אסמכתא לתשלום דמי הבראה 1. בפני בקשות הצדדים להורות על גילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם. התובעת מבקשת להורות לנתבעת להציג אסמכתא המעידה על כך שדמי ההבראה, המצויינים בתלוש שכר של חודש יוני 2013 אכן הועברו לידיה. בנוסף, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בהוצאות ממשיות בשל העובדה שהעלתה במהלך קדם המשפט בקשות מקדמיות לגילוי מסמכים, שהיה עליה להעלות, לטענת התובעת, טרם הדיון (להלן: "דרישות התובעת"). הנתבעת מבקשת לקבל צו המורה למוסד לביטוח לאומי להמציא נתונים מלאים בענין התשלומים ששולמו לתובעת בגין דמי לידה וכן מבקשת הנתבעת לקבל מאת התובעת העתק מתלושי השכר אותם קיבלה ממקום העבודה נוסף בו עבדה (להלן: "המעסיק הנוסף") בגין שנת 2012 ובגין שנת 2013 (להלן: "דרישות הנתבעת"). טענות הצדדים 2. להבהרת התמונה ובטרם יפורטו טענות הצדדים אציין בתמצית את המסכת העיקרית של העובדות, השנויה אף היא במחלוקת בין הצדדים. 3. התובעת עבדה בנתבעת החל מיום 11/12/11. בשלב כלשהו השתנה שיבוצה של התובעת בנתבעת -שינוי אשר על מועדו ונסיבותיו חלוקים הצדדים בגרסאותיהם. החל מיום 24/8/12 לא עבדה עוד התובעת בפועל בנתבעת - הסיבה להפסקת עבודה זו שנוי גם הוא במחלוקת בין גרסת התובעת, הטוענת לפיטורים לבין גרסת הנתבעת, הטוענת להתפטרות. במועד הפסקת העבודה בפועל היתה התובעת בהריון - עובדה שלטענת הנתבעת לא היתה ידועה לה כלל. לאחר התערבות באי כוח הצדדים שבה התובעת לעבודתה בנתבעת ביום 28/12/12 וביום 1/1/13 ילדה את בנה ויצאה לחופשת לידה. התובעת לא שבה לעבודתה בנתבעת לאחר סיום חופשת הלידה. לטענתה התפטרה מעבודתה לצורך הטיפול בילדה. הנתבעת מכחישה טענה זו. למרות ההכחשה שולמו לתובעת פיצויי פיטורים וקיימת מחלוקת האם מדובר במלוא הפיצויים או בחלקם בלבד. התובעת אינה מכחישה שעבדה אצל מעסיק נוסף במקביל לעבודתה אצל הנתבעת. אין פרטים בנוגע להיקף העבודה אצל המעסיק הנוסף ולתקופת העבודה אצל אותו מעסיק. לטענת התובעת לא קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, בשל אי שיבוצה לעבודה אצל הנתבעת בחודשים שטרם הלידה. בכתב התביעה נתבעים, בין השאר, פיצוי בגין דמי הלידה, שכר בגין החודשים בהם לא עבדה התובעת בפועל בנתבעת (טרם הלידה) והשלמת פיצויי פיטורים. טענות התובעת 4. התובעת מתנגדת לדרישות הנתבעת ומבקשת כי בית הדין ייתן החלטה לפיה הנתבעת אינה רשאית לצרף אף מסמך נוסף לתיק בית הדין ולא לעשות שימוש בכל מסמך, למעט תלוש שכר מחודש יוני 2013 אשר הוצג במהלך הדיון המקדמי ביום 13/4/14. טענות התובעת הינן בתמצית, כדלקמן: 5 בהתאם להחלטה שיפוטית מיום 4/12/13 היה על הנתבעת להגיש את כל בקשותיה המקדמיות טרם קדם המשפט שנערך ביום 13/4/14. הנתבעת לא ביצעה גילוי מסמכים טרם דיון קדם המשפט ביום 13/4/14, לא דרשה מהתובעת מסמכים במכתב ולא הגישה בקשות מקדמיות לבית הדין, ובכלל זה אף לא בקשת הארכת מועד להגשת בקשות מקדמיות. קדם המשפט לא נועד להרחיב או לשנות חזית או לסייע לנתבעת בשכלול טענותיה ולא ניתן במהלכו להעלות לראשונה דרישות לגילויי מסמכים ספציפיים. נוכח ההחלטה השיפוטית האמורה ומשהנתבעת לא העלתה כל טעם ממיוחד לכך שדרישותיה הועלו לראשונה בקדם המשפט ביום 13/4/14, אין מקום להיעתר לדרישות הנתבעת. 6. בנוסף, משלא נטען בכתב ההגנה לחובת הקטנת הנזק, הרי שבקשת הנתבעת מהווה הרחבת חזית אסורה. העובדה שהתובעת אכן עבדה במקום עבודה נוסף עולה מטפסי 101 עליהם חתמה התובעת. הדבר אף נרשם במפורש בסעיף 4 לכתב התביעה. עובדת העסקה במקום עבודה נוסף לא התגלתה לנתבעת לראשונה בדיון ביום 13/4/14 והיתה ידועה לנתבעת מהיום הראשון להעסקת התובעת. גם מטעם זה אין להיעתר לדרישות הנתבעת שהועלו לראשונה בדיון המקדמי ביום 13/4/14. טענות הנתבעת 7 החלטת בית הדין מיום 4/12/13 הינה החלטה הדדית המופנית לשני הצדדים. התובעת לא ביצעה הליך גלוי מסמכים, חרף החלטה זו. אילו היתה התובעת מבצעת הליך גילוי מסמכים בהתאם לאותה החלטה טרם מועד קדם המשפט, הנתבעת היתה יכולה להגיע לדיון ביום 13/4/14 מוכנה ובפני בית הדין היתה מונחת במהלך קדם המשפט התמונה המלאה. התנהלות התובעת היא זו אשר סרבלה את קדם המשפט והקשתה על ניהול הדיון וניסיונה להסתיר מסמכים רלבנטיים, בכך שלא ביצעה הליך גילוי מסמכים, עומד לחובתה ולא לזכותה. קדם המשפט נועד בדיוק לשם הגשת בקשות מקדמיות, ככל שעולה הצורך. 8. מאחר ובמעמד הדיון המוקדם שהתקיים ביום 13/4/14 הבינה הנתבעת כי בניגוד לאמור בסעיף 30 לכתב התביעה, ככל הנראה, התובעת קיבלה דמי לידה הואיל ועמדה בתנאי הזכאות כתוצאה ממקום עבודה אחר, יש מקום להיעתר לדרישות הנתבעת, על מנת שניתן יהיה לברר האם אכן הנתבעת קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי והאם אכם קיבלה משכורות ממעסיקים אחרים במהלך התקופה הנטענת. 9. מדובר במסמכים רלבנטיים, הנדרשים לצורך בירור הפלוגתא בתיק, ובפרט לתביעות התובעת להפרשי שכר בגין חודשים ספטמבר עד דצמבר 2012 וכן טענתה כי לא קיבלה דמי לידה כלל, ולכן על הנתבעת לשלם לה פיצוי בגובה דמי הלידה. דיון והכרעה 10. לאחר עיון בכתבי הטענות שהוגשו לתיק בית הדין ובטענות הצדדים כפי שנטענו בפניי בדיון ביום 13/4/14 מצאתי כי דין בקשת התובעת לקבל לידיה העתק מסמך המעיד על הפקדה, לכאורה, של סכומים בגין דמי הבראה כמפורט בתלוש שכר לחודש יוני 2013 להתקבל. ביחס לדרישות הנתבעת לקבל צו המופנה למוסד לביטוח לאומי בקשר עם דמי הלידה שקיבלה התובעת ובקשר עם קבלת תלושי שכר מאת המעסיק הנוסף אצלו עבדה, לכאורה, התובעת בשנים 2012 ו 2013, להתקבל גם הם. להלן אפרט טעמיי. הדין החל 11. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), קובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". 12 תכליתה המרכזית של התקנה האמורה הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי. בהתאם, נטיית בית הדין הינה להתיר הגשת כל מסמך העומד במבחן הרלבנטיות, דהיינו כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים ולסייע לחקר האמת ולעשיית הצדק. הכלל המקובל הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" ונקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב. כל מסמך שיש בו כדי לסייע לצד להליך לקדם את עניינו ואת טענותיו הוא מסמך בעל זיקה להליך ועשוי להיות רלבנטי (ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, מיום 27.01.2011. בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח נגד בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005,; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן נגד ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.2005, ). 13. כאמור, ככל שמדובר במסמכים שהינם רלבנטיים להליך, ואשר יכולים לשפוך אור על המחלוקת נשוא התביעה, הרי שיש להורות על גילויים, כפוף לעריכת איזון בין זכויות מתנגשות, כך שלא יותר גילויים של מסמכים הנהנים מחסיון על פי דין, או כאלה שגילויים מטיל נטל בלתי סביר על הצדדים להליך, פגיעה בלתי מידתית בפרטיות, במיוחד בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך וכו' - כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הוא. 14. בהקשר לעיתוי מתן הצו, הכלל הוא כי גילוי מסמכים צריך להיעשות בדיון המוקדם, אלא שלעיתים ניתן לתת צו לגילוי מסמכים בשלבים מאוחרים של הדיון, ואף לאחר שהחל הליך החקירות, אם כי במתן צו כאמור בשלבים מאוחרים במיוחד יגלה בית הדין נדיבות מופחתת (ר' השופט י. לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק 11, עמ' 11). מן הכלל אל הפרט 15. בענייננו התבקש הגילוי הספציפי של המסמכים במהלך הדיון המקדמי הראשון, טרם הגשת תצהירי עדות ראשית. אכן, בהודעת מזכירות מיום 4/12/13, שהינה בעלת תוקף שיפוטי צויין כי על הצדדים להחליף תצהירי גילוי מסמכים בתוך 45 ימים ממועד הגשת כתב הגנה וכן עליהם להגיש כל בקשה מקדמית עד 60 ימים לפני מועד קדם המשפט. חשיבות קיומה של החלטה שיפוטית זו אינה מוטלת בספק והיא נדרשת לצורך קיום דיון יעיל וענייני והחשת ההליך, שטבעו ממילא להתארך. אלא שככל שמדובר במסמכים רלבנטיים, שיש בהם כדי לתרום לקידום הליך, להבהרת נקודות שבמחלוקת ולעשיית הצדק, אין בכך שהבקשה הועלתה במהלך הדיון המקדמי הראשון כדי לדחותה מטעם זה, כשלעצמו (ר' בהקשר זה את ההלכה הותיקה והמושרשת שיצאה תחת ידי בית המשפט העליון בע"א 189/66 ששון נגד קדמה, פ"ד נ(3) 477, עליה חזרו הערכאות השונות שוב ושוב במהלך השנים). לענין דרישת התובעת לקבלת אסמכתא המעידה על תשלום דמי הבראה, בסכומים כמצויין בתלוש השכר מחודש יוני 2013: 16. הנטל להוכחת תשלום דמי ההבראה מוטל על הנתבעת. לטענת התובעת לא קיבלה את דמי ההבראה שסכומם נקוב בתלוש השכר לחודש יוני 2013. עוד טוענת התובעת כי תלוש שכר זה לא נמסר לה והיא קיבלה אותו לידיה, לראשונה, במהלך הדיון המקדמי ביום 13/4/14. בנסיבות אלה ונוכח הכחשת התובעת כי קיבלה את דמי ההבראה הנטענים, מצאתי כי יש מקום לחייב את הנתבעת להעביר לידי התובעת מסמך המעיד על תשלום הכספים האמורים (אישור העברה לבנק או מסמך אחר ממנו עולה כאמור). לענין דרישת הנתבעת למתן צו למוסד לביטוח לאומי לפירוט דמי הלידה שקיבלה התובעת 17 בסעיפים 30-31 לכתב התביעה נכתב כדלקמן: "פיצוי בגין אובדן דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי 30 . משלא שובצה לעבודתה במהלך החודשים אשר קדמו למועד הלידה לא שולמו לה דמי לידה על ידי הביטוח הלאומי. 31 . לאור האמור, התובעת זכאית לסך של 10,278 ₪ בגין אובדן דמי לידה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית". 18. בכתב ההגנה הוכחש הנטען בסעיפים 30-31 לכתב התביעה וכן הוכחש הסכום הנתבע. 19. משנטען בכתב התביעה ברחל בתך הקטנה כי התובעת לא קיבלה דמי לידה מאת המוסד לביטוח לאומי ומשנתבע סכום דמי הלידה מאת הנתבעת, הרי שיש רלבנטיות למידע האם שולמו לתובעת, בניגוד לטענתה, דמי לידה ע"י המוסד לביטוח לאומי. בצו הנדרש מאת המוסד לביטוח לאומי יש כדי לשפוך אור על המחלוקת שעניינה האם הנתבעת קיבלה דמי לידה מאת המוסד לביטוח לאומי אם לאוו וככל שקיבלה דמי לידה - מהו סכום דמי הלידה שקיבלה והאם נגרעו ממנה סכומים נוכח אי שיבוצה לעבודה ע"י הנתבעת במהלך החודשים שקדמו ללידה. מדובר במחלוקת עובדתית, אשר לאחר הבהרתה יהא על בית הדין ליתן דעתו לסוגיה המשפטית הנובעת ממנה - חבותה של הנתבעת בדמי לידה /ואו חלקם בנסיבות הענין. 20. נוכח העובדה שהנתבעת הכחישה את הטענה שהתובעת לא קיבלה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי וכן הכחישה את סכום דמי הלידה הנטען, הרי שדרישת נתונים ביחס לדמי לידה אינה נובעת בהכרח מטענה בדבר חובת הקטנת הנזק וממילא אינה מהווה הרחבת חזית אסורה. עצם קבלת דמי לידה מאת המוסד לביטוח לאומי או לחילופין אי קבלתם, הינה עובדה מהותית שבמחלוקת שאינה קשורה לסוגיית הקטנת הנזק. אם התובעת קיבלה, לכאורה, דמי לידה מאת המוסד לביטוח לאומי, הרי שאין מקום לחיוב הנתבעת בפיצוי בגין אי קבלתם של דמי הלידה. אם התובעת קיבלה דמי לידה חלקיים בלבד, נוכח אי שיבוצה לעבודה אצל הנתבעת יכול ותהיה לכך משמעות ביחס לנתבעת וביחס לשיעור חיובה באלה (אם וככל שתחוייב). 21. לחובת הקטנת הנזק משמעויות שונות ונפקויות שונות, בהתאם לנסיבות סיום העסקה ולאופי הפיצוי הנתבע. למעלה מן הצורך, יצויין בהקשר זה של חובת הקטנת הנזק, כי אפילו אם דמי הלידה היו רלבנטיים רק בשל חובת הקטנת הנזק - ולא כך הם פני הדברים בענייננו - הרי שבנסיבות מסויימות יש לבית הדין סמכות לדון בחובת הקטנת הנזק, אף מבלי שהטענה הועלתה ע"י הנתבע, וזאת מכוח הקבוע בסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות), התשל"א - 1970, אלא שהנטל להוכחת סוגיית הקטנת הנזק מוטל על הנתבעת (ע"ע (ארצי) 345/06 פרץ טסטה נגד אטיס אלקטרוניקה, סעיף 27 לפסק הדין מיום 1/9/09 ור' גם ע"ע (ארצי) 285/09 פרופ' אריאל בן עמר נגד פלדמן, סעיף 31 לפסק הדין מיום 28/12/10 שאף ממנו עולה דיון בחובת הקטנת הנזק, הגם שניתן להסיק כי שאלה זו הועלתה באופן עקיף בלבד ע"י הנתבעת). מכל מקום, סוגיית עצם קבלת דמי לידה מאת המוסד לביטוח לאומי וכן סכומם, הינה רלבנטית למחלוקת נשוא התביעה כפי שעולה מכתבי הטענות, ולכן מתייתר הצורך לדון בענין חובת הקטנת הנזק בהקשר זה. לענין דרישת הנתבעת לקבל את תלושי השכר של התובעת ממקום עבודה אחר, לשנים 2012 ו-2013 22. בסעיף 23 לכתב התביעה נטען כי התובעת לא שבה לעבודה בתום חופשת הלידה, בשל טיפול בבנה, בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים. על כן, נתבעים הפרשי פיצויי פיטורים. 23. הנתבעת הכחישה באופן גורף את טענתה זו של התובעת (בסעיפים 12- 13 לכתב ההגנה), דהיינו הכחישה את עצם הזכאות לפיצויי פיטורים ואת הסכום הנתבע. חרף הכחשה זו שולמו לנתבעת פיצויי פיטורים חלקיים. לטענת הנתבעת, פיצויים אלה שולמו לפנים משורת הדין ומהווים מלוא פיצויי הפיטורים ואילו לטענת התובעת פיצויי הפיטורים ששולמו הינם חלקיים ויש תביעה להשלמתם. 24. בדיון ביום 13/4/14 חזר ב"כ הנתבעת על העובדה שהנתבעת מכחישה הן את עצם הזכות לפיצויי פיטורים והן את סכומם, תוך שהוא טוען כדלקמן: "גם בענין זה אנו סבורים כי הואיל והתובעת ככל הנראה עבדה במקביל לעבודתה בנתבעת במקום עבודה אחר ולהבנתנו המשיכה לעבוד שם לאחר התפטרותה בחודש 5/13 בעבודה בנתבעת, הרי שההתפטרות אינה לצורך הטיפול בילד ולכן התובעת לא היתה זכאית לפיצויי פיטורים לפי חוק, בכל מקרה הפיצויים שולמו". 25. משמוכחשת זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים ונטען כי לא התפטרה לצורך הטיפול בילד, קיימת רלבנטיות לתלושי שכר אצל מעסיק נוסף (ככל שקיימים), שכן אלה יכולים לסייע לבחינת טענות הצדדים בהקשר זה. מתלושי שכר אצל מעסיק נוסף, לפני חופשת הלידה ואחריה, ניתן יהיה ללמוד על היקפי העסקה אצל מעסיק אחר ויתכן שאלה יוכלו לסייע להוכחת טענות הצדדים בנוגע לנסיבות סיום העסקה אצל הנתבעת, לאחר חופשת הלידה. יובהר כי עצם החזרה לעבודה אצל מעסיק נוסף (אם וככל שהתובעת אכן שבה לעבודה אצל מעסיק נוסף לאחר חופשת הלידה) אין בה, כשלעצמה, כדי לשמוט את הקרקע תחת טענת התובעת לפיה התפטרה לצורך טיפול בילד, אלא שמהיקף שעות העבודה (היקף שאמור להיות מצויין בתלוש השכר), ניתן ללמוד על היקפי העבודה אצל אותו מעסיק טרם הלידה, בשנת 2012 (בתקופת שיבוצה אצל הנתבעת ובתקופת אי שיבוצה אצל הנתבעת) ואחרי הלידה (בשנת 2013), ויתכן שבכך יהיה כדי לסייע להבהרת סוגיית ההתפטרות מהנתבעת לצורך טיפול בילד. מכאן שלתלושי השכר חשיבות להבהרת סוגיה שבמחלוקת, ללא קשר לחובת הקטנת הנזק. 27. לתלושי השכר אצל מעסיק נוסף רלבנטיות גם ביחס לאלה: (א) תביעת התובעת לפיצוי בגין שלושה חודשים של היעדר שיבוץ אצל הנתבעת, (ב) טענת התובעת לפיה אי קבלת דמי לידה נבע מאי הנפקת תלושי שכר (סעיף 22 לכתב התביעה), (ג) לשאלת גובה דמי הלידה (אם וככל שהתקבלו) -סוגיות אלה קשורות לחובת הקטנת הנזק, אשר טענה בהקשר לה לא נטענה ע"י הנתבעת. משנמצא כי תלושי השכר אצל מעסיק נוסף רלבנטיים לשאלת התפטרות התובעת לצורך הטיפול בילד, ממילא מתייתר הצורך לבחון את הרלבנטיות לסוגיות האחרות הנוגעות לחובת הקטנת הנזק. כאמור, יתכנו נסיבות שבהן יכול בית הדין לדון בחובת הקטנת הנזק, אף אם זו לא נטענה, אלא שאין כלל צורך בענייננו לבחון סוגיה זו, שכן תלושי השכר אצל מעסיק אחר רלבנטיים לסוגיות שנטענו במפורש בכתבי הטענות. 28. בשולי הדברים ועל אף שלא נטענה כל טענה ביחס לפגיעה בפרטיות התובעת, אציין, למעלה מן הצורך, כי אין במסירת תלושי השכר האמורים כדי לפגוע באופן בלתי מידתי בפרטיותה של התובעת, שהינה בעלת דין אשר בעצם הגשת תביעתה חשפה עצמה לאפשרות שמסמכים מסויימים הנוגעים לפרטיותה יגולו, והכל באופן מידתי ומאוזן. בהקשר זה ההלכה היא כי בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיום הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים" על פני הערך של הגנת הפרטיות (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נגד יהודה פלצ'י מיום 21.9.2010 וע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית המצוטט שם). הנחיות דיוניות ביחס להמשך ההליך 29. התיק נקבע להוכחות בפני מותב בראשות כב' סגנית הנשיאה, הש' הדס יהלום ליום 5/2/15 בשעה 09:00. ככל שיותיר הזמן, לפי שיקול דעת המותב, יישמעו סיכומים בעל פה במועד זה. 30. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל כל עדיהם בתצהירים. 31. כל צד יצרף לתצהירים מטעמו תיק מוצגים, שיכלול את העתקי כל המסמכים שבכוונתו להציג בפני בית הדין. מסמך שלא יצורף לתיק המוצגים, לא תותר הגשתו בעת הדיון, אלא באישור בית הדין ובהתאם לשיקול דעתו. 32. העתקי התצהירים ותיק המוצגים יועברו ישירות לצד שכנגד במקביל להגשתם לבית הדין. 33. על התובעת להגיש התצהירים ותיק המוצגים כאמור עד ליום 30/9/14 והנתבעת עד ליום 15/11/14. 34. לא יוגשו תצהירי התובעת במועד, יהיה בית הדין רשאי למחוק את התובענה על הסף בהתאם לתקנה 44 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 בלי התראה נוספת. לא יוגשו תצהירי הנתבעת במועד, תיחשב הנתבעת כמי שאין בדעתה להגיש ראיות. 35. סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים יגיש אותו צד למזכירות בית הדין בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד ישיבת ההוכחות. בבקשה האמורה יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר, ניסיונות בעל הדין לקבל תצהיר מהעד, תמצית העובדות שהעד יתבקש להעיד עליהן והרלוונטיות שלהן להליך. הבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש. אם תאושר הבקשה על ידי בית הדין, על בעל הדין לדאוג להגיש בקשה להזמנת העד ליום הדיון. 36. על הצדדים והמצהירים להתייצב בבית הדין במועד שנקבע להוכחות לשם חקירה נגדית על תצהיריהם. 37. צד הנזקק למתורגמן יגיש בקשה מתאימה לבית הדין עם הגשת התצהירים. אם לא תוגש בקשה כאמור לא יוזמן מתורגמן, ולא תהא זו סיבה לדחיית מועד הדיון. 38. חקירת עדי התביעה לא תעלה על שעה. חקירת עדי ההגנה לא תעלה על שעה. 39. לעיון תצהירי התביעה ביום 1/10/14. סוף דבר 40. בתוך 30 ימים מהיום תמציא הנתבעת לתובעת העתק מסמך המעיד על ביצוע הפקדת התשלומים המפורטים בתלוש שכר חודש יוני 2013 לחשבונה של התובעת. במקביל ובתוך מועד זה תעביר התובעת לידי הנתבעת העתקי תלושי שכר אצל מעסיק אחר, לשנים 2012 ו- 2013. 41. המוסד לביטוח לאומי ימציא לידי הנתבעת ולידי התובעת, בתוך 30 ימים, מסמך המעיד על עצם תשלום דמי לידה לנתבעת בגין הלידה בחודש ינואר 2013 וכן מעיד על הסכומים ששולמו בגין דמי לידה (אם וככל ששולמו). ככל שלא שולמו דמי לידה לתובעת בגין הלידה בחודש ינואר 2013, ימציא המוסד לביטוח לאומי מסמך המאשר זאת. המסמכים יומצאו לב"כ התובעת, עו"ד אפרת דוייטש ולב"כ הנתבעת עו"ד בכור. 42. בנסיבות הענין, ולא בלי היסוס, החלטתי שלא לחייב את מי מהצדדים בהוצאות, חרף האופן שבו התנהל הדיון. דמי הבראה