ערעור על החלטה הוועדה לעררים כי איבד 65% מכושרו להשתכר

ערעור על החלטה הוועדה לעררים כי איבד 65% מכושרו להשתכר

2. טענות המערער:

2.1 על פי כל חוות הדעת המצויות בתיקו של המערער הוא איבד 100% מכושרו להשתכר עד לתום תקופת הנכות הזמנית ביום 30.4.14 (אישור ד"ר מרמור מיום 11.10.12, אישורי ד"ר בכרך מיום 21.1.13, ומיום 5.6.13, חוו"ד ד"ר פובשדני מומחית תעסוקה חוו"ד מטעם מגדל חברה לביטוח שקבע כי המערער איבד את כושרו עבודתו לתקופה שבין 1.2.13 ועד 30.5.14, חוו"ד ד"ר זקש מומחית עיניים מיום 11.6.13 וכיוצ"ב). חוו"ד אלה של המטפלים במערער ולהם היתרון הברור על פני הוועדה אשר התרשמותה מבוססת על פגישה קצרה ובלתי ממצה עם המערער.

2.2 קביעת הוועדה מתעלמת לחלוטין מהעובדה כי המערער פוטר מעבודתו כי רשיונו נשלל וכי קיים הצורך בהסבה מקצועית הליך שיקום לרבות אבחון הכשרה ומציאת עבודה, לרבות תהליך של טיפול והסתגלות למצב החדש.
2.3 הוועדה בדקה אך ורק הנכות הפיזית ולא התייחסה למצבו הנפשי לעובדה כי המערער נוטל תרופות בגין מצב זה ואף לא ניתנה התייחסות לשילוב של הנכות הפיזית והנפשית.

3. טענות המשיב:

3.1 לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה היא מנומקת ומפורטת כנדרש.

3.2 הוועדה התייחסה למצבו הנפשי של המערער והסתמכה על מכתב רפואי שעמד בפניה שציין כי המערער מקבל טיפול ומצבו הולך ומשתפר.

3.3 הוועדה הסתמכה על מסמכים שהגיש המערער ועל חוות הדעת שהיו בתיקו של המערער לרבות חוות דעת מומחה של עיניים אשר קבע שיש לראות במערער חד ראייתי ומכאן הוועדה הגיעה למסקנה כי הוא אכן איבד מכושרו להשתכר אבל לא במלואו אלא ב- 65%.

3.4 הוועדה ציינה איזה עבודות המערער כיום יכול לבצע במצבו הנוכחי, על כן יש לדחות את הערעור.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).
5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.
6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי, כי יש לדחות את הערעור.
7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה בחוות דעת המומחים מטעם המערער ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר התרשמותה מדברי המערער ובחינת המסמכים שבתיק.
8. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי מדובר בקביעות מנומקות על פי שיקול דעתה המקצועי של הוועדה שאין להתערב בהן. הלכה פסוקה היא שאין בית הדין מתערב בשאלות מקצועיות ו/או רפואיות, דברים המסורים לוועדה המיומנת בכך, אלא אם כן מדובר בטעות בולטת ואין זה המקרה.
9. במסגרת ישיבתה מיום ה- 14.8.13 שמעה הוועדה את תלונות המערער ובא כוחו (סעיף ג' לפרוטוקול), אשר ציינו, כי המערער עובד הליך שיקום, כי על פי חוו"ד עו"ס יש לראות במערער כמי שאיבד מכושרו להשתכר באופן מלא. על אף שהמערער ניסה לשמר את מקום עבודתו בחפשו עבודה מתאימה אחרת לבסוף פוטר המערער מעבודתו ונשלל רשיונו כאשר הוא אינו יודע לעשות כל עבודה אחרת. סובל מבעיית ראייה קשה ואינו מסוגל לשבת מול מחשב. סובל מבעיה נפשית קשה ונדרש לו זמן הסתגלות למצבו. חושש ומפחד מעיוורון כאשר גם בעין שלא נפגעה נמצא ליקוי.
10. במסגרת דיוני הוועדה ונימוקיה (סעיף ו' לפרוטוקול), מציינת הוועדה:
"הוועדה עיינה במסמכים שבתיק וראיינה את התובע.
מדובר בתובע יליד 1963 אשר אובחן כסובל מליקוי ראייה 30% הפרעה הסתגלותית 30%.
הוועדה עיינה בחוו"ד דו"ח כושר של העו"ס אתי בורנשטיין מיום 23.5.13.
התובע נכנס באופן עצמאי, מעברים חופשיים, הסביר את עצמו באופן מלא ורהוט. עבודתו הופסקה כנהג משאית השנה בעקבות פגיעה בעין שמאל, רשיונו המקצועי נשלל.
עפ"י מסמך מפסיכיאטרית מטפלת – ד"ר חמוטל שבתאי – מיום 14.1.13 – אשר מציינת כי הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי והטיפול ע"י שיחות משפרות את מצבו הנפשי.
מחוו"ד רופא עיניים – מ – 22.4.13 – הרופא מציין שיש להתייחס לתובע כראייה חד עינית.
מהמסכים שקיימים בתיק מבי"ח איכילוב לא צויינו במסמכים החמרה בעין ימין, לאחר הטיפול בלייזר.
הוועדה לקחה בחשבון את חוות הדעת שנמצאות כולל - חוו"ד רופאת תעסוקה מיום 13.6.13, וכן חוו"ד העו"ס כפי שצוין לעיל וכן את המסמכים השייכים לביקורת עיניים מבי"ח איכילוב. ולדעת הוועדה על סמך החומר הנמצא בתיק, הפרוטוקול הרפואי והתרשמות מהתובע - מסוגל התובע להשתלב בעבודות בתעשייה קלה, עבודות חרושתיות פשוטות ללא צורך בהרמת חפצים כבדים ושאינם מצריכים ראייה דו עינית - במשרה מלאה.
בשל צמצום אפשרויות התעסוקה המתאימות לתובע יש לראות בו כמי שאיבד 65% מכושרו להשתכר". (ההדגשות הוספו א.ק).
11. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה.
12. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60).
13. באשר לחוות דעת רפואיות המוגשות לועדה על ידי הנפגע, קבעה הפסיקה "שאין ועדה רפואית חייבת לקבל מסקנות שבחוות-דעת רפואית שהוגשה לה על-ידי צד לערעור, אך חייבת היא להתייחס לחוות-הדעת, התייחסות עניינית ומנומקת" (דב"ע ל/ 15-0 אשר בטרמן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 147). הסדר הטוב מחייב שהועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ובמידה ואינה מקובלת עליה תנמק הסתייגותה ממנה (דב"ע לד/258-0 יגאל הניג – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 225).
14. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/154-0 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/129-0 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז' 206).
15. הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה, המיומנת לכך ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי נוסח ההחלטה.
16. הסמכות לקבוע את העבודה אשר הוצעה למבוטח ומתאימה למגבלותיו הרפואיות נתונה, מכוח החוק, לוועדת הנכות לעררים בלבד ואין בית הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה ומובן שלא המבוטח מוסמך לקבוע אם הוא מסוגל לעבודה אליה נשלח או לאו (דב"ע מד' 01-924 מוחמד אחמד בושנאק נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יח' 40).
כן נקבע בפסיקה:
"מכל האמור עולה כי העבודה המוצעת לנכה בנכות כללית אינה חייבת להיות עבודה התואמת את כישוריו המקצועיים של האיש, אלא יכולתו הפיזיולוגית". דב"ע מב'/01-1638 רוזינגר נטע נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו' 349.
לשון אחרת מתפקיד הוועדה לבדוק האם המערער/ת מסוגל לעבוד כלל לאור מצבו הרפואי, ובמידה שכן – באילו עבודות ובאילו אחוזי משרה.
17. הוועדה במקרה דנא בדקה סוגיה זו של כושרו של המערער להשתכר, עיינה במסמכים הרלוונטיים והבהירה בניגוד לטענת ב"כ המערער כי בהתייחס למצב הנפשי מהמסמכים שבתיק עולה שהמערער מגיב יפה לטיפול התרופתי ולשיחות המשפרות מצבו הנפשי וכי בהתייחס ללקות הראייה יש להתייחס למערער כמי שאיבד עין אחת ועל כן הציעה מגוון עבודתו המתאימות ללקות זו של המערער. הוועדה ניהלה עם המערער שיחה והתרשמה מדברי המערער - וקבעה שהמערער מסוגל לבצע עבודות שאינן דורשות חדות ראיה וראייה דו עינית בשל מגבלתו הרפואית כגון עבודות חרושתיות פשוטות– ובמשרה מלאה.
18. קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנתה כי המערער איבד 65% מכושרו להשתכר כשהוועדה מציינת כי היא קובעת שהמערער איבד חלק מכושרו להשתכר על בסיס העובדה כי מגוון העבודות בהן הוא יכול לעסוק כעת לאור ליקוייו הצטמצם.
19. אין לקבל את דברי ב"כ המערער לפי היה על הוועדה לקבוע למערער דרגת אי כושר בשיעור 100% לאור כל חוות הדעת בתיק הקובעות כי יש לראות במערער ככזה. כאמור קיימת גם חוו"ד של הרופאה הפסיכאטרית המטפלת במערער ממנה עולה כי המערער מגיב יפה לטיפולים ואין כל מניעה כי הוועדה תסיק מסקנותיה על בסיס האמור והתרשמותה מהמערער. הוועדה כאמור מציינת כי היא ערה לשני הליקויים שנקבעו למערער וכי הלקות העיינית היא הלקות הדומיננטית בהתחשב במסמכים שבתיק ועל בסיס האמור קבעה קביעותיה תוך מתן הנמקה ביחס לקביעתה בהתייחס ללקות הנפשית שנקבעה למערער.
20. כעולה מהאמור לעיל, הוועדה בחנה ביסודיות את עניינו של המערער טרם הגיעה למסקנותיה, ועת היו בפניה הממצאים שפורטו מעלה, תוך הסתמכות עליהם הגיעה למסקנותיה, תוך מתן הנמקה מפורטת וברורה. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו. לא מצאתי בנימוקי הערעור פגם שנפל בהחלטת הוועדה, שהביעה במכלול שיקוליה את מגבלותיו הרפואיות של המערער, את גילו, השכלתו, עיסוקיו בעבר ואת מצבו הכללי.
21. קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיע למסקנתה כי המערער איבד 65% מכושרו להשתכר.
22. העולה במקובץ מהאמור לעיל הוא, שהוועדה התייחסה לממצאים והמסמכים שהיו בפניה ונימקה את החלטתה באופן ברור, המובן גם למי שאינו מומחה רפואי. מדובר, אפוא, בקביעות המתבססות על מומחיות בתחום הרפואה, תחום המצוי בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה. עצם ההסתמכות על הצורך בניתוח כל המסמכים שהיו בפני הוועדה – שעה שקיימת הנמקה מספקת של הוועדה ביחס לחוות הדעת אליהם הפנה המערער לעניין איבוד 100% מכושרו של המערער להשתכר בהשוואה אל מול חוות הרפואה הפסיכיאטרית שדל המערער – מצביע על כך שמדובר בטענה מתחום הרפואה.
23. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה – הערעור נדחה בזאת.
24. אין צו להוצאות.
25. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין ועדה רפואית

  2. הרכב ועדה רפואית

  3. מזכיר ועדה רפואית

  4. ועדה רפואית בקע דיסק

  5. פגם בהרכב ועדה רפואית

  6. ועדה רפואית בהרכב שונה

  7. הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי

  8. ועדה רפואית לנפגעי טרור

  9. החזרת תיק לוועדה רפואית

  10. פסילת החלטת ועדה רפואית

  11. ממצאי בדיקת MRI בועדה רפואית

  12. חובת הנמקה של ועדה רפואית

  13. ניכוי נכות - ועדה רפואית

  14. ליקויים בשמיעה ועדה רפואית

  15. ועדה רפואית בשל החמרה ברגל

  16. טענות נגד החלטת ועדה רפואית

  17. החלטה לא מנומקת ועדה רפואית

  18. ערעור על ועדה רפואית עליונה

  19. הבאת ראיות לסתור ועדה רפואית

  20. טעויות של ועדה רפואית לעררים

  21. החלטה לא סבירה של ועדה רפואית

  22. ערעור על ועדה רפואית של מבטחים

  23. החלטת ועדה רפואית על סיום נכות

  24. העדר צילומי רנטגן בועדה רפואית

  25. אי קביעת נכות ע''י ועדה רפואית

  26. ועדה רפואית חוזרת ביטוח לאומי

  27. החזרת תיק לועדה הרפואית לעררים

  28. שברים בחוליות הגב - ועדה רפואית

  29. ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

  30. חילוקי דעות בין חברי ועדה רפואית

  31. ערר על ועדה רפואית שלא קבעה נכות

  32. החזרת הדיון לועדה רפואי בהרכב חדש

  33. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה

  34. ביקורת על החלטת ועדה רפואית לעררים

  35. החזרת תיק לועדה הרפואית בהרכב אחר

  36. ערעור על ועדה רפואית בשאלה משפטית

  37. תצהיר על מהלך הדיון של ועדה רפואית

  38. החלטת ועדה רפואית על בסיס סטטיסטיקה

  39. התיישנות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  40. חובת ההנמקה של הועדה הרפואית לעררים

  41. בדיקת ממצאי ה-BERA על ידי ועדה רפואית

  42. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  43. ועדה רפואית בהרכב חדש 15% נכות צמיתה

  44. ערעור על ועדה רפואית בבית דין לעבודה

  45. התחזות או אי שיתוף פעולה בועדה רפואית

  46. שינוי דרגת נכות ע''י ועדה רפואית עליונה

  47. ערעור על החלטת ועדה רפואית ביטוח לאומי

  48. ועדה רפואית ביטוח לאומי - חריגה מסמכות

  49. איחור בהגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית

  50. התייחסות ועדה רפואית להחלטות ועדה קודמת

  51. ערעור על ועדה רפואית שקבעה 0 אחוזי נכות

  52. ביטול הכרה בתאונת עבודה ע''י ועדה רפואית

  53. האם ועדה רפואית יכולה להוריד אחוזי נכות ?

  54. התייצבות אדם לא דובר עברית בפני ועדה רפואית

  55. סמכות ועדה רפואית עליונה לקבוע שאין נכות

  56. ערעור על ועדה רפואית לעררים לעובדי מדינה

  57. החלטת ועדה רפואית על פיטורים של עובד מדינה

  58. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים 0% נכות

  59. ערעור על החלטת ועדה רפואית שקבעה שאין נכות

  60. סירוב לחזור לעבודה בניגוד להמלצת ועדה רפואית

  61. ערעור לבית הדין לעבודה על החלטת ועדה רפואית

  62. ארכה להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית ראשונה

  63. תקנה 15 - ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  64. נטען כי הוועדה הרפואית לא רשמה את טווחי התנועות

  65. הצגת תיעוד רפואי המצביע על עיוורון לועדה רפואית

  66. ערעור על החלטת ועדה רפואית שקבעה 75% נכות רפואית

  67. החמרה בתחום הקרדיולוגי: ועדה רפואית בביטוח לאומי

  68. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה - תאונת דרכים

  69. הגשת חוות דעת פרטית לועדה רפואית של ביטוח לאומי

  70. המערער וטען כי לא קיבלנו הזמנה לוועדה רפואית לעררים

  71. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים 44% נכות יציבה

  72. ערעור על החלטת ועדה רפואית על פסילת רישיון נהיגה

  73. שינויים ניווניים צוואר עקב תאונת עבודה ועדה רפואית

  74. התייעצות ועדה רפואית בביטוח לאומי עם רופאים אחרים

  75. ועדות רפואיות של המל"ל פסקו נכות צמיתה בשיעור של 41%

  76. הוועדה הרפואית לא פירטה את עבודות משק הבית שניתן לבצע

  77. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על נכויות זמניות

  78. הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

  79. ערעור לבית המשפט העליון על החלטת ועדה רפואית עליונה

  80. תוך כמה זמן צריך להגיש ערעור על ועדה רפואית לעררים ?

  81. נטען כי קביעת הוועדה הרפואית הפוכה מקביעת פקידת השיקום

  82. ערעור על החלטה הוועדה לעררים כי איבד 65% מכושרו להשתכר

  83. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על 15% אחוזי נכות

  84. ערעור על החלטת הוועדה לעררים כי לא איבד 50% מכושרו להשתכר

  85. הוועדה הרפואית בחרה לצטט באופן מגמתי את דברי הנבדק בפניה

  86. האם מילאה הוועדה הרפואית אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין ?

  87. תלונות "מוגזמות" של נבדק בוועדה רפואית / חוסר שיתוף פעולה

  88. הוועדה התייחסה לממצאי בדיקות CT בלבד, ולא התייחסה לבדיקות EMG

  89. נטען כי הוועדה הרפואית לא התייחסה לממצאים מבדיקת ה-EMG שנערכה

  90. נטען כי הועדה לא בדקה מסמכים רפואיים עדכניים המשקפים מצב עדכני

  91. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה למערער 0% נכות צמיתה

  92. הוועדה לא התייחסה לתפקוד הכליות, רטנופטיה, נפרופטיה ופריטונונריה

  93. הוועדה עת לא התייחסה באופן ספציפי למקצועו של המערער ולירידה בהכנסותיו

  94. הועדה הרפואית הגדילה את הנכות במחצית מתקנה 15 והעמידה את הנכות על 30%

  95. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה שלא חל כל שינוי בדרגת הנכות

  96. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר קבעה נכות בשיעור 0%

  97. נטען כי היה על הוועדה הרפואית להמתיןעד לקבלת תוצאות בדיקת ה-C.T בטרם החלטה

  98. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה למערער נכויות זמניות לתקופות שונות

  99. נטען כי הוועדה לא נימקה מדוע הופחתה הקצבה מ- 175% ל- 105%, כאשר לא חל כל שינוי במצב

  100. סמיכות הזמנים של כחודש ימים בין מועד התכנסות הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) לבין מועד התכנסות הוועדה

  101. נטען כי הוועדה לא הסבירה מדוע העדיפה את פריט ליקוי 35, שהוא כללי, על פני פריט ליקוי 48, שהוא ספציפי

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון