תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות): תשלום האגרה מקום בו לא התקבל פטור לתשלומה

תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות): תשלום האגרה מקום בו לא התקבל פטור לתשלומה, מהווה תנאי לפתיחת ההליך, ולפיכך – אין לקבל לרישום הליך בטרם שולמה האגרה בגינו; כמו כן, מועד תשלום האגרה הוא מועד הגשת ההליך לבית הדין (ראה הנוהל: בבש"א (ארצי) 135/05 גוריצה אדריאנה – יוסף שנרך (מיום 7/3/05); המשיבה לא תמכה את בקשתה להארכת מועד בראשית ראיה או בתצהיר; בכל מקרה יכולה היתה המערערת לשלם את שובר האגרה ביום 8/10/13 ולהחזירו למזכירות אך היא השתהתה עוד יומיים בתשלומו ועל כן איחרה את המועד להגשת הערעור; המערערת לא הצביעה על "טעמים מיוחדים" שיצדיקו הארכת המועד להגשת הערעור במקרה זה, בפרט כך שעה שעמדו לרשותה מעל חודשיים ימים והיא המתינה לרגע האחרון לצורך הגשתו; על פי הפסיקה בעל דין המבקש לנצל תקופה העומדת לרשותו עד תום ולפעול ביום האחרון ממש, נוטל על עצמו סיכון שיחול שיבוש או שתקרה תקלה, שאינם מצדיקים הארכת המועד, ועליו לשאת בתוצאות סיכון זה, וכך גם המערערת שאין לה להלין אלא על עצמה; אינטרס ההסתמכות של המשיב נפגע באופן ממשי במקרה זה, שכן המערערת לא טרחה לקיים את פסק הדין שקבע כי עליה להזמין את המשיב תוך 30 יום לבדיקה אצלה לצורך קביעת אחוזי הנכות שלו, חרף התראה שנשלחה אליה, והמשיב שבלית-ברירה ייאלץ להגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, ביקש לוודא טרם הגשת הבקשה (המצויה כעת בשלבי הכנה) האם עסקינן בפסק דין חלוט אם לאו בכדי שיוכל לפרוש את מלוא התמונה בפני ביה"ד האזורי (על אף שבהיעדר עיכוב ביצוע אין הבדל בין פסק דין חלוט לכזה המצוי בערכאת הערעור), המשיב הינו פנסיונר, שבמהלך הדיונים בבית הדין האזורי "אכל" את חסכונותיו ולאחר מתן פסק הדין המתין תקופה ארוכה מהרגיל בכדי להיוודע האם הוא חלוט, אם לאו, המשיב בדק – לאחר שנועץ בבא כוחו בדבר המועד האחרון להגשת הערעור ונענה כי לא הוגש; יש לייחס בנסיבות אלה, חשיבות רבה לאינטרס ההסתמכות של המשיב ולפגיעה האנושה בו, מנגד, הפגיעה במערערת - איננה מרובה, שכן המשיב היה על סף היציאה לפנסיה במועד קרות האירוע שגרם לו לאובדן כושר ההשתכרות שכרו ממילא היה נמוך וממילא התשלום בו יכול ויהא על המערערת לשאת, לא יהא מן הגבוהים באופן כללי.
.
הואיל ונכון למועד הגשת הבקשה טרם הומצא לידי המשיב עותק של הודעת הערעור הוא נמנע באותו שלב מלהתייחס לסוגיית "סיכויי הערעור" תוך שמירת טענותיו בעניין זה.
10. מנגד, לטענת המערערת בתגובתה, אליה צורף תצהירו של השליח, היא הגישה את הודעת הערעור במועד, אך במעמד הגשת הודעת הערעור, סירבה מזכירות בית הדין להשתמש בהוראת הקבע של המערערת וציינה כי לא ניתן לפתוח את תיק הערעור בטרם ישולם שובר האגרה במזומן, ועל כן הודעת הערעור נותרה במזכירות בית הדין; המערערת כחברה מנהלת של קרן פנסיה, נאלצת להגיש מידי חודש מספר לא מבוטל של תביעות משפטיות בבתי הדין לעבודה, הוראת הקבע בה היא עושה שימוש אינה מסויגת ונעשה בה שימוש בכל ההליכים בהם נוקטת המערערת באשר הם בכל הערכאות השיפוטיות; כל עוד הוגש הערעור במועד אין זה מעניינו של המשיב מדוע בחרה המערערת להגישו ביום האחרון; אשר לטענת המשיב לעניין מועד תשלום האגרה ביום 10/10/13, הרי שהמערערת מיוצגת ע"י לשכתה המשפטית ולא על ידי פירמת עו"ד ועל כן בכל תשלום שנעשה על ידה, בפרט בייחוד כשמדובר בתשלום במזומן (במקרים חריגים) יש לקבל אישורים על כך מהנהלת החברה, תהליך שלוקח לפחות יום אחד. במקרה זה טופל הנושא בתוך פחות מיממה, שכן שובר התשלום הועבר למערערת ביום 9/10/13, שולם בבוקר שלמחרת ביום 10/10/13 והומצא עוד באותו היום למזכירות בית הדין; מקום מושבה של המערערת הוא ברמת גן, כך שבכל פעולה לצורך העברת השובר נשלח נציג שיגיע מרמת גן לירושלים וההיפך; יודגש כי לא מדובר בבקשה להארכת מועד לצורך זמן נוסף לכתיבת הודעת הערעור או מפאת שהודעת הערעור לא הומצאה במועד, אלא אך ורק לצורך מועד תשלום האגרה ביומיים נוספים בלבד, שעה שהודעת הערעור כבר הונחה במזכירות בית הדין ועל כן התקיים "טעם מיוחד" בענייננו; טעם מיוחד נוסף הוא העוול העצום שייגרם לכל עמיתי קרן הפנסיה שבזכויותיהם עוסקת הודעת הערעור אם יוותר פסק הדין על כנו, שכן משמעותו היא השתת תשלומי פנסיה בגין עמית שבוצע בגינו ביטוח לאחר אירוע מקרה הביטוח, על כלל חברי הקרן ואף עשוי להוביל לכך שמבוטחים יעדיפו לערוך לעצמם ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח; משכך, סיכויי הערעור, העובדה כי נושא הערעור הוא בזכויותיהם הסוציאליות של כלל עמיתי קרן הפנסיה, העוול שיגרם היה ולא ידון ויתקבל הערעור, וכן העובדה שהודעת הערעור הונחה בבית הדין במועד וכי היות שהארכה היא בת יומיים בלבד, מביאים לגיבושו של "טעם מיוחד" המצדיק את הותרת החלטת בית הדין על כנה ועל דחיית בקשת המשיב; מכל מקום, עד למועד הגשת תגובתה לא התקבלה כל התראה מצד המשיב במשרדי המערערת; המערערת פעלה להמצאת הודעת הערעור למשיב מיד עם קבלת החלטת בית הדין שהתקבלה בידיה ביום 22/10/13; המערערת פעלה לתשלום ההוצאות בהן חויבה בבית הדין האזורי בך של 10,000 ₪ כבר ביום 18/9/13 ובימים אלו ממש נשלח למשיב ולבא כוחו מכתב לפיו הוא מתבקש להגיש תביעת נכות ולצרף את המסמכים הרלוונטיים.
11. בתשובת המשיב לתגובת המערערת חזר המשיב בעיקרן על טענותיו נשוא הבקשה והוסיף כי לא נלמד דבר חדש מטיעוני המערערת בתגובתה; המערערת אינה מתמודדת עם הפסיקה אליה הפנה המשיב; מתצהיר השליח משתמע כי הוראת הקבע איננה ישימה לתשלום אגרות בערעור, והואיל ולא מדובר בערעור הראשון השנה יש להניח כי המערערת היתה ערה לכך; המערערת לא טרחה לתמוך בתצהיר את טענתה בדבר משך הזמן להחתמת המחאה; אין לשעות לטענה כי משרדי המערערת מצויים ברמת גן שכן למערערת יש סניף גם בירושלים; אין יסוד לטענה בדבר עוול שייגרם לציבור המבוטחים שכן ממילא הסכום שישולם למשיב הוא נמוך, ולא מדובר במקרה שבכוונה הוסדר ביטוחו לאחר האירוע אלא שהוכח כי כך נהגה מעסיקתו בדרך כלל.
דיון והכרעה
12. הכלל, כאמור בתקנה 2(ד) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח - 2008, קובע כי תשלום האגרה, מקום בו לא התקבל פטור לתשלומה, מהווה תנאי לפתיחת ההליך.
כפועל יוצא מכך, מועד תשלום האגרה הוא המועד שנחשב כמועד הגשת ההליך.
13. עד כאן הכלל, ומן הכלל לענייננו.
בענייננו, אין המדובר בנסיבות בהן הונחה הודעת הערעור במשרדי בית הדין תוך התעלמות מחובת תשלום האגרה, אלא בנסיבות בהן הונחה הודעת הערעור במזכירות בית הדין בצירוף הרשאה לחיוב הוראת הקבע בה עושה המערערת שימוש בערכאות שיפוטיות אחרות לצורך תשלום האגרה.
דא עקא שכעולה מתצהירו של השליח שצורף לתגובת המערערת, נמסר לו מן המזכירות כי לא ניתן לעשות כן, ולפיכך נמסר לו שובר לתשלום האגרה במזומן.
במובחן ממקרים אחרים בהם לא משולמת האגרה עם הגשת כתב בית דין, במקרה זה הוחתמה הודעת הערעור בחותמת "נתקבל" של אותו מועד והושארה במזכירות בית הדין.
14. החתמת הודעת הערעור בחותמת "נתקבל" היא הנותנת כי דובר בכשל בגבית האגרה במובחן מנסיבות של אי תשלום האגרה כלל על ידי בעל הדין, ועל כן, ניתנה החלטתי מיום 14/10/13.
15. ודוק, גם אם אתעלם מן הנסיבות המיוחדות של ענייננו כמבואר לעיל, ואבחן את המקרה באספקלריה של בקשת המערערת להארכת המועד להגשת הערעור עד למועד תשלום האגרה במזומן בפועל - אין בידי להיעתר לבקשת המשיב לדחיית הבקשה להארכת מועד, ואבאר טעמי להלן.
16. תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות) קובעת כי לבית הדין סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק בהתקיים "טעם מיוחד", כדלקמן:
"מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם, מטעמים מיוחדים שיירשמו".
הצורך להצביע על "טעם מיוחד" נובע מכלל סופיות הדיון, לגביו נפסק, כי:
"סופיות הדיון מחייבת תחימת מועדים להתמשכותם של הליכים, כאשר בחלוף זמן סביר מסיומם, מתגבשת צפייתו של הצד שכנגד כי מסכת ההתדיינות בה נטל חלק תהפוך לנחלת העבר... לאור עקרון "סופיות הדיון" עומדת לצד שכנגד הזכות לכלכל ענייניו מבלי שחרב הערעור תהא תלויה על צווארו זמן ממושך" [ראו: עא"ח 49/06 איגור סומרוקוב - מדינת ישראל, (מיום 21.12.2006)].
לאור זאת נקבע בפסיקת בית דין זה ובפסיקת בית המשפט העליון כי "כנגד האינטרס של סופיות הדיון, חל על המערער נטל ההוכחה לכך שהתקיים "טעם מיוחד" שלא היה בשליטתו ושבגינו נבצר ממנו להגיש את הערעור או לבקש הארכת מועד להגשת ערעור" [ראו: עא"ח 49/06 איגור סומרוקוב לעיל; ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה - קסט, פ"ד נה(2) 904, 908 (2001)].
באשר לשאלה מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות, הרי שלעניין זה, נקבע כי:
"אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא" [ראו: עא"ח (ארצי) 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ (מיום 23.05.05)].
עם זאת, נקבעו על ידי בית המשפט העליון עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", כדלקמן:
"...במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" [ראו: ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה - קסט לעיל].
כמו כן, הלכה היא כי נוכח גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של טעם מיוחד "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" [ראה: דב"ע נג/59 - 9 אליעזר גת נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552].
17. זאת ועוד, בהתאם לפסיקה, שיקול מרכזי נוסף בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור, הוא סיכויי הליך הערעור [ראה: בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה (החלטה מיום 21.8.2005].
לעניין זה נקבע כי סיכויי הערעור הם שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור כאשר סיכויי הערעור, בהתאם לנסיבות המקרה גופו, יכולים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד [ראה: עאח 14/07 בריסק לירן - המוסד לביטוח לאומי; עאח 44/06 משה קרסנטי - תדיראן קבוצת הקשר בע"מ, (מיום 30.10.06)].
18. עד כאן הכלל, ומן הכלל לענייננו.
כאמור, הרציונאל שביסוד הדרישה להצביע על "טעם מיוחד" נובע מכלל סופיות הדיון, וכפועל יוצא מכך התגבשות צפייתו של הצד שכנגד לסופיות הדיון בחלוף המועד החוקי להגשת ערעור.
אין בידי לקבל את סברת המשיב לפיה במקרה זה אינטרס ההסתמכות שלו נפגע באופן ממשי.
כפי שציין המשיב עצמו לא הוגשה במקרה זה בקשה מטעם המערערת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי, כך שאם התכוון המשיב להגיש בקשה לביזיון בית משפט עקב טענתו כי פסק הדין לא בוצע במועדו, לא היתה כל נפקות לשאלה אם הוגש ערעור על פסק הדין, אם לאו.
מכל מקום כפי שהובהר בתגובת המערערת ולא הוכחש על ידי המשיב בתשובתו, בינתיים קיימה המערערת את פסק הדין בכל הנוגע לעניינו הספציפי של המשיב, כך שאף מטעם זה, לא נפגע אינטרס ההסתמכות של המשיב, לא כל שכן שלא נפגע באופן ממשי, כטענתו.
18. זאת ועוד, כמבואר לעיל, סיכויי הערעור הם שיקול חשוב ומהותי בהחלטה בדבר הארכת המועד להגשת ערעור.
בענייננו הדגישה המערערת את השלכות הרוחב של פסק הדין על כלל מבוטחיה, מעבר לעניינו של המשיב המסוים שבנדון.
טענת המשיב בתשובתו לאחר שעיין בהודעת הערעור, כי עניינו שלו אינו כרוך בעלות כספית משמעותית למערערת או כי בעניינו נקבעו ממצאים עובדתיים ספציפיים, אינה מתמודדת עם הסוגיה העיקרית שהעלתה המערערת בערעורה והיא פרשנות בית הדין האזורי את המונח "ארכת ביטוח" שבתקנונה, אשר לשיטתה, מעבר לנפקותה על נסיבותיו המסוימות של המשיב שבנדון, תשליך על זכויות כלל מבוטחיה, ויישומה יהווה פגיעה בעמיתים האחרים של הקרן באופן שיש בו כדי לערער את יסודות הביטוח בכלל והביטוח הפנסיוני בפרט.
מבלי להביע עמדה באשר לנכונות טענות המערערת, ברי כי ערעורה זה של המערערת מעלה שאלות עקרוניות, אשר ראוי כי תעלינה על שולחנה של ערכאת הערעור, ועל כן וכבר מטעם זה יש בסיכויי הערעור כדי לגלות טעם מיוחד להארכת המועד.
19. ובאשר לעיכוב בתשלום האגרה בפועל, כפי שבואר לעיל, במסגרת העקרונות המנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", הושם דגש על אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, ואף נקבע כי על המבקש להוכיח שהסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו.
כזה הוא אף המקרה בענייננו, עת רשאית היתה המערערת להסתמך על הוראת הקבע שמשמשת אותה בערכאות אחרות לתשלום אגרה.
ואמנם במקרה דומה לענייננו [ראו: בש"א (ארצי) 326/05 עוזי זיידנוורם - חוה יוסי (מיום 22.5.2005)], נענתה בקשת המבקש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.
באותו מקרה, הוגשה בקשה לרשות ערעור במועד האחרון להגשתה בצירוף המחאה לצורך תשלום אגרה, וזאת מתוך הנחה (שהתבררה בדיעבד כלא נכונה ולפיה קיימת קופה בבית הדין לצורך תשלום אגרה). הבקשה לא נרשמה עקב אי תשלום אגרה, וכעבור יומיים שולמה האגרה והוגשה בקשה להארכת מועד.
בית הדין הפנה באותו מקרה להלכה בעניין בש"א 1818/03 חניה שלום נ' הכונס הנכסים הרשמי ואח', דינים עליון סד 182, שם נקבע לעניין ריכוך ההלכה בכל הנוגע לטעות של בעל דין או בא כוחו כ"טעם מיוחד" להארכת מועד, כדלקמן:
"כלל נוקשה זה עבר תהליך של שחיקה. לעתים, חסימת הערעור בשל טעות משרדית נתפסה כנוקשה יתר על המידה. בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון נקבע שאין מקום לאמץ כלל הקובע קטיגורית כי טעות שבדין לעולם לא תהווה טעם מיוחד להארכת מועד, וכי יש לבחון את טיבה של הטעות, טעמיה, הגיונה ובעיקר את השלכתה על זכויות בעלי הדין האחרים".
ולגופם של דברים, קבע בית הדין כי יש מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, שכן "...ב"כ המבקש פעל להגשת בקשת רשות הערעור במועד. הגשת בקשת רשות הערעור במועד סוכלה עקב העובדה שאין בבית הדין הארצי לעבודה קופה לתשלום אגרה, ולכן לא ניתן היה לשלם את האגרה באמצעות ההמחאה שצורפה לבקשת רשות הערעור. מדובר בטעות משרדית, כאשר ב"כ המבקש רשאי היה להניח שיש בבית הדין קופה לתשלום אגרה, ולכן טעות זו מהווה "טעם מיוחד". משתוקנה הטעות ללא דיחוי, אין מקום למנוע מהמבקש לממש את זכותו להגיש בקשת רשות ערעור".
הדברים יפים הם ונכוחים גם לענייננו, ומקל וחומר שכך בהצטרפם לסוגית סיכויי הערעור, כמבואר לעיל.
על כך אוסיף כי גם במקרים שבהם לא נעשה ניסיון לתשלום האגרה עם הגשת הודעת הערעור/בקשת רשות הערעור, כפי המקרה בענייננו, הכיר בית דין זה באיחור בהגשת ערעור/בקשת רשות ערעור שנבע מאי תשלום האגרה במועד, כטעם מיוחד להארכת מועד, וזאת בנסיבות בהן המבקש פעל ללא דיחוי על מנת לתקן את הפגם שגרם לאיחור [ראו למשל: בש"א (ארצי) 518/05 נביה סעיד - מכללת אלפריר (מיום 15.7.05); בש"א (ארצי) 392/05 פרי שלומי - מרכזים לקהילה ולהתחדשות שכונות בקרית שמונה בע"מ (מיום 26.6.05); בש"א (ארצי) 488/05 בוקעאי ג'מאל - בן מוחא מירב (מיום 2.10.2005); בש"א (ארצי) 562/08 עו"ד ישראל יונגר - דורון זיסו (מיום 19.11.2008); תל"א 88-10 עייש שמעון - איכות מזון (מיום 29.6.2010)].
המשותף למקרים הנזכרים לעיל הוא בכך שהודעת הערעור או בקשת רשות הערעור אמנם הוגשו במועד ואף בחלק מהמקרים במועד האחרון להגשתם, אך לא שולמה האגרה בגינם במועד ההגשה, כאשר בתוך תקופה שנעה בין יום אחד (ראה: בש"א 518/05 לעיל) עד ארבעה ימים (ראה: בש"א (ארצי) 392/05 ) הושלם תשלום האגרה.
במקרים אלו, בין אם במצטבר לנימוקים נוספים כגון סיכויי הערעור ובין אם על יסוד האיחור בתשלום האגרה במועד בפני עצמו, האריך בית הדין את המועד להגשת הערעור/בקשת רשות הערעור, מן הטעם שייחס חשיבות להגשת הערעור/בקשת רשות הערעור במועד, תוך תיקון "הפגם הטכני" בהגשתם – אי תשלום האגרה, ללא דיחוי.
בכך אף יש מקום לאבחן את ענייננו ואת ההלכות שנזכרו לעיל מעניין בש"א (ארצי) 135/05 גוריצה אדריאנה – יוסף שנרך (מיום 7.3.05), אליו הפנה המשיב, שבו דובר במבקשת שכלל לא ניסתה לשלם את האגרה עם משלוח בקשת רשות הערעור מטעמה, ולאחר שמזכירות בית הדין הפנתה את תשומת לבה לחובתה לשלם את אגרה, נשלחה האגרה עבור בקשת רשות הערעור לבית הדין רק בחלוף למעלה מחמישה חודשים שלאחר הגשת הבקשה לבית הדין, וגם ערעורה של המבקשת על החלטת הרשמת שלא לקבל את בקשת רשות הערעור לרישום בנסיבות אלו, הוגשה באיחור.
20. סיכומם של דברים. לאור ההלכה החלה בבית דין זה, נסיבות האיחור בתשלום האגרה מלכתחילה בענייננו, העובדה שהאגרה שולמה במזומן וללא דיחוי לאחר הודעת המזכירות, הצטרפם של כל אלו לסיכויי הערעור ולכך שלא שוכנעתי כי בנסיבות שבנדון נפגעה צפייתו של המשיב לסופיות הדיון - התקיימו במקרה זה טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת הערעור, ועל כן ואף בהתעלם מהחלטתי מיום 14/10/13 – אני מאריכה את המועד להגשת הערעור עד למועד תשלום האגרה במזומן ביום 10/10/13.

21. סוף דבר-
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל בקשת המשיב – נדחית. בהתחשב בכך שמלכתחילה התקלה בה מדובר רובצת לפתחה של המערערת, שבהגינותה לא עתרה לחיוב המשיב בהוצאות – אינני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו למרות התוצאה אליה הגעתי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי אגרה ?

  2. אגרת סבלות

  3. אגרת נוסע יוצא

  4. אגרת סעד הצהרתי

  5. החזר אגרת שירותים

  6. בקשה לפטור מאגרה

  7. בקשה להחזרת אגרה

  8. החזר אגרות והיטלים

  9. אגרת הנחת צינורות

  10. אגרת שמירה על מגרש

  11. חישוב אגרות והיטלים

  12. בקשה לקבל פטור מאגרה

  13. החזר אגרת חיבור למים

  14. פטור מאגרת בית משפט

  15. תקנה 14 לתקנת האגרות

  16. בקשה למתן פטור מאגרה

  17. אגרת חפירה באתר עתיקות

  18. אגרות בית הדין לעבודה

  19. תשלום אגרה לבית המשפט

  20. בקשה להחזר מחצית האגרה

  21. אגרת תביעה להסרת קיפוח

  22. בקשה לדחיית תשלום אגרה

  23. תשלום מחצית שניה של האגרה

  24. אי תשלום אגרת המרצת פתיחה

  25. פסיקה בנושא אגרת בית משפט

  26. תובענה ייצוגית אגרת שמירה

  27. תנאים לפטור מאגרת בית משפט

  28. אי יכולת לשלם אגרת בית משפט

  29. פטור מאגרת בית הדין לעבודה

  30. הקטנת סכום התביעה לצרכי אגרה

  31. מחיקת תביעה בשל אי תשלום אגרה

  32. גביה לא חוקית של אגרת חיבור מים

  33. אגרת פינוי אשפה למוסדות בריאות

  34. בקשה לדחיית אגרה ופטור מעירבון

  35. האם יש חוק פטור מאגרת בית משפט ?

  36. תביעה בנושא אגרת שילוט בתל אביב

  37. הוכחת מצב כלכלי לצורך פטור מאגרה

  38. תביעה לתשלום דמי ארנונה ואגרת מים

  39. גביית יתר של אגרות תיעול וסלילה

  40. ערעור על דחיית בקשה לפטור מאגרה

  41. בקשה לפטור מאגרה בסכום נמוך - 500 ש"ח

  42. בקשה לפטור מאגרה בגלל גובה התביעה

  43. דחיית תשלום אגרה ע''י חברה בע''מ

  44. בקשת סעד הצהרתי כדי לחסוך באגרה ?

  45. התנגדות בעלי אגרות חוב להסדר נושים

  46. בקשה לפטור מאגרת בית המשפט העליון

  47. אגרת סעד הצהרתי אשר מכיל סעד כספי

  48. פטור מאגרת בית משפט בתביעת נזיקין

  49. בקשת מפרק חברה לפטור מאגרת בית משפט

  50. אגרת בית משפט בתביעת פיצויים עונשיים

  51. אישור תביעה ייצוגית בנושא אגרת שמירה

  52. אגרות שונות בבתי משפט בתביעות דומות ?

  53. ביטול פסק דין בהסכמה לגבי גובה האגרה

  54. אגרת בקשה לרישום עסקה - תביעה ייצוגית

  55. ביטול הסכם פיתוח - החזר אגרות והיטלים

  56. פטור מאגרה ערעור על החלטת ראש ההוצל''פ

  57. מחיקת ערעור עקב אי תשלום אגרת בית משפט

  58. הגשת תביעה על סכום נמוך יותר לצורכי אגרה

  59. חלוקה אסורה של אגרות חוב - תביעה ייצוגית

  60. תשלום אגרת בית משפט ע''י הצד הזוכה במשפט

  61. בקשה לפטור מאגרה - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  62. פטור מאגרה בתביעה על סך 100 מיליון שקלים

  63. פטור מאגרת בניה שיכוני עולים וזוגות צעירים

  64. האם נכה 100% זכאי לקבל פטור מאגרת בית משפט ?

  65. בקשה להארכת מועד לתשלום האגרה והפקדת העירבון

  66. היקף שעות העבודה וסכום האגרה בבקשה לקבלת מידע

  67. בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה

  68. תביעה ייצוגית בנושא אגרות יבוא מזון משרד הבריאות

  69. התיישנות תביעה שנמחקה מחמת אי תשלום אגרת בית משפט

  70. אגרת תביעה אזרחית לפיצוי כספי על עבירות מין במשפחה

  71. בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בהעדר יכולת כלכלית

  72. אגרות שונות בביה"ד הרבני ביחס לביהמ"ש לענייני משפחה

  73. מניעת גישה לערכאות: טען כי מצבו הכלכלי קשה וקצבתו נמוכה מאוד

  74. תביעה שהוגשה בפטור מאגרה מכוח תקנה 19(7) לתקנות בתי משפט (אגרות)

  75. אגרה מופחתת בתביעת נזיקית בגין עבירת מין גם בביהמ"ש לענייני משפחה

  76. תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות): תשלום האגרה מקום בו לא התקבל פטור לתשלומה

  77. תביעה ייצוגית להחזר של כספי אגרות חברה שנתיות לפי ס' 9 לתוספת לתקנות החברות - אגרות

  78. בקשה לדחות את מועד קביעת שיעור העירבון לאחר מתן החלטה בעניין הבקשה לפטור מתשלום אגרה

  79. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון