חובת גילוי "מסמכים מזיקים" העלולים לפעול לרעת הצד שמגלה אותם

חובת גילוי "מסמכים מזיקים" העלולים לפעול לרעת הצד שמגלה אותם

החברה טענה כי ההלכה המושרשת בפסיקה היא שצד חייב לגלות את כל המסמכים הרלוונטיים לדיון, לרבות מסמכים הנחשבים "מסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת הצד שמגלה אותם, כמו גם "מסמכים מועילים" העשויים לפעול לטובת המבקש את גילויים, ואשר היריב לא היה רוצה להגישם; בהתאם לפסיקה, יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלבנטי למחלוקת בין הצדדים; המבחן המרכזי הוא מבחן הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש. במקרה הנדון, בית הדין האזורי קבע כי מסמכי ההתקשרות עם חברת יאיר דורם הם רלבנטיים, ולכן נדרשים טעמים כבדי משקל לשלול מהחברה את גילוי המסמכים.


בניגוד לקביעת בית הדין האזורי, אין חובה להציג ראשית ראייה בשלב המקדמי של בקשה לגילוי מסמכים. בקשה לגילוי מסמכים מוגשת בשלב המקדמי של בירור המשפט, לאחר הגשת כתבי הטענות, כחלק מסדרי הדין להכנת תיק ההוכחות. גילוי המסמכים נועד לסייע לתובע להכין את תביעתו ולסייע לנתבע להכין את הגנתו, גם באמצעות המסמכים שנמצאים בידי הצד השני. שלב גילוי המסמכים קודם לשלב הגשת הראיות בהליך, וגילוי המסמכים נסמך על הפלוגתאות כפי שהן משתקפות בכתבי הטענה. אין מקום לדחות בקשה לגילוי מסמכים על סמך הנחה שטענה מסוימת לא הוכחה. אין מקום כלל לשקול שאלות של הוכחה בשלב זה. לחלופין, קיימת ראשית ראייה שכן המשיב הודה בכתב ההגנה שהתקשר עם חברת יאיר דורם, והמחלוקת היא רק בענין עיתוי תחילת המשא ומתן לצורך אותה התקשרות.
אשר למסמכי ההתקשרות עם חברת יאיר דורם: הבקשה הייתה ממוקדת, ופירטה כל מסמך ומסמך שלטענת המבקשת עשוי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים; אין שום פגיעה בפרטיות של חברת יאיר דורם, שכן הנתונים הנוגעים להתקשרות בין חברת יאיר דורם לבין המשיב הם ענייניו הפרטיים של המשיב ולא של חברת יאיר דורם; התנגדותו של המשיב לגילוי המסמכים, למרות שלטענתו התקשר עם חברת יאיר דורם כשלושה חודשים לאחר סיום עבודתו מעידה כי יש למשיב מה להסתיר; החשבונית שצורפה לתגובת המשיב לבקשת רשות הערעור אינה מעידה על מועד תחילת ההתקשרות.
אשר למסמכים מחברת לירד: אכן התבקש גילויים של מסמכים והתכתבויות מכל סוג שהם, הנוגעים למו"מ ליצירת התקשרות בין המשיב לבין חברת לירד. בנסיבות העניין, הבקשה נגזרה מטיב חילוקי הדעות בין הצדדים, לנוכח טענת החברה כי המשיב לא פוטר, הוצע לו לעבור ולעבוד בחברת לירד, והוא סירב להצעת חברת לירד, נוכח כוונתו שהייתה קיימת כבר בשלב זה להתקשר עם חברת יאיר דורם.
בהתייחס לטענת המשיב כי הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים הוגשה באיחור טענה החברה כי בתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 אין הוראה המגבילה את המועד להגשת בקשה לגילוי מסמכים ספציפי; הבקשה אמנם הוגשה לאחר שהוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב, אך בטרם הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם החברה, וכחצי שנה לפני מועד דיון ההוכחות; העובדה שבינתיים הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם החברה על מנת לעמוד בלוח הזמנים ולא לעכב את דיון ההוכחות אינה צריכה לפעול לחובת החברה.


טענות המשיב:


המשיב טען כי דין הערעור להידחות, ואין הצדקה להתערבות בית דין זה בהחלטת בית הדין האזורי, שכן הלכה פסוקה היא כי בית הדין אינו נוטה להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית. זאת, במיוחד בהתחשב בעובדה כי הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים הוגשה לאחר שהוגש תצהיר עדות מטעם המשיב, ובינתיים כבר הוגש גם תצהיר עדות ראשית מטעם החברה. בקשה לגילוי מסמכים יש להגיש בשלב המקדמי, ודין הערעור להידחות ולו מטעם זה בלבד. כמו כן, בקשות החברה הן גורפות ובלתי ממוקדות. בהקשר זה טען המשיב כי החברה משתמשת באמצעיה הכספיים כדי להתיש את המשיב.
בכל הנוגע למסמכי ההתקשרות עם חברת יאיר דורם טען המשיב כי אין בידיו מסמכים הנוגעים להתקשרות ו/או מו"מ להתקשרות. מבלי להודות בחבותו לעשות כן, צירף המשיב לתגובתו לבקשת רשות ערעור חשבונית מס' 0001 מיום 10.8.2011 (תוך מחיקת סכום החשבונית), אשר לטענתו "מעידה כמאה עדים" כי לא הייתה בינו לבין חברת יאיר דורם התקשרות במועד הנטען על ידי החברה; המשיב סיים את עבודתו ביום 15.4.2011 והתקשר עם חברת דורם ביום 15.7.2011, וזאת לאחר שפרסם בחודש יוני 2011 מודעה בעיתון גלובס, לצורך חיפוש עבודה; המסמכים הנוגעים להוצאות והכנסות במסגרת ההתקשרות שבין המשיב לבין חברת יאיר דורם אינם רלוונטיים לשאלת מועד המו"מ ומועד ההתקשרות; כמו כן, גילוי מסמכים אלה יש בו פגיעה בצד ג' – חברת יאיר דורם בע"מ וכן הכבדה מיותרת ללא כל צורך, במיוחד בהתחשב בעובדה שהם מבוקשים ללא הגבלת זמן. זכות הגילוי אינה מוחלטת, וכנגדה ניצבים ערכים אחרים, כגון הגנה על אינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שנתבקש לגלות, הגנה על סודות מסחריים, וזכותו של צד ג' להגנה על סודותיו המסחריים.
בכל הנוגע למסמכי התקשרות עם חברת לירד טען המשיב כי אין ולא היו בידיו מסמכים הנוגעים למו"מ וליצירת התקשרות בינו לבין חברת לירד, שכן המסמכים המבוקשים לא נוצרו. לא רק שלא נחתם הסכם ולא הוחלפו טיוטות, אלא לא הוחלפו מסמכים בין המשיב לבין חברת לירד. לפיכך, הבקשה לגילוי מסמכים היא בקשה ליצור מסמכים שלא קיימים, ולא ניתן לגלות מסמכים שלא קיימים כלל ועיקר.


הכרעה:


לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל חלקית. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן.
כידוע, השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.
ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילויין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.
ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.
ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו [עניין אבנצ'יק; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010)].


ומן הכלל אל הפרט:
מסמכים הנוגעים לחברת יאיר דורם:


כעולה מכתבי הטענות, וכפי שקבע גם בית הדין האזורי בהחלטתו, מסמכי ההתקשרות בין המשיב לבין חברת יאיר דורם, שמהם ניתן ללמוד על מועד ההתקשרות של המשיב עם חברת יאיר דורם רלוונטיים למחלוקת מושא התביעה, ובכך מתקיים תנאי הסף - ההיבט הצר של מבחן הרלוונטיות.
בית הדין האזורי סבר כי אין לחייב את המשיב בגילוי המסמכים בשל העובדה שהחברה לא הציגה ולו ראשית ראייה להוכחת הטענות הנטענות בבקשה לגילוי מסמכים, "למשל ראשית ראייה לטענה כי נעשתה פנייה של התובע [המשיב] לחברה המתחרה בתקופת עבודתו אצל החברה, וכך לא נעשה". בית הדין אף הוסיף כי החברה מבקשת כי המשיב יעשה את עבודתה ויוכיח את טענות ההגנה שלה באמצעות מסמכים המצויים לכאורה ברשותו.
אין בידינו לקבל את קביעתו של בית הדין האזורי. טענת החברה בדבר עבודת המשיב בחברה מתחרה אינה טענה בעלמא, שכן המשיב עצמו הודה בה בכתב הגנתו ונותרה מחלוקת רק על המועד בו החל בכך. נוכח סמיכות הזמנים בין מועד סיום עבודתו של המשיב לבין עבודתו בחברת יאיר דורם, אין מדובר ב"מסע דיג", וכפי שבית הדין האזורי עצמו קבע מדובר במסמכים רלוונטיים. מטבע הדברים, ככל שהמשיב התקשר עם חברת יאיר דורם במהלך תקופת עבודתו בחברה, התקשרות זו לא נעשתה בגלוי, והראיות לכך מצויות רק בידי המשיב וחברת יאיר דורם, ולכן לא היה מקום לדרוש מהחברה להציג "ראשית ראייה" לכך. כידוע, צד להליך חייב לגלות לבעל הדין שכנגד גם "מסמכים מועילים" העשויים לתמוך בטענותיו, ואין כל פסול בכך שהחברה מבקשת להוכיח את גרסתה גם באמצעות מסמכים של המשיב.
יחד עם זאת, לנוכח העובדה שגם לטענת המבקשת הרלוונטיות של המסמכים היא הוכחת מועד המשא ומתן ומועד ההתקשרות בין המשיב לבין חברת יאיר דורם, אין מקום לגילוי כל המסמכים שנתבקשו על ידי החברה. כך, אין רלוונטיות לתנאי ההתקשרות או לגובה ההכנסות של המשיב מההתקשרות בינו לבין חברת יאיר דורם. לפיכך, יש לצמצם ולהגביל את גילוי המסמכים לנושא הרלוונטי – מועד ההתקשרות בין המשיב לבין חברת יאיר דורם. כמו כן, יש מקום לתחום את היקף הגילוי מבחינת הזמן. בהתחשב בעובדה שקשר העבודה הגיע לסיומו ביום 15.4.2011, יש לתחום את הגילוי לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום קשר העבודה, דהיינו 15.4.2012, וככל שמדובר במסמכים המוגשים על בסיס שנתי (כגון – דו"ח שנתי למס הכנסה), יש לתחום את הגילוי עד לתום שנת המס 31.12.2012. גם במסמכים הרלוונטיים –יושחרו קטעים שאין צורך בגילוים כדי ללמוד על מועד המו"מ ומועד ההתקשרות. המסמכים יוגשו כנספח לתצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין.
כללו של דבר: אנו מחייבים את המשיב להעביר לעיונה של החברה בתוך שבעה ימים (בהתחשב במועד הקבוע לצורך דיון ההוכחות בתיק) מסמכים הנוגעים להתקשרות ו/או משא ומתן ליצירת התקשרות בין המשיב לבין חברת יאיר דורם תאורה בע"מ, במסגרת יחסי עבודה, שותפות, מתן שירותים, ייעוץ או קבלנות, ובכלל זה תכתובות, חוזים, טיוטות חוזים, תלושי שכר, חשבוניות מס וקבלות שהוציא (בין בעצמו ובין באמצעות חברה רפאל בן נון – סחר ושיווק בע"מ) לחברת יאיר דורם. האמור לעיל חל על מסמכים שנוצרו ו/או נשלחו בתקופת הזמן שעד יום 15.4.2012. כמו כן, יעביר המשיב דו"חות שומה שנתיים ודו"חות מע"מ שנתיים לשנים 2011 ו- 2012. המשיב רשאי להשחיר קטעים שאינם רלוונטיים למועד המו"מ או למועד ההתקשרות במסמכים אלה. המסמכים יועברו במצורף לתצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין. ככל שתהיה מחלוקת אם המשיב קיים את חובת הגילוי כאמור לעיל, יכריע בה בית הדין האזורי, אשר יוכל לעיין במסמכים המקוריים.


מסמכים הנוגעים לחברת לירד:


אנו סבורים, כי גם מסמכים והתכתבויות הנוגעים למו"מ וליצירת התקשרות בין המשיב לבין חברת לירד, ככל שיש מסמכים כאלה, רלוונטיים, שכן יש בהם כדי להעיד על הסיבות לסיום קשר העבודה בין המשיב לבין החברה, וכאמור טענת החברה היא שהמשיב התפטר מעבודתו בחברה לא עקב מכירת פעילותה לחברת לירד וריקון תפקידו מתוכן אלא בשל התקשרותו עם חברת יאיר דורם. ככל שלטענת המשיב אין בידיו ולו מסמך אחד ממסמכים אלה – טענה זו צריכה להיות מגובה בתצהיר. לפיכך, בתוך שבעה ימים יגיש המשיב תצהיר ערוך כדין בנוגע למסמכים הנוגעים לחברת לירד.





סוף דבר: הערעור מתקבל חלקית כמפורט לעיל. המשיב ישלם לחברה שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד למועד התשלום בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גילוי מסמכי מכרז

  2. הליכי גילוי מסמכים

  3. סירוב לגילוי מסמכים

  4. גילוי מסמכים ספציפיים

  5. הרחבת חובת גילוי מסמכים

  6. אי ציות לצו גילוי מסמכים

  7. ערעור על צו גילוי מסמכים

  8. גילוי מסמכים בתביעת מזונות

  9. התנגדות לגילוי מסמכים של בנק

  10. מועד הגשת בקשה לגילוי מסמכים

  11. נזק לצד שלישי עקב גילוי מסמכים

  12. גילוי מסמכים מוקדם של צד שלישי

  13. גילוי מסמכים - חוות דעת על עובד

  14. בקשה לגילוי מסמכים לא רלוונטיים

  15. פסיקת הוצאות בגין אי גילוי מסמכים

  16. מחיקת כתב הגנה בגין אי גילוי מסמכים

  17. צו לגילוי מסמכים כנגד צדדים שלישיים

  18. הפרת צו גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה

  19. בקשה לגילוי מסמכים לצורך הכנת חוות דעת

  20. גילוי מסמכים בהליך אישור תביעת ייצוגית

  21. גילוי מסמכים רלוונטיות ליחסי עובד מעביד

  22. גילוי מסמכים - דו''ח ביקורת פנימית של בנק

  23. בקשה לגילוי מסמכים פנקס חופשה שנתית של המעביד

  24. גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  25. ערעור על החלטת רשם בית דין לעבודה בנושא גילוי מסמכים

  26. חובת גילוי "מסמכים מזיקים" העלולים לפעול לרעת הצד שמגלה אותם

  27. בקשה לגילוי מסמכים הנוגעים להליכי המיון הראשוני במכרז שמקיימת רשות שדות התעופה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון