פיטורים של עובד בגלל שנתפסו אצלו סמים

פיטורים של עובד בגלל שנתפסו אצלו סמים

בפנינו בקשתו של המבקש, למתן צו מניעה זמני למניעת פיטוריו שנכנסו לתוקף ביום 31/10/13 ו/או למתן צו עשה זמני, להחזרתו לעבודה במשיבה מס' 1 (להלן- הנמל) והכל עד להכרעה בתביעה העיקרית שהגיש למתן סעד קבוע של מניעת הפיטורים וחזרתו לעבודה.
העובדות שאינן במחלוקת (עמ' 1 ואילך):


המבקש החל עבודתו בנמל ב-1/5/1988 ובין היתר היה יושב ראש וחבר ועד תפעול ציוד מכני בין השנים 2003 ועד 2009.
המבקש הינו חולה סוכרת, מחלה אשר הוכרה כפגיעה בעבודה ונפסקו לו בגינה 67% נכות לצמיתות על ידי המל"ל.
ביום 6/12/12, במהלך פשיטה של יחידת המודיעין של רשויות המכס, נתפס המבקש עם כ-9 גרם סם מסוג חשיש וכן 19 גרם סם מסוג מריחואנה.
כבר ביום 9/12/12 נסגר תיק המשטרה כנגד המבקש.
ביום 9/12/12 זומן המבקש לשימוע לפני השעיה, אך הוא הגיש אישורי מחלה לתקופה של 10/12/12 ועד 18/1/13.
בסופו של דבר, ביום 16/1/13 התקיים למבקש שימוע לפני השעיה. בעניין ההשעיה התקיים הליך בפני כב' השופטת ד. גילה (8106-02-13), ובקשתו לביטול ההשעיה בצו זמני נדחתה. אף בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי נדחתה (בר"ע 8793-03-13), התיק העיקרי נמחק לבקשת התובע (נספח כ"ג לבקשה).
בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים (ראה להלן), זומן המבקש לועדה פריטטית לצורך דיון בפיטוריו. הועדה הפריטטית התכנסה ביום 9/6/13 והתייצבו אליה גם המבקש ובא כוחו. פרוטוקול הוועדה הפריטטית והחלטתה צורפו כנספח כ"ב לבקשה. הוועדה הפריטטית החליטה להמליץ על סיום העסקתו של המבקש לאלתר, תוך תשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת כדין.
המלצת הועדה הפריטטית כאמור עברה להכרעת "ועדת השניים", וזאת בהתאם לסעיף 11 להסכם הקיבוצי מיום 24/2/2005 (נספח ד' לתגובת הנמל), אשר לפיו, במקרה שבו יבקש הנמל לפטר עובד מייסד מכל סיבה שהיא, ידון העניין בין מנכ"ל החברה לבין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות (לעיל ולהלן – "ועדת השניים"), וככל שלא יגיעו להסכמה בעניין, המשמעות היא שלא התקבלה החלטה על עצם הפיטורים.

עד להכרעת ועדת השניים המשיך המבקש להיות מושעה מעבודתו.


אין חולק שככל שלא הייתה מושגת הסכמה בועדה הפריטטית, היה עניינו של המבקש עובר לועדת ערעורים פריטטית, המכונה "שלב ב'". במקרה הנדון, משהושגה ההסכמה, כאמור, עבר עניינו של המבקש ישירות לועדת השניים.
מר אבי אדרי, יו"ר האיגוד הארצי של עובדי התחבורה בהסתדרות הכללית החדשה, הוסמך על ידי יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות להשתתף בועדת השניים כנציג ההסתדרות.
ביום 22/8/13 התכנסה ועדת השניים בנוכחות מר אבי אדרי מההסתדרות, מר יעקב לטבינסקי, סמנכ"ל משאבי אנוש בנמל וכן בנוכחות המבקש ובא כוחו (נספח כ"ד לבקשה). ועדת השניים החליטה שהמבקש יסיים את עבודתו בנמל ביום 31/10/13. עוד החליטה הועדה, כי תקופת ההשעיה של המבקש החל מיום 9/1/13 תומר לתקופת הודעה מוקדמת והוא יקבל הפרשי שכר בגין הנובע מכך על בסיס תעריף הודעה מוקדמת. לבסוף הוחלט, כי המבקש יקבל את תנאי הפרישה של תוכנית הפרישה מרצון בנמל ויהיה זכאי לפנסיה מוקדמת בשיעור 51%.
ביום 1/9/13 נחתמה החלטת ועדת השניים ובו ביום נמסרה על כך הודעה למבקש.
בין לבין, ביום 31/7/13, קיבל המבקש ממשרד הבריאות רישיון להחזקה ושימוש של סם מסוג קנביס בכמות של לא יותר מ-20 גרם (כמות אספקה חודשית של 20 גרם בלבד), אשר כפי שעולה מהרישיון הוא נועד לצורך עישון, להקלה על מצבו הרפואי, כאשר צוין בו, כי המקום המיועד להחזקה או לשימוש בסם, הינו במענו של המבקש על פי כתובתו (נספח ל"ג לבקשה).
ביום 10/10/13 הוגשה הבקשה לסעדים זמניים והיא המונחת בפנינו כעת.

ההליך שהתקיים בפנינו


הבקשה הוגשה כאמור ביום 13/10/13 ובית הדין (השופטת שומרוני-ברנשטיין) קבע דיון בבקשה ליום 22/10/13. כעולה מהפרוטוקול, לאחר בירור ראשוני, הסכימו הצדדים שיש מקום לנהל משא ומתן נוסף בתקווה להגיע להסכמות ואף קבעו מועד לפגישה בהסתדרות. בהתאם, נקבע, למידת הצורך, דיון הוכחות קצר בו ישמעו סיכומים בעל פה ליום 17/11/13.
ביום 13/11/13 הודיע המבקש לבית הדין, כי הצדדים לא הגיעו להסכמות ועל כן ביקש לקיים את הדיון ולזמן אליו עד מטעמו - מי שהיה נציג וועד העובדים בוועדה הפריטטית, שדנה בעניינו של המבקש, מר באוברג.
בית הדין הורה על זימונו של העד וקבע כי הדיון יתקיים ביום 27/11/13.
בהסכמת הצדדים, הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון בין היתר מחמת שהמבקש שהה בחו"ל באותו מועד. משלא ניתן היה להמשיך בקיום הדיון בפני מותב בראשות השופטת שומרוני-ברנשטיין ומכיוון שהמותב טרם החל בשמיעת ראיות, הועבר הטיפול בתיק למותב זה ונקבע מועד לדיון ליום 23/12/13, על פי מועדים מוסכמים שהגישו הצדדים.
במועד זה נשמעה עדותו של המבקש; של מר אבי אדרי מטעם ההסתדרות; ושל מר עודד מזרחי מטעם הנמל. מכיוון שהמבקש לא חזר וביקש לזמן לאותו מועד את נציג וועד העובדים בוועדה הפריטטית, מר באוברג, ולמרות שעמד על שמיעתו במסגרת ההליך הזמני, הסכימו המשיבות, שהעדים מטעמן ישמעו לפני תום שמיעת העדויות מטעם המבקש ונקבע מועד נוסף לשמיעת עדותו של מר באוברג ליום 2/1/14.
ביום 2/1/14 אכן נשמעה עדותו של מר באוברג בפנינו, כעד מטעם המבקש ולאחר מכן הצדדים סיכמו בעל פה.

עיקר טענות הצדדים


לטענת המבקש הליך פיטוריו היה פגום במספר היבטים ואלו עיקרי טענותיו: המבקש טוען כי העילה לפיטוריו – תפיסתו מחזיק בסם אסור בשטח הנמל – אינה מצדיקה סנקציה עונשית כה חריפה כפי שננקטה בעניינו; המבקש מלין על זהות נציגי הנמל, אשר ישבו בוועדות שדנו בעניין פיטוריו וטוען כי הם היו מנועים מלעשות כן. לטענת המבקש, העברת עניינו מהוועדה הפריטטית בשלב א' ישירות לוועדת השניים, מנוגדת להוראות ההסכם הקיבוצי לפיו יש לערוך בירור משמעתי בשלושה שלבים בטרם תדון בעניין ועדת השניים; המבקש מפנה לכך כי בסופו של דבר קיבל אישור רפואי להחזיק בסמים מסוג זה שנתפס בחזקתו וטוען כי החלטת הנמל לפטרו מבלי להתחשב בכך כנסיבה מקלה, אינה סבירה. לבסוף טוען המבקש, כי הנמל פעל כלפיו באופן מפלה לעומת עובדים אחרים שביצעו עבירות חמורות יותר ונקט נגדו בסנקציה החריפה ביותר כאשר במיקרים אחרים הסתפק בענישה פחות קיצונית.
ההסתדרות הסתפקה בהגשת תצהירו של מר אדרי, בו הובהר כי לאחר שהוא בחן את הממצאים העובדתיים שהובאו בפניו לרבות הודאתו המפורשת של המבקש בדבר אחזקת סמים מסוג מריחואנה וחשיש במקום העבודה ובמהלכה, הוא סבר, כי יש לקבל את המלצת הועדה הפריטטית לפטר את המבקש, תוך שדאג להבטחת תנאי הפרישה וזכויותיו הסוציאליות של המבקש, לרבות תשלום שכרו רטרואקטיבית עבור תקופת השעייתו מהעבודה ותשלום פנסיה מוקדמת, אשר דרש אישור מיוחד של רשות החברות הממשלתיות. ההסתדרות הוסיפה וטענה, כי פעלה ביחס למבקש כפי שפעלה ביחס לשאר העובדים שנתפסו מחזיקים סמים בנמל והמבקש אף זכה לתנאי פרישה טובים יותר.
לטענת הנמל, הליך פיטוריו של המבקש נעשה כדין ובהתאם להסכמים הקיבוציים; משהתקבלה הסכמה ביחס לפיטוריו בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים אין מקום שבית הדין יתערב בה, גם אם הוא סבור שניתן היה להגיע לתוצאה חמורה פחות; הנמל מפנה לכך שלאחר שהוועדה הפריטטית בשלב א' של הבירור המשמעתי, הגיעה להסכמה לא היה צורך להעביר את עניינו של המבקש לוועדה בשלב ב' אלא ישירות לועדת השניים והכל בהתאם להסכם הקיבוצי החל על הצדדים; הנמל מסביר, כי באותו מקרה נתפסו חמישה עובדים המחזיקים סמים בשטח הנמל, ולגבי כולם הייתה עמדתו אחת - כי יש לפטרם. המקרה של המבקש הינו הקיצוני מבין שאר המקרים, שכן אצלו נתפסה כמות הסמים הגדולה ביותר; הנמל קיים את זכויותיו של המבקש לפני הפיטורים, שמע אותו, בכל השלבים שדנו בעניינו, וקיבל החלטה עניינית וסבירה שאין מקום להתערב בה; באשר לטענות המבקש כנגד השתתפותם של מי מנציגי הנמל בוועדה הפריטטית ו/או בוועדת השניים, הרי שמדובר בטענות שנטענו באיחור ועל כן המבקש מנוע מלהעלותן כעת, מה גם שביחס לנציג הנמל בוועדה הפריטטית הבהיר ב"כ המבקש במהלך הוועדה כי הוא חוזר בו מטענת המניעות ועל יסוד זה התקיימה הוועדה ללא הפרעה.

דיון והכרעה


נפתח בכך שנסיר מן הדרך שתי טענות, שלדידנו אין מקום לדון בהן בשלב זמני זה:

האחת, טענותיו של המבקש כנגד השעייתו אינן יכולות להשמע במסגרת זו של בקשה לצו זמני, הן מחמת שהתקיים כבר הליך זמני בעניין השעייתו של המבקש כאמור לעיל, והן מחמת שהשעייתו החלה ביום 9/1/13 ולא נמסרה לנו כל עילה המצדיקה לדון בבקשה לצו זמני בעניין שארע תשעה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה. לפיכך, ככל שלמבקש טענות ביחס להשעייתו הן אינן יכולות להשמע במסגרת הליך זמני זה ועל כן נדחות על אתר.
השניה, טענתו של המבקש ביחס למניעות של נציגי הנמל מלשבת בוועדות שדנו בעניינו. באשר לוועדה הפריטטית (שלב א') בה ישב מטעם הנמל מר עודד מזרחי ואשר הפרוטוקול שלה צורף כנספח כ"א לבקשה, הרי בפתח הדברים בה אמנם ציין עו"ד בן שושן מטעם המבקש, שהשימוע היה צריך להערך בפני גורם אחר ולא בפני מר מזרחי, ואולם מיד בהמשך דבריו הבהיר שהוא מסכים שהשימוע יקוים בפני מר מזרחי ולא עמד על כך שגורם אחר יחליף אותו. בנסיבות אלו, ויתר המבקש בזמן אמת על טענתו בדבר מניעות של מר מזרחי לשבת בדיון בעניינו ועל כן אין מקום ליתן צו זמני על יסוד אותה טענה בדיעבד. באשר לועדת השניים, בה ישב מטעם הנמל מר יעקב לטבינסקי, סמנכ"ל משאבים, הרי שהמבקש לא העלה כל טענת מניעות כלפיו בזמן אמת, למרות שהתייצב עם בא כוחו בפני ועדת השניים ולמרות שהטענות שהוא מעלה כנגד מר לטבינסקי היו ידועות לו באותו מועד. די לנו בכך בכדי לדחות את בקשתו של המבקש לצו זמני על יסוד זה.
לא למותר לציין כי אף לגוף הטענות בדבר מניעותם של הנ"ל לשבת ולדון בעניינו של המבקש לא מצאנו בסיס לכאורה – טענותיו של המבקש הינן כלליות ביותר ועיקרן נעוץ בטענה כי בזמן תפקודו של המבקש כחבר/יו"ר ועד העובדים, ידע מטבע הדברים מחלוקות עם אותם אנשים, או בעברם המשמעתי של אותם אנשים. מדובר בטענות כלליות ביותר, אשר אין בהן כדי להקים מניעות קונקרטית לבעל תפקיד לדון בעניין אשר בסמכותו, ונוכח האמור לעיל, איננו מוצאים לנכון להרחיב בענין בשלב זה.
נעבור כעת לדון בטענותיו האחרות של המבקש.


על מנת למקד את הדיון ביחס להיקף התערבותו של בית הדין בהחלטת מעסיק לפטר עובד, מן הראוי להזכיר כי הלכה היא שבית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הגוף המוסמך לפטר עובד ולא יתערב בהחלטתו, אלא אם כן נמצא כי אותה החלטה ניתנה תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי או מחמת שהיא נגועה משיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. כך הם הדברים, אף מקום שבית הדין עצמו היה בוחר באפשרות אחרת מזו שבחר המעסיק ובלבד שפעולתו של המעסיק הינה במתחם הסבירות ואינה חורגת ממנה באופן קיצוני (ע"ע 1123/00 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו – יצחק צויזנר, מיום 27/6/01).
הדברים יפים מכח קל וחומר, מקום בו החלטת הפיטורים התקבלה במסגרת הליך פריטטי, שמטבעו משתף את שני הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים – המעסיק מחד והארגון היציג מאידך. כבר נפסק, כי בית הדין יתן להחלטותיהן של ועדות פריטטיות נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להם בהסכם מכוחו הן פועלות (דב"ע מה/3-30 צביאל – הוטל קוסמופוליטן בע"מ ואח' פד"ע י"ז 225, 230 מיום 27/2/86).
ההסכם הקיבוצי המיוחד מכוחו פועלים הצדדים במקרה הנדון (מכונה "הספר הכחול", צורף כנספח ב' לתגובת הנמל) קובע בפרק 12 סעיף 1, כי ההנהלה רשאית לפטר עובד בגלל סיבה מספקת, כגון הפרת המשמעת. אין חולק כי זו הייתה סיבת הפיטורים במקרה הנדון. עוד נקבע בהסכם, הליך יישוב חילוקי דעות בענייני משמעת, ולפיו בשלב הראשון יערך ההליך בין ההנהלה לבין מזכירות וועד העובדים (שלב א', סעיף 1 לפרק 17); בשלב השני יעבור הבירור לדיון בועדת ערעורים פריטטית (שלב ב', סעיף 10 לפרק 17 ); ובשלב השלישי יוכרע הענין על ידי נציג מועצת פועלי חיפה (שלב ג', שם). ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 24/2/05 (נספח ד' לתגובת הנמל), הוסיף וקבע בסע' 11, ביחס ל"עובדים מייסדים", שאין חולק שהמבקש נמנה עליהם, שפיטורי עובד כאמור יעלו לדיון בין מנכ"ל החברה לבין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי (ועדת השניים) ובהעדר הסכמה לא ייכנסו פיטורי העובד לתוקף.
בהסכם הקיבוצי המיוחד מיום 14/11/01 (נספח ג' לתגובת הנמל), פורטו עבירות המשמעת בגינן ניתן להעמיד עובד לדין משמעתי (סעיף 8 א'), ובהן "ביצוע לכאורה של עבירה פלילית".
למבקש שתי טענות ביחס לקיום ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. האחת, כי לא הופעלו בעניינו כל שלבי הבירור המשמעתי, והשניה, כי עילת הפיטורים אינה מעוגנת בעבירות המשמעת הקבועות בהסכמים. שתי הטענות נדונו לדחיה כפי שנפרט להלן.
באשר לטענה הראשונה, מההסכמים הקיבוציים שפורטו לעיל עולה בבירור ששלושת שלבי הבירור נועדו למקרה של חילוקי דעות בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים. מכיוון שבמקרה הנדון הגיעו הצדדים להסכמה כבר בשלב א', לא היה כל טעם בהעברת עניינו של המבקש לשלב ב' או ג', אלא שהוא עבר ישירות לוועדת השניים, מכוח זכותו היתרה של עובד מייסד. הן הנמל והן ההסתדרות הסכימו בעניין זה, כי כך צריך היה לפעול על פי ההסכמים, ומשעמדותיהם מעוגנות בהוראות ההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים לא מצאנו כל טעם בטענותיו של המבקש, המנוגדות לעמדותיהם של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים. לפיכך אנו קובעים, כי לא הוכח בפנינו שהיה על המשיבות להעביר את עניינו של המבקש לדיון בשלב ב'. נציין עוד בהקשר זה, כי המבקש הוסיף וטען שמר באוברג, אשר ישב בועדה הפריטטית בשלב א' כנציג ועד העובדים, לא הסכים עם נציג ההנהלה על פיטוריו של המבקש, ולכן היה על הצדדים להעביר את עניינו לדיון בשלב ב'. טענה זו הסתברה כלא נכונה לאחר ששמענו את עדותו של מר באוברג, אשר התרשמנו שהיתה מאוד כנה ואמינה, ואשר הבהיר חד משמעית שאף שיצא מהוועדה הפריטטית מבלי שנתן הסכמתו לפיטורי המבקש ואף שבאופן אישי חש אי נוחות רבה עם פיטורי המבקש, הרי שמאוחר יותר, ולאחר התייעצות עם יו"ר הועד, הצליחו הצדדים להגיע לכדי נוסח מוסכם, כפי שנחתם, ובו המליצו כאמור על פיטורי המבקש.
באשר לטענה השניה, מבקש המבקש להבחין בין שתי חלופות שמפורטות בסעיף 8 להסכם הקיבוצי מיום 14/11/2001: "ביצוע לכאורה של עבירה פלילית" ו-"ביצוע עבירה פלילית שיש עמה קלון גם אם אינה קשורה בעבודה ברשות". לטענת המבקש מנוסח החלופה השניה יש ללמוד שהחלופה הראשונה צריכה להיות "קשורה בעבודה ברשות" ואין זה המקרה שבעניינו.
אין בידינו לקבל טענה זו, שיש בה יותר מקורטוב התחכמות. העובדה שאינה במחלוקת ולפיה המבקש נתפס מחזיק סמים אסורים בשטח הנמל לא זו בלבד שמהווה ביצוע לכאורה של עבירה פלילית, שדי בה כשלעצמה, לפי נוסח ההסכם בכדי להעמידו לדין משמעתי, אלא אף מהווה לכאורה עבירה הקשורה בעבודתו, גם אם בעקיפין, אך לא רק. החזקת סמים במקום העבודה טומנת בחובה פוטנציאל לפגיעה בעבודה, גם אם אין בפנינו הוכחה חותכת כי המבקש השתמש בפועל בסמים במקום העבודה. עצם העובדה שנתפס עם סמים בכיסיו, היא הנותנת שהיתה קיימת סבירות ממשית ליכולת השימוש שלו בסמים במקום העבודה. לא זו בלבד שמדובר במעשה, אשר עשוי לפגוע בשמו הטוב של מעסיק ובמיוחד כאשר מדובר ברשות ציבורית אלא שיש בכך כדי לסכן את עצם הביצוע התקין של העבודה, במיוחד משאין חולק שמעת לעת נדרש המבקש להפעיל ציוד מכני כבד (ראה נספח ז' לתגובת הנמל).

בהקשר זה לא למותר לציין, שגם כאשר קיבל המבקש רישיון להשתמש בסמים, לא התיר לו הרישיון לשאת את שני סוגי הסמים שנתפסו בכליו וגם לא התיר לו להשתמש בסמים או להחזיק אותם מחוץ לביתו.


אשר על כן אנו קובעים שלא הוכח בפנינו כי נפל לכאורה פגם בהחלטת הנמל להעמיד המבקש לדין משמעתי על יסוד העובדה כי נתפס בנמל עם סמים בכליו, וזאת בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים כפי שפורטו לעיל.

לבסוף נציין בהקשר זה שלא מצאנו בעובדה שהמשטרה החליטה לסגור את תיקו של המבקש כדי לשנות מהאמור לעיל. החלטת המשטרה ו/או נוהלים שקבע היועץ המשפטי לממשלה בעניין העמדה לדין בעבירות של החזקת סמים, אין בהן כדי לחייב את המעסיק, וממילא מדובר בהחלטות שמונעות משיקולים אחרים שאינם בהכרח שיקולי המעסיק. נוסיף לכך, כי הסעיף המשמעתי הינו "ביצוע לכאורה של עבירה פלילית" (ההדגשה אינה במקור, מ.נ.ד), ולאו דווקא הרשעה, או העמדה לדין.


באשר לטענת המבקש, כי ננקטה כנגדו אפליה לעומת עובדים אחרים - אין מדובר בטענה המתאימה להליך זמני, שכן היא מחייבת בירור מעמיק של כל אחד מהמקרים שהמבקש מבקש להשוות עצמו אליהם ואולי גם של מקרים אחרים ומכל מקום בשלב זה לא הוצגו בפנינו די ראיות בכדי שנוכל לקבל טענה זו ולו לכאורה. לא מצאנו בחומר הראיות שהוצג בפנינו במסגרת ההליך הזמני, די כדי להרים הנטל לצורך קבלת צו כמבוקש. הוכח בפנינו כי מתוך חמישה מיקרים של עובדים, שנתפסו מחזיקים סמים בעבודה בנמל, אשר המבקש היה אחד מהם, ארבעה פוטרו ולגבי החמישי עמד הנמל על פיטוריו, אך נוכח סירוב ההסתדרות הם לא נכנסו לתוקף. ההסתדרות הסבירה, שבמקרה של העובד החמישי, לא היו בידיה ממצאים חד משמעיים המצביעים על כך שאותו עובד אכן החזיק בסמים ועל כן התנגדה לפיטוריו. על פניו, בוודאי לצורך שלב הבירור הזמני בו אנו מצויים, די לנו באבחנה זו שנראית סבירה לכאורה, בכדי לדחות את טענת האפליה.

ככל שאכן, כפי שעולה לכאורה מהראיות שהוצגו בפנינו על ידי שתי המשיבות, החליטו המשיבות, כל אחת מנקודת ראותה, לנקוט יד קשה במיוחד כלפי עובדים שהיו מעורבים בעבירות של החזקת סמים במקום העבודה, וזאת כחלק מהתמודדות עם תופעה נפסדת שהן מבקשות למגרה, לא מצאנו כי הוצגה עילה המצדיקה התערבותינו במדיניות זו, ודאי שלא במסגרת צו זמני. ועוד - גם אם יוכח בהליך העיקרי קיומה של אפליה כנטען, איננו סבורים כי הוכח בפנינו שהמבקש יהא זכאי לסעד של חזרה לעבודה, כנובע מכך.


עוד ביחס לטענת האפליה, הוכח לכאורה שדווקא המבקש נהנה מזכויות לעת פרישתו, שהן חריגות ביחס לזכויות שניתנו ליתר העובדים שפוטרו באותה מסגרת, לרבות פרישה בתנאי פנסיה מוקדמת (ממועד הפיטורים) שדרש אישור מיוחד של רשות החברות הממשלתיות (עמ' 21, ש' 9). באשר לעובדים שננקטו נגדם הליכי משמעת במיקרים אחרים ובגין עבירות אחרות, אין לכאורה, בסיס להשוואה שהמבקש מבקש לערוך, ועל כן לא מצאנו בטענות אלה משום הצדקה למתן הצו המבוקש.
זאת ועוד זאת. בכירותו וּויתקו של עובד, אינם עומדים לזכותו בלבד עת שוקלים את פיטוריו, אלא שהם עשויים לעמוד כנגדו, מקום בו נבחנת עבירת משמעת כגון דא. ניתן לגרוס, וכך סבורים אנו, כי דווקא מעובד בכיר וּותיק, אשר עמד במשך שנים רבות בראשות ועד עובדים מקומי, יש לצפות לנורמות התנהגות גבוהות יותר. עובד במעמדו של המבקש נהנה, ביחס לעובדים חדשים, הן מתנאי שכר וזכויות טובים יותר והם מהגנה חזקה יותר בפני פיטורים (עד כדי כך שבהעדר הסכמה של ההסתדרות לא ניתן לפטרו כלל). דווקא מעובד כזה היינו מצפים להתנהלות ההולמת את מעמדו, וזאת בטרם יצפה הוא לקבלת התחשבות יתרה מכוח מעמדו וויתקו.
הנה כי כן, די לנו באמור עד כה בכדי לקבוע, כי המבקש לא הרים הנטל להוכיח קיומה של זכות לכאורה למתן צו המורה על החזרתו לעבודה. משמצאנו כי הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים פעלו בהתאם לסמכותם מכוח ההסכמים הקיבוציים וקיבלו החלטות בהסכמה בענין המשך העסקתו של המבקש, ומשלא מצאנו כי הצדדים חרגו מסמכותם, או היו מונחים בהחלטתם על ידי שיקולים זרים, אין אנו מוצאים לנכון להתערב בסעד זמני באותה החלטה.

אף אם יכולות היו המשיבות להגיע לתוצאה שונה בעניינו של המבקש, כמו גם בעניינם של שאר העובדים, אשר פוטרו מסיבה דומה, אין בכך כדי להצדיק התערבותנו בהחלטה שהתקבלה, אשר לכאורה הינה סבירה ולגיטימית בנסיבות העניין.
כאמור, בית הדין אינו שם עצמו בנעלי המעסיק אלא אך בוחן את החלטותיו במסגרת ביקורת שיפוטית של לגיטימיות וסבירות ההחלטה שהתקבלה. לא מצאנו כי ההחלטה שהתקבלה מהווה לכאורה חריגה ממתחם הסבירות, ולא מצאנו כל עדות לכאורה לשיקולים בלתי לגיטימיים שנשקלו בעת קבלת ההחלטה בעניינו של המבקש. בנסיבות אלו, אין בפנינו ראיה לזכות לכאורה של המבקש לחזור לעבודה, תוך ביטול החלטת ועדת השניים.
אף אם יעלה בידי המבקש להצביע על פגמים בהליך פיטוריו, דבר שלא הוכח בשלב הזמני ולו לכאורה, הרי שסביר יותר להניח כי לא יהא בהם משום הצדקה לסעד של ביטול פיטוריו.


משלא מצאנו קיומה של זכות לכאורה לביטול פיטוריו של המבקש, הרי שמאליו גם מאזן הנוחות מטה הכף אל עבר דחיית הבקשה. ככל שמשקלה של הזכות שהוצגה בפנינו נמוך יותר, כך גם מאזן הנוחות נוטה לעבר אי התערבות בהחלטת הפיטורים. נוסיף על כך שהמבקש זכאי ממועד פיטוריו לפנסיה מוקדמת וכי ב"כ הנמל הבהיר שלא יטען למעשה עשוי לפיו אין אפשרות להחזירו לעבודה ככל שכך יוחלט (הצהרת "גור אריה") - די לנו בכל אלו, בכדי לקבוע שאף מאזן הנוחות נוטה כנגד קבלת הבקשה.


לפני סיום


כמתחייב מבקשה לצווים זמניים, בחנו לעיל את הטענות המהותיות שהועלו בהליך שבפנינו. בטרם סיום מצאנו לנכון להתייחס בקצרה לשני עניינים נוספים שהעלה בפנינו המבקש:
באשר לטענת המבקש בדבר פיטוריו בעת מחלה. בנסיבות המקרה דנן, בהן הובהר כי אישורי המחלה שקיבל המבקש היו ממועד זימונו לשימוע ואילך, ועוד הובהר מעדותו של המבקש בעצמו, כי בזמן תקופת המחלה יכול היה, וכך עשה בפועל, להיפגש עם גורמים בהסתדרות לשם ניסיון לקדם את עניינו (עמ' 14, ש' 23-24), איננו סבורים כי מדובר בעילה המצדיקה בפני עצמה את מניעת פיטוריו של המבקש, ודאי שלא בצו זמני וספק רב אם כסעד עיקרי (ראה: ע"ע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים נ' לסלי פנחס וניט ואח', מיום 7.12.08). בהקשר זה נזכיר כי המבקש עצמו או בא כוחו, לא העלו בשלבים המשמעתיים שעמדו בפניהם, את סוגיית מחלתו של המבקש כמונעת את אפשרות פיטוריו.
באשר לרישיון להחזקת סמים שהציג המבקש – כאמור, מדובר באישור רפואי שלא היה בידיו של המבקש בזמן אמת ולא נטען בפנינו כי בעת שנתפס עם סמים בנמל, היה המבקש אפילו בהליכים לקבלת האישור. ממילא שעיון באישור מלמד, שאין הוא מתיר למחזיק הרשיון לשאת את הסמים אל מחוץ למענו ואין בו היתר להחזיק בשני סוגי הסם שנתפסו אצל המבקש, אלא רק באחד מהם. יוצא אפוא, שגם אם היה המבקש מחזיק ברישיון במועד שנתפס עם סמים, לא היה בכך כדי להצדיק את החזקת כל כמות וסוגי הסם שהחזיק, ובוודאי שלא בזמן עבודתו.

סוף דבר


על יסוד האמור לעיל הגענו לכלל מסקנה כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח, ולו לכאורה, את עילת התביעה או כי יש לו הזכות לחזור לעבודה בצו זמני לפני בירור תביעתו העיקרית. לא מצאנו לנכון להידרש בשלב זה לכל טענה וטענה מהטענות שהועלו על ידי המבקש וזאת לאחר שבחנו את עיקר הטענות ולא מצאנו בהן ממש כאמור.
בנסיבות אלו, דין הבקשה לסעדים זמניים להדחות.
המבקש ישא בהוצאות המשיבות בסך 4,500 ₪ לכל אחת, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזקת סם מסוכן

  2. הברחת סמים לכלא

  3. יבוא סמים ממצרים

  4. עונש על גידול סמים

  5. החזקת הרואין וקוקאין

  6. מכירת כדורי אקסטזי

  7. הזמנת סמים באינטרנט

  8. הברחת הרואין מסוריה

  9. החזקת קוקאין והרואין

  10. גזר דין על סחר בסמים

  11. מכירת חשיש לסוכן סמוי

  12. גמילה מסמים מחוץ לכלא

  13. התקף פסיכוטי עקב סמים

  14. יבוא סמים מתאילנד לישראל

  15. החזקת סמים בקופסת גפרורים

  16. סחר בסם מסוכן מסוג הרואין

  17. סחר בסמים בכמויות גדולות

  18. רכישת סם מסוכן מסוג קנבוס

  19. קיצור שליש על עבירות סמים

  20. הבטחת הכנסה לאדם מכור לסמים

  21. ערעור על העונש בעבירת סמים

  22. הקלה בעונש עקב גמילה מסמים

  23. ערעור על העונש על סחר בסמים

  24. ערעור על הרשעה בעבירות סמים

  25. יבוא סם מסוכן ע''י אזרחים זרים

  26. מה העונש נהיגה תחת השפעת חשיש ?

  27. שחרור בערובה לצורך גמילה מסמים

  28. זיכוי על מכירת סמים לשוטר סמוי

  29. עונש על הברחת סמים בגבול מצרים

  30. החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית

  31. מעצר על הדחת קטין לסמים מסוכנים

  32. מעצר עד תום ההליכים על הפצת סמים

  33. הדחה לסחר בסמים על ידי סוכן משטרה

  34. עונש על עבירות סמים ללא עבר פלילי

  35. הקלה בעונש בעבירות סמים קלים - חשיש

  36. עונש על עסקה ''קטנה'' למכירת סמים

  37. יבוא סמים (מתאמפטמין) מספרד לישראל

  38. החזקת הרואין שלא לצריכה עצמית בלבד

  39. פיטורים של עובד בגלל שנתפסו אצלו סמים

  40. ערעור לעליון על הרשעה בעבירות סמים

  41. מה העונש על הברחת סמים מפרו לישראל ?

  42. מעצר על מכירת סמים לסוכן משטרתי סמוי

  43. מכירת סמים (קוקאין) לסוכן סמוי של המשטרה

  44. מציאת סמים במקום המוחזק ע''י מספר אנשים

  45. איך קובעים האם סמים הם ''לצריכה עצמית'' או לא

  46. ביטול הרשעה על ייצור / גידול סמים לצריכה עצמית

  47. ביטול הרשעה בנהיגה תחת השפעת סמים עקב חיפוש לא חוקי ?

  48. סמים לצריכה עצמית: טען שהוא מכור "קשה" לסם מהסוג שנתפס

  49. האם יש חובת שימוע למסתנן סודני שנעצר בחדש לעבירת סמים ?

  50. עבירת נהיגה תחת השפעת סם מסוכן – סעיפים 62 (3) ו- 64ב(א)(4) לפקודת התעבורה

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון