מחיקת סעיפים ועילות מכתבי הטענות ותצהירי העדות הראשית מחמת מעשה בית דין

מחיקת סעיפים, טענות ועילות מכתבי הטענות ותצהירי העדות הראשית מחמת מעשה בית דין.

הרקע לבקשה

2. ביום 13.5.09 הגישו המשיבות יחד עם חברת "מזונייט אינטרנשיונל קורפורשיין בע"מ", תביעה לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז וזאת כנגד המבקשים 1-3 - עובדים לשעבר במשיבות - ונגד חברת "רב בריח", בעילות של ניצול בלתי הוגן של הזדמנות עסקית, תחרות פסולה והפרת תניות אי תחרות (להלן - "התביעה במחוזי").

התביעה במחוזי הושתתה על הטענה שהמבקשים 1-3 יחד עם עובדים נוספים לשעבר של המשיבות (המבקשים 4-13), עשו יד אחת ורקמו קנוניה במטרה לפגוע במשיבות ולעבור בצוותא חדא ובאופן מתוזמן לחברת "רב בריח" שאותה רכשו המבקשים 1 ו-3, תוך גניבת הזדמנות עסקית זו מהמשיבות.

3. בנוסף לתביעה במחוזי, מתנהלות בין הצדדים מספר תביעות לפני בית הדין האזורי, שאוחדו כולן במסגרת ס"ע 8950-07-09. התביעות כוללות תשלום זכויות שונות המגיעות למבקשים 1,4,6,8 ,11 ו-13 בגין סיום יחסי עבודה וכן תביעה שכנגד של המשיבות כנגד המבקשים 1 ו-13.

4. לאחר שנדונה ונשמעה התביעה במחוזי, הסתיים הליך ההוכחות והוגשו סיכומי הצדדים, ובעקבות המלצת בית המשפט, נחתם ביום 9.12.12 בין הצדדים לתביעה במחוזי, הסכם פשרה שגובש במסגרת הליך גישור, שבו נקבע כי "מבלי להודות איש בטענות משנהו ולצורכי פשרה בלבד" תביעת המשיבות תידחה. להסכם הפשרה ניתן תוקף של פסק דין ביום 11.12.12.

ההליך בבית הדין האזורי

5. ביום 6.3.13 הוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם המשיבות לבית הדין האזורי. המבקשים סברו כי המשיבות לא היו רשאיות לכלול בתצהיריהן טענות ועילות אשר נדחו על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת פסק הדין, ועל כן עתרו בבקשה להורות על מחיקת סעיפים מכתבי הטענות ותצהירי העדות הראשית בכל הנושאים, הטענות והעילות שנדחו על ידי בית המשפט המחוזי.

6. ביום 27.3.13, לאחר שבית הדין עיין בבקשות ובתגובות, דחה בית הדין קמא את הבקשות למחיקה, תוך שהוא קובע כי הבקשות למחיקה הן למעשה בקשה לסילוק על הסף וכי מדיניות בית הדין היא שרק במקרים בודדים וקיצוניים תסולק תביעה על הסף מחמת מעשה בית דין; מקומו של דיון בשאלת קיומם או אי קיומם של השתק פלוגתא או השתק עילה הוא במסגרת בירור התובענה עצמה ולא כטענת סף; הצדדים חלוקים לגבי התשתית העובדתית והגדרת העילות בכל אחת מהערכאות והכרעה בשאלה זו מחייבת שבית הדין קמא ילמד את כתבי הטענות, הראיות והעובדות שנשמעו בבית המשפט המחוזי ויגיעו למסקנה אילו טענות או עובדות הועלו בבית המשפט המחוזי ונדחו בפסק הדין לפשרה; לא ניתן לדעת מפסק הדין בפשרה אלו מהעובדות שטענו המשיבות נדחו; טענות המבקשים מושא בקשות המחיקה ידונו ויוכרעו במסגרת בירור התביעה לגופה. עוד קבע בית הדין כי על המבקשים להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 3.9.2013 והטיל על המבקשים 1-3 הוצאות בשיעור של 30,000 ₪ ועל כל אחד מהמבקשים 4-13 הוצאות בשיעור של 2,000 ₪ (להלן - "ההחלטה").

החלטה זו היא מושא הבקשה שבפנינו.

בקשת רשות הערעור

7. המבקשים עותרים כנגד החלטת בית הדין האזורי לדחות על הסף, מבלי להכריע לגופו של עניין, את הבקשה להורות על מחיקת סעיפים, טענות ועילות מחמת מעשה בית דין. לטענתם, שגגה יצאה מלפני בית הדין האזורי בקובעו שסילוק מחמת מעשה בית דין ייעשה, כמדיניות, רק במקרים בודדים וקיצוניים. לטענת המבקשים, על בית הדין להכריע בבקשה לסילוק על הסף בשל מעשה בית דין, כבר בשלב מקדמי בהליך ועליו לבחון כבר בשלב זה האם התקיימו התנאים לקיומו של מעשה בית דין. בית הדין לא יהסס לסלק תביעות על הסף, שעה שברור כי לבעל הדין ניתן יומו בבית המשפט וההליכים הקודמים מקימים מעשה בית דין. המבקשים טוענים כי נסיבות המקרה דנן, שבהן בית המשפט המחוזי שמע את תביעת המשיבות וטענותיהן העובדתיות הזהות לטענותיהן בהליך בבית הדין קמא, וסבר שדינן להידחות ובהתאם לכך נחתם הסכם פשרה, נכנסות בגדר קטגוריה של מקרים קיצוניים וחריגים שבהם תסולק תביעה על הסף.

המבקשים מדגישים כי אין מדובר בדחייה הדדית שנעשתה בטרם התנהלו הליכים בין הצדדים, אלא בהליך שנוהל והתקיים במלואו, הוגשו תצהירים, נוהלו הוכחות והוגשו סיכומים וצד אחד נדרש לשלם למשנהו סכום של מאות אלפי ₪.

8. לטענת המבקשים, טעות נפלה בהחלטת בית הדין בכך שלא נדרש לטענות הצדדים לגופם של דברים, בכל הנוגע לקיומם של השתק עילה או השתק פלוגתא, ובקובעו כי דינן של טענות אלה להתברר במסגרת התביעה לגופה. המבקשים טוענים כי יש להכריע בקיומו של מעשה בית דין, כבר בשלב הזה של ההליך, הן מבחינה פרקטית והן מבחינה משפטית. ראשית, על מנת שלא תהיינה החלטות סותרות בין הערכאה דנא לבין החלטות בית המשפט המחוזי; שנית, על מנת למנוע בזבוז זמנו של בית הדין וזמנם של הצדדים להכריע בטענות שכבר נשמעו והוכרעו בערכאה אחרת; שלישית, זכותם של המבקשים שלא להיטרד פעם נוספת בעניינים שהוכרעו, ולהכרעה בטענות המחיקה שהעלו המבקשים, עשויה להיות השפעה עצומה על המשך הדיון בתביעה, לייעל ולקצר את הדיון. המבקשים מפנים להוראות תקנה 40 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, המקנות לעמדתם זכות למחיקת סעיפים בתצהירי התובענות אף אם לא מסולקת התביעה במחיקתה או בדחייתה באופן מלא. גם לגופם של דברים טוענים המבקשים, כי מתקיימים השתק עילה והשתק פלוגתא.

9. המבקשים טוענים כי שגה בית הדין קמא בקובעו שקיימת מחלוקת בנוגע לתשתית העובדתית והגדרת העילות בכל אחת מהערכאות ושעל מנת להכריע בסוגיה זו, על בית הדין ללמוד את כתבי הטענות, הראיות והעדויות שנשמעו בבית המשפט המחוזי ולהסיק מתוכם מהן הטענות והעובדות שעלו בבית המשפט המחוזי ונדחו במסגרת פסק הדין לפשרה. לעמדת המבקשים על מנת להכריע בתשתית העובדתית והעילות שהוגשו בכל אחת מהערכאות, עליו להציב את כתבי התביעה בשתי הערכאות זו מול זו; ולו היה עושה כן, היה מעלה שהתשתית העובדתית הנטענת בשתי התביעות היא זהה לחלוטין וכי מדובר באותו סיפור מעשה.

10. עוד טוענים המבקשים, כי בניגוד להחלטת בית הדין קמא ניתן ללמוד אילו עובדות נדחו על ידי בית המשפט המחוזי, שכן בית המשפט דחה את תביעת המשיבות על כל חלקיה, ומכאן שדחה את כל הטענות שהועלו במסגרת כתב התביעה שהגישו המשיבות בבית המשפט המחוזי. המבקשים הוסיפו וטענו גם כנגד סכום ההוצאות שהושת עליהן ואשר לעמדתן אינו מוצדק וחורג במידה ניכרת מהסביר ומהמקובל.

11. טענה נוספת בפי המבקשים 9-12 נוגעת להחלטת בית הדין האזורי אשר למעשה דחתה את בקשתם למתן פסק דין חלקי, וזאת מבלי לעיין בה בנפרד מהבקשה לסילוק על הסף ו/או מחיקת סעיפים מתצהירי המשיבות. המבקשים 9-12 טוענים כי החלטת בית הדין לא נדונה לגופה ולא ניתן כל נימוק לדחייתה.

12. המבקשת 13 תמכה טענותיה בבקשות המבקשים האחרים והוסיפה, כי המשיבות כלל לא טרחו להשיב לבקשתה שלה למחיקת סעיפים מכתבי הטענות ומתצהירי המשיבות.

13. המבקשים כולם ביקשו לדון בבקשה כבערעור ולהורות על מחיקת הסעיפים בכתבי התביעה ובתצהיר ולחילופין, לבטל את החלטת בית הדין האזורי ולהשיב את העניין לבית הדין האזורי על מנת שידון בבקשה לגופה בשלב זה של ההליך ובטרם יוגשו תצהירי העדות הראשית מטעמם.

תגובת המשיבות

14. לטענת המשיבות, מדובר בהחלטה דיונית מפורטת בתיק מורכב ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון אלה. לעמדתן, מטרת בקשת המבקשים היא מניעת קיומן של ישיבות ההוכחות בניסיון חוזר ונשנה למנוע את בירור ההליכים בפני בית הדין.

המשיבות טוענות, כי כבר בחודש מרץ הגישו את תצהיריהן והציגו ראיות חותכות התומכות בטענותיהן; המבקשים נמנעו מלהגיש את תצהיריהם במועד, ביקשו אורכות שונות ורק זמן קצר לפני המועד שבו נדרשו להגיש את התצהירים העלו את טענותיהם; הבקשות הוגשו תוך צירוף חלקי של הטענות מחד והסרת כתבי טענות אחרים ועובדות רלוונטיות מאידך, במטרה להטעות את בית הדין האזורי וליצור מצג שווא. הבקשות הוגשו מבלי שנתמכו בתצהיר ותוך הפרת התחייבות חתומה ומפורשת לסודיות שהיוותה בסיס לדחייה הדדית של התביעות ההדדיות בבית המשפט המחוזי. עוד טוענות המשיבות, כי מגמת בית הדין היא שלא לסלק על הסף עילות וטענות אלא לברר אותן לגופן.

15. לגופה של הטענה לעניין קיומו של מעשה בית דין, טוענות המשיבות, כי הסכם הגישור אינו מקים מעשה בית דין שכן הוא נחתם תוך התייחסות ספציפית ומפורשת אך ורק להליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי כאשר כל צד שומר על טענותיו בעוד שהתביעה בפני בית הדין האזורי הייתה תלויה ועומדת והפלוגתאות בה היו ידועות לכל הצדדים. משכך, לטענת המשיבות מנועים המבקשים לפעול לסילוק ההליך בפני בית הדין. המשיבות מוסיפות עוד כי מניעות נוספת קיימת בפני המבקשים מכוח עיקרון "עניין תלוי ועומד", היות ולא פעלו לעכב את ההליכים שנוהלו בבית המשפט המחוזי.

לעמדת המשיבות, אין בענייננו מעשה בית דין מסוג השתק עילה שכן מדובר בעילות שונות לחלוטין שכל אחת מהן נדונה בערכאה המוסמכת לדון בה, ואין גם מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא שכן לא מתקיימים המבחנים שנקבעו בפסיקה ליצירת השתק כזה. יתרה מכך, החלטת בית הדין לא דחתה את טענות המבקשים לעניין קיומו של מעשה בית דין אלא אך דחתה את מועד בירור הטענות במסגרת ההליך העיקרי.

16. המשיבות מתנגדות לקבלת הסעדים המבוקשים בבקשה. באשר לסעד העיקרי שלפיו ידון בית דין זה בטענות המבקשים לגופן ויכריע בהן, מקום שבו בית הדין האזורי לא דן ולא הכריע בטענות לגופן, הרי שיש בכך כדי לפגוע באופן קיצוני ומהותי בזכויות המשיבות שכן לא תהא להן כל זכות ערעור על כך. באשר לסעד החלופי, השבת העניין לבית הדין האזורי לדיון בבקשות, הרי שיאלץ הדבר את בית הדין לעבור על עשרות כתבי בית דין שהוגשו בהליכים בבית המשפט המחוזי, אלפי עמודי פרוטוקול ועשרות תצהירים אשר לא הוגשו במסגרת ההליך שבפניו, וכן בתצהירים שהוגשו בתיק שבפניו, על מנת לברר האם יש למוחקם ולהוציאם מתיק בית הדין. לעמדת המשיבות, הדבר אינו אפשרי כלל לא מבחינה משפטית ולא מבחינת יעילות הדיון ועל כן החלופה ההגיונית, המשפטית והשפויה היא בירור הטענות במסגרת בירור התיק העיקרי כפי שקבע בית הדין האזורי.

עוד טוענות המשיבות כי המבקשים הגישו את הבקשה זמן קצר לפני שהיו אמורים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם על אף שהטענות שבבסיס הבקשות ידועות להם מזה חודשים ארוכים; הבקשות למחיקה הוגשו תוך צירוף חלקי של הטענות ותוך השמטת עובדות רלוונטיות וכתבי טענות אחרים, במטרה להטעות את בית הדין קמא וליצור מצג שווא; הבקשות הוגשו ללא תצהיר; הבקשות הוגשו תוך הפרת התחייבות חתומה ומפורשת לסודיות שהיוותה בסיס לדחייה הדדית של התביעות ההדדיות בבית המשפט המחוזי.

הכרעה

17. המבקשים הסכימו כי אם תינתן רשות ערעור, ידון בית הדין בבקשה כבערעור, על יסוד הבקשה והתגובות לה, וזאת על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן - "התקנות"). המשיבות התנגדו לכך שבית הדין ידון בבקשות רשות הערעור כבערעור מהטעם שמשמעותו האפשרית של הדיון היא קבלת הסעד המבוקש על ידי המבקשים, בירור לגופן של טענות המבקשים למעשה בית דין והיעתרות לבקשה לסילוק על הסף מבלי שתהא למשיבות כל אפשרות ערעור על כך וכאשר הסעד לא נדון לכאורה לגופו בבית הדין קמא.

מכוח הסמכות הקבועה בתקנה 82 האמורה ולאור התוצאה שאליה הגענו ואשר אין בה משום פגיעה בזכויותיו הדיוניות של מי מהצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור. ולהלן הכרעתנו.

18. לאחר עיון בבקשות רשות הערעור על צרופותיהן, לרבות ההחלטה שבבסיסה, ובתגובת המשיבות על צרופותיה, מצאנו כי דין הערעור להתקבל.

19. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות דיוניות שניתנו על ידי בתי הדין האזוריים, אלא במקרים שבהם ההחלטה שנתקבלה מנוגדת לדין או עשויה לגרום למי מהצדדים עוול שאינו בר תיקון (רע"א 2444/08 שופרסל נ' כהן, ניתן ביום 21.12.08). עוד נקבע, כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסדרי הדין ודיני הראיות, וכי אף אם ערכאת הערעור יכולה היתה להגיע לתוצאה אחרת מזו שאליה הגיעה הערכאה הדיונית, אין די בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פד"י מד (2) 206; 210-211 (1990)). המקרה דנן, כך מצאנו, נופל בגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות בית דין זה בהחלטת בית הדין קמא.

20. יובהר תחילה כי צדק בית הדין קמא בקביעתו שלפיה, סעד של סילוק על הסף יינתן ביד קמוצה ובמשורה (דב"ע (ארצי) נא/3-195 תוכנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל, פד"ע כג, 275). אולם, אין משמעות הדבר כי בקשה לסילוק על הסף לעולם לא תיבחן ותידון לגופה.

21. תקנות בית הדין לעבודה מכירות במקרים שבהם ניתן לדחות תביעה על הסף. וכך קובעות הוראות תקנה 45(א) לתקנות -

"בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.(הדגשה שלי -י.א.ש).

דוקטרינת מעשה בית דין מושתתת על עקרון השתק העילה ועל עקרון השתק הפלוגתא, וכך נקבע -

"כלל השתק העילה חל במקום שתביעה נדונה לגופה, והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שאז אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם בעלי דין או חליפיהם, ככל שזו מתבססת על עילה זהה... הטעמים לכלל האמור נעוצים בצורך למנוע את הטרדת בעל הדין שכנגד, ואילוצו להתדיין בענין שכבר נדון, וניתנה לגביו הכרעה, ובמניעת העמסת יתר על בתי המשפט בדיונים כפולים מיותרים. המבחן להשתק עילה הוא זהות העילות בין שני ההליכים... השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני בפני בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בכל שאלה, עובדתית או משפטית, שנדונה בין הצדדים בעבר, בתנאי שהיתה חיונית לתוצאה הסופית, והוכרעה באותו הליך, במפורש או מכללא, שאז בעלי הדין מושתקים מלהתדיין בעניינה מחדש במשפט נוסף, וזאת, גם אם עילתו שונה מעילתה של התביעה הראשונה..." (ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות, ניתן ביום 5.1.11, בסעיפים 23-24 לפסק הדין; ההדגשה במקור - י.א.ש.).

כאמור, מטרת הכלל של מעשה בית דין הוא בין היתר למנוע מצד להידרש לעניינים שנדונו והוכרעו על ידי ערכאה מוסמכת. על פי הגיונו של כלל זה, המועד לבירור קיומו של מעשה בית דין הוא מוקדם ככל האפשר על מנת לחסוך מהצדדים דיונים עקרים ומיותרים. הדברים עולים גם בקנה אחד עם הוראות תקנה 40 לתקנות המתירות מחיקת עניינים העלולים "להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו".

22. דחיית מועד בירור הטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין, למועד מתן פסק הדין, משמעותה (היה ותתקבל), ניהול הליך הוכחות באותן טענות שכבר הוכרעו במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, וזאת תוך סיכול המטרה של הימנעות מדיונים חוזרים ונשנים בעניינים שכבר הוכרעו בעבר, על כל העלויות הכרוכות בכך. מנגד, הכרעה בבקשה בשלב מקדמי יש בה כדי לייעל את הדיון ולמקדו לאותן סוגיות שבהן, ורק בהן, נדרשת הכרעה.

ויובהר, מסכת הראיות הנדרשת להוכחת התביעה שבפני בית הדין האזורי אינה אותה תשתית עובדתית הנדרשת להוכחת קיומו של מעשה בית דין. הדרך לבחינת קיומו של מעשה בית דין הוא בבחינת העילות, הטענות ותוצאות ההליך שבו נשמעו טענות הצדדים, ככל שהם עולים מהמסמכים המצויים בפני בית הדין ואשר היוו בסיס להליך הקודם מחד, והשוואתם אל מול העילות והטענות (המשפטיות והעובדתיות) המועלות בפני בית הדין בהליך הנוכחי מאידך. דחיית בירור זה לשלב הבאת הראיות כאשר היא ניתנת לבירור במסגרת הליך מקדמי, עשויה כאמור, לאיין את הכלל של "מעשה בית דין" ולרוקנו מתוכן.

23. זאת ועוד, ככלל, אין מקום לטענה גורפת שלפיה כל פסק דין הנותן תוקף לפשרה שאליה הגיעו הצדדים, אינו מהווה מעשה בית דין. לטעמנו יש לבחון כל פשרה לגופה, תוך בירור הנסיבות וכוונת הצדדים כפי שהיא מצטיירת מתוך הסכם הפשרה ופרוטוקול הדיון שקדם לו (ראו לעניין פשרה כמעשה בית דין, נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי 335-337 (מהדורה ראשונה, 1991)).

24. איננו מוצאים כי נכון שאנו נדרש לראשונה לשאלת קיומו של "מעשה בית דין" במחלוקת שבין הצדדים. לטעמנו ראוי ששאלה זו תבחן לגופה קודם לכן על ידי בית הדין קמא. בחינת השאלות, על מי מהצדדים חל מעשה בי-דין, על אילו מהפלוגתאות ובאיזה היקף, וכיצד יש לפרש את הסכם הפשרה - מסורה לערכאה הדיונית, וערכאת הערעור אינה יכולה לדון בהן כל עוד לא נתנה הערכאה הדיונית דעתה על כך. אשר על כן, מצאנו כי יש להחזיר העניין לפתחו של בית הדין קמא לדון בבקשה לגופה.

25. לאור התוצאה שאליה הגענו, מצאנו עוד כי דין החלטת בית הדין קמא באשר להוצאות הבקשות להתבטל.

26. אשר על כן, יוחזר העניין לבית הדין האזורי אשר ידון לגופה בבקשת המבקשים למחיקת סעיפים בתצהיר, בטענות המשיבות ובבקשה למתן פסק דין חלקי. פסיקת ההוצאות בהחלטת בית הדין האזורי מיום 23.7.13 - בטלה.

הוצאות ההליך יילקחו בחשבון על ידי בית הדין האזורי בתום ההליך.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מעשה בית דין

  2. בקשה למעשה בית דין

  3. מעשה בית דין ארנונה

  4. מה זה מעשה בית דין

  5. עקרון מעשה בית דין

  6. דוקטרינת מעשה בית דין

  7. מעשה בית דין פסק דין חוץ

  8. הסכם הפשרה כמעשה בית דין

  9. דחיית תביעה מעשה בית דין

  10. דחייה על הסף מעשה בית דין

  11. מעשה בית דין סופיות הדיון

  12. ממצא שלילי - מעשה בית דין

  13. מעשה בית דין אי הפקדת ערבות

  14. האם בפסק הדין נוצר מעשה בית דין

  15. מעשה בית דין מכוח הסכם בוררות

  16. מעשה בית דין כלפי ערב לשטר חוב

  17. מעשה בית דין על טענות שלא הועלו

  18. פסק דין בהעדר הגנה - מעשה בית דין

  19. הגשת תביעת לשון הרע - מעשה בית דין

  20. האם עתירה לבג''צ מהווה מעשה בית דין

  21. האם הפסקת תובענה מהווה מעשה בית דין

  22. האם החלטת מפרק חברה מהווה מעשה בית דין

  23. מעשה בית דין ללא הכרעה פוזיטיבית בטענה

  24. דחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין

  25. החלטת ראש ההוצאה לפועל - מעשה בית דין

  26. האם פסק בוררות מעשה בית דין כלפי ערבים

  27. ערעור על מחיקת התביעה מחמת מעשה בית דין

  28. דחיית התביעה לא מהווה תמיד מעשה בית דין

  29. דחיית התובענה על הסף לנוכח קיומו של מעשה בית דין

  30. האם פסק דין בהעדר התייצבות מהווה מעשה בית דין

  31. האם הערת אגב בפסק דין יכולה להוות מעשה בית דין ?

  32. האם תיקון כתב תביעה מחיקת סעדים מהווה מעשה בית דין

  33. האם פסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה יוצר מעשה בית דין ?

  34. מחיקת סעיפים ועילות מכתבי הטענות ותצהירי העדות הראשית מחמת מעשה בית דין

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון