דחיית בקשה לזימון עדים לדיון הוכחות

נדחתה בקשתו של המבקש לזמן ששה עדים לדיון הוכחות בתיק, ואושר זימונם של שני עדים בלבד.

הרקע לבקשת רשות הערעור:
2. המבקש הגיש תביעה לבית הדין האזורי נגד החלטת הרופא המוסמך מטעם המשיב (להלן גם המוסד) מיום 23.6.10 לזמן אותו לדיון מחדש בדרגת הנכות שנקבעה לו לפי הוראות תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בטענה כי ההחלטה התקבלה משיקולים זרים ובמטרה לשנות החלטת ועדה רפואית מיום 22.8.2004.
ביום 4.9.12 ניתנה החלטה בבית הדין האזורי (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה) בה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקש למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, כך שנקבע כי המוסד יעביר לעיונו של המבקש נתונים בשאלה ביחס לכמה נפגעים בסניף רמלה להם נקבעה נכות יציבה, נפתח הליך של בדיקה מחדש לפי תקנה 37 בתקופה שבין 1.1.05 ל-1.1.10, כאשר הפגימה היתה נכות אורטופדית בצוואר או פגיעה באגודל.
המוסד הגיש לבית דין זה בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה (בר"ע 48134-09-12), וביום 3.12.12 נתן סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה:
"בנסיבות אלה דומה, כי במקום להיתלות בסטטיסטיקה כזו או אחרת של זימונים, אפשר לזמן לעדות את הנוגעים בדבר וכמו כן אפשר לשאול אותם באשר למדיניות המוסד ובכך לקצר את הדיון ולחסוך את העבודה שעל פני הדברים כרוכה בבירורים סטטיסטיים שמי יודע מה משמעותם. אין להוציא מכלל אפשרות שבעקבות חקירת העדים הרלוונטיים, יהא צורך בבירורים סטטיסטיים, אולם מוצע שעניין זה יישקל מאוחר יותר על ידי בית הדין שדן בתביעה לגופה. בהסכמה לאמור, לא יהיה משום ויתור על אף טענת צד כלשהו. למען הסר ספק יודגש, כי אין במוסכם משום הגבלה בזימון כל עד רלוונטי".

3. בעקבות פסק הדין האמור, הפנה המבקש למוסד בקשה לזמן לעדות בתיק מספר עדים מקרב עובדיו: ד"ר יעקב גורדון, ד"ר מרדכי אלון, פרופ' שוכינה, גב' גילה בוקובזה (מנהלת מחלקת ועדות רפואיות סניף רמלה) וד"ר סוקולסקי (מנהל הוועדות הרפואיות, המשרד הראשי, ירושלים). לאחר שלא נענה, הגיש המבקש לבית הדין האזורי בקשה להורות למוסד לזמן את העדים האמורים, כאשר על פי טענתו בחלקם נטלו חלק פעיל בזימון של המבקש לפי תקנה 37 ובחלקם אחראים על מדיניות המוסד והכללים ביחס להפעלת תקנה 37. ביום 21.5.13 הגיש המבקש לבית הדין האזורי בקשה מפורטת לזימון עדים בה הופיע בנוסף גם שמו של מר מרדכי אוזמן, שעל פי הטענה שימש כמזכיר ועדה רפואית שהתקיימה בעניינו של המבקש בעבר והוא הפקיד האחראי על הפעלת תקנה 37.
ביום 14.10.13 התקיים דיון בבקשה לזימון עדים, ובהחלטה מאותו יום קבע בית הדין האזורי כי העדים היחידים שיזומנו הם גב' מיכל בוקובזה וד"ר סוקולסקי. בהחלטה נכתב: "בחרנו בשני עדים על מנת להניח את דעתו של ב"כ התובעת, למרות שלטעמנו גם אחד מהם יכול היה לספק את האינפורמציה הדרושה על פי החלטת בית הדין הארצי מיום 3.12.12".
מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.
4. בבקשת רשות הערעור נטען כי ארבעת העדים הנוספים אשר בית הדין לא אישר לזמן קשורים ורלוונטיים לנושאים שבמחלוקת בתיק, והעדים שאושר זימונם אינם קשורים ישירות לזימונו של המבקש ולא עסקו בעניינו אישית. לטענתו, העדים שזומנו אינם קשורים למקרה הספציפי ואינם יכולים להעיד בעניין השיקולים הזרים שהופעלו בעניינו.
5. בהחלטה שניתנה ביום 29.10.13 נדחתה חלקית בקשת רשות הערעור באשר לעדים המבוקשים פרופ' שוכינה וד"ר גורדון, מהנימוק כי אין בנימוקי הבקשה באשר לשני העדים הללו כדי לבסס רלוונטיות באופן מהותי לטענות העולות בתביעה. על כן, נדרשה עמדת הצדדים באשר לזימונם של ד"ר אלון ומר אוזמן. יוזכר, כי על פי טענות המבקש, ד"ר אלון הוא זה שהורה לפקיד התביעות לזמן את המבקש לדיון מחדש לפי תקנה 37, ומר אוזמן משמש כפקיד האחראי בסניף רמלה על הפעלת תקנה 37.
6. ב"כ המוסד לביטוח לאומי טענה בתגובתה כי היא מסכימה לזימונו של ד"ר אלון בלבד, אולם במקרה כזה מתייתר זימונו של ד"ר סקולסקי אשר אינו קשור ישירות או בעקיפין לעניינו של המבקש. באשר למר אוזמן נטען כי הוא משמש כפקיד תביעות, ותפקידו למעשה טכני בלבד ואין לו שיקול דעת בנוגע להפעלת תקנה 37. על פי הטענה, מר אוזמן שולח למזכיר הועדה הרפואי בסניף ולמבוטח טופס בו מופיעה המלצת רופא המוסד לגבי זימונו לבדיקה מחדש.
ב"כ המבקש טוען בתגובה כי אין מקום לבטל את זימונו של ד"ר סקולסקי. לגבי מר אוזמן נטען כי שאלת שיקול הדעת שהפעיל ראויה להתברר בעדותו, וכי הוא שימש כנציג המוסד ומזכיר הוועדה כאשר התקיימה ועדה רפואית שהחלה את האירועים נשוא התביעה. המבקש שב ומדגיש כי יש חשיבות גם לעדותה של פרופ' שוכינה.
7. הדיון בבקשת רשות הערעור מתקיים כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. זאת לאחר שהצדדים התבקשו להגיב לאפשרות זו ולא התקבלה התייחסותם המפורשת לכך.


אשר להכרעתנו:
8. לאחר שעיינו בבקשה ובחנו את טענות המבקש ואת תגובת ב"כ המוסד לביטוח לאומי הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל כך שיותר למבקש לזמן לעדות בבית הדין האזורי את ד"ר אלון ומר אוזמן.
9. אמנם, על פי ההלכה, החלטה בדבר זימונם של עדים הינה החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. הכלל הוא שבית דין זה כערכאת ערעור, אינו נוהג להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות, כגון ההחלטה האמורה, אולם בנסיבות העניין שלפנינו אנו סבורים כי מתקיים טעם משפטי המצדיק סטייה מן הכלל האמור.
10. ראשית יצוין, כי דין טענת המוסד לביטוח לאומי באשר לכך שזימונו של ד"ר סקולסקי לעדות מתייתר – דינה להידחות, הואיל והחלטה לגבי זימונו ניתנה בבית הדין האזורי ולא הוגשה על כך בקשת רשות ערעור על ידי המוסד לביטוח לאומי. כך גם, אין מקום להכריע בטענות ב"כ המבקש בדבר הצורך לזמן לעדות את פרופ' שוכינה, כאשר טענתו בעניין נדחתה בהחלטה מיום 29.10.13.
11. אנו סבורים, כי על מנת שתתקבל התמונה העובדתית המלאה באשר לטענות שמעלה המבקש בתביעתו, יש לאפשר את זימונם לעדות של ד"ר אלון ומר אוזמן.
באשר לד"ר אלון – ב"כ המוסד לביטוח לאומי הסכימה לזימונו, ומן הראוי לברר את טענת המבקש כלפיו, לפיה הוא שהורה לפקיד התביעות לזמן את המבקש לדיון מחדש על פי תקנה 37. מכך משתמע שהוא הרופא המוסמך שקיבל את ההחלטה בעניינו של המבקש, ועל כן עדותו נדרשת בהליך.
באשר למר אוזמן – הצדדים חלוקים ביניהם באשר למידת שיקול הדעת אותה הוא מפעיל במסגרת תפקידו במוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי יש הצדקה לזמן אף אותו לעדות, הואיל ואין חולק כי הוא טיפל באופן אישי בעניינו של המבקש, וככל שיש מחלוקת באשר למידת שיקול דעתו בתפקידו ראוי כי היא תתברר בדיון ההוכחות.
12. סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת כך שבית הדין האזורי יזמן לדיון ההוכחות את העדים ד"ר אלון ומר אוזמן. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסיומו של ההליך בבית הדין האזורי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיקדון עדים

  2. זימון עד נוסף

  3. עדי הזמה בערעור

  4. חובה להביא עדים

  5. שתיקת עד בחקירה

  6. בקשה לזימון עדים

  7. זימון עד תושב חוץ

  8. בקשה להזמנת עדים

  9. אי הבאת עד רלוונטי

  10. פרסום זהות עד מדינה

  11. תאונת עבודה בלי עדים

  12. ערעור על מהימנות עדים

  13. מהימנות עד - 4 מבחנים

  14. אי הגעת עד לבית המשפט

  15. הימנעות מהבאת עד מרכזי

  16. הזכות לדעת את זהות העדים

  17. הימנעות מהזמנת עד רלבנטי

  18. ערעור על "אמינות" של עדים

  19. ערעור על ביטול הזמנת עדים

  20. הזמנת עדים בבית הדין לעבודה

  21. אי התייצבות עדי התביעה לדיון הוכחות

  22. דחיית בקשה לזימון עדים לדיון הוכחות

  23. בקשה לגביית עדות באמצעות שיחת טלפון

  24. סירוב עדים בבית המשפט לענות על שאלה

  25. עתירה לבג"ץ: בקשה לבטל הסכם עד מדינה

  26. דחיית מועד דיון לצורך התייצבות עדים

  27. ממצאי מהימנות של עד בשני הליכים שונים

  28. מה המשמעות של אי חקירת עד בחקירה נגדית ?

  29. העדת שופט בעניין שאינו נוגע לתפקידו השיפוטי

  30. ההבחנה בין עד שהוא התובע לבין עד שהוא נתבע

  31. גביית עדות מחוץ לתחום בגלל מצב כלכלי של העד

  32. חקירת עדים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל

  33. שמיעת עד בוידאו קונפרנס: סעיף 13 לפקודת הראיות

  34. איך מתייחס בית המשפט ל"סתירות" בעדות של עדים ?

  35. נדחתה בקשה לדחות את מועד הדיון שנקבע לחקירת העדים

  36. בקשה לפסילת מותב בטענה שלא ניתנה לא אפשרות להעיד עדים

  37. זכות בעל דין להיות נוכח במשפטו / עדות שלא בפני בעל דין

  38. שופט לא רשאי להסתמך על מסקנות של שופט אחר במשפט אחר לגבי מהימנות עדים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון