דחיית בקשה להעביר התביעה לדיון בפני שופט

דחתה הרשמת את בקשת המערערים יש להעביר התביעה לדיון בפני שופט

תמצית העובדות הרלוונטיות


המשיבים הגישו תביעתם, על גבי כתב תביעה אחד, ובמסגרתה תבע המשיב 1 שכר עבודה בסך 46,400 ₪, בגין חודש עבודה אחד, שהחל בנובמבר 2010 והמשיב 2 תבע שכר עבודה בסך 35,600 ₪, בגין חודש עבודה אחד, שהחל ביום 11.10.10. המשיבים טוענים שהתקבלו לעבודה אצל המערערים בתפקיד מהנדס ראשי וכי למעשה המשיב 1 החליף את המשיב 2 בתפקידו זה.

המשיבים מוסיפים וטוענים כי המערערת 2 הינה בעלת מניות במערערת 1 והמערער 3 הינו מנהל המערערת 1 וכי יש לראות בכל אחד מהם מעסיקם הישיר.


אף שכתב התביעה הוגש במאוחד, כאשר סכום התביעה שנרשם בכותרתו הינו 82,000 ₪, במזכירות בית הדין נפתחו שני מספרי תביעות נפרדים, עבור תביעתם של כל אחד מהמשיבים (56733-11-11, 56752-11-11, להלן – התביעות).
התביעות הוגשו בחודש נובמבר 2011 ולאחר הליכים מקדמיים שהתקיימו בפני הרשמת, לרבות תיקון התביעות באופן שהוסף בהן נתבע נוסף – המערער 3, נקבעה בתיק ישיבת הוכחות, בפני הרשמת, ליום 2.10.13.
ביום 22.9.13, כמעט שנתיים לאחר הגשת התביעות ובסמוך לפני דיון ההוכחות, הגישו המערערים בקשה להעברת התביעות לדיון בפני שופט מחמת העדר סמכות לרשמת לדון בהן.
משנדחתה הבקשה, בהחלטה מיום 15.10.13, הוגש ערעור זה שבפנינו.

עיקר טענות הצדדים


שלוש טענות עומדות בבסיס הערעור דנן: האחת, כי מדובר בתובענה אחת בסכום של 82,000 ₪ ולכן רשם אינו מוסמך לדון בה; השנייה, כי סמכותו של הרשם מוגבלת, בהתאם להודעת מנהל בתי המשפט מיום 24.3.13, לתביעות בסכום של 43,600 ₪ ולכן גם אם נראה התביעות כנפרדות, הרי שתביעתו של המשיב 1 אינה בסמכות רשם; השלישית, כי רשם אינו מוסמך לדון בטענת המשיבים להרמת מסך ההתאגדות של המערערת 1.
המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם מדובר בשתי תביעות נפרדות, אשר הוגשו יחד מטעמי נוחות. הם מפנים לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן גם – החוק), אשר קובע בסע' 27 כי סמכותו של רשם בית הדין לעבודה מוגבלת לתביעות עד סך 50,000 ₪ ולבסוף מבהירים כי התביעה כנגד כל אחד מהמערערים הינה בטענה להיותם מעסיק ישיר ולא מכוח הרמת מסך, מה גם שרשם בית הדין מוסמך לדון בטענה להרמת מסך.

הכרעה


נקדים ונציין כי מצאנו שדין הערעור להדחות ולהלן נפרט טעמינו.
באשר לסכום התביעה – מהאמור לעיל עולה בבירור כי מדובר למעשה בשתי תביעות, אשר בכל אחת מהן תובע אדם אחר סכום נפרד מאותם נתבעים. אף שהתובעים היו רשאים להגיש התביעות על גבי מסמך אחד, הרי שבדין פתחה מזכירות בית הדין שני מספרים נפרדים לתביעות, שכן כל אחת מהן עומדת בפני עצמה. המשיבים הבהירו שמכיוון ומדובר בתקופות עבודה צמודות ובחלקן חופפות, אצל אותם מעסיקים (כנטען) ובאותה מסכת עובדתית המתארת את ההתקשרות עם המערערים, מצאו לנכון להגישן יחדיו. ואולם – כל תביעה עומדת בפני עצמה ואין האחת כרוכה באחרת.

לפיכך, אנו קובעים כי מדובר בשתי תביעות נפרדות בסכומים שצוינו לעיל.


באשר לסכום התביעה בסמכות רשם - סמכותו של רשם בית הדין לעבודה קבועה בסע' 27 לחוק בית הדין לעבודה, כאשר היא מוגדרת בשני אופנים – עילת התביעה וסכום התביעה. סכום התביעה נקבע בסע' 27(ב) ואילו בסעיף 27(ב1) נקבע מנגנון עדכון הסכום מעת לעת.

עד לתיקון 43 לחוק בית הדין לעבודה (ראה להלן), התעדכן הסכום האמור בהתאם לצו בית הדין לעבודה (הגדלת סכום התובענות שבסמכות הרשם),
תשמ"ח-1988 ולצו בית הדין לעבודה (הגדלת סכום התובענות שבמסכות רשם) (תיקון), התש"ן-1990, אשר ניתנו מכוח הסמכות שהוקנתה לשר המשפטים בסע' 27(ב1) לחוק (להלן יחד – הצו). מכוח סעיף 2(ג) לצו משנת 1988, פרסם בכל שנה מנהל בתי המשפט הודעה בדבר הגדלת הסכום.


ביום 1.4.12 פורסם תיקון מס' 43 לחוק בית הדין לעבודה (ס"ח תשע"ב, מס' 2350, עמ' 303) ובמסגרתו תוקן סעיף 27 לחוק, כך שנקבע שסכום התובענות בסכום רשם לא יעלה על 50,000 ₪. בדברי ההסבר לחוק (ה"ח תשע"א 580, מיום 30.3.11) הוסבר כי "...לשם ייעול הדיון, מוצע להרחיב את סמכותם של הרשמים...וכן להגדיל את סכום התובענה המירבי לסכום של 50,000 שקלים חדשים...".
המערערים מבקשים להיבנות מהודעת מנהל בתי המשפט אשר פורסמה ביום 24.3.13 ובה נקבע כי "סכום התובענות שבסמכותו של רשם הוגדל ל-43,600 שקלים חדשים". לטענת המערערים, משפורסמה ההודעה לאחר התיקון לחוק, יש להניח שלא פורסמה מתוך טעות, אלא מכוח סמכותו של מנהל בתי המשפט להגביל את סכום התובענות שבסמכות רשם, כאשר החוק רק קובע את התקרה בה מוגבל מנהל בתי המשפט.




לטענה זו אין על מה להיסמך. סמכותו של מנהל בתי המשפט, כפי שנקבעה בצו משנת 1988 הינה לקביעת הסכום המעודכן של תובענות בסמכות רשם, בהתאם לכללים שנקבעו בצו (5 פעמים השכר הממוצע). מנהל בתי המשפט נדרש לקבוע אפוא, מדי שנה, מהו הסכום המתקבל מ-5 פעמים השכר הממוצע במשק, בהתאם להוראות הצו, ולא מעבר לכך. ברי, שכאשר תוקן חוק בית הדין לעבודה, בתיקון 43, ונקבע כי סכום התובענות בסמכות רשם יעמוד על סך 50,000 ₪, גוברת הוראת חוק מתוקנת זו על הודעות מנהל בתי המשפט והיא הקובעת את הסכום המרבי לסמכות רשם.
זאת ועוד. לא זו בלבד שלא מצאנו כאמור, כל בסיס לטענת המערערים לפיה מנהל בית המשפט הוסמך להגביל את סכום התובענות כאמור, עד לתקרה של 50,000 ₪, אלא שההיפך הוא הנכון – בהתאם להוראתו הברורה של סעיף 27(ב1) לחוק, רשאים השרים רק "להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)" לחוק (ההדגשה אינה במקור) וברי שכאשר סמכות השרים הינה רק להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף ב' לחוק, אזי גם מנהל בתי המשפט, הפועל מכוח סמכות שהוקנתה לו על ידי השרים, מוסמך אך להגדיל את הסכום ולא לגרוע ממנו.
לפיכך, אנו קובעים כי סכום התובענות, כמפורט בסע' 1 לעיל, ואשר הינו פחות מ-50,000 ₪, הינו בסמכות רשם.
באשר לטענה בדבר העדר סמכות רשם לדון בטענה להרמת מסך – נפתח ונבהיר כי לא מצאנו בכתב התביעה כל טענה להרמת מסך. טענת המשיבים לפי כתב התביעה וכפי שאף הובהרה בדיון בפנינו, הינה כי יש לראות בכל אחד מהמערערים מעסיקם האישי. מכיוון שאין מחלוקת שרשם בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעה לשכר עבודה, הרי שלא יכול להיות חולק כי התביעות הנדונות הינן בסמכותה של הרשמת.
נוסיף ונציין, כי אין כל מניעה בדין שרשם ידון בטענה להרמת מסך, העולה במסגרת תביעה שעילתה העיקרית מצויה בסמכותו. הפסיקה אליה הפנו המערערים בהודעה שמסרו לתיק בית הדין לאחר הדיון, אינה עוסקת כלל בסמכותו של רשם, אלא לכל היותר, דנה בסוגיות הנובעות מהלכות הרמת המסך.
לטענת המערערים כי בית הדין לעבודה כלל אינו מוסמך לדון בטענה להרמת מסך, אלא רק בית המשפט המחוזי מוסמך לכך, אין כל יסוד והמערערים מופנים לפסיקה ענפה של בית הדין הארצי לעבודה, הדנה בסוגיית הרמת המסך בהקשר עם דיני העבודה (כך לדוגמא בפסק דין הסוקר את עיקרי הפסיקה בעניין: עע 129/10 אופיר זוננשיין - G.S.S. ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ ואח', מיום 31.10.11).

סוף דבר


על יסוד האמור לעיל אנו דוחים את הערעור וקובעים כי הרשמת מוסמכת לדון בתביעות שבפניה.
המערערים ישאו בהוצאות המשיבים בגין הליך זה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 3,000 ₪ (לשני המשיבים), אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 ימים מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגם דיוני

  2. רציפות הדיון

  3. חוק פומביות הדיון

  4. קיום דיון בהעדר התובע

  5. העברת דיון באותו מחוז

  6. בקשה לביטול הסדר דיוני

  7. בקשה להקדמת מועד דיון

  8. החלטה ללא דיון בועדת ערר

  9. הפרדת דיון בתביעה שכנגד

  10. בקשה לדיון בפני דן יחיד

  11. אי התייצבות התובע לדיון

  12. אי התייצבות עו''ד לדיון

  13. דיון חוזר בוועדה המחוזית

  14. פסיקה בניגוד להסדר דיוני

  15. אי התייצבות לדיון בפני רשם

  16. פרסום דיון בדלתיים סגורות

  17. התייצבות לדיון בזמן שביתה

  18. העברת דיון לסניף בירושלים

  19. פסילת שאלה של עו''ד בדיון

  20. ערעור לעליון בנושא הקדמת דיון

  21. דיון מהיר בבית הדין לעבודה

  22. האם ניתן לחדש דיון בעתירה ?

  23. פיצול הדיון – רק במקרים חריגים

  24. העברת מקום הדיון מטעמי אתיקה

  25. בקשה להפריד את הדיון בתביעות

  26. בקשה להעברת דיון לאזור הצפון

  27. המלצת שירות המבחן לדחיית דיון

  28. דיון חוזר בבקשה לשחרור על תנאי

  29. פיצול הדיון ברכיבי שכר של עובד

  30. אי הגעה לדיון בבית הדין לעבודה

  31. אי התייצבות לדיון עקב תקלה ברכב

  32. אי התייצבות לדיון עקב טעות אנוש

  33. החלטה על העברת דיון במעמד צד אחד

  34. בקשה לפיצול דיון בבית הדין לעבודה

  35. עתירה על החלטה שלא לקיים דיון בערר

  36. אי התייצבות לדיון בבית הדין לעבודה

  37. חובת זימון לדיון חוזר בועדה המחוזית

  38. הדיון פוצל כך שתחילה תידון שאלת החבות

  39. אי התייצבות לדיון בגלל סיבות אישיות

  40. דיון ללא נציג ציבור בבית הדין לעבודה

  41. מחיקת טענות שיכולות להפריע לדיון הוגן

  42. דחיית בקשה להעביר התביעה לדיון בפני שופט

  43. דיון בבית הדין לעבודה בשאלת זהות המעביד

  44. דיון מוסכמות ופלוגתאות בהעדר אחד הצדדים

  45. אי הזמנת בעלי דין לדיון בבית הדין לעבודה

  46. הגשת בקשה לדחיית מועד דיון ללא אישור רפואי

  47. חופשה מהעבודה לצורך דיון בבית הדין לעבודה

  48. בקשה להעברת הדיון לבית הדין לעבודה בבאר שבע

  49. אי התייצבות ההסתדרות לדיון בבית הדין לעבודה

  50. חוק ההוצל"פ לא חל לאחר העברת הדיון לבית המשפט

  51. עורך דין טען שלא קיבל מהמזכירות פקס הזמנה לדיון

  52. בקשה לקיום דיון בדלתיים סגורות בבית הדין לעבודה

  53. הרשאה להתייצב לדיון: תקנה 28 לתקנות סדר הדין האזרחי

  54. הציג עצמו כעורך דין, במסגרת הדיון התברר כי כלל אינו עורך דין

  55. ביטוח לאומי יזם הליך של דיון מחודש לפי תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  56. בקשה לדחיית דיון עקב כך שבאותו מועד קבועים לבא כוח דיונים בתיקים אחרים

  57. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון