נכות צמיתה בשיעור 10% בגין קרע בכתף

נכות צמיתה בשיעור 10% בגין קרע בכתף, לפי פריט ליקוי 42(1)(ד)(I) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

3. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

טענות בנוגע לכתף ימין

4. לטענת המערער, הוועדה התייחסה באופן לאקוני וחסר לחוות דעתו של ד"ר מרואן חדאד מיום 22/4/13, וקביעת שיעור הנכות בגין הקרע בכתף הינה מוטעית.

5. עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי הוועדה עיינה בבדיקתMRI כתף ימין מיום 3/10/12 וציטטה מפענוח הבדיקה: קרע חלקי קטן באורך כ- 4 מ"מ בחלק הדיסטלי של גיד הסובסקפולרי במקום החיבור שלו לגבשושית הקטנה. מכאן, שטענת המערער כי הוועדה התעלמה ממצא זה בבדיקת ה- MRI, דינה להידחות.

6. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ופירטה את ממצאיה: אין דלדול במסת שרירי השכמה וחגורת הכתפיים; כיפוף 100 מעלות מימין ו- 150 מעלות משמאל; אבדוקציה 100 מעלות מימין ו- 160 מעלות משמאל; סיבוב פנימי מלא. הוועדה הוסיפה כי בעת שהמערער פשט את בגדיו נצפו טווחי תנועה טובים מאלה שמצאה הוועדה בבדיקתה.

7. באשר לחוות הדעת של ד"ר מרואן חדאד: הוועדה ציינה כי ממצאי בדיקתה הקלינית שונים מאלה שנמצאו בבדיקתו של ד"ר מרואן חדאד. לדעת הוועדה, ההגבלה שנמצאה בכתף אינה מזכה בנכות. אין לקבל את טענת המערער, כי הוועדה לא הסבירה למה כוונתה "ממצאים שונים", שכן עיון בחוות הדעת מעלה שד"ר מרואן חדאד מצא טווחי תנועה שונים בבדיקת כיפוף קדמי, אבדוקציה וסיבוב פנימי. דין הוא שממצאים שונים מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת או קביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. מכאן, שדין טענת ערעור זו להידחות.

8. אף אין לקבל את הטענה שהוועדה התעלמה מתלונות המערער על כאבים בכתף, שכן הוועדה רשמה את תלונת המערער בסעיף 20 לפרוטוקול: "כאבים בכתף ימין". המערער אף אובחן כסובל ממצב לאחר כאבים בכתף ימין ובצוואר (סעיף 22 לפרוטוקול). עם זאת, אין לקבל את הטענה שהיה לקבוע נכות בגין הכאבים, שכן כאבים אינם מעידים על הגבלה בתנועה, ואין הם כשלעצמם מקנים נכות.

9. לסיום אוסיף, כי טענות המערער בנוגע לשיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מצבו הרפואי דינן להידחות אף הן. קביעת שיעור הנכות ובחירת פריט הליקוי התואם את מגבלותיו של המבוטח, הינן בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה, המהוות בנסיבות העניין קביעה רפואית מובהקת, שאין בית הדין מוסמך להתערב בה. לפיכך, טענת ערעור זו נדחית אף היא.

טענות בנוגע לצוואר

10. לטענת המערער, טעתה הוועדה משלא יישמה בעניינו את פריט ליקוי 37(5)(א), שכן המערער סובל מהגבלה בתנועות הצוואר.

11. למקרא פרוטוקול הוועדה עולה כי נערכה למערער בדיקה, אשר ממצאיה פורטו בסעיף 21 לפרוטוקול: לורדוזיס צווארי שמור; בכפיפת הצוואר המערער מגיע לבית החזה עם הסנטר; יישור הצוואר 70 מעלות; סיבוב לצדדים 70 מעלות לכל צד; הטיה 40 מעלות לכל צד. לדעת הוועדה, לא קיימת הגבלה בתנועות הצוואר, ולא מצאתי בנימוקי הערעור כל טעם משפטי המצדיק התערבות בקביעה זו.

12. באשר לבדיקות ה- CT, המערער טען כי הוועדה התעלמה מממצא בדבר "היצרות של המרווחים הדסקאליים 6C- 5C, 7C- 6C". חזקה על הוועדה, אשר פענוח בדיקת ה- CT עמד לעיונה, כי נתנה דעתה לממצא זה, גם אם לא ציינה אותו באופן מפורש. כידוע, הרישום בפרוטוקול אינו דווקני ומחייב רישום עיקרי הדברים. יתר על כן, מקובלת עלי טענת המשיב, כי הוועדה רשאית להעדיף את ממצאי בדיקתה על פני בדיקות הדמיה.

13. באשר לחוות דעתו של ד"ר מרואן חדאד, כאמור, הוועדה ציינה כי ממצאיה בדיקתה הקלינית שונים מאלה שנמצאו בבדיקת המערער על ידי ד"ר מרואן חדאד. הוועדה הוסיפה כי לא מצאה בבדיקתה הגבלה בתנועות הצוואר, וכי ממצאי בדיקת ה-CT שונים מאלה שנרשמו על ידי ד"ר מרואן חדאד. בהעדר ממצא של הגבלה בתנועות הצוואר, לא מצאתי טעם להתערבות בית הדין בקביעת הוועדה בנוגע לצוואר.

14. באשר לטענת המערער לפיה היה על הוועדה לערוך השוואה בין בדיקת CT מיום 6/2/13 לבין בדיקת CT מיום 27/9/05: בצדק טען המשיב, כי בהעדר ממצא המעיד על הגבלה בתנועות הצוואר, ומשקבעה הוועדה כי אין במצבו של המערער כדי לקבוע לו נכות בגין הצוואר, הרי שלא היה מקום להשוות בין מצבו של המערער היום לבין זה שבשנת 2005.

הפעלת תקנה 15

15. המערער הוסיף וטען, כי נפגע בידו הדומיננטית, והוא עובד באופן זמני בהשגחה על הפועלים ולא כמסגר, ולכן היה מקום להפעיל תקנה 15 במלואה.

16. למקרא הפרוטוקול עולה כי המערער חזר לעבודתו (סעיף 14 לפרוטוקול), אולם כיום הוא לא עובד כמסגר כי אם כמשגיח על הפועלים. לדברי המערער, אין ירידה בהכנסה (סעיף 19 לפרוטוקול). הוועדה קבעה, כי מאחר שהמערער עודנו עובד, אין מקום להפעלת תקנה 15 (סעיף 24 לפרוטוקול).

17. דין טענת המערער להידחות: בהעדר פגיעה בהכנסות המערער, לא מתקיים אחד מהתנאים המצטברים להפעלת תקנה 15, ומכאן שאין מקום להתערבות בקביעת הוועדה בדבר אי הפעלת תקנה 15.

18. לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת.

19. אין צו להוצאות.

20. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון