המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי שניתן בסכסוך קיבוצי, הוא 14 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן שלא בפניו. 1. זוהי בקשתה הדחופה של המבקשת (להלן- ההסתדרות) מיום 12/9/13 להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו בס"ק 3320-11-11 (השופטת חנה טרכטינגוט ונציגי הציבור גדעון הבר ואיתן ליברוס), וזאת עד ליום 14/10/13 בשל עומס עבודה בלשכה המשפטית של ההסתדרות וקוצר הזמן (14 יום) העומד לרשותה לצורך הגשת ערעור בסכסוך קיבוצי בתוכו נכלל חול המועד סוכות שבא במנין הימים, כמו גם מורכבות הסוגיה בה מדובר והצורך להיערך כדבעי לדיון. לטענת ההסתדרות, ביום 2/9/13 נודע לה מאמצעי התקשורת שניתן פסק הדין, אך הוא הומצא לידיה כדין על ידי מזכירות בית הדין רק ביום 10/9/13, ועל כן המועד להגשת הערעור חל ביום 24/9/13 לטענתה, שכאמור חל בתוך פגרת סוכות. 2. המשיב 1 (להלן- אחדות) התנגד למבוקש. לטענתו, אין יסוד לטענת ההסתדרות כי יש לראות ביום 10/9/13 כמועד המצאת פסק הדין שכן כפי שפסק הדין הומצא לידי אחדות באמצעות מערכת נט המשפט כך יש להניח כי הומצא להסתדרות באותו יום באמצעות מערכת נט המשפט וגם אם לא כך, יש להניח כי מיד עם היוודע להסתדרות על דבר נתינת פסק הדין הוא הוצא מתוך מערכת נט המשפט, כך שיש לקבוע כי במקרה זה כלל הידיעה גובר על כלל ההמצאה ולכן המועד ממנו יש להתחיל למנות את המועד להגשת הערעור הוא 2/9/13. זאת ועוד, לטענת אחדות, הוא אינו יכול להסכים לארכה כה ממושכת, שעה שבחסות הבקשה להארכת מועד פועלת ההסתדרות בשטח כדי לאגד את העובדים בעלי החוזים האישיים ולנשל את אחדות מפרי זכייתו. עוד ציין ב"כ אחדות, כי בפניית ב"כ ההסתדרות אליו שקדמה להגשת הבקשה, הוא נאות להסכים להארכת מועד עד ליום 1/10/13 אם תמשוך ההסתדרות את מכתבה מיום 9/9/13 אל עובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אך הואיל וזאת לא נעשה ואף ננקטו פעולות חד צדדיות נוספות על ידי ההסתדרות, הוא מתנגד להארכת המועד. 3. לציין כי מטעם המשיבה 3 (להלן-המדינה) לא הוגשה תגובה נפרדת למבוקש הגם שבאותו יום (12/9/13) הוגש על ידיה ערעור על פסק הדין שבנדון (עס"ק 26700-09-13), ובדיעבד הופנתה תשומת ליבי במסגרת תשובת ההסתדרות לכך שכבר בבקשת ההסתדרות, צוין כי ב"כ המדינה מסכים לדחייה "קצרה" של מועד הגשת הערעור. 4. הואיל ואף לפי הנטען על ידי אחדות, המועד האחרון להגשת הערעור יחול רק ביום 16/9/13, הוריתי בהחלטתי מיום 12/9/13 כי ההסתדרות תגיב לטענות אחדות בתגובתו, לרבות אלו המתייחסות למועד שממנו יש לחשב את המועד להגשת הערעור, וזאת עד היום בשעה 12:00. 5. בהמשך לכך הוגשה תשובת ההסתדרות לתגובת אחדות, שעיקריה כי בניגוד לנטען על ידי ב"כ אחדות בתגובתו, עפ"י הפסיקה "כלל ההמצאה כדין" הוא הכלל הנוהג והמחייב, ואילו כלל הידיעה יחול רק במקרים חריגים וקיצוניים; בענייננו, ההסתדרות ביררה טלפונית במרכז המידע של בתי המשפט ונמסר לה כי פסק הדין נשלח בדואר רשום ביום 3/9/13 וכאמור בבקשה הגיע לידי ההסתדרות רק ביום 10/9/13, ואין בנמצא כל הודעה בדבר המצאה דרך נט משפט או כל דרך אחרת; בכל מקרה, הפסיקה עליה נסמך ב"כ אחדות בתגובתו נוגעת למקרים, בהם הבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר המועד להגשת ההליך; לעומת זאת בענייננו, לאור הגשת הבקשה להארכת מועד לפני המועד להגשת הערעור ולא כל שכן לאור הגשת ערעור המדינה על פסק הדין - נשללה מאחדות התגבשותה של "מעין חסינות" מפני המשך הליכים, וטעם זה בלבד די בו כדי להצדיק הארכת מועד. מוסיפה ההסתדרות וטוענת כי בענייננו הציגה בבקשתה טעמים מוצדקים להארכת המועד ובכלל זה רצונה להיערך לדיון כדבעי; העובדה שעומדים לרשותה 14 יום בלבד הכוללים בחובם את ימי חגי תשרי, ובכך נשללו ממנה ימי עבודה שלא היו נשללים אילו הוגש הערעור בתקופה אחרת; מדובר בפסק דין מורכב שניתן לאחר הליך שנמשך כמעט שנתיים ובו טעויות רבות לשיטתה; כמו גם סיכויי הערעור ומישכה הקצר של הארכת המועד שהתבקשה. 6. לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים זה בכה וזה בכה, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להיענות לבקשת ההסתדרות באופן חלקי, ואבאר טעמי להלן. 7. תקנה 20 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קבוצי), תשכ"ט-1969 (להלן- תקנות הסכסוך הקיבוצי), קובעת כי המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי שניתן בסכסוך קיבוצי, הוא 14 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן שלא בפניו. על כן, ככל שנראה את מועד ההמצאה כדין כיום 2/9/13 - המועד להגשת ערעור יחול ביום 16/9/13, ואילו ככל שנראה את מועד ההמצאה כיום 10/9/13 - המועד להגשת ערעור יחול ביום 24/9/13, שכן הגם שמדובר בתקופת פגרת סוכות, תקנות הסכסוך הקיבוצי אינן כוללות הוראה דוגמת תקנה 126 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, בדבר אי מניין תקופת פגרה, במניין הימים להגשת ערעור. 8. זאת ועוד, בהינתן כי המועד האחרון להגשת הערעור טרם הגיע, כי בקשה זו הוגשה בתוך המועד להגשת הערעור ואף הודע לאחדות במפורש על הכוונה להגיש את הערעור - מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הערעור עד לאחר המועד להגשת הערעור, והשאלה האמיתית הטעונה הכרעה היא, האם יש להיענות לבקשה להארכת מועד ואם כן מה יהא מישכה של הארכת המועד אם תינתן. לשם כך יש לקבוע תחילה מהו המועד שממנו יש למנות את הימים להגשת הערעור. 9. אכן, צודקת ההסתדרות כי "כלל הידיעה" הוא עדיין החריג לכלל, שהוא "כלל ההמצאה" [ראה: ע"ר (ארצי) 38199-05-11 נתן קרמר- שרה אורן (פסה"ד מיום 29/8/11); בש"א 1788/06 רונית קלינגר נ' שלמה זקס, (פסק הדין מיום 13.11.07); רע"א 8467/06 לובנה אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ, (פסה"ד מיום 8/7/10)]. כמו כן, לצורך החלתו נדרשת הוכחת ידיעה מלאה, ספציפית וברורה של מלוא תוכן פסק הדין [ראה: בש"א 1788/06 רונית קלינגר לעיל] , והוא ייושם במקרים נדירים בהם יוכח על ידי המשיב חוסר תום לב מצד המערער בניהול ההליך המשפטי, על ידי ניצול לרעה של מועד ההמצאה כדין, בין אם עקב השתהות בלתי סבירה, ארוכה וממושכת בייזום הליך ערעורי, בין אם על ידי השתהות לא סבירה לאחר שנקט בעצמו פעולות והליכים בעקבות ידיעתו זו ויצר מצג כלפי הצד שכנגד ששינה את מצבו לרעה, ובין אם כאשר התנהגות בעל הדין מערימה קשיים בלתי מידתיים על בעל הדין שכנגד ועל ניהול ההליך המשפטי [ראה: רע"א 8467/06 לובנה אבו עוקסה לעיל], כאשר נקודת המוצא היא שאין פסול בעמידתו של בעל-הדין המערער על כך שפסק-הדין לא הומצא לידיו, חרף ידיעתו על מתן פסק-הדין [ראה: רע"א 8467/06 לובנה אבו עוקסה לעיל]. 10. בנסיבות שבנדון, בהן מלכתחילה חלוקים הצדדים ביניהם באשר למועד שבו נודע להסתדרות על פסק הדין ותוכנו ואיש מן הצדדים לא הביא ראיה מכריעה ללמד על המועד שבו נודע להסתדרות על פסק הדין ועל תוכנו, ועת אין חולק כי הבקשה הוגשה עוד לפני המועד להגשת הערעור - לא שוכנעתי כי התקיימו התנאים להחיל את החריג לכלל, היינו את "כלל הידיעה". 11. אי לכך, אני קובעת כי המועד שממנו יש למנות את המועד להגשת ערעור הוא 10/9/13, מועד בו הומצא פסק הדין לידי ההסתדרות על ידי מזכירות בית הדין, כך שעל פי תקנות הסכסוך הקיבוצי, המועד החוקי להגשת הערעור יחול רק ביום 24/9/13. 12. ומכאן לשאלה האם יש מקום להיענות לבקשת ההסתדרות ואם כן מה יהא מישכה של הארכת המועד. לא בכדי קבע מתקין התקנות כי המועד להגשת ערעור בסכסוך קיבוצי הוא 14 יום, (ולא 30 יום כפי הקבוע לגבי הליכים רגילים), וזאת לאור אופיו המיוחד של ההליך הקיבוצי, אשר מטבע הדברים כרוך במקרים רבים בצורך בבירור משפטי מיידי. כמו כן, לא נעלמו מעיני טענות אחדות באשר להתנהלות ההסתדרות מחוץ לכתלי בית הדין, אלא שלעניין זה לא הובא הסבר מצד אחדות מה הקשר בין טענות אלו לבין שלילת האפשרות להארכת מועד להגשת הערעור, בפרט ומיוחד כך שעה שהבקשה הוגשה עוד לפני המועד להגשת הערעור ושעה שערעור (המדינה) על פסק הדין שבנדון, כבר תלוי ועומד בבית הדין. מנגד, ההסתדרות נקבה בטעמים שיש בהם כדי להצדיק הארכת מועד גם אם באופן חלקי, ולו על מנת להבטיח לה את יומה בבית הדין. 13. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות הספציפיות של המקרה שבנדון, לרבות הסכמת המדינה לדחיה "קצרה", למהות ההליך בו מדובר ופרקי הזמן הייחודים לו, כמו גם לאינטרסים המונחים על הכף - הגעתי לכלל מסקנה כי הארכת המועד להגשת ערעור ההסתדרות בשבוע ימים מהמועד החוקי להגשתו כמבואר לעיל, יהא בה משום איזון ראוי ומידתי בין זכויות הצדדים והאינטרסים המונחים על הכף במקרה זה. 14. סוף דבר- אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, המועד להגשת ערעור ההסתדרות על פסק הדין שבנדון, מוארך עד ליום 1/10/13, בלבד. בהינתן כי עסקינן בבקשה במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי - אינני עושה צו להוצאות. המועד להגשת ערעוריםסכסוך קיבוצישאלות משפטיותערעורהסכם קיבוציסכסוך