בדיקת EMG של עצבי הגפיים התחתונות מיום 1510.09 מעלה תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסיונלית קלה בעצב פרונאלי מימין, פרוקסימלי לעצבים ודיסטלי לעצבים איביאליס אנטריו ללא סימני דנרבציה. לשם השלמת הדיון הוועדה בדיקת בדיקת EMG עדכנית של עצבי הגפיים התחתונות, צילום עדכני של קרסול ימין ובדיקת אולטראסאונד של רצועות קרסול ימין. ב. בישיבתה מיום 29.8.13 מצאה הוועדה כי בדיקת האולטראסאונד מיום 22.5.13 מעלה כי רצועת ATFL " מעובה, גיד פרונאלי מעובה במקצת ומעט נוזל מסביבם ובאיזור הבורסה". באשר לבדיקת ה- EMG מיום 7.4.13 ציינה "תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסיונאלית קלה... ללא סימני דנרבציה פעילה". באשר לצילום רנטגן מיום 18.3.13 ציינה הוועדה כי "המבנה הגרמי תקין, אין פתיחה של טבולטרי ואין שיפט, צילום מורטיס תקין". הוועדה ציטטה שוב את בדיקת ה- MRI מיום 2.7.09 המצביע על "שינויים בצקתיים בעצם הטאלוס, פגיעה ברצועות לטרליות עם שינויים ניווניים וקרעים חלקיים ב- TFL ובלטואיד ומעט נוזל במפרק". הוועדה סיכמה כי "לאור ממצאי הוועדה מיום בה נשלל דלדול שרירים, טווחי תנועות של קרסול במפרק טיביו טלרי נמצא תקין, סימן מגירה שלילי כביטוי ליציבות שמורה של הקרסול. הוועדה עיינה בשנית בחוו"ד ד"ר קליגמן- 25/8/09 אך בבדיקת הוועדה לא מצאה המיגבלות המתוארות בחוו"ד על כן הערעור נדחה". 4. המערער טוען כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק-הדין, לא התייחסה כראוי לממצאי בדיקות הדמייה המצביעים על קיומה של נכות, לא ציינה כלל את ממצאי הבדיקה ולא נימקה מדוע אין היא מבצעת בדיקה, ולא התייחסה כנדרש לחוות-הדעת של ד"ר קליגמן. 5. מנגד טוען המשיב כי הוועדה קיימה אחר הוראות פסק-הדין, התייחסה לשאלת יציבות הברך ולבדיקות ההדמייה, שאותן היא רשאית לפרש. משקבעה כי הבדיקה הקלינית העלתה כי הברך יציבה, הרי שהחלטתה מנומקת וזאת אף בהתייחס לחוות-הדעת של ד"ר קליגמן. 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור. הוועדה לא ערכה בדיקה מחדש ולא נימקה מדוע היא נמנעת מבדיקה קלינית מחודשית (וזאת בניגוד להוראות פסק-הדין). הוועדה אף לא ציינה על איזו החלטה היא מסתמכת בהקשר של הממצאים הקליניים והסתפקה ברישום "לאור ממצאי הוועדה מיום בה נשלל דלדול שרירים" (שורה ראשונה לסעיף 23 לפרוטוקול מיום 29.8.13), מבלי אף לציין את תאריך הבדיקה. זאת ועוד, הועדה לא ציינה עם איזה מממצאיו של ד"ר קליגמן בחוות-דעתו אינה מסכימה ולכן אין לומר כי נתנה התייחסות ראויה ומנומקת לחוות-הדעת. 7. לאור האמור, עניינו של המערער ידון בפני וועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, שתדון בערר על קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 3.12.09. 8. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪. 9. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. רפואהועדה רפואית