מצב לאחר קיבוע שבר ברדיוס דיסטלי, תעלה קרפלית שמורה ושרירים שמורים

מצב לאחר קיבוע שבר ברדיוס דיסטלי, תעלה קרפלית שמורה ושרירים שמורים. הוועדה עיינה גם בממצאי בדיקת EMG מיום 14.4.10 שהצביעה על בדיקת הולכות ביד שמאל עצבים מדיאנוס ואולנריס מוטורית ותחושתית תקינים, ובבדיקת מחט דיווח על ממצאים היכוים להתאים לפגיעה אקסיונלית קלה בעצה האולנרי ללא דנרבציה פעילה. הוועדה ציינה בסעיף 23 לפרוטוקול ממועד זה כי "ישנה חוסר התאמה בין פרזנטציה של כף ידו השמאלית לבין הממצאים האובייקטיבים בבדיקת דימות ובדיקת EMG" ולכן הפנתה את עניינו ליועץ כירורג כף יד.
ב. ביום 6.2.13 נבדק המערער על-ידי המומחה היועץ בתחום כירורגיה אורטופדית של כף היד. היועץ ציין את ממצאיו בדבר היקף האמות, תנוחה של כיפוף הקמיצה והזרת השמאלי ללא הסבר קליני. כן ציין את טווחי תנועת שורשי כפות הידיים (כיפוף גבי, כפי, הטייה אולנרית, הטייה רדיאלית, פרונוסופינציה). לגבי ממצאי ה- CT ציין היועץ כי מדובר ב"שחזור פתוח טוב ומלא של השבר עם קיבוע פנימי של פלטה וברגים". בשלב זה סיים היועץ את בדיקתו וביקש כי יומצא לו צילום עדכני של שורש כף יד שמאל.

ג. ביום 17.4.13 קיים הממחה היועץ ישיבה נוספת. באשר לצילום הרנטגן מיום 3.3.13 צוין כי "נמצא חיבור השבר בצורה מעולה ללא קיצור של הרדיוס וללא כל עיוות. הבעיה העיקרית של הנפגע היא עצב אולנרי שגורם לסיבלו עקב כך". היועץ קבע אבחנה של "מ/א שבר של קצה מרוחק רדיוס שמ' טופל ע"י שחזור פתוח וקיבוע פנימי עם פלטה וברגים של קצה מרוחק של הרדיוס שמאל". לאור האמור סיכם היועץ כי נכותו של המערער היא בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 41(10) ה' בשל שבר בקצה המרוחק של הרדיוס.

ד. ביום 5.6.13 קיימה הוועדה ישיבה נוספת, ציינה (סעיף 23 לפרוטוקול) כי עיינה בחוות-דעתו של היועץ בתחום כירורגיית כף יד מיום 17.4.13 ומקבלת אותה. עוד ציינה הוועדה כי בהתאם לממצאי בדיקת EMG מיום 15.9.10 יש נזק אקסיונאלי קל בעצב האולנארי, המצדיק בנוסף אחוזי נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 31(5)א'II. באשר לתקנה 15 ציינה הוועדה (סעי, 24 לפרוטוקול) כי לדברי המערער הוא אינו עובד מאז התאונה ולפיכך היא מבקשת להתייעץ בוועדת הרשות.

ה. ביום 28.6.13 התכנסה בעניינו של המערער ועדת רשות לעניין תקנה 15. הוועדה ציינה כי מדובר בגבר יליד 1979 שעבד במקצועו כנהג משאית, נפגע מנפילה וסבל משבר בקצה המרוחק של רדיוס שמאל שטופל ע"י קיבוע פנימי. הוועדה מצאה כי "על-פי ממצאי הוועדה הרפואית לעררים התובע מסוגל לחזור לעבודתו" ולפיכך אין מקום להפעלת תקנה 15.

ו. ביום 7.8.13 התכנסה הוועדה לישיבה מסכמת, ציינה כי עיינה בהמלצת ועדת הרשות לעניין תקנה 15 כמו גם בהשגותיו של ב"כ המערער מיום 12.7.13 לפיהן המערער לא חזר לעבודתו ואינו מסוגל לכך. הועד סיכמה כי "על-פי ההפרעה כפי שמתבטאת באחוזי הנכות שנקבעו בכף היד לדעת הוועדה אין מניעה מלחזור ולעסוק בעבודתו כנהג משאית. אי לכך הוועדה מקבלת המלצת ועדת הרשות שאין מקו להפעלת תקנה 15".

4. טענות המערער:
א. הוועדה לא התייחסה לממצאי בדיקת CT מיום 15.9.10 ובדיקת EMG מאותו מועד.
ב. היה על הוועדה לקבוע, בנוסף לאחוזי הנכות בגין הגבלה קלה בתנועות שורש כף היד, אחוזי נכות בגין חיבור גרוע של השבר בחלק הדיסטלי של הרדיוס. הוועדה לא נתנה דעתה למורכבות השבר.
ג. הוועדה טעתה כשקבעה כי מדובר בחיבור בצורה טובה בשורש כף היד, ובניגוד לממצאים העולים מבדיקת ה- CT המצביעים על יציאה של הברגים בחיבור השבר ועל אי התחברות השבר. אין להעדיף במקרה שכזה ממצאי צילום רנטגן על-פני ממצאי בדיקת CT.
ד. בתחום הנוירולוגי, טוען המערער כי ממצאי בדיקת EMG מצדיקים קביעת דרגת נכות בשיעור גבוה יותר וכי ההחלטה בעניין זה אינה מנומקת.
ה. באשר לתקנה 15 נטען כי הקביעה היא כללית ולא מנומקת, כי הוועדה לא מתייחסת להשפעת הפגיעות הקשות ביד שמאל ולכך כי מדובר בעובד כפיים חסר השכלה, וכי הוועדה וועדת הרשות מסתמכות כל אחת על קביעות האחרת מבלי לקבל החלטה עצמאית.

5. מנגד טוען המשיב כי טענות הערעור הן רפואיות, וכי קביעת הוועדה מבוססת על הממצאים שבפניה כמו גם על ממצאי בדיקות הדמיה עדכניות.

6. אין לומר כי הוועדה לא התייחסה או לא נתנה התייחסות ראויה לבדיקות CT ו- EMG מיום 15.9.10. ממצאי בדיקות אלה מצוטטים על-ידי הוועדה בישיבתה מיום 17.10.12, וכן על-ידי היועץ בבדיקה מיום 6.2.13. על יסוד ממצאי בדיקת ה- EMG מצאה הוועדה כי קיים נזק אקסיונלי קל לעצב האולנרי. באשר לבדיקת ה- CT קבעו הן הוועדה והן היועץ בתחום כף היד כי הוא מצביע על שחזור טוב ומלא של השבר.
הטענה כי אין ללמוד מבדיקת ה- CT על חיבור טוב של השבר היא טענה שברפואה. היועץ לוועדה ביסס מסקנתו באשר לאופן חיבור השבר הן על ממצאי בדיקה זו כמו גם ממצאי צילום רנטגן עדכני ונתן החלטה מנומקת בעניין זה.
אין גם לקבל את טענה כי אין להעדיף ממצאי בדיקת רנטגן על ממצאי בדיקת CT, שכן הוועדה היא המוסמכת לקבוע לאיזה בדיקות עזר היא נזקקת. מעבר לכך, ממצאי שתי הבדיקות כפי שצוטטו על-ידי הוועדה מצביעות על חיבור טוב של השבר.

7. הטענה כי היה על הוועדה לקבוע, בנוסף לאחוזי הנכות בגין הגבלה קלה בתנועות שורש כף היד, אחוזי נכות בגין חיבור גרוע של השבר בחלק הדיסטלי של הרדיוס – דינה להידחות. הוועדה קבעה כי אין מדובר ב"חיבור גרוע", אלא כלשון המומחה היועץ מדובר ב"חיבור מעולה". מדובר בקביעה רפואית אותה ביססה הוועדה על ממצאי ההדמייה שבפניה.

8. באשר לתחום הנוירולוגי – הוועדה קבעה כי על-פי ממצאי בדיקת ה- EMG מחודש 9/10 מדובר בנזק אקסיונלי קל בעצב האולנרי. הטענה כי יש בממצא זה כדי להצדיק קביעת דרגת נכות בשיעור גבוה יותר היא טענה כללית, שכן אין מדובר באי התאמה בולטת וגלויה בין הממצא הנ"ל לבין פריט הליקוי שיושם.

9. באשר לתקנה 15 – הוועדה הפנתה את השאלה בעניין זה לועדת הרשות, וזו בתורה הסתמכה על קביעת הועדה הרפואית מבלי שלכאורה הפעילה את שיקול דעתה העצמאי. יחד עם זאת, אין מקום לקיים דיון נוסף בשל פגמים שנפלו בהמלצת וועדת הרשות שכן הוועדה הרפואית, בהתחשב בשיעור הנכות שנקבע, אינה מחויבת להיוועץ בוועדת הרשות. בישיבתה האחרונה קיימה הוועדה דיון עצמאי בשאלת הפעלת התקנה וקבעה כי אין מדובר בפגיעה המונעת מהמערער לשוב לעבודתו כנהג משאית.

10. לאור האמור לעיל – הערעור נדחה בזאת.

11. אין צו להוצאות.

12. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון