זכויות עובד רפת בקיבוץ

זכויות עובד רפת בקיבוץ

1. בפניי תביעת התובע לשכר עבודה עבור חודש 7/13 .

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי בגין עבודת התובע אצל הנתבעת בחודש 7/13, התובע זכאי עקרונית לשכר עבודה בסך של 5,977 ₪ נטו.

העובדות

3. התובע עבד אצל הנתבעת החל ממועד כלשהו בחודש 4/13 ועד ליום 27/7/13, וזאת ברפת בקיבוץ מעוז חיים (להלן: "הקיבוץ").

4. במקביל לעבודתו של התובע אצל הנתבעת, התגורר התובע ואשתו בקיבוץ, זאת לאחר שביום 14/3/13 חתמו השניים על הסכם לשכירת דירה בקיבוץ (להלן: "ההסכם").
במסגרת ההסכם, התחייבו התובע ואשתו לשלם לקיבוץ דמי שימוש חודשיים ותשלומים נוספים עבור שימוש בחשמל, טלפון, שירותי כביסה וכו' (כמפורט בסעיף 13 להסכם).

5. התובע הפסיק לעבוד אצל הנתבעת ביום 27/7/13, ועזב, יחד עם אשתו, את הדירה אותה שכרו בקיבוץ ביום 7/8/13 .

6. הנתבעת לא שילמה לתובע את שכר חודש 7/13, בסך של 5,977 ₪ נטו כאמור, בטענה שהשכר קוזז על חשבון חובם של התובע ואשתו לקיבוץ בגין דמי שימוש ותשלומים נוספים אשר לא שולמו עם עזיבתם של השניים את הקיבוץ.

המחלוקת בין הצדדים

7. המחלוקת אשר עומדת בפניי הינה: האם רשאית היתה הנתבעת לנכות את שכר התובע במלואו בגין חודש 7/13 כנגד החוב הנטען?

המסגרת הנורמטיבית

8. בסעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") הוגדרו הסכומים אשר מעביד רשאי לנכות משכר עבודתו של העובד, כלהלן:

(א) לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:

(1) סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
(3) דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לועד העובדים במפעל;
(3א) תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על-פי פסקה (3), המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת;
(3ב) דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור; שר העבודה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מקסימום דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם לפי פסקה זו;
(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;
(5) תשלומים שוטפים לקופות גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלומם;
(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;
(7) מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים – חלות על היתרה הוראות פסקה (6).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של עובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.

9. בדב"ע (ארצי) נד/3-101 יעקב עמנואל נ. שופר סל בע"מ, פד"ע כח 241, נפסק:
" כוונת המילים "יתרת חוב ולרבות מקדמות" היא, לסכום קצוב ומוכח, או בלתי שנוי במחלוקת, שהרי לא יעלה על הדעת כי יאפשר המחוקק למעביד לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב, ומדוע חייב, ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו.

אלא על מעביד הסבור כי נותרו "יתרות-חוב" שחב לו העובד,
להתכבד ולהגיש תביעה נגדית, או בהתקיים נסיבות לקיזוז
לטעון לקיזוז בכתב הגנתו - ולהוכיח את טענתו."

דיון והכרעה

10. הנתבעת הינה אגודה שיתופית חקלאית אשר הוקמה מכוח פקודת האגודות השיתופיות ומספרה 570036954. גם הקיבוץ הינו אגודה שיתופית אשר הוקמה מכוח פקודת האגודות השיתופיות ומספרה 570001503 .
כל אחת משתי האגודות השיתופיות הנ"ל, הנתבעת והקיבוץ, הינה אישיות משפטית עצמאית ונפרדת.

11. החוב הנטען ואשר נוכה משכרו של התובע אינו חוב שהתובע חב לנתבעת – מעבידתו, כאמור בסעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, אלא מדובר בחוב שלטענת הנתבעת התובע ואשתו חבים לקיבוץ.

12. הנתבעת אינה צד להסכם כלל – הסכם אשר מכוחו מייחסת הנתבעת לתובע את החוב הנטען.
בהתאם לסעיף 16 להסכם, זכות החילוט או הקיזוז של הקיבוץ כלפי התובע ואשתו אינה קשורה לנתבעת כלל. בהתאם לאותו סעיף בהסכם, הקיבוץ ולא הנתבעת, יהיה זכאי לחלט ו/או לקזז כל סכום שהתובע ואשתו יהיו חייבים לו, מכל סיבה שהיא, מכל סכום שיגיע להם (אם יגיע) מהקיבוץ ולא מהנתבעת.

13. לאור האמור לעיל, הנתבעת, שהינה אישיות משפטית נפרדת ועצמאית מהקיבוץ, לא היתה רשאית לקזז את שכרו של התובע עבור חודש 7/13 במלואו, עבור חוב שאין לה נגיעה אליו.

14. למעלה מכך, גם אם הייתי מקבלת את הטענה שהנתבעת והקיבוץ אחד הם, עולה כי סכום החוב, על כל סעיפיו, שנוי במחלוקת בין הצדדים, כפי שיפורט להלן.

כפי שעולה מפרוטוקול הישיבה מיום 19/12/13, בין הצדדים נטושה מחלוקת בעניין גובה סכום דמי השימוש החודשיים, כשהתובע טוען שדמי השימוש שנקבעו היו בסך של 2,200 ₪ לחודש ואילו נציג הנתבעת טען לסך חודשי של 2,250 ₪.

הן התובע והן אשתו טענו שכל החשבונות אשר הקיבוץ משייך להם הינם במחלוקת (מלבד חשבון הטלפון בסך של 20 ₪ לחודש וחשבון האינטרנט בסך של 90 ₪ לחודש).

הן התובע והן אשתו טענו כי הם חולקים על חשבונות החשמל והמים הואיל והם לא קיבלו פירוט צריכה במקביל לקבלת החשבוניות.

בכל הנוגע לחשבון הארנונה, נטען כי החוב לו טוענת הנתבעת אינו נכון הואיל והתובע זכאי להנחה בתשלומי הארנונה.

בכל הנוגע לחשבון הכבלים, התובע טען כי חויב על אף שהתחבר לכבלים באופן פרטי.

בנוסף, הצדדים חלוקים על מרכיב החוב אשר מתייחס לארון אשר לטענת הנתבעת נלקח מהדירה על ידי התובע עם עזיבת הקיבוץ והוא שייך לאחרון ושוויו 2,500 ₪ .

ולבסוף, בין התובע לנתבעת מחלוקת בדבר עצם תשלום הפיקדון בסך של 1,850 ₪ כמצוין בעמ' 5 להסכם, כשהתובע טען שהסכום שולם במזומן עם חתימת ההסכם, ואילו נציג הנתבעת טען כי הדבר אינו משתקף במסמכי הקיבוץ.

היינו, החוב אשר הנתבעת טוענת לו אינו קצוב ואינו מוכח והוא שנוי במחלוקת בין הצדדים, ומכאן אין מקום לנכותו בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר וההלכה הפסוקה, וזאת גם אם הייתי מקבלת את הטענה לפיה הנתבעת והקיבוץ הינם גוף אחד.

16. יצוין כי בישיבה מיום 19/12/13, עלה כי הקיבוץ פנה כנגד התובע בהליכי הוצאה לפועל בגין שני צ'קים אשר חוללו, עובדה אשר לא צוינה כלל בכתב ההגנה, כשמדובר בצ'קים בסך של 2,250 ₪ כל אחד.
בהתחשב בעובדה ששכרו של התובע בגין חודש 7/13 נוכה במלואו על חשבון החוב הנטען, יוצא שהנתבעת מבקשת לקבל לידיה סכומים שהם מעבר לסך החוב לו היא טוענת בכתב הגנתה.

15. לאור המפורט לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע את שכר חודש 7/13, בסך של 5,977 ₪ נטו, וזאת תוך 30 ימים מהיום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1/8/13 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
בנסיבות העניין, מצאתי לנכון להעמיד את פיצויי הלנת שכר על ריבית והצמדה בלבד, וזאת על אף שדחיתי את טענות הנתבעת, היות והן נבעו מחילוקי דעות שהיה בהן ממש בדבר זכאותה לקזז את שכרו של התובע כנגד חובו לקיבוץ.

16. בנוסף, על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 400 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

17. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות ערעור על פסק הדין תוך 15 ימים מיום קבלתו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכויות עובד שמירה

  2. זכויות עובד שגנב

  3. זכויות עובד פרמדיק

  4. זכויות עובדי מכירות

  5. זכויות עובד רפת בקיבוץ

  6. זכויות עובדים שרברבים

  7. זכויות עובד ציבור במושב

  8. זכויות עובד שעבד חודשיים

  9. זכויות עובדים במוסד צדקה

  10. זכויות עובדי קבלן מהשטחים

  11. זכויות עובדים רטרואקטיביות

  12. זכויות עובדים בענף המלונאות

  13. הפרת זכויות מתמחה במשרד עו"ד

  14. זכויות עובדי מחקר במערכת הביטחון

  15. רציפות זכויות עובד בחילופי מעסיקים

  16. הגבלת זכות העובד לעבוד בחברה מתחרה

  17. חוזה לטובת צד ג' לגבי זכויות העובדים

  18. זכויות עובד תאילנדי בחקלאות שעבד פחות משנה

  19. אי מתן זכות לעובד לומר את דברו לפני פיטורים

  20. זכויות עובדים למענק כספי במקרה של מיזוג חברה ?

  21. זכות העובדים להתארגן במקום העבודה הוכרה כזכות יסוד

  22. תביעת עמותה להגנה על זכויות עובדים בשטחי הרשות הפלסטינית

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון