טעות של מזכירה חדשה ברישום מועד להגשת תצהירים

טעות של מזכירה חדשה ברישום מועד להגשת תצהירים נטען כי אי הגשת התצהירים במועד, נבע מתקלה משרדית של ב"כ המערערים, שם נרשם על ידי מזכירה חדשה שהמועד הגשת התצהירים הוא ביום 20/11/13 ודיון ההוכחות ביום 28/11/13. בהחלטת הרשמת מאותו היום נקבע כך: "דרך המלך היא שמיעת התובענה לגופה, כך שיתאפשר לשני הצדדים לפרוש לפני בית הדין את הראיות מטעמם. על כן, קיימת עדיפות לקיים הליך הוכחות לאחר שיהיו לפני בית הדין תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים ומטעם הנתבעים. לפיכך, אני נעתרת לבקשת הנתבעים, וזאת בכדי לאפשר להם להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם. הדיון הקבוע למחר, 28/10/13 - בטל. באחריות הנתבעים להודיע לב"כ התובעים על דחיית מועד הדיון. תצהירי הנתבעים יוגשו עד ליום 20/11/13. עותק יומצא במישרין לצד שכנגד. אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בהוצאות כל אחד מהתובעים בסך 3,000 ש"ח, אשר ישולמו לידיהם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ישיבת הוכחות תתקיים לפני ביום 9/12/13 בשעה 11:00. עיון ביום 21/11/13 למעקב אחר תצהירי הנתבעים." (ההדגשות במקור - א.ר.). 13. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. 14. ביום 23/12/13 לאחר שתיאום מועד לשמיעת הערעור לא צלח, ניתנה החלטה לפיה הדיון בערעור יתקיים בדרך של טיעונים בכתב וניתנה לצדדים האפשרות להשלים את טיעוניהם. טענות הצדדים - 15. לטענת המערערים -חיובם בהוצאות מהווה איזון בלתי ראוי של השיקולים הרלוונטיים. אי הגשת התצהירים במועד נבע מתקלה משרדית חד פעמית ולא בשל זלזול בהחלטות בית הדין. עוד נטען, כי בכל מקרה לא היה ניתן לקיים את הדיון במועדו עקב הגשת הערעור על החלטת הרשמת בדבר סמכותה לדון בתובענה ועקב מצבה הבריאותי של ב"כ המערערים. המערערים מוסיפים כי מרגע שהעלו בפני הרשמת את טענותיהם בדבר חוסר סמכותה העניינית, הם נענשים וזוכים ליחס בלתי שוויוני ובלתי סביר. המשיבים הם שגרמו לעיכוב הדיון בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה בעטיה נדחתה ישיבת הוכחות ובהגשת בקשות להארכת מועד להגשת התצהירים מטעמם, שגרמו לדחיית דיון ההוכחות. עוד נטען, כי בגין בקשות אלו, המשיבים לא חיובו בהוצאות. החלטת הרשמת אינה מנמקת את החיוב בהוצאות. עוד נטען כי החלטת הרשמת ניתנה, מבלי שנתבקשה תגובת המשיבים ועל כן לא נגרמו למשיבים הוצאות. 16. המשיבים טוענים כי דין הערעור להידחות תוך חיוב המערערים בהוצאות. לטענתם, יש לבחון את החלטת הרשמת על רקע התנהלות המערערים לאורך כל ההליך. המערערים עושים כל שביכולתם למשוך את התביעה ולהתיש את המשיבים באמצעות הגשת בקשות סרק, תוך ניצול לרעה את המדיניות הליברלית של בית הדין בעניין פסיקת הוצאות. כך למשל, רק לאחר שנתיים, ימים ספורים לפני דיון ההוכחות, הוגשה הבקשה להעברת התובענה לדיון בפני שופט. בקשה זו נדונה בפני ארבע ערכאות כולל בג"צ. כך גם, ימים ספורים לפני מועד דיון ההוכחות הוגש כתב תביעה שכנגד. וכך גם, המערערים הגישו אינספור בקשות להארכת המועד להגשת התצהירים ולדחיית מועד דיון ההוכחות. טענת המערערים לתקלה משרדית לא נתמכה בתצהיר ו/או בראיה אחרת, בעוד שהערעור על החלטת הרשמת בדבר סמכות עניינית והבקשה לעיכוב ביצוע הוגשו ביום שבו היה על המערערים להגיש את התצהירים מטעמם. בנוסף, גם תצהירו של המערער 3 לא הוגש במועד, חרף העובדה שהוא אינו מיוצג על ידי עו"ד בכר ועל כן, התקלה המשרדית אינה רלוונטית לגביו. למשיבים נגרמו הוצאות משפטיות כבדות עקב הכנה לדיון ההוכחות שנדחה ברגע האחרון. דיון והכרעה 17. ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שעניינן הוצאות המשפט, קל וחומר בהחלטת ביניים, אלא במקרים נדירים בהם נתגלתה טעות משפטית או כאשר נפל פגם בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית או שנמצא כי שיעור ההוצאות שנפסק חורג מהסביר והמקובל [דב"ע נא/9-6 חברת מייסון בע"מ נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות, אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע כג 430, 432; ע"א 9535/04 סיעת ביאליק נ' סיעת יש עתיד לביאליק, פ"ד ס(1) 391; ע"ע 15070-09-12 ירונה מרנין נ' אס. ג'י די הנדסה בע"מ ואח' (ניתן ביום 28/10/13)]. 18. בהחלטה על עצם החיוב בהוצאות ועל שיעורן, על בית הדין לשקול, בין היתר, שיקולים הנוגעים לסוג ההליך ולמורכבותו, היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל דין בהליך, שכר הטרחה ששולם או שבעל הדין התחייב לשלמו, התנהלותו של בעל הדין באופן בלתי יעיל הגורם להארכת ההליך שלא לצורך וכיוצא באלה הוצאות. 19. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לעניין עצם החיוב בהוצאות ושיעורן, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום להתערבותי בהחלטת הרשמת מהנימוקים שיפורטו להלן. בניגוד לטענת המערערים, הרשמת איזנה נכונה בין מתן אפשרות למערערים להביא את הראיות מטעמם, חרף מחדליהם, לבין הנזק שנגרם למשיבים כתוצאה מקבלת הבקשה. טענות המערערים כי אי הגשת התצהירים במועד, נבע מטעות משרדית ולא כתוצאה מזלזול בהחלטות בית הדין נלקח בחשבון בהחלטה, כאשר הרשמת התירה את הגשת התצהירים באיחור, חרף הצורך לדחות את דיון ההוכחות פעם נוספת. זאת ועוד, גם אם מזכירת ב"כ המערערים רשמה בטעות את המועדים להגשת התצהירים ולדיון ההוכחות כקבועים לחודש נובמבר במקום לחודש אוקטובר, ב"כ המערערים יכלה לגלות את הטעות בנקל, לנוכח החלטת הרשמת מיום 15/10/13 המתייחסת לאותם מועדים. מכל מקום, לנוכח עיתוי הגשת הבקשה, ערב הדיון, נגרמו למשיבים הוצאות לא מבוטלות בגין הכנה לדיון ההוכחות. למותר לציין, כי לפני מועד דיון ההוכחות החלופי, המשיבים נדרשו להכנה נוספת, הן כתוצאה מחלוף הזמן והן לנוכח השוני בהכנה הנדרשת לדיון הוכחות ללא ראיות המערערים, לבין הכנה לדיון לאחר שהוגשו ראיות המערערים. אין לקבל את טענת המערערים לפיה, בכל מקרה, דיון ההוכחות היה נדחה לנוכח מצבה הבריאותי של ב"כ המערערים. משעה, שתצהירי המערערים לא הוגשו במועד ובערב הדיון, תצהירי המערערים טרם הוגשו. ומשעה, שהמערערים ביקשו שתינתן להם הזדמנות נוספת להגיש את תצהיריהם, מובן מאליו, שהיענות לבקשה חייבה את דחיית מועד ההוכחות, וזאת ללא כל קשר למצבה הבריאותי של ב"כ המערערים. גם אם ב"כ המערערים לא הייתה חולה במועד הדיון, היה צורך בדחיית דיון ההוכחות עקב המחדל של המערערים. 20. סוף דבר - הערעור נדחה. בהתחשב בשיעור ההוצאות שנפסק בהחלטת הרשמת, לא מצאתי לנכון לחייב את המערערים גם בהוצאות ערעור זה. איחור בהגשת תצהיריםמסמכים