בקשה לדחות על הסף את הערעור כנגד החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, להתיר פיטורים

בקשה לדחות על הסף את הערעור, כנגד החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, להתיר את פיטוריה.

2. רקע

ביום 13.08.2013 התירה המבקשת מס' 1, הממונה על חוק עבודת נשים, (להלן: "הממונה") את בקשתה של המבקשת מס' 2 , מדינת ישראל- משרד החינוך (להלן: "המבקשת"), ליתן לה היתר לפיטורי העובדת - הגב' עומרי הנאדי, (להלן: "המשיבה").

ביום 24.09.13 הגישה המשיבה ערעור לפי סעיף 13ד לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") על החלטת הממונה. בד בבד עם הגשת הערעור, הגישה המשיבה תביעה (פ"ה 40714-09-13) ובמסגרתה עתרה, בין היתר, להצהיר על בטלות פיטוריה ועל היותה עובדת הוראה קבועה של המבקשת.

לתביעתה זו, צרפה המשיבה בקשה לפיצול סעדים "באופן שתשמר זכותה לתבוע...בהתגבשות מלוא נזקיה בעתיד לרבות תביעה כספית נזיקית הקשורה ליחס עובד מעביד".

ביום 7/10/13 התקיים דיון, ב"בקשה דחופה למתן סעד ארעי.." שהגישה המשיבה ביום 25/9/13 (להלן:"הבקשה לסעד ארעי או זמני"), במסגרתה ביקשה, בין היתר, את עיכוב פיטוריה.

במעמד הדיון התייחסה המשיבה לתגובה שהגישו המבקשות וציינה שימים ספורים לאחר הגשת בקשתה לסעד ארעי וזמני היא שובצה בחיפה, שהיה אחד הישובים בהם ביקשה להשתבץ.

במסגרת הדיון הנ"ל, התייחסו המבקשות גם לעובדה שהחלטת הממונה הפכה לתיאורטית.

בסיום הדיון ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים ל"דחיית הבקשה לסעדים זמניים".

3. הבקשה לסילוק הערעור כנגד החלטת הממונה, על הסף:

לטענת המבקשות, חרף החלטת הממונה שובצה המשיבה בתחילת שנה"ל תשע"ד באחד היישובים, בהם ביקשה להשתבץ, מה שהופך את הערעור על החלטת הממונה, אשר התירה את פיטוריה של המשיבה, לערעור תיאורטי ומטעם זה מייתר את הסעד המבוקש במסגרתו.

בכל הקשור ליתר טיעוני המשיבה בעניין מעמדה, מקומם אינו במסגרת הערעור.

4. תגובת המשיבה

במסגרת תגובה שהגישה המשיבה ביום 11/12/13, היא טענה שיש לדחות את בקשת המבקשות וזאת מהטעמים הבאים:

א. לא מדובר בדיון תיאורטי בלבד, אלא בערעור מוצדק ואף מוסרי ומן הראוי שבית הדין ישמע אותו ויחליט בו לאחר קיום דיון לגופו של עניין ולאחר שנציגי המבקשות ימסרו גרסתם ולאחר שתינתן למשיבה הזדמנות לחקור אותם נגדית אודות גרסתם.

ב. החלטת הממונה, נשוא הערעור, הינה החלטה פגומה ובטלה מעיקרה שכן ניתנה בניגוד לנוהל ולהנחיות בדבר התרת פיטורים שקבעה הממונה לעצמה.

ג. החלטת הממונה להתיר פיטוריה ניתנה תוך פגיעה בוטה בזכות הטיעון שלה.

ד. אין בשיבוצה של התובעת במחוז חיפה כדי לרוקן מתוכן את הערעור ולהפיכתו לערעור "תיאורטי" שכן ערעורה העקרוני הינו מתן פסק דין הצהרתי, כי החלטת הממונה פגומה ובטלה מעיקרה ולקבוע בהתאם כי פיטוריה היו שלא כדין ובחוסר תום לב .

ה. התרת פיטוריה של המשיבה שלא כדין והיעדר המשך העסקתה ביישוב שונה ומרוחק ממקום מגוריה, והעדפת העסקת עובדת אחרת בעלת מעמד וניקוד נמוך משלה במקום מגוריה הסבו לה נזקים גדולים.

5. דיון והכרעה

לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה ואף נתנו דעתנו לטיעוני הצדדים כפי שהועלו בישיבה מיום 07.10.2013, נחה דעתנו כי דין הבקשה להתקבל.
אמנם בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקבע, לא פעם, כי "דרך המלך" היא - לא לדחות תובענה על הסף, כאשר יש להעדיף את בירור התובענה לגופו של עניין (דב"ע מד/3-129 פרחיה אשר נ' מדינת ישראל, פד"ע טז, 375). וכן ידוע כי הלכה היא שהסעד של סילוק על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר (בר"ע 1557/02 מנולייף - מנורה חברה ישראלית לביטוח חיים בע"מ נ' יהונתן בנימין בורגן, [ניתן ביום 25/2/02]). אולם, ברי כי קיימים מקרים המצדיקים סילוק תביעות, על הסף.

במקרה שלפנינו, מצאנו כי אין טעם להעמיד את החלטתה של הממונה לביקורת בית הדין היות והמבקשת 2 חזרה בה מהודעת הפיטורים ואף שיבצה את המשיבה, לעבודה בשנת הלימודים הנוכחית. כאשר המשיבה שובצה לעבוד בחיפה, הוא אחד הישובים שביקשה להיות משובצת בהם. מכאן שדיון בערעור שהגישה המשיבה כנגד החלטת הממונה, הפך לתיאורטי לחלוטין.
למעשה, אין שום נפקות ל"קבלת הערעור". שהרי במצב דברים רגיל, מקום שמתקבל ערעור דומה, מבוטל ההיתר לפיטורים, על כל המשתמע מכך, אולם במקרה שלפנינו, מאחר והמבקשת, ממילא, לא "ניצלה" את ההיתר שנתנה הממונה, הרי שהלכה למעשה בוטל היתר זה.

באשר לזכויות השונות להן זכאית המשיבה, לטענתה, משפוטרה שלא כדין, מחמת הריונה, מבלי שניתנה לה זכות להביא טיעוניה והשלכות החלטת הממונה על יחסי העבודה, הרי שהיא איזכרה נושאים אלו במסגרת התביעה שהגישה בתיק פ"ה 40714-09-13 ואף ביקשה, כאמור לעיל, לשמור על זכותה לתבוע את המשיבות "...בהתגבשות מלוא נזקיה בעתיד לרבות תביעה כספית נזיקית הקשורה ליחס עובד מעביד".

ולכן וגם מטעם זה, אין שום הצדקה להמשיך ולנהל הליך שאין לו כל נפקות אופרטיבית.


6. סוף דבר

לנוכח האמור לעיל, הרינו נעתרים לבקשת המבקשות ובהתאם מורים על דחיית הערעור שהגישה המשיבה, על הסף.

7. הוצאות

בנסיבות הענין הרינו מחייבים את המשיבה לשאת בהוצאות המבקשות בסכום כולל של 2,500 ₪.
הסכום הנ"ל ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סילוק תביעה על הסף

  2. מחיקת התביעה על הסף

  3. דחייה על הסף בשלב מקדמי

  4. מחיקת תביעה חוזית על הסף

  5. בקשה לדחיית/מחיקת התובענה על הסף

  6. סילוק התביעה על הסף עקב כתב ויתור

  7. ערעור על החלטת בית משפט שלום לדחות תביעה על הסף

  8. אי צירוף חוות דעת רפואית לתביעה: סילוק על הסף ?

  9. בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת היעדר סמכות עניינית

  10. בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל אי צירוף חוות דעת רפואית

  11. בקשה של הנתבעת לסילוק ודחיה על הסף של התביעה מחמת התיישנות

  12. בקשה לדחות על הסף את הערעור כנגד החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, להתיר פיטורים

  13. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון