בדיקת ה- E.M.G ביחד עם בדיקת ה- C.T שבה יש ממצאים אובייקטיביים ברורים יכולים להסביר את תלונות המערערת. הוועדה התעלמה מאישור רפואי מפורט של ד"ר נפתלי ליברמן (אורטופד) מיום 31.5.12 המתאר פגיעות באגן ובגב התחתון עם הקרנה ונימול לירכיים יותר מימין ונימול בכפות הידיים. בנסיבות אלה, יש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, לאור נחרצות הוועדה ולאור החשש כי היא עלולה לחזור על קביעתה. 6. עיקר טענות המשיב בדיקת ה- C.T אליה מפנה המערערת היתה חלק מהמסמכים הרפואיים אשר עמדו בפני הוועדה כמפורט בסעיף 12 לפרוטוקול הוועדה. עם זאת, לא חלה על הוועדה חובה להתייחס לכל מסמך רפואי. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית ולפיה הגיעה למסקנה כי אין ממצא פתולוגי, אורטופדי או נוירולוגי, ולכן אין נכות. הבדיקה הקובעת לעניין קביעת הנכות הינה הבדיקה הקלינית ולא הממצא ההדמייתי. באשר לאישור הרפואי מטעם ד"ר ליברמן, אין מדובר בחוות דעת ערוכה על פי פקודת הראיות או בהערכת נכות. בנסיבות הענין, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת, לא נפלה כל טעות בהחלטתה ודין הערעור להידחות. דיון והכרעה 7. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין. 8. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. ראו: עב"ל 10014/98 הוד- המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213. היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. 9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, ואפרט. 10. בהחלטת הוועדה אין התיחסות לתוצאות בדיקת C.T עמוד שדרה מותני מיום 25.6.12. בבר"ע 1355/01 נחמיאס- המל"ל (מיום 1.7.02) נקבע כי: "...בדרך כלל עדיפים ממצאי בדיקה קלינית על פני ממצאי הצילומים למיניהם, לעניין הערכת היכולת התפקודית בפועל...". מכאן, כי היה בסמכותה של הוועדה להעדיף את ממצאי הבדיקה שנערכה על ידה על פני ממצאי בדיקת ה- C.T, במידה והיו סתירות בין שתי הבדיקות. עם זאת, מאחר ותוצאת בדיקת ה- C.T היתה מונחת בפני הוועדה לצורך הכרעתה בעניינה של המערערת, ובשים לב לקביעתה כי בדיקת ה- E.M.G הצביעה על ממצאים לפגיעה שורשית L5 מימין, היה ראוי כי הוועדה תיתן דעתה לבדיקת ה- C.T ותתייחס אליה באופן מפורש בהחלטתה. 11. אין בידי לקבל את טענות המערערת, לפיהן הוועדה שגתה משלא התייחסה לאישור הרפואי של ד"ר נפתלי ליברמן (אורטופד) מיום 31.5.12. האישור הרפואי מיום 31.5.12 אינו ממלא אחר הכללים הקבועים בסעיף 24 (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, ועל כן אין המדובר בחוות דעת ערוכה כדין. הכלל הוא כי הוועדה חייבת להתייחס לחוות דעת רפואית שהוגשה לה, אך היא אינה צריכה להתייחס לכל מסמך רפואי המובא בפניה. בנוסף, המסמך הרפואי דנן לא כלל הערכה ביחס לאחוזי הנכות, אלא רק המלצות להמשך טיפול ולביצוע בדיקות שונות. לפיכך, בנסיבות הענין, הרי שלא חלה על הוועדה חובה להתייחס לאישור הרפואי האמור. 12. לא מצאתי לנכון לקבל את טענת המערערת לפיה יש להחזיר את עניינה לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר. הכלל הוא כי דרך המלך להחזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה המקורית שבדקה את המבוטח, ורק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת או שהרכבה אינו נאות, מוחזר העניין לוועדה בהרכב אחר. ראו: דב"ע (ארצי) לב/ 28-0 בוסקילה- המוסד לביטוח לאומי, פב"ל יב 166. בנסיבות העניין, שוכנעתי כי לא הועלה טעם בדין שיצדיק את החזרת העניין לוועדה בהרכב שונה. חזקה על הוועדה, שהינה בהרכב נאות, שתעשה מלאכתה נאמנה, ללא משוא פנים ותפעל על פי ההנחיות של בית הדין. התרשמתי כי הוועדה אכן עשתה מלאכתה נאמנה ודעתה אינה נעולה, ועל כן אין מקום לסטות מהכלל ולהורות על החלפת הרכב הוועדה. אחרית דבר 13. לאור כל האמור לעיל, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שתשוב ותבחן את קביעתה תוך התייחסות לתוצאות בדיקת ה-C.T שנערכה למערערת ביום 25.6.12. הוועדה תזמן את המערערת וב"כ לדיון לפניה, ותאפשר לה לטעון טענותיה בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 14. משהתקבל הערעור באופן חלקי, כל צד ישא בהוצאותיו. 16. על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיאה.רפואהבדיקת סי.טי (CT)בדיקת אי.אם.ג'י (EMG)ועדה רפואית