נכות בשיעור 10% בעקבות אירוע של אוטם שריר הלב

נכות בשיעור 10% בעקבות אירוע של אוטם שריר הלב החלטת הוועדה ניתנה לאחר מספר הליכים משפטיים שהתנהלו בענינה של המערערת. האחרון שבהם הסתיים בפסק דינו של בית דין זה, שניתן ביום 2.6.13 במסגרת תיק ב"ל 50050-12-12, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים כדלהלן: " עניינה של המערערת יושב אל הוועדה הרפואית לעררים, אשר תתכנס בהרכב שונה מזה שהתכנס ביום 6.11.12 וביום 11.8.10. בפני הוועדה לא יעמדו פרוטוקולים של וועדות קודמות לעררים, וכן לא יעמדו נימוקי הערעור שהגישה המערערת לבית הדין. בפני הוועדה לעררים יעמדו החלטת הוועדה מדרג ראשון, וכל המסמכים הרפואיים וחוות הדעת הרלבנטיות. הוועדה תשקול הענקת נכות למערערת בהתאם לתלונותיה. המערערת תוזמן לוועדה ותוכל לטעון בפניה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת." לטענת המערערת, בהחלטת הוועדה נפלו פגם מהותי, בכך שעמדה בפניה חוות דעת משלימה מאת פרופ' קפלינסקי מיום 25.7.10, שכללה התייחסות לקביעות הוועדה הרפואית לעררים בהתכנסותה הקודמת, תוך פירוט קביעות הוועדה. לעמדת המערערת, חוות דעת זו אינה רלוונטית לוועדה בהתכנסותה בהרכב חדש והעמדת המסמך לעיון הוועדה רוקנה מתוכן את הנחיות פסק הדין, לפיהן על הוועדה בהרכבה החדש להתכנס ללא חשיפה לקביעות הוועדה הרפואית לעררים בעבר. המערערת מציינת, כי ביקשה את פסילת הוועדה בפתח הדיון, לאחר שהתברר לה כי המסמך האמור מונח בפני הוועדה, אולם נענתה בשלילה. המשיב התנגד לעמדת המערער, ונימק כי הנחיות פסק הדין מולאו במלואן, הוועדה ערכה דיון מעמיק ועיינה בכל חוות הדעת הרלוונטיות למצבה של המערערת. טוען המשיב, כי המערערת מנסה לערוך "מקצה שיפורים" להחלטת הוועדה ואין לאפשר זאת. עוד הדגיש המשיב את חשיבות סופיות ההליכים בוועדות, לאחר שהמערערת קיבלה את יומה והוועדה מנמקת היטב מדוע הנכות שהוענקה למערערת תואמת את מצבה. ביום 1.1.14 נערך דיון בתיק. פסק הדין ניתן בהסתמך על טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, בפני. דיון והכרעה הלכה היא, כי כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הוועדה, ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר הנחיות פסק הדין. ראו: דב"ע (ארצי) נ"א/ 01-29 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 160 ; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי - המוסד לביטוח לאומי (8.1.2008). לאחר עיון בהחלטת הוועדה נשוא הערעור ובטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להידחות. הוועדה בדקה את המערערת, שמעה את תלונותיה, פירטה את ממצאיה באריכות רבה בפרוטוקול הדיון, נימקה והסבירה החלטתה. בפני הוועדה לא הונח החומר אשר הוצא מן התיק בהתאם לפסק הדין מיום 2.6.13. משמע, הוועדה לא עיינה בפרוטוקולים של ועדות קודמות לעררים ובנימוקי הערעור שהגישה המערערת לבית הדין. במסגרת הנחיות פסק הדין לא צוינה מפורשות חוות הדעת המשלימה של פרופ' קפלינסקי, ככזו שאל לוועדה בהרכבה החדש לעיין בה. מפרוטוקול הדיון בתיק הערעור הקודם לא עולה, כי טענה בנוגע לחוות הדעת המשלימה הועלתה מפי המערערת במסגרת ההליך הקודם. יצוין, כי מדובר בחוות דעת רפואית שהוגשה על ידי המערערת ואשר אין חולק כי היא רלוונטית מבחינה רפואית לתיק. לפיכך, אין מקום לטענה כי בהתאם להנחיות פסק הדין הקודם בתיק בל 50050-12-12 היה על המשיב למשוך את חוות הדעת מן התיק, בהיעדר רלוונטיות. יתרה מזו, לו היה המשיב מושך את חוות הדעת מהתיק, על דעת עצמו, היתה קמה עילה מוצדקת לטרוניה מפי המערערת, בטענה כי לא הוצג בפני הוועדה מכלול החומר הרפואי מטעמה. סיכומו של דבר, בנסיבות העניין לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי, המתחייב את התערבות בית הדין. הערעור נדחה. משמדובר בערעור בתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו. התקף לב / אוטם שריר הלבנכות