1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט צבי פרנקל; בל' 38154-01-13). בפסק הדין, קיבל בית הדין האזורי בחלקו את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 13.11.12 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה, כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 19% בתחולה מיום 2.10.05. 2. לפי העולה מן התיק, למבקש נקבעה דרגת נכות בשיעור 10% בגין טנטון. בשנת 2005 הגיע המבקש תביעה להחמרת מצב בהתאם לתקנה 36. הוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה כי אין החמרה במצבו. על כך הגיש המבקש ערר. בעקבות החלטות שונות מפי ועדות רפואיות לעררים קודמות, ניתן ביום 7.8.12 פסק דין לפיו עניינו של המבקש יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, "אשר תבחן ותפרט את ממצאי בדיקת ה-BERA מיום 2.7.07. הוועדה תבחן האם חלה החמרת מצב, וככל שתקבע כי קיימת החמרת מצב, תקבע את אחוזי הנכות בהתאם. הוועדה תפרט ותנמק את החלטתה, באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה. בפני הוועדה לא יובאו הפרוטוקולים של ועדות ערר קודמות, ובדיקת השמיעה וה-BERA מיום 2/10/2011" (ב"ל 48023-02-12, להלן: פסק הדין המחזיר). 3. ביום 13.11.12 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש. בסעיף "ממצאים ונימוקים" קבעה הוועדה, כדלקמן: "בבדיקה אוזניים: תעלות ותופיות תקינות. הועדה עיינה בבדיקת שמיעה מ 16/12/04 בית חולים יוספטל שמראה ליקוי שמיעה תחושתי עצבי משופע קל – בינוני בתדרים הנמוכים עד חמור בתדרים הגבוהים. בדיקת שמיעה מ 18/7/05 בית חולים יוספטל ליקוי שמיעה תחושתי עצבי משופע בינוני בתדרים הנמוכים עד חמור בתדרים הגבוהים וכן בבדיקת שמיעה מ 8/2/06 מכון קולות מראה ליקוי שמיעה תחושתי עצבי משופע מינימלי בתדרים הנמוכים עד חמור בתדרים הגבוהים. בדיקת שמיעה מ 18/6/07 בית חולים יוספטל ליקוי שמיעה תחושתי עצבי משופע קל בתדרים הנמוכים עד חמור בתדרים הגבוהים. הועדה עיינה גם בבדיקת הדים קוכליארים מ 8/2/06 מכון קולות מימין נרשמו תגובות בתדרים 1,000 ו-5,000 הרץ משמאל נרשמו תגובות 1,000 עד 1,500 הרץ. הוועדה עיינה בבדיקת BERA מ- 2.7.07 בית החולים הדסה שלפי ממצאיה להערכת סף השמיעה: בתדר 1,000 הרץ סף סביב 35-40 DB דו"צ תדר 2,000 הרץ סף מימין 35-45 DB ומשמאל 45-55 DB תדר 4,000 הרץ סף מימין 75-80 DB סף משמאל 65-70 DB, ממצאי הבדיקה סוכמו כמתאימים לבדיקת השמיעה ההתנהגותית." הוועדה אבחנה כי המבקש סובל מ"ליקוי שמיעה וטנטון". בפרק הסיכום והמסקנות פירטה הוועדה, כדלקמן: "הועדה עיינה בפסק דין בית דין לעבודה מ 7/8/12 למכתבו של עו"ד רביב מ 13/11/12 ושמעה את בא כוחו המערער והמערער. הועדה מציינת כי בפני הועדה לא היו הפרוטוקולים של ועדות העררים הקודמות ובדיקת ה BERA והשמיעה מ 2/10/11 כפי שנפסק בפסק הדין. כידוע ממחקרים העוסקים בנזקים הנגרמים משמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש עיקר הנזק למערכת השמיעה נגרם ב-10 עד 15 השנים הראשונות לחשיפה מרעש. הנזק שמצטבר בשנים שלאחר מכן בדרך כלל מביא להחמרה מינורית בשמיעה. כמו כן נזק כתוצאה מחשיפה לרעש הינו מזערי בתדרים הנמוכים וניכר יותר בתדרים הגבוהים ובעיקר בתדר 4,000 הרץ. בדרך כלל השמיעה בתדר 250 הרץ הינה תקינה אף לאחר שנים רבות של חשיפה לרעש. כמו כן השמיעה בתדרים 6,000 ו8,000 הרץ בדרך כלל טובה מהשמיעה בתדר 4,000 הרץ. כמו כן מקובל כי הנזק הנגרם בתדר 500 הרץ תוצאה של חשיפה מרעש אינו חורג מכ-30DB. מכאן עולה כי בכל בדיקות השמיעה שתוארו מעלה למעט הבדיקה במכון קולות קיים ליקוי שמיעה אשר מקורו נובע הן מחשיפה לרעש והן מגורם או גורמים נוספים. גם בבדיקה מ 16/12/04 וגם בבדיקה מ 18/7/05 וגם בבדיקה מ-18.6.07 הליקוי בתדרים הנמוכים 250 ו-500 הרץ חמור בהרבה מכפי שיכול להיגרם בחשיפה לרעש. כמו כן הליקוי בתדרים 6,000 ו-8,000 הרץ חמור מליקוי ב-4000 הרץ מה שמלמד גם כן שגורם או גורמים נוספים בנוסף לחשיפה לרעש פגעו בשמיעתו של התובע. בהינתן שעיקר הנזק כתוצאה מהחשיפה לרעש נגרם ב-10 עד 15 שנים הראשונות לחשיפה הועדה סבורה כי ההחמרה בשמיעתו של התובע כפי שבא לידי ביטוי בבדיקות השמיעה מ 2000, 2005 ו 2007 הינה ברובה המכריע תוצאה של גורמים שאינם חשיפה לרעש. מכיוון שקשה לכמת את תרומתו של כל גורם להחמרה בשמיעה ועל מנת שלא לקפח את התובע הועדה תתייחס לרעש התעסוקתי 50% מהחמרה שחלה בשמיעה אף שכאמור קרוב לוודאי שתרומתה פחותה מזו. להערכת הנכות הכוללת הועדה תתבסס על בדיקות השמיעה מ-18.6.07 באשר בדיקה זו נתמכה על ידי בדיקת ה BERA שבוצעה בהדסה ב-2.7.07. ממוצע התדירויות הדיבור לפי הולכת עצם בבדיקה זו הינו – מימין 30 DB ומשמאל 32 DB דהיינו הנכות הכוללת בשיעור 10% לפי סעיף 72(1)ג-4. כאמור לעיל הנכות הנובעת מחשיפה לרעש תעסוקתי הינו בשיעור 50% ולכן נכותו הינה בשיעור 5% לפי סעיף 72(1) ב-3 וזאת בנוסף לנכות בשיעור 10% לפי סעיף 72(4)(ד)(2) בגין הטנטון. הועדה עיינה בהערכה הנכות של ד"ר הימלפרב מ 27/12/09 ואינה מקבלת מסקנותיו באשר הועדה התייחסה לנזק הנגרם לחשיפה מרעש ולא לנכות הכוללת, כמו כן, הועדה חישבה את ממוצע תדירויות הדיבור לפי הולכת עצם ולא לפי הולכת אוויר על מנת להעריך את הנזק כתוצאה מחשיפה ולא מגורמים אחרים. " לפיכך קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 14.5%. לאחר הפעלת תקנה 15 הוגדלה דרגת נכותו של המבקש ל-19%, בתחולה מיום 2.10.05. על החלטה זו הגיש המבקש את ערעורו לבית הדין האזורי. 4. לפני בית הדין האזורי טען המבקש, בעיקרם של דברים, כי הוועדה התעלמה מהנחיות בית הדין בפסק הדין המחזיר, לא בחנה את תביעתו לפי ממצאי בדיקת ה-BERA מיום 2.7.07, ולא קבעה דרגת נכות בהתאם לבדיקה זו. לאור זאת ביקש המבקש שבית הדין האזורי ימנה מומחה אשר יקבע את דרגת נכותו לפי בדיקת ה-BERA מיום 2.7.07. 5. בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי הוועדה התכנסה מכוח פסק הדין המחזיר, לפיו התבקשה לבחון ולפרט את ממצאי בדיקת ה-BERA מיום 2.7.07. על אף האמור, קבעה הוועדה את דרגת הנכות על סמך בדיקת השמיעה מיום 18.6.07. הוועדה אמנם רשמה את נתוני בדיקת ה-BERA אך לא קבעה בצורה מפורשת כי קביעתה מתייחסת לבדיקה זו, אלא רק ציינה שתוצאות הבדיקה מיום 18.6.07 נתמכו על ידי בדיקת ה-BERA מיום 2.7.07. לאור האמור קבע בית הדין האזורי, כדלקמן: "יש להחזיר את עניינו של המערער אל הוועדה על מנת שתסיים את מלאכתה ותפעל על פי פסק הדין מכוחו התכנסה (ב"ל 48023-02-12). אני לא מקבל את בקשת המערער שבית הדין ימנה מומחה מטעמו לקביעת דרגת נכות. הוועדה תבהיר האם קביעותיה מתבססות על ממצאי בדיקת ה-BERA מ- 2.7.07, ותבהיר האם לאור ממצאי הבדיקה יש לשנות את דרגת הנכות שקבעה. בפני הוועדה לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות ובדיקת השמיעה וה-BERA מיום 2.10.11. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מנומקת." עקב קבלת הערעור בחלקו לא נתן בית הדין האזורי צו להוצאות. 6. בתמצית טוען המבקש בבקשתו, כי עניינו "מתגלגל" בוועדות הרפואיות ובבתי הדין מזה כשמונה שנים, וזאת "אך ורק משום שהמשיב מתעלם באופן שיטתי מהנחיות פסקי הדין" שניתנו בעניינו. עקב כך, נגרמו למבקש הוצאות רבות. לולא עמדו לרשות המבקש אמצעים כלכליים לצורך הגשת ערעורים חוזרים ונישנים, לא הייתה נקבעת לו דרגת נכות בגין ההחמרה במצבו. לאור האמור מבקש המבקש כי יפסקו לו הוצאות לדוגמה. כמו כן נטען כי היה מקום להתייחס לטענותיו כי הוועדות הרפואיות מטעם המשיב אינן עצמאיות בהחלטתן; לבקשתו לפיה "באופן חריג ויוצא מן הכלל, לקבוע למבקש אחוזי נכות וזאת על ידי מינוי מומחה רפואי מטעמו [מטעם בית הדין, ר.ר.], אשר יבחן באופן אובייקטיבי ונטול אינטרסים ושיקולים זרים, את בדיקת ה-BERA מיום 2.7.2007 ויקבע על פיה את אחוזי הנכות להם זכאי המבקש." לחלופין, מבקש המבקש כי עניינו יוחזר לוועדה בהרכב אחר. זאת, משום שעולה חשש ממשי מאופן התנהלותה של הוועדה כי היא 'נעולה' בעמדתה שלא להקנות לו אחוזי נכות בהתאם לבדיקת ה-BERA. עוד מפרט המבקש בבקשתו טענות רבות המופנות כנגד אי התייחסותה של הוועדה לבדיקת ה-BERA, וכן לכך שעל פי החלטתה, נובע ליקוי השמיעה לא רק מחשיפה לרעש אלא גם מגורמים אחרים. 7. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסקי הדין של בית הדין האזורי, בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 13.11.12 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנות כמפורט להלן. 8. לא מצאתי בסיס לטענת המבקש כי על בית הדין למנות מומחה מטעמו על מנת לקבוע דרגת נכות, משאין בנמצא הליך כאמור במסגרת הדיון בבתי הדין לעבודה על החלטותיהם של הוועדות הרפואיות. כמו כן, לא מצאתי בסיס לטענתו החלופית של המבקש כי יש מקום להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר. הלכה פסוקה היא, שדרך המלך בקשר להחזרת עניין לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה באותו הרכב. רק במקרים חריגים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, או במקרים חריגים אחרים, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (ראו עב"ל 778/08 מיכאל דהן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 19.10.09 בפסקה 7; עב"ל 231/09 ד"ר אריה קופפרברג - המוסד לביטוח לאומי, מיום 21.10.2009, בפסקה 8 וההפניות שם בר"ע 270/10 דורון צאלי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 1.7.2010). מבחינת כלל המסמכים שבתיק לא עולה כי התקיימו בעניינו של המבקש נסיבות חריגות המצדיקות את החזרת הדיון בעניינו לוועדה בהרכב אחר. יצוין, כי הוועדה התכנסה בהרכבה הנוכחי אך פעם אחת בעניינו של המבקש, ומשום שלא התייחסה באופן ישיר לבדיקת ה-BERA מיום 2.7.07, קבע בית הדין האזורי כי עליה להשלים מלאכתה בהתאם לפסק הדין המחזיר מכוחו התכנסה. לאור זאת, אין ממש בטענת המבקש כי היא 'נעולה' בעמדתה שלא להקנות לו אחוזי נכות בהתאם לתוצאות בדיקה זו. אשר על כן, בקשת רשות הערעור, ככל שהיא נסמכת על טענות אלה, נדחית. 9. עם זאת, נראה כי נוכח קבלת הערעור בחלקו והחזרת עניינו של המבקש לוועדה, וההוצאות שנגרמו עקב כך למערער על רקע ההליכים הרבים שכבר התנהלו בעניינו, יש מקום לפסוק לטובתו הוצאות משפט. אשר על כן, מתבקשת התייחסות המוסד לביטוח לאומי לסוגיית ההוצאות בלבד. 10. המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לשאלה בדבר ההוצאות עד ולא יאוחר מיום 22.12.13. רפואהשמיעהירידה בשמיעה וטינטון (ביטוח לאומי)ועדה רפואית