק דין לפני הגשת ערעור

  37. עיכוב ביצוע פסק דין נגד ביטוח לאומי

  38. עיכוב ביצוע פסק דין - נזק בלתי הפיך

  39. עיכוב ביצוע פסק דין בבית הדין לעבודה

  40. עיכוב ביצוע גזר דין של בית הדין למשמעת

  41. בקשת עיכוב ביצוע פסק דין שהתקבלה חלקית

  42. עיכוב ביצוע פסק דין חלקי פיצויי פיטורים

  43. פיצוי על עיכוב ביצוע עבודות עיצוב גרפי

  44. עיכוב ביצוע פסק דין מימון הוצאות רפואיות

  45. עיכוב ביצוע פסק דין והחזרת המצב לקדמותו

  46. עיכוב ביצוע פסק דין בנושא התמודדות במכרז

  47. עיכוב ביצוע עונש מאסר בעבירות צווארון לבן

  48. דוגמא לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שהתקבלה

  49. עיכוב ביצוע פסק דין עקב פגיעה כלכלית קשה

  50. עיכוב ביצוע פסק דין בנושא הפרת סימני מסחר

  51. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת חריג לכלל

  52. עיכוב ביצוע מכירת נכס לצורך מימוש פסק דין

  53. עיכוב ביצוע פסק דין כספי בבית הדין לעבודה

  54. בקשה לעיכוב ביצוע כי זכאות למענק נפגעי עבודה

  55. עיכוב ביצוע פסק דין עקב סיכויים טובים בערעור

  56. עיכוב ביצוע פסק דין פיצויים לנפגע תאונת דרכים

  57. בקשה לעיכוב ביצוע צו פירוק בבית המשפט העליון

  58. עיכוב ביצוע פסק דין בית משפט לעניינים מנהליים

  59. עיכוב ביצוע פסק דין כדי למנוע הריסת בית מגורים

  60. הפקדת הסכום שנפסק בפסק הדין כתנאי לעיכוב ביצוע

  61. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על החזרת עובד לעבודה

  62. הפרת הזכות לעבודה בישיבה - עיכוב ביצוע פסק דין

  63. בקשה לצו עיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין לעבודה

  64. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בהודעת הערעור

  65. בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית הדין האזורי לעבודה

  66. עיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים

  67. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת

  68. עיכוב ביצוע פסק דין בשל הגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה

  69. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל למימוש משכון על מקרקעין

  70. נטען כי הבקשה לעיכוב ביצוע גרמה נזק כספי גדול לקופת פשיטת הרגל

  71. טענות להפרות צפויות של פקודת פשיטת הרגל לא יכולות להוות עילה לעיכוב ביצועו של פסק הדין

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון