בקשה לסעד זמני שיורה לביטוח לאומי להכיר בתובע ובני משפחתו כזכאים לשירותי בריאות מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. 2. המבקש טען בבקשה כי יש לו שני ילדים נכים בשיעור 100% וכי הנתבע גרע את שמם מרשימת הזכאים לביטוח בריאות ממלכתי. 3. לטענת המבקש עלול להגרם נזק לילדיו, אם לא ינתן לו הטיפול הרפואי המתאים. עוד טען כי הוא מתגורר בכפר עקב, שנים רבות אצל משפחת אבו חמדה מאז שנת 2005 אף שיש לו שלד בניין בשכונת בית חנינה. עוד טען כי חוקרים שהגיעו לדירתו אכן מצאו שהוא מתגורר שם. בכל אופן ימים ספורים לפני הגשת הבקשה (דהיינו בחודש אוקטובר) נודע לו כי הוחלט לגרוע את שמו מרשימת המבוטחים בקובץ הבריאות. הנתבע הפסיק לשלם לו קצבת נכות שהיתה משתלמת לו מבלי שניתנה לו זכות שימוע, לפי הלכת חג'אזי. 4. המשיב הגיש את תגובתו וטען כי יש לסלק את הבקשה על הסף הואיל ולא צורף לה כתב התחייבות לפיצוי באם תדחה הבקשה. כן טען כי הבקשה אינה מגלה כל דחיפות הואיל ובנו הקטין של המבקש מוהנאד סובל אומנם מליקוי התפתחותי אך אין מדובר בטיפולים רפואיים דחופים שלהם הוא נזקק אלא טיפול פרה רפואי, ואין לילד כל סכנה רפואית. יתר על כן בנו זה אינו זכאי לגמלת נכות כילד נכה. באשר לבנו השני פארס הרי שזה בגיר והיה מקום לצרפו כצד להליך, מה שלא נעשה ולכן אין התייחסות אליו. בכל אופן על פי המידע שברשות הנתבע, מתגורר התובע עם בני משפחתו, בשכונת הדואר שמחוץ לתחום (כפי שאף עולה מדוח חקירה שצורף לתגובה), אף שמסר במהלך השנים כתובות בתוך התחום. בעניינו של התובע ובני משפחתו ניתנו החלטות קודמות בענין סעדים זמנים דומים שביקש, בין היתר על ידי כב' השופט ארי תיבון בתיק בל 1479/01. עוד טען המשיב כי למבקש ניתנה זכות טיעון, לפי הלכת חג'אזי ולאחר שמיעת טענותיו הוחלט שהוא אינו תושב ואינו זכאי לקבל שירותי ביטוח בריאות. החלטה 5. הסעד המבוקש הינו סעד של צו עשה זמני - היינו לחייב המשיבה להכיר במבקשת זמנית עד סיום ההליך העקרי כזכאית לשירותי בריאות. ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בענין סעדים זמנים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה כבר בפסק הדין, דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - מרדכי גנץ פד"ע ד' 161, 164 וכך היא סוכמה: "עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית-המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהוא היה קיים בעת הגשתה; אין בית-המשפט מרשה אחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלול להיות בהם משום שפעה עניינית, לכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו". במקרה דנן הבקשה הינה למעשה שבית הדין יפסוק סופית בפלוגתא שבין הצדדים, אם כי לתקופה מוגבלת. על כגון דא, מתן צו עשה זמני, אמר בית הדין הארצי לעבודה בעניין מד"י נ' גנץ, בעמ' 164: "צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא בית משפט להעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של מבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". במקרה דנן כאמור עסקינן בצו עשה זמני דהיינו ליתן למבקש ובני ביתו הכרה ושירותים רפואיים עד להכרעה בתובענה העקרית אם תוגש תובענה כזאת. במקרה כזה יש צורך בהוכחות חותכות על זכות מוחלטת כאמור . 6. מהחקירה שסיכומה הוגש על ידי המשיב, עולה לכאורה כי המבקשים אינם מתגוררים בכתובת המוצהרת שנראה כי היא נטושה ולא מתגורר בה איש. לעומת זאת עולה לכאורה מהחקירה כי התובע ובני משפחתו מתגוררים בביתם שבשכונת הדואר שמחוץ לתחום. מדובר בחקירה שנערכה על ידי משרד חקירות חיצוני. הבית שבו נמצאו בני המשפחה בשכונת הדואר היה מרוהט ומאובזר. כל אלה מצביעים על כי אכן התובע ובני משפחתו מתגוררים בבית שבשכונת הדואר ולא כטענתם בכפר עקב. לכאורה עולה מהאמור בחקירה שהמבקש ובני משפחתו אינם מתגוררים במען שציינו אלא בשכונת הדואר, שמחוץ לתחום. 7. כאמור הופסק שירותי הבריאות למבקש ובני משפחתו בחודש 7/13 רטרואקטיבית וזאת לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טיעוניו בהתאם להלכת חג'אזי בחודש יולי 2013. לאחר שהתובע לא נענה להצעה להביא את טיעוניו בחודש 7/13 נשללה זכאותו רטרואקטיבית בחודש 2/13. למבקש נשלח מכתב בו נרשם כי יש לו הזדמנות לשטוח טענותיו בקשר לתושבותו. המכתב נשלח בדואר רשום בחודש יולי 2013 לכתובת המוצהרת של המבקש. לדידנו די בכך כדי לצאת ידי חובת הלכת חג'אזי למתן זכות טיעון, בטרם גריעה מקובץ הבריאות ומרשימת הזכאים לשירותי בריאות. לאור זאת המבקשת רשאית היתה לכאורה לפעול בדרך שפעלה להפסיק את שירותי הבריאות, שניתנו למבקשת, לאחר שיצאה ידי חובתה כנדרש בהלכת חיג'אזי. 8. נציין כי המבקש רשאי כמובן לרכוש שירותים רפואיים ככל שהוא צריך. אם ימצא בבוא העת כי היא אכן התגורר בתוך התחום והיה זכאי לשירותי ביטוח בריאות ממלכתי, הרי שהוא יהא זכאית להחזר ההוצאות שהוציא. כאמור ניתן לקבל החזר כספי, עבור ההוצאות שיוצאו לשירותי בריאות. האפשרות של מתן פיצוי כספי בבוא העת מצדיקה אי מתן סעד זמני, שהרי אין לומר כי מדובר בסעד כה הכרחי, שיצדיק את התערבות בית הדין בשלב מוקדם, לפני ברור התביעה. מהפסיקה עולה כי מקום שבו ניתן לפצות צד נפגע בתשלום כסף, לא ינתן צו מניעה זמני או צו עשה זמני. בעניין זה ראה תובנה עמיחי סגל בע"מ 280,דב"ע לח/0-16 פד"ע ט' 338, 344. עוד חשוב לציין כי לא מצאנו דחיפות. 9. נציין כי הבקשה למעשה מצריכה לקבוע את תושבותו של המבקש. קביעת תושבות נעשית במסגרת הליך שבדרך כלל כולל הבאת ראיות מפורטות. מדובר בהליך ארוך שכולל עדים רבים וככלל ספק אם ראוי לברר טענה מעין זו - של תושבות- במסגרת הליך של סעד זמני. התחושה שנוצרה הינה כי במקרים רבים מנסים, חרף העובדה שאין מדובר בהליך שמתאים לסעד זמני, לפתוח הליך של סעד זמני, כדי לעשות קפנדריא, ולעקוף את התור הרגיל של תובענות שבהם מבקשים תובעים לקבוע את תושבותם. אין מקום לאפשר לעשות קפנדריא, ולהביא לכך שתובענות רגילות שהוגשו, ישמעו רק לאחר ההליך הזמני, שנפתח לאחריהם, כדי לעקוף את התור. 10. לסיכומו של דבר ניתן לומר כי במקרה דנן לא הוכחה זכות לכאורה ובודאי שלא זכות מוחלטת המצדיקה מתן סעד של צו עשה זמני או אף של צו מניעה זמני. מהראיות לכאורה אכן עולה כי המבקש אינו מתגוררת בתחום. עוד נאמר כי במקרה דנן המבקש רשאי בבוא הזמן לקבל החזר על הוצאותיו הרפואיות אם ימצא שאכן גר בתוך התחום. עוד חשוב להדגיש כי מעיון בתיעוד הרפואי לא עולה צורך חיוני או סיכון רפואי מידי במקרה שלא יחודש ביטוח הבריאות למבקש ובני ביתו. לנוכח כל האמור יש לומר כי מאזן הנוחות בשלב הזה, נוטה לטובת המשיב ולפיכך אין הצדקה במקרה זה ליתן סעד זמני כמבוקש. סוף דבר - הבקשה נדחית. בשים לב לנסיבות המקרה - אין צו להוצאות. סעד זמנירפואהשירותי בריאותביטוח לאומי