האם מילאה הוועדה הרפואית אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין ? הלכה פסוקה היא כי: "משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162). 5. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק הדין שניתן על ידי בתיק בל 23239-10-12 בתאריך 5/6/13 בו נקבע כי: "...כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתזמן את המערער באמצעות ב"כ, תעיין בממצאי בדיקת סי.טי. של עמוד השדרה המותני מיום 11/2/12 ותקבע אם יש בה כדי לשנות מקביעתה באשר לנכות שנותרה בעקבות הפגיעה ". 6. בהתאם לפסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה היה על הוועדה: * לעיין בבדיקת סי.טי של עמוד שדרה מותני מתאריך 11.2.12. * לקבוע אם יש בממצאי הבדיקה כדי לשנות מקביעת הוועדה לעניין אחוזי הנכות שקבעה. 7. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא אכן מילאה אחר הוראות פסק הדין. 8. במסגרת ישיבתה מיום 25/7/13 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציין, כי סובל מכאבי גב תחתון ומוגבל בתנועה וכן מתקשה בעבודה. 9. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה: "הוועדה עיינה בפסק דין מיום 11/2/12, בבדיקת ע"ש מותני. ע"פ הוועדה מיום 20/9/12 הוועדה שללה דלדול שרירים כח נמצא 5/5 לא הופקו החזרים פתלוגיים ולא נמצא נוקשות של שרירי ע"ש. ישב על מיטת הבדיקה בכפוף גב 900 מגיע עד שליש תחתון של השוקיים. לא נמצא פחת נוירוסקולרי בבדיקה. לאור כל הנ"ל ולאור שלא נמצאו הגבלות בתנועה או חסרים נוירולוגים הוועדה בדיעה כי הנכות שנקבעה ב- 20/9/12 הולמת את נכותו". (ההדגשות הוספו א.ק). 10. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה. 11. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60). 12. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206). 13. בלשון אחר; משהועדה הרפואית היא המוסמכת על פי הדין להחליט בעניינים שברפואה במסגרת זו נתונה לה הסמכות הבלעדית להחליט איזו בדיקה לבצע למבוטח. לציין, כי על פי פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה לא חלה על הוועדה החובה לבצע בדיקה נוספת למערער והדבר נתון לשיקול דעתה הבלעדי באם לבצע בדיקה חוזרת. הועדה הינה בת חורין לבצע איזו בדיקה שהיא מוצאת לנכון על מנת להגיע להחלטה ואין כל פסול בכך כי הוועדה תסתמך על ממצאי בדיקה שביצעה למערער שאת תוצאותיה פירטה לפרוטוקול נשוא פס"ד שכן עניינו של המערער הוחזר לוועדה באותו הרכב. על פי ההלכה הפסוקה, ריבונית הועדה לקבוע את אופן בדיקתו של המבוטח ובית הדין אינו מעביר תחת שבט ביקורתו את הדרך בה בחרה הועדה, ככל שלא נפל בה פגם משפטי. 14. הוועדה במקרה דנא, מבהירה כי בדיקתה הקלינית נמצאה תקינה ועל כן התאימה נכות בהתאם לבדיקתה הקלינית. הוועדה פעלה בהתאם להלכה פסוקה לפיה עדיפה בדיקה קלינית על פני ממצאי הדמייתיים (ראה: בר"ע 1355/01 הלן נחמיאס נגד המוסד לביטוח לאומי). כל שחוייבה הוועדה בהתאם לפס"ד הוא לעיין בממצאי בדיקת הסי.טי. הוועדה בניגוד לטענת המערער לא חוייבה על פי פסה"ד מכוחו התכנסה להבהיר מה משמעות ממצאי בדיקת הסיטי שהונחה בפניה כי אם להבהיר באם הבדיקה יש בה כדי לשנות מקביעתה לעניין הנכות. הוועדה מבהירה כי אין בבדיקה כדי לשנות מהקביעה שכן הוועדה סומכת קביעתה על הבדיקה הקלינית שביצעה למערער שנמצאה תקינה ולא על ממצאי הבדיקה ההדמייתית. 15. קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלות המבוטח, הינה בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהווה בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהרת, שאין בית-הדין מוסמך להתערב בה. 16. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והבדיקות שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על הבדיקה הקלינית שנמצאה תקינה - שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס לאמור - מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה. 17. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - הערעור נדחה בזאת. 18. אין צו להוצאות. 19. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. רפואהשאלות משפטיותועדה רפואית