תביעה לתוספת שכר בגין עבודה במנוחה השבועית

תביעה לתוספת שכר בגין עבודה במנוחה השבועית נדחתה מן הטעם שהמשיבה לא הוכיחה מתכונת עבודה כלשהי במנוחה השבועית ולא הניחה תשתית עובדתית המעידה באילו סופי שבוע היא עבדה כאשר חזרה מהמנוחה השבועית ומהו היקף שעות העבודה בימים אלה; התביעה לתשלום פיצויי פיטורים נדחתה אף היא מן הטעם שהמשיבה לא הוכיחה שהתפטרה עקב מצב בריאותי לקוי.
בכל הנוגע לתוספת שכר עבור עבודה במשק בית, התקבלה טענת המשיבה כי הועסקה במקביל לעיסוקה כמטפלת סיעודית של הבת כעובדת משק בית בבית המשפחה ולפיכך נקבע כי היא זכאית לתשלום תוספת שכר בגין שעות עבודה אלה. בית הדין היה ער להוראות הסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים בו התחייבה המשיבה לבצע את כל עבודות משק הבית בבית המשפחה, עם זאת היה סבור כי דרישה זו מתאימה למקרים בהם מתגוררים העובד והמטופל לבדם בדירת המטופל, ולא כמו במקרה דנן בו המטופלת התגוררה בבית הוריה שהיו בו ארבעה מפלסים, והתגוררו בו יתר משפחתה. בכל הנוגע להיקף השעות נקבע כי המשיבה עבדה שעתיים ביום במשך 6 ימים בשבוע ולא 12 שעות ביממה, כטענתה, ועל כן נפסקה לה תוספת שכר בסך 38,160 ₪ לפי שכר המינימום. עוד נפסקו לטובת המשיבה פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך 1,121 ש"ח, דמי הבראה ויתרת פדיון ימי חופשה שנתית בסך 704 ₪. לאור התוצאה אליה הגיע, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪.
הבקשה וטענות הצדדים:
4. המבקשים הגישו לבית דין זה ערעור המופנה כלפי שני רכיבים: תוספת שכר בגין עבודה במשק בית והוצאות משפט, ובמקביל הגישו לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע רכיבים אלה.
בהחלטה מיום 5.11.13 דחה בית הדין האזורי את הבקשה מן הטעם שלאור הנוסח החדש של תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזורי, תשמ"ד- 1984 (להלן - התקנות), מקום שהוגש הערעור הסמכות לעכב את ביצוע פסק הדין נתונה אך ורק לערכאת הערעור. בהתאם לכך, ביום 17.11.13 הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שלפני.
5. לגופם של דברים מבוקש לעכב את ביצוע הרכיבים בגינם הוגש הערעור ולחילופין להורות על המשיבה להמציא ערבות מתאימה בגין רכיבים אלה. המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור טובים. בקשר לכך נטען, בין היתר בהודעת הערעור, כי טעה בית הדין האזורי בכך שקבע שהמשיבה זכאית לתשלום שכר עבודה בגין עבודות ניקיון, שעה שקבע כי מתכונת עבודתה לא חרגה במצטבר משעות ספורות מדי יום ולא חרגו ממסגרת שעות העבודה הרגילות; בית הדין התעלם מכך שהמטופלת נעדרה מדי יום מהבית עקב עבודתה, בין השעות 8:00 ל- 14:00 ובמהלך שעות אלה לא נדרשה המשיבה לבצע עבודות סיעוד כלשהן, ועל כן יש לקזז שעות אלה ממתכונת עבודה לה זכאית המשיבה לקבל תשלום עבורן, שאם לא כן יהיה הדבר בבחינת תשלום שכר עבודה כפול עבור אותו פרק זמן; לאור הקביעות אודות חוסר מהימנות וחוסר עקביות של גרסת המשיבה ולאור העובדה שרוב תביעותיה נדחו, לא היה מקום לחיוב בהוצאות משפט בשיעור כה גבוה.
באשר למאזן הנוחות נטען כי בשל מצבה הכלכלי של המשיבה, אם יבוצע פסק הדין במלואו ולאחר מכן יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להיפרע מהמשיבה, דבר שעלול לסכל את הערעור.
6. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי בעקבות החלטה המורה לה להגיש את התגובה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, נערכה בדיקה במערכת נט משפט ונמצא כי הבקשה הוגשה לבית הדין האזורי בלבד. בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבה, יש לקבוע שאין הבקשה מופנית לבית הדין המוסמך, כהוראת תקנה 467 לתקנות ומטעם זה בלבד, דינה להידחות.
לגופם של דברים מתנגדת המשיבה לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענת כי יש לפעול על פי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. עוד נטען כי המבקשת לא השכילה להצביע על חשש ממשי שיקשה עליה להיפרע מהמשיבה אם יתקבל הערעור. כך צויין כי הטענות בדבר מצבה הכלכלי של המשיבה נטענו בעלמא, ללא ראשית ראיה לכך. עוד נטען כי המבקשים לא טענו יגרם להם נזק כלשהו אם תשלם למשיבה את הסכום הפסוק ולא הועלתה כל טענה בדבר קשיים כלכליים המונעים את ביצוע פסק הדין באופן מידי. על פי מידע אישי של המשיבה, מדובר במשפחה אמידה ומבוססת כלכלית, כך שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן אף בהודעת הערעור מכירה המבקשת בכך שלא שולם למשיבה שכר עבור עבודות הניקיון אשר נדרשה לעשות בנוסף לעבודת הסיעוד.
7. בתשובה לתגובת המשיבה חוזרת המבקשת על האמור בבקשתה.
הכרעה:

8. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים אלה: האחד - סיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד והשני - שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה. כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור. עוד נפסק כי העובדה שהמשיבים הם מהגרי עבודה, כשלעצמה, אינה מצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין, ויש לבחון בכל מקרה לגופו. כמו כן, במסגרת כלל השיקולים, יש להביא בחשבון כי מדובר בזכויות מכוח חוקי המגן וצו ההרחבה אשר הגיעו למשיבים במהלך תקופת עבודתם או בסיומה, וכי ככל שסיכויי הערעור אינם גבוהים אין הצדקה כי יעוכב תשלום זכויות אלה פרק זמן נוסף. לאור האמור, יש לדון בבקשה לעיכוב ביצוע על פי המבחנים המקובלים בפסיקה – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות בין הצדדים.
9. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה הנדון יש מקום לעיכוב של הרכיבים מושא הערעור. ואלה טעמיי:
בכל הנוגע לטענת המשיבה בדבר אי הגשת בקשה – עיון בנט משפט מעלה כי אכן ביום 17.11.13 הוגשה על ידי המבקשת לבית דין זה בקשה לעיכוב ביצוע, אך משום לא תוקנה בכותרת הבקשה הערכאה הדיונית ומספר ההליך הנכונים ולמעשה נסרקה הבקשה כפי שהוגשה בבית הדין האזורי במסגרת תיק הערעור. על פני הדברים נראה כי מדובר בטעות טכנית שלא תוקנה על ידי בא כוח המבקשת ולא ניתן מטעם זה בלבד לדחות את הבקשה ללא דיון בה לגופה.
באשר לסוגיית סיכויי הערעור - בית הדין האזורי בדק ומצא כי המשיבה הועסקה במקביל לעיסוקה כמטפלת סיעודית כעובדת משק בית לכל בני משפחתה של המטופלת ועל כן היא זכאית לגמול כספי נוסף שאינו קשור לעבודתה כמטפלת סיעודית. בית הדין קבע כי היקף שעות העבודה במשק הבית לא חרגו משלוש שעות ביום, במשך 6 ימים בשבוע, וכי העבודה בוצעה בשעות ההיעדרות של הבת (המטופלת) מהבית וכי מדובר בעבודה נוספת בגינה זכאית המשיבה לתשלום שכר עבודה נוסף. בהודעת הערעור נטען שלא ניתן להתעלם מכך שהמטופלת נעדרה שעות רבות ביום מביתה עקב עבודתה, שעות בהן לא נדרשה המשיבה לבצע עבודות סיעוד כלשהן, ועל כן יש לקזז שעות אלה ממתכונת עבודה לה זכאית המשיבה לקבל תשלום עבורן. עוד מפנים המבקשים לכך שבהסכם העבודה התחייבה המשיבה לבצע עבודת משק בית וכי ממילא עבודות הניקיון, לפחות בחלקן, בוצעו באזורים ששרתו את המטופלת. השאלה המתעוררות במקרה זה היא בעיקרה משפטית וטענות המבקשים אינן משוללות יסוד. בהתחשב בכך שהוצאות המשפט הוטלו בשים לב לזכיה ברכיב השכר הנוסף הרי שסיכויי הערעור לגביהם מושפעים מסיכויי הערעור לגבי השכר הנוסף.
באשר לסוגיית מאזן הנוחות - משלא ברור האם המשיבה עדיין מתגוררת בארץ ועובדת בעבודות משק בית באזור תל אביב, כפי שהדבר עולה מפסק הדין, אכן יש ממש בטענה כי היה והערעור יתקבל יקשה על המבקשים להחזיר את המצב לקדמותו.
לאור המקובץ השתכנעתי כי יש להורות על עיכוב ביצוע של חיוב המבקשים לשלם למשיבה גמול עבור עבודה במשק בית והוצאות משפט (להלן – הסכום המעוכב). עיכוב הביצוע כאמור יהיה בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית הדין את הסכום המעוכב או ערבות בנקאית בגובה הסכום המעוכב וזאת תוך 21 ימים מיום קבלת החלטה זו.
10. סוף דבר - הבקשה מתקבלת. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון