טוענת כי פוטרה בשל עדותה בהליך

טוענת כי פוטרה בשל עדותה בהליך

הזמני שחל בעניינה בקשר עם פיטוריה, והן בדרך שבה נעשו- ללא שימוע וללא מתן הודעה מוקדמת, בניגוד לדין.


לטענת המבקשת, תפקידה הינו תפקיד פנימי המהווה חלק אינטגרלי מעבודת האגף. המבקשת טוענת כי ביום 21.7.02 הוחלט עקרונית על תקנון משרתה, אולם הדבר לא צלח. עוד טוענת המבקשת כי דו"ח מבקר המדינה עסק בנושא העסקת עובדי קבלן באגף השח"ר במשרד החינוך בשנת 2009, ובפרט בעניינה של בן שטרית ושלה, וקבע כי הדבר מתנהל באופן בלתי תקין, בניגוד להנחיות נציבות שירות המדינה, וכי על המשרד לפעול להסדרת העניין, דבר שלא נעשה. נוכח אופי תפקידה והזמן הארוך שבו היא ממלאת אותו, כפיפותה הניהולית לבעלי תפקידים בכירים באגף, מקום ביצוע עבודתה ויתר תנאי ה עסקתה, הרי שהיא למעשה עובדת משרד החינוך.
המבקשת ציינה כי פיטוריה מותירים אותה ללא מקור פרנסה, ופוגעים בה בהיותה מפרנסת יחידה לשלושה תלויים.




עיקר טענות משרד החינוך


המשיב טען בתגובה כי כלל לא הוא, כי אם סייט פיטרה את המבקשת, וכי ככל שיש למבקשת טענות נגד הליך פיטוריה, עליה להפנותן לסייט ואליה בלבד. כן טוען המשיב כי הוא עצמו יזם את הוצאתה של המבקשת אל מחוץ לחצריו ביום 26.1.14, עוד טרם הסתיים ההליך בעניינה של גב' בן שטרית, וללא תלות בהתנהלות המבקשת בקשר אליו (סעיף 139 לתגובה).
המשיב כופר בטענת המבקשת כי תפקידה היה חיוני ואינטגרלי לאגף וטוען כי המבקשת שימשה במזכירתה של גב' בן שטרית, וכי תרומתה לבעלי תפקידים אחרים באגף או במשיב בכלל היתה מצומצמת מאוד. המשיב מוסיף כי אין לאגף צורך בעבודתה של המבקשת, וכי בתזמון הנוכחי, עת האגף התמזג עם אגף אחר, קליטת המשיבה לעבודה תהיה בהכרח על חשבון עובד אחר.
לטענת המשיב, המבקשת ידעה כי אינה עובדת המשיבה, בחרה בכך ואף העדיפה להישאר כזו על אף הליך קליטת עובדים חיצוניים שנערך במשיב לפני כעשור. לטענתו, המבקשת נהנתה מיתרונות כעובדת חיצונית היות ולא היתה כפופה לכללים החלים על עובדי המדינה.
המשיב מוסיף וטוען שהסממנים עליהם ניסתה המבקשת להצביע ככאלו המעידים על היותה עובדת קבועה, הינם פרי מעשי ידיה שלה ו/או של גב' בן שטרית ו/או של מנהלי האגף בעבר, אשר נעשו בניגוד מפורש להנחיות גורמים בכירים במשיב.
המשיב טוען כי האמון המתחייב ממעסיק כלפי עובדו נפגע באופן שאינו בר תיקון נוכח התנהלות המבקשת במסגרת ההליך המשפטי שהתנהל בעניינה של גב' בן שטרית, כאשר מסרה לבן שטרית פרוטוקול פנימי שנערך במשיב ואשר הגיע לידיה עקב עבודתה במשיב. כן מעלה טענות כנגד נקיון כפיה של המבקשת בהתנהלותה בכלל ובהסתרת העובדה כי נמנעה מלהקלט כעובדת המדינה בשנת 2004.
המשיב הוסיף וטען לשיהוי קיצוני שנפל בהתנהלות המבקשת, שכן, לטענת המשיב, ידעה על הכוונה לפטרה מזה מספר חודשים, וחרף הגשת תביעתה ביום 27.11.13, בה כללה טענות בדבר הכוונה לפטרה, לא הגישה בקשתה למתן סעד זמני עד ליום 31.3.14, ארבעה חודשים מאוחר יותר; למצער, טוען המשיב, היה על המבקשת להגיש בקשתה למתן סעד זמני במקביל להגשת הבקשה על ידי גב' בן שטרית, ביום 26.1.14, ולפחות בסמוך ל13.3.2014
המשיב מוסיף וטוען כי עניינה של המבקשת הינו "מעשה עשוי", שכן עבודתה במשיב הופסקה זה מכבר, ומשכך למעשה מבוקש צו עשה של השבתה לעבודה (שינוי המצב הקיים).
לבסוף טוענת המשיב כי המבקשת עותרת לשינוי מצב קיים בן 17 שנים על דרך בקשה בהליך זמני, וכי לאור ע"ע 1427/04 מדינת ישראל נגד רויטמן (21.2.05) (להלן: "הלכת רויטמן"), הדבר אינו הולם הליך זמני ודינו להתברר במסגרת ההליך העיקרי.


עיקר טענות סייט


סייט טענה כי היא התבקשה להעסיק הן את גב' בן שטרית והן את המבקשת על ידי המשיב, וכי מטלותיהן הוכתבו על ידי המשיב. סייט הודיעה כי בעוד שבן שטרית מילאה תפקיד של מנהלת הכספים של המכרז של סייט במקביל לתפקידה במשיב, למבקשת לא היה שום תפקיד שהיה קשור ישירות לסייט וכי למיטב הבנתה המבקשת "ביצעה עבודות מנהליות במשרדי אגף השח"ר וסייעה לגב' בן שטרית במטלותיה".
סייט הוסיפה כי לאחרונה עקב קשיים תקציביים של משרד החינוך, ניתן אישור להפעלת התוכנית לתקופות קצובות בלבד. וכי תקופה זו הוארכה, במועדים הרלבנטיים לענייננו, עד ליום 31.3.14.
סייט הוסיפה כי לאחר הדיון שהתקיים בעניינה של בן שטרית באמצע חודש מרץ 2014, ועם סיום העסקתה של בן שטרית, נאסרה על ידי גב' עירית בירן, מנהלת אגף השח"ר בפועל, כניסתה של המבקשת למשרדי המשיב. היות שכך, הודיעה סייט כי "בנסיבות אלו, היות והעסקת גב' מטלוב נעשתה לבקשת משרד החינוך בלבד והיות ומשרד החינוך הביע דעתו באופן מפורש שהוא איננו מעוניין עוד בהמשך קבלת השירותים מגב' מטלוב ואף אוסר על כניסתה לתחומי המשרד, לא היה מקום להארכת תקופת העסקתה של גב' מטלוב לאחר תום המועד החוזי – 31.3.14, ובהתאם באה העסקתה לידי סיום במועד שנקבע" (סעיף 20 לתגובתה מיום 8.4.14).
אף שסייט טוענת כי עניינה של המבקשת היה ייחודי ולא דומה ליתר עובדיה שהועסקו במסגרת המכרז, טוענת היא כי המבקשת זומנה לשיחת הבהרה טרם תום תקופת החוזה בחודש מרץ 2014, אולם מסיבותיה שלה בחרה שלא להופיע. בנסיבות אלו, לטענת סייט, לא מוטלת עליה חובה לקיים למבקשת שימוע נוסף והיא נהגה כדין בסיום העסקתה ביום 31.3.14.
עוד יצויין כי סייט לא הציגה מכתב פיטורים שנמסר למבקשת ואף לא ציינה האם הודעת הפיטורים כללה הודעה מוקדמת כדין.


עמדת ההסתדרות


הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות) הגישה עמדה התומכת בבקשת המבקשת ובטענות שנטענו בה. בעמדתה העקרונית סקרה ההסתדרות פסיקה בעניין תבניות העסקה משולשות והעסקת כח אדם באמצעות מיקור חוץ או העסקת קבלני כח אדם עובר לתיקון חוק קבלני כח אדם, התשנ"ו -1996, ואחריו. ההסתדרות הדגישה את התופעות השליליות הכרוכות בתבניות העסקה אלו, ואת הפגיעה שהן נושאות בחובן כלפי העובדים הנותרים תקופות העסקה ממושכות ללא ודאות ובטחון תעסוקתי.
ההסתדרות הפנתה למבחנים כפי שנקבעו בפסיקה לקביעת זהות המעסיק, תוך שציינה כי המבקשת צברה ותק אצל המשיב ולא אצל הקבלנים המתחלפים, וכי אין מדובר במיקור חוץ אותנטי בנסיבות העניין לשיטתה. לבסוף הדגישה ההסתדרות את תפקידה המכריע של המדיניות השיפוטית בעידוד שלילי של מעסיקים לנקוט בתבניות העסקה מנצלות לאורך זמן.


דיון והכרעה
חיסיון ההליך הזמני בעניינה של גב' בן שטרית


ב"כ המשיב הגישה בקשה ביום 18.5.14 להוציא נספחים ולמחיקת סעיפים מכתבי טענותיה של המבקשת, הנוגעים להליכים שהתקיימו בעניינה של גב' בן שטרית בהליך הזמני בפני כב' השופטת שדיאור, מן הטעם כי בהתאם להחלטת בית הדין מיום 13.3.14, הינם חסויים (החלטתה שניתנה לבקשת הצדדים). הבקשה הוגשה לאחר שהוגשו סיכומי המבקשת, ובמקביל להגשת סיכומי המשיבה 2, קרי, בשלב כמעט סופי של ההליך דכאן.
המבקשת התנגדה לבקשה בתגובתה מיום 21.5.14, וטענה כי במהלך ההליך נעשה שימוש בחומרים מתוך תיק בית הדין בעניינה של בן שטרית, ופרוטוקול דיון צורף כבר לבקשה עצמה, והמשיב, שלא טען בזמנו לעניין זה איבד את יכולתו לטעון בעניין. לתגובתה צרפה המבקשת הסכמה חתומה מטעם גב' בן שטרית לפיה אינה מתנגדת לשימוש בחומר מתוך בתיק בעניינה בהליך זה.
בעניינה של בן שטרית קבע בית הדין כי ההליכים יחסו בהתאם לסמכותו לפי סעיף 68(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע:"בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות." ודוק, בניגוד להליך העיקרי, הדין ראה חשיבות פחותה בקיום ההליך בדלתיים פתוחות בהליכי הביניים והתיר את חסייתם ללא עילה ספציפית (עפ"א 80192/06 הוצאת עיתון הארץ בע"מ - פרקליטות מחוז ת"א, 29.8.07).
המשיב לא הצביע על נזק מסוים שיכול להיגרם לו מהשימוש בפרוטוקולים או בכל חומר אחר מתוך תיק בית הדין בעניין בן שטרית. המשיב עצמו נסמך על ארועים שארעו במסגרת הדיון בהליך האמור, כטיעון רלבנטי לעמדתו דכאן. יוסף עוד כי נוכח ההחלטה שסוגיה זו תידון במסגרת ההכרעה בבקשה עצמה, מצא המשיב כי יש בפרוטוקול הדיון דשם כדי לסייע לו, והפנה אליו בעצמו בסיכומיו (ר' למשל סעיף 65 לסיכומי המשיב).
זאת ועוד, ענייניהן של בן שטרית ושל המבקשת שלוב זה בזה באופן בלתי ניתן להפרדה, כפי שניתן לראות לעיל ולהלן, ומשכך, נראה כי בחסיית תיק בית הדין כלפיי ההליכים דכאן יש כדי לפגוע ביעילות הדיון ובעשיית הצדק.
בנוסף לאמור, המשיבים 1-2 זהים בשני ההליכים ואף בן שטרית נתנה את הסכמתה לחשיפת תיק בית הדין בעניינה לצורך הליך זה. משכך, ואף כי היה מקום כי המבקשת תפנה כדין בבקשה להסרת החסיון בטרם תעשה שמוש בפרוטוקולים מן הדיון האמור, הרי שלגופו של ענין מצאנו לקבל את טענותיה לענין הסרת החסיון ביחס להליך בפני כב' השופטת שדיאור, לצרכי ההליך דנן, וכך אנו קובעים.


לשיקולים במתן סעד זמני


שלושה תנאים נדרשים לשם מתן סעד זמני: ראשית על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. די בראיה לכאורה ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה הסופית. שנית, על בית המשפט לערוך השוואה בין מידת הנזקים העשויים להגרם לכל אחד מבעלי הדין אם ינתן או לא ינתן הצו, ולאזן בין האינטרסים של שני הצדדים. קיים יחס בין מידת התקיימותם של שני התנאים דלעיל, מידת העמידה בתנאי אחד יכול ותשפיע על היקף הדרישה לעמידה בתנאי האחר. התנאי השלישי הינו כי על בית המשפט לשאול עצמו האם קיימים שיקולים שלא להעתר לבקשה ובין היתר נקיון כפיו של המבקש.
בטרם נבחן ישומם של שיקולים אלה במקרה דנן נדגיש כי כל הקביעות שלהלן הינן קביעות לכאוריות , ולצרכי הליך זה בלבד ואין בהן בכדי לקבוע מסמרות כלשהן.


האם הוכיחה המבקשת עילת תביעה רצינית דיה


ראשית יש לבחון האם יש למבקשת עילת תביעה רצינית בכל הנוגע להגדרת מעמדה ולנגזרות ממנו.

מן המוצג בפנינו לא יכולה להיות מחלוקת על כך שבמשך שנים ארוכות עושה משרד החינוך שמוש בשרותי המבקשת, כל פעם באמצעות חברה אחרת.


כאמור מעלה, עשו שני הצדדים צעדים שונים שמטרתם לבסס את גרסתם שלהם במשך השנים באשר למעמדה.

כך – משרד החינוך הקפיד להוציא הוראות לפיהן על המבקשת והגב' בן שטרית להמנע מלשהות פיזית במתקניו (נספח י"א לתגובת המשיב) אלא עליהן לבצע העבודה ממשרדי סייט שנשכרו לשם כך (כחלק מתנאי המכרז) המצויים ברחוב קרן היסוד. לשם כך אף ערך משרד החינוך ביקורי פתע כדי לבחון המצאותה של המבקשת במתקניו והוציא התראות בענין זה למנהלי האגף.
כך- הקפיד המשרד שלא ליתן בידי המבקשת תעודת עובד כפי הנתונה בידי עובדיו.
כך- דאג המשרד להוריד שלטים שנשאו את שמותיהן של המבקשת ובן שטרית שהוצגו עד אז בפתחי חדרים בהם ישבו. (על פי עדות המבקשת, עמ' 26 לפרוטוקול, השלטים הוסרו לפני שנים, ככל הנראה בשנת 2008-2009)
כך- לא הוקצה להן כל מקום מוסדר לישיבה, והן ישבו בספריה הפדגוגית של האגף והצטופפו לעתים לעבודה על גבי שולחן עבודה אחד. (יוער עם זאת כי מעדותה של המבקשת עולה כי אכן, אף שישבה ב"ספריה הפדגוגית" באגף, זהו היה חדרה הקבוע במשך שנים רבות גם בתקופה בה עבדה כעוזרת לגב' יואלה טרם- עמ' 20, שורות 16-17).
כך- במהלך השנים (נספחים ז-ט לתשובת המשיב) הוצאו התראות חוזרות בקשר לתפקידים שבהן שמשה הגב' בן שטרית.


מאידך, אף המבקשת ביחד עם הגב' בן שטרית ותומכיהן מקרב הנהלת האגף, עשו כל שניתן לאל ידם כדי שלא לקיים את ההוראות שהועברו מטעם הנהלת המשרד, וכדי לקבע מצב שבו עבודתן של בן שטרית ושל המבקשת שלובה באופן פיזי ומהותי בעבודת משרד החינוך.

כך- המבקשת והגב' בן שטרית שהו במתקני המשיב רוב הזמן. הן ישבו בחדר הספריה, וכאשר הגיע לשם מי שאמור לאייש החדר אחת לשבוע (מר רפי בטיט) הצטופפו על שולחן אחד (עמ' 20-21) יותר מכך, כאשר נערכו ביקורות, דאגו בהנהלת האגף "להעלים" את המבקשת וגב' בן שטרית.
כאשר נטען כי הן שוהות פיזית במתקני המשיב- הכחישו זאת ראשי האגף. כעולה מן הראיות שבפנינו טענו ד"ר אבי לוי מנהל האגף וסגנו מר בר כוכבא (נספחים ט' וי"א לתשובת המשיב), בניגוד גמור לעובדות כפי שעלו בפנינו, ובניגוד לטענת המבקשות עצמן, כי המבקשות אינן מצויות במתקני המשרד.
לענין זה יוער כי הגרסה המתואמת של המבקשת והגב' בן שטרית בבקשה דנן לפיה היה רק מקרה אחד שבו דאגה המבקשת (להבדיל מבן שטרית),להעלם בעת ביקורת , אינה (בשלב לכאורי זה) אמינה בעיננו, הן נוכח העולה מן המסמכים שיצאו בנדון (נספח ז' לתגובת המשיב -מכתב הגב' גבאי-עזרא מיום 8.7.08) הן מכך שהדברים אינם מתיישבים עם אשר נאמר בענינה של הגב' בן שטרית (ר' בין היתר עדות המבקשת בתיק בן שטרית עמ' 35 שורה 26) . גרסה זו גם בלתי סבירה: אם הגב' בן שטרית עבדה בצמידות למבקשת, הרי ברור שגם המבקשת ידעה היטב כי נוכחותה במקום היא בניגוד להוראות ויצאה כמוה מן המקום כשהגיעו הביקורות.
כך- נמנעו המבקשת והגב' בן שטרית מלהשמע להוראת סייט (או קבלנים קודמים) וכן להוראות הנהלת האגף בדבר שהייה מחוץ למתקני משרד החוץ, והעדיפו להשמע להוראות הנהלת האגף. (לטעמן מהנימוק שזוהי ההנהלה הממונה עליהן ישירות (עמ' 11 שורות 6-9): "ת: זה הוא (מנהל האגף, ד"ר אבי לוי- ש.ב.י) היה אומר לי, תשמעי, הסמכות בידיי לא בידיך. אני רוצה שתעשי את העבודה. את תישארי פה. עכשיו, לא הייתי יכולה להגיד לו, אבי, אני כרגע נמצאת פה במשרד של הקבלן, אני לא יכולה לעשות לך את העבודה. היה לי אחריות.")


ואולם,דומה כי בנסיבות הענין, השאלה היכן בפועל ישבו המבקשת והגב' מטלוב, על אף נסיונות שני הצדדים לקבע עובדות בענין זה, לא היא שצריכה להכריע, וודאי לא בשלב זה, במחלוקת בדבר זהות מעסיקה של המבקשת. אלא, משקל יתר יש ליתן לשאלה מהו אופי העבודה ומידת השתלבותה בגלעין הפעילות של אגף שח"ר.

אך יוזכר, במאמר מוסגר, האמור במכרז על פיו התקשרה סייט (נספח ה' לתשובת המשיבה בעמ' 35) הוא כי חל איסור הן על עובדי המשרד לשבת במשרדי הזכיינית והן להפך. עצם קיבוע האיסור מצביע לכאורה על כך שיתכן שאופי העבודה כשלעצמו דווקא הזמין, מטעמים פרקטיים, ישיבה של עובדי הזכיין במתקני משרד החינוך. אם כן, יתכן שההוראה עצמה היא הבלתי תקינה והיא זו שניסתה ליצור מצגי שווא ולהסתיר את אופי ההתקשרות

השתלבותה המהותית של המבקשת בעבודת האגף
"... הקביעה השיפוטית בדבר זהות המעסיק – בדומה לקביעה השיפוטית בדבר מיהו "עובד" – תיעשה בהתבסס על בחינה מהותית של כלל מאפייני ההתקשרות, וללא תלות בהגדרות שנקבעו על ידי הצדדים עצמם. הבחינה המהותית נועדה לאתר מיהו הגורם האמיתי אשר מקיים מול המועסק מערכת יחסי עבודה, על כלל תכליותיה שאינן מתמצות בתשלום שכר (דב"ע נב/3-142 חסן אלהרינאת – כפר רות, פד"ע כד 535 (1992); דב"ע נד/3-96 מ.ב. מחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי בע"מ – חליל עבד אלרחמן עאבד, פד"ע כט 151 (1995); ע"ע 1189/00 אילנה לוינגר – מדינת ישראל, מיום 2.10.00; ע"ע 300245/97 משה אסולין – רשות השידור, פד"ע לו 689 (2001)).
עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי אין עוד חזקה כלשהי או נקודת מוצא בנוגע לזהות המעסיק במערכת יחסי עבודה משולשים, ועל בית הדין לבצע בחינה מהותית של כלל מאפייני ההתקשרות בכל מקרה ומקרה (ע"ע 602/09 מדינת ישראל – חנה אלוני, מיום 24.1.12)."
עע (ארצי) 6818/10/10 המוסד לביטוח לאומי - אליהו משה דיין , נאווה כהן, אמיר תמר, שילוב עולם של תעסוקה מתקדמת בע"מ , תגבור מאגר כ"א מקצועי זמני בע"מ, (24/04/2012)


בית הדין הארצי בעניין עע (ארצי) 410/06 המוסד לביטוח לאומי - 1. ראיד פאהום , 2. תגבור - מאגר כח אדם מקצועי- זמני בע"מ, (02/11/2008) קובע שורה של מבחנים, שיש להפעיל לשם קביעת קיומם של יחסי עובד- מעביד, על מנת לאתר את המעסיק בפועל, במתכונת העסקה משולשת:


"מאפייני יחסי עובד-מעביד – ...האם, במקרה הנתון, מתקיימים המאפיינים המקובלים לזיהוי המעסיק כפי שנקבעו בפסיקה. .. ובהם – כיצד ראו הצדדים את ההסדר, בידי מי הכח לפטר, מי קיבל את העובד לעבודה, מי קובע את תנאי שכרו ועוד ... במתכונת של העסקה משולשת באמצעות קבלן כח אדם, בדרך כלל מתקיימים מאפיינים אלה, כולם או מקצתם, בין המשתמש לעובד שהרי תכלית ההסדר הוא שהעובד ישתלב במקום העבודה של המשתמש. יש להדגיש כי קיומם של מאפיינים המעידים על יחסי עובד – מעביד בין העובד למשתמש הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. קיומם של המאפיינים הוא בבחינת תנאי מוקדם לבדיקה רחבה של השאלה מיהו המעסיק האמיתי של העובד במבנה העסקה משולש.
זמניות – ביסוד השיטה של העסקת עובדים באמצעות קבלני כח אדם ניצבת המטרה הבסיסית של העמדת כח אדם לרשות המשתמש באופן זמני. .... בכך נבדל קבלן כח האדם מן הגורם העוסק בתיווך בין מבקשי עבודה ובין מעסיקים פוטנצילים. ...
יציבות מול תחלופה – עקרון הזמניות המונח ביסוד העסקת עובדים באמצעות קבלני כח אדם משרטט מודל לפיו חברת כוח האדם היא המעסיק הקבוע והיציב בעוד המשתמש הוא הגורם המתחלף. ... זה המצב הטבעי והנכון היכול להצביע על חברת כוח אדם כמעסיק האמיתי. עם זאת ישנם מצבים בהם עקרון זה נשכח, משתבשים הדברים ומתהפכות היוצרות: מדובר באותם מצבים בהם, במקום שחברת כוח האדם הוא העוגן היציב והגורם המשתמש מתחלף מעת לעת, נוצרת מציאות לפיה חברת כוח האדם היא המתחלפת והמשתמש הוא הגורם היציב. ...
טיבו של התפקיד – ...העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם לא נועדה למלא את מקומם של עובדים שתפקידם במקום העבודה נושא אופי קבוע. מכאן שבחינת טיבו של התפקיד אותו ממלא עובד חברת כוח אדם אצל המשתמש יכול להצביע גם על אופיו של הקשר שנוצר בינו לבין המשתמש.
יכולתו הכלכלית של קבלן כוח האדם – ...ייתכן שבמקרים מסוימים, בהם קיימים מאפיינים אחרים המצביעים על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המשתמש לעובד, ניתן להשתמש גם בנימוק זה כדי לחזק את המסקנה בדבר קיומו של קשר כזה. ...
אמת או מראית עין – הסדר של העסקת עובד על ידי משתמש באמצעות חברת כוח אדם חייב להיות אמיתי, היינו – לשם השגת המטרה האמתית לשמה נועדה ההעסקה. כל הסדר שאינו אמיתי אך נושא מראית עין חיצונית של הסדר אמיתי יכול להוביל למסקנה כי המשתמש הוא המעסיק של העובד. כך, למשל, העסקת עובד חברת כוח אדם תוך עקיפת הסדרים חוקיים או הסדרים מינהליים מחייבים אינה משקפת מציאות של צורך אמיתי בשרותיה של חברת כוח אדם. עולם המשפט יתחקה לעולם אחר טיבו האמיתי של ההסדר ויתעלם ממראית העין החיצונית.
הגינות, תום לב ותקנת הציבור – ההגינות ועקרון תום הלב הנמצאים בליבת יחסי עבודה – כמו גם השמירה על תקנת הציבור – מחייבים שהעסקת עובד על ידי חברת כוח אדם לא תהא נגועה בניצול של העובד או בפגיעה בלתי סבירה בשכרו ובתנאי העסקתו.
שמירה על משטר הסכמים קיבוציים ועל מעמדם של ארגוני עובדים – כלל הוא שהסדר העסקה של עובד באמצעות חברת כוח אדם חייב לשמור לא רק על שכרו ותנאי עבודתו של העובד אלא גם – ולא פחות חשוב – על מעמדם של הסכמים קיבוציים הנוגעים לדבר ועל מעמדם של ארגוני עובדים.
רשימה זו של מאפיינים על פיהם תבחן מערכת היחסים המשולשת של העסקת עובד באמצעות חברת כח אדם אינה ממצה ואינה סגורה. ייתכנו מקרים בהם יתקיימו מאפיינים נוספים שייבחנו, כגון – מידת השתלבותו של העובד אצל המשתמש וייתכנו מקרים בהם לא יתקיימו בהכרח כל המאפיינים שנזכרו. גם משקלם היחסי של המאפיינים אינו שווה והמסקנה הסופית תיקבע תוך שקלול כל הגורמים הנוגעים לדבר בנסיבות כל עניין." (ההדגשות הוספו).


עלינו ליישם את המבחנים דלעיל בעניינו לצורך קביעה - לכאורית בשלב זה - בדבר יכולתה של המבקשת להצביע על עילת תביעה רצינית הנוגעת ליחסים שבינה לבין המשיב. ההליך הזמני איננו, ככלל, הסביבה הטבעית להכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד וזהות המעביד, ובפרט כשמדובר במתכונת העסקה משולשת ובלתי שגרתית, ואנו מודעים להלכה כפי שנקבעה בענין רויטמן ולפסיקה מכוחו. ואולם, כל שעלינו לבחון הוא, כאמור, האם תביעתה של התובעת מגלה עילה משמעותית על פניה.

אלא שגם בענין זה ישנו קושי בשלב זה ובלא שכל מסכת העובדות בפנינו, להבין, האם ההשתלבות בפעילות האגף היתה הכרחית מצד צרכי עבודתה של המבקשת, או שנעשתה ביזמת מנהלי האגף, בניגוד להוראות הנהלת המשרד, וזאת על מנת לקבע כעובדה את השתלבותה כעובדת המשיב.


יוער כבר עתה כי היות ואין חולק כי עיקר עבודתה של המבקשת היה נלווה לעבודתה של הגב' בן שטרית הרי שלא ניתן (ולו לצרכי הליך זה), לבחון את עבודת המבקשת שלא באספקלריא של עבודתה של בן שטרית. זאת, על אף נסיונה הבלתי משכנע של המבקשת, במהלך העדויות בפנינו, להסיט חלק מן המשקל לכיון העסקה בפן המינהלתי דווקא שלא אל מול בן שטרית אלא אל מול עובדי אגף שח"ר שונים. לענין זה נפנה שוב לכתב תביעתה (סעיף 5) שצוטט מעלה (ר' עוד עדות בר כוכבא עמ' 68-69.)

עם זאת, יש לציין כי הגב' בן שטרית לא שימשה בתפקיד מינהלי לפיכך, מהותית, בחינת מידת השתלבותה בליבת פעילות שח"ר שונה משל המבקשת.

האם אכן עסקה המבקשת בעיינים שאינם נוגעים רק לסיוע לגב' בן שטרית בתפקידה במסגרת המכרז?


בכתב תביעתה, טענה המבקשת כי עבדה כ"רכזת בכירה לענייני תקציבים והשתלמויות". לטענתה, נקלטה לעבודה בשנת 96', במשיב עצמו, באגף חברה ונוער, לאחר שעברה ראיון ע"י מר מיכאל ביטון ממינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ולאחר מכן הועברה לאגף שח"ר. לגרסת המבקשת היא עובדת כרכזת בכירה בתחום הכספים לאורך כל שנות עבודתה, כאשר החל משנת 2005 התווסף לתחומי אחריותה גם תחום ההשתלמויות (בפן המנהלי). המבקשת הוסיפה ופרטה בבקשתה לסעד זמני כי במסגרת עבודתה נתנה שירותי מנהלה בתחום התקציב לכל עובדי אגף השח"ר, כמפורט בגוף הבקשה: הדפסת חוזים, הסכמים של אגף השח"ר, מסמכי עמדה בפעילות האגף, פניות לועדות רכישות, הארוכת הסכמים, בקשות להעברות תקציביות בין מחלקות באגף, הכנת מצגות ומסמכים נוספים הקשורים לתקציבי האגף, וביצוע פעולות מנהליות נילוות (צילומים, תיוקים, משלוח פקסים וכו'). ( ר' גם נספחים 37-40 לכתב התביעה).
בעדותה ציינה (עמ' 24 שורות 21-29):

"ת:העבודה שלי היתה ככה, היה לי את החדר, הייתי יושבת, מדפיסה, הכל. רוב העבודה שלי זה הייתי מול גופים של המשרד. הייתי יושבת אצל ועדת הכספים מחכה שהם יוציאו את הכסף. הייתי יושבת איתם ביחד. הייתי לוקחת להם את זה. הייתי חוזרת.. רוב העבודה שלי זה אני הייתי איש הקשר שלהם. .. דוגמא, היה חוזה הייתי הולכת לחשבות ממתינה, נכנסת, מחכה שיחתימו אותו, יורדת עם זה לכספים. רוב העבודה שלי היתה כאילו מסביב.."


המשיב פרט בסעיפים 41-50 לתגובה מיום 8.4.14 את השירותים אותם התבקשה חברת סייט לספק על פי המכרז. על פניו עולה כי אכן מדובר במיקור חוץ אותנטי ובפרט ביחס לתקופה האחרונה בה המכרז עסק באספקת תפוקות פדגוגיות (ר' ע"ע 1363/02 דינה חזין ואח' נגד תנופה שירותים כ"א ואחזקות 1991 בע"מ, 05/11/2006). ואולם, וכפי שנראה להלן נתמך הדבר בגרסתה של סייט, העסקתה של המבקשת היתה חריג לפעילותו התקינה של המכרז.
גם המשיב הודה למעשה (סעיף 75 לסיכומי המשיב) כי "יתכן" שהמבקשת עסקה בעניינים שאינם כלולים בהסכמי ההתקשרות אולם הדברים נעשו בניגוד להנחיית דרגים בכירים במשיב. עוד הוסיף המשיב כי עבודתה של המבקשת הינה עבודת מזכירות גרידא: הדפסות, שליחויות, צילומים והקלדות, לרוב עבור גב' בן שטרית ולפיכך אין לראות בה כמי שעבודתה היא חלק אינטגרלי מפעילות האגף. המשיב הכחיש את מעורבותה של בן שטרית בנושא ההשתלמויות באגף, וטען כי מדובר באגף קטן וכי השתלמויות עובדיו נערכו במסגרת כלל עובדי המשיב. ואולם עדותה של גב' שרה לוי הממונה על השתלמויות באגף סתרה טענה זו (ר' גם נספח 40 לכתב התביעה).
לטעמנו, הגישה לפיה המדובר בעניינים טכניים שאינם מצביעים על כך שמדובר בתפקיד אינטגרלי למערכת אינה יכולה להתקבל. אם תאמר כך, משמע כי כל מזכירה עלולה שלא להחשב עובדת המשרד בשל מהות תפקידה. יתכן שניתן היה לסבור כי יש מקום לראות זאת כך, אם אכן ישנו מיקור חוץ לתפקידים מינהליים (כפי שנעשה למשל ביחס לעובדי שמירה או נקיון), ואולם, במקרה דנן לא זה המצב. נראה, לכאורה, כי המבקשת נתנה סיוע מינהלתי לביצוע תפקידים שהם מליבת פעילות האגף ולא רק במסגרת המכרז לקבלת שרותי סייט (כעולה מעדותו של מר גרוס להלן ור' עדות המבקשת, עמ' 6, שורה 1, ובהמשך שורות 13-27)).
אם כן, לפחות לכאורה, ומבלי שייקבעו מסמרות בדבר היקף פעילות זו, עסקה המבקשת גם בעבודה אל מול גורמי האגף בעניינים הנוגעים לאגף עצמו, ולאו דוקא בסיוע לגב' בן שטרית.


האם בפעילותה של המבקשת כמסייעת לעבודתה של בן שטרית פעלה בנושאים שנוגעים לליבת פעילות האגף?


אף שהמשיב טען כי לפי הגדרת מר גרוס, גב' בן שטרית היתה "מנהלת הכספים של המכרז" הרי שסייט בתגובתה טענה כי גב' בן שטרית תפקדה במקביל הן כמנהלת הכספים של המכרז והן בתפקיד פנימי של האגף בתחום התקציבים (הפעילות כמנהלת הכספים של המכרז,בעניני תקציב, הינה חלק אינטגרלי מדרישות המכרז (עמ' 39-40 למכרז)).
המשיב צרף לתגובתו (נספחים ז'-ח') תכתובות בעניינה של דפוס העסקתה של הגב' בן שטרית עם גורמים שונים במשיב, המשליכות אף על המבקשת, לשיטתו. ואולם, אף שהמכתבים צורפו על מנת לבסס את טענת המשיב בדבר חוסר שביעות רצונם של גורמים בכירים בו מתחומי תפקודה של גב' בן שטרית, יש בהם כדי ללמד על תוכן המשימות בהן עסקה:

מכתבו של רוני יוטבת, הממונה על המשמעת, מיום 23.12.02, בו הוא כותב : ".. הגב' בן שטרית ממשיכה לייצג באופן מלא את אגף השח"ר בכל נושא ההסכמים וכיו"ב מול חשבות המשרד". ושוב במכתבו מיום 18.11.02 "...לצערי הגב' בן שטרית .. ממשיכה לייצג את האגף בכל נושא ההסכמים מול חשבות המשרד".
מכתבו של גד אביקסיס, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש מיום 23.2.03: "נושא עבודת כעובדת קבלן אל מול חשבות המשרד.." ומכתבו מיום 24.2.03: ".. הגב' בן שטרית מבצעת משימות ותפקידים הקשורים לאגף השח"ר אל מול חשבות משרדנו.."
מכתבו של רוני יוטבת הממונה על המשמעת המופנה לחשב המשיבה 1, מיום 5.3.03: "יודגש כי הגב' בן שטרית אינה עובדת המשרד, אין לאפשר לעובדי לשכת החשב המשרד ולעובדי אגף בכיר (כספים וחשבונות) לעבוד מולה בכל הקשור להסכמים, חוזים וכיו"ב מטעם המשרד בכלל ואגף השח"ר בפרט".
מכתבה של יו"ר ועד העובדים טליה סטלמן מיום 23.2.03: "גבי מירי בן שטרית.. נוכחת בישיבות בחשבות.."
מכתבה של יו"ר הועדה לעניינים אישיים מטעם ועד העובדים במשיבה מיום 8.7.03: ".. משתתפת בישיבות כתקציבנית במשרד אגף שח"ר ומייצגת אותו בכל הנושאים הקשורים לתקציב".


דברים אלה נכתבו על ידי מי שאינם הנהלת האגף, כך שאף אם את דברי ד"ר לוי , מנהל האגף בזמנו, לגבי התפקידים שביצעה (נספח 8 לכתב התביעה), יש, לכאורה, לבחון בגישה של "כבדהו וחשדהו", הרי בפועל, הגורמים הרלבנטיים בהנהלת המשרד, היו מודעים לכך שאלו התפקידים שמבצעת בן שטרית (אם כי, נלחמו בכך, ולו באופן נקודתי וחלקי).

מכאן, כי תפקידיה של המבקשת, אף בפן הקשור לסיוע לגב' בן שטרית, כללו, על פני הדברים, גם עבודה שאין לה קשר לנדרש במכרז בו זכתה סייט.

מאפיינים נוספים של מערכת היחסים שבין המבקשת למשיב


כאשר בוחנים את מערכת היחסים המשולשת יש להוסיף את העובדה שהעסקת המבקשת היתה מצב קבוע בן כ17 שנים ולא מצב זמני. היא זו שנשארה בתפקידה ומי שהתחלף הוא חברות כח האדם.


אשר לענין תום הלב וההגינות:


דומה, לצרכי שלב לכאורי זה, כי בכירי האגף החל מד"ר לוי ואילך, עשו מאמצים הן בדרך המלך (נסיון לתקנן את תפקידה של בן שטרית- ר' למשל נספח 6 לכתב התביעה, פניית ד"ר לוי לגב' רחל שנאור, אחראית תקן, מיום 5.8.02; נספח 7 פניית ד"ר לוי למר אביקסיס שמנכ"ל משאבי אנוש מיום 8.12.04; נספח 8, פניית ד"ר לוי לגב' תמי לוי מנהלת משאבי אנוש מיום 16.4.07) והן בדרכי עקיפין פתלתלות ובלתי ראויות (כגון האמור מעלה- כפי שעולה מתכתובות המצורפות כנספחים ז-ח לתגובת המשיב) להפוך את בן שטרית לעובדת בתקן של המשיב. יצויין כי אין כל פגם בנסיונות לתקנן את המשרה ואולם דווקא הפעילות של הסתרה ומסירת נתונים מטעים להנהלת המשרד, מעלה חשש, ולו לכאורה, כי לא בהכרח מניעים אמיתיים של צרכי האגף, הם שהנחו את מנהלי האגף בפעילותם לטובת בן שטרית (ובעקיפין לטובת המבקשת). לענין זה ראוי להזכיר את העובדה כי הגב' בן שטרית היא אחייניתו של מי שהיה מנהל האגף, מר טוויל.

לא למותר לציין בהקשר זה את דברי מנכ"ל סייט מר אלעד גרוס (עמ' 81 שורות 14-17; עמ' 82 שורות 17-24):
"ת: ...וכשאנחנו זכינו במכרז למשרד החינוך היו צרכים שהתיישבו עם, כנראה 90% או קצת יותר ממה שהיה שם, והיו עוד מספר צרכים שמדוברים במה שעשו מירי וגילה שלא התיישבו. ואז נתבקשנו בעצם על ידי אבי להעסיק גם את גילה וגם מירי,
...
ת: ...כשהמכרז יצא לדרך נאמר לנו בצורה מאוד פשוטה, נדרש פה תפקיד כזה, אנחנו מגדירים לה מה לעשות. ונדרש פה תפקיד כזה ואנחנו מגדירים לה מה לעשות, זה בעצם מירי ששימשה כמסייעת של אבי בנושא התקציבים וגברת גילה שהיא המזכירה של מירי לצורך העניין בפשטות, בסדר? וככה הדברים התנהלו. עם הזמן הדברים התקבעו ואנחנו גם הבנו הרבה יותר טוב את המערכת. "
מר בר כוכבא אף לא ניסה להסתיר בעדותו את העובדה שבפועל הסיר מעצמו תפקיד שהיה שלו (תקציבים) והטיל אותו עלבן שטרית- התנהלות בלתי תקינה בעליל.
לכאורה מתחייב מן האמור כי העסקת המבקשת ביחד עם בן שטרית לא היו אלא השבעת רצונם של מנהלי האגף תוך התעלמות מהוראות המערכת אצל המשיב.
57. ואולם הבדל יש למצוא בין המבקשת לבין בן שטרית בענין זה. נסיונות פורמליים לתקנן את משרתה של המבקשת (בניגוד לזו של בן שטרית) לא מצינו, ונראה איפוא שלא שמנהלי האגף לא השקיעו מאמצים להבטחת מעמדה של המבקשת. המשיב מנסה למצוא בכך הוכחה לכך שפעולותיה של המבקשת לא היו אינטגרליות לאגף וולסיק מכך שלכן לא טרח לפעול למענה. אף שמסקנה זו אפשרית, הרי שלדידנו, לפחות בשלב לכאורי זה , הרושם הוא כי המבקשת "נגרררה" אחר בן שטרית. לה , בניגוד לבן שטרית, לא היה "לובי", והיא ניזונה רק בעקיפין מה"קשרים" שהיו לבן שטרית במערכת. זו , כך נראה לנו בשלב בינים זה, הסיבה בגינה לא פעלו לטובתה. ויובהר, גם פעולותיהם של ראשי האגף בעקיפין ביחס למבקשת ראויות לגינוי.
58. כאמור, אף המשיבה 2, בתגובתה ובסיכומיה, הבהירה באופן שלא משתמע לשתי פנים, שלמעשה המבקשת היתה, מבחינת הזכיין, עובדת של המשרד החינוך, הוא ניהל אותה, היא ישבה במשרדיו, והעסקתה נדרשה על ידו. אכן, שכרה של המבקשת שולם לה דרך המשיבה 2, אולם בכך, נדמה, התמצה הקשר ביניהן. אף במועד פיטורי המבקשת, הדבר נבע באופן בלעדי מהוראת המשיב שנגעה ספציפית אליה, בשונה מיתר העובדים מכח המכרז. (על כך בהמשך) .
אם כן, לכאורה, עיסוקיה של המבקשת בתפקידים "פנים אגפיים" נבעו, על פני הדברים, בשונה מבעניינה של בן שטרית, לא מכך ש"בנו" לה תפקידים פנים אגפיים במכוון, אלא מכך שצרכים אינטגרליים לפעילות האגף, בפן המינהלי, סופקו על ידי המבקשת.
59. המשיב הפנה אותנו לפסה"ד בעניין ע"ע 766/07 לימור בן חיים נגד המוסד לביטוח לאומי (13.2.11), שם נדונה סוגיה של הכרה בעובדת חברות קבלן שבמשך שנים הועסקה אצל המשתמש בפועל. נקבע כי המשך העסקת המערערת דשם נעשתה תוך הפרתם ועקיפתם של הנהלים על ידי גורמים פנימיים במשיב דשם . משכך לא הוכרה המערערת כעובדת שלו.
יתכן שבסופו של ההליך בתיק העיקרי דכאן יגיע בית הדין למסקנה כי אכן העסקת המבקשת היתה מתוך עקיפת נהלים לטובתה ולא מתוך צרכי המערכת. ואולם בשלב זה איננו סבורים כי אפשרות זו סבירה יותר מן האפשרות כי עבודתה של המבקשת היתה אכן לצרכי פעילותו האינטגרלית של האגף, ודוקא העסקתה על ידי מיקור חוץ היא הפגומה והיא שמהווה נסיון לפגוע בזכויותיה באמצעות העסקתה על ידי צדדים שלישיים. גם אם בעניינה של בן שטרית היה מקום לחשוב ששילובה נעשה תוך הפרת הוראות ועל מנת לפעול לטובתה, הרי ישנו קושי רב להסיק מסקנה זו בעניינה של המבקשת, אשר תחומי עיסוקה לא עניינו בפועל את ההנהלה, וככל שאכן בפועל ביצעה תפקידים עבור יתר עובדי אגף שח"ר ו/או למטרות שאינן מטרות המכרז, יש סבירות לומר, לכאורה, שהדבר נעשה מתוך צרכים אמיתיים של מערכת המשיב ולא מתוך רצון "לקבוע עובדות" כפי שארע ביחס לבן שטרית.


עוד יש להעיר בעניין זה, כי אכן צודק המשיב בטענתו שבסיכומיו: אף בהינתן הכרעה לפיה מעמדה של המבקשת הוא כשל עובדת המשיב, אין בכך כדי להצמיח לה זכויות כשל עובדת מדינה. מעמד של עובד מדינה נקנה רק על פי הנוהל שנקבע בחוק שירות המדינה (מינויים) ובהתאם לנהלי נציבות שירות המדינה (ר', בין היתר, ע"ע 116/03, מדינת ישראל משרד החינוך נ' משה חג'בי ו-151 אחרים, מיום 2.2.06; ע"ע 273/03 דברת שוואב – מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2.11.06). ואולם, אין בכך כדי למנוע מבית הדין לקבוע כי נתקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד ומעבר לכך (עע (ארצי) 6818/10/10 המוסד לביטוח לאומי נגד אליהו משה דיין ואח' 24.4.12.) מכל מקום, ודאי בשלב זה טרם הגיעה העת לעסוק בסוגיה זו.
אם כן, הצליחה להצביע על קיומה של עילה לכאורה לתביעתה.
בטרם נעמוד על מאזן הנוחות, נציין גם את פיטורי המבקשת ואשר ארע אצל המשיב לאחריהם, אשר אף הם צריכים להשקל במסגרת מאזן זה. כמו כן נדון בטענת השיהוי.


נסיבות פיטוריה של המבקשת ואשר ארע לאחריהם


המבקשת קיבלה הודעה מטעם מנכ"ל המשיב כי אסור לה להימצא בחצרי המשיב ביום 6.1.14 (נספח י"ב לתגובת המשיב), ואולם, מכתב זה אינו מהווה הודעת פיטורים על פי לשונו, ובפרט כאשר הוא מציין מפורשות כי למבקשת יותר להיכנס לחצרי המשיב לצורך קיום פגישות, דבר שכמובן נובע מן העובדה שהעסקתה צפויה להימשך ויכול שלצורך המשך ביצוע עבודתה תדרש להגיע לחצרי המשיב לקיום פגישות.
באשר למה שארע לאחר מכן מבחינת תפקודה של המבקשת עד ליום ה13.3.14 אין בפנינו תיעוד מלא. אף כי כעולה מן המסמכים שבתיק, המבקשת ביחד עם גב' בן שטרית קיבלו הודעות לפיהן אינן רשאיות לשהות במתקני משרד החינוך, וביחס לשתיהן בצוותא חדא ניתנה הוראה לעובדי משרד החינוך בדבר המנעות משיתוף פעולה, הרי שבפועל רק בן שטרית היא שפנתה לבית הדין בבקשה לסעד זמני בחודש ינואר.
המבקשת טענה בבקשתה כי המשיכה לבצע את תפקידה על אף עזיבת הגב' בן שטרית תוך שלאחר ירידה זמנית בפעילות חזרה לאחר שבועיים לפעילות מלאה בסיוע לגורמים אחרים באגף (עמ' 7-8). המשיבה לא חלקה על עובדות אלה והמחלוקת היחידה היתה נעוצה בשאלה האם בפועל סיימה המבקשת כל עבודה ב13 או ב31 במרץ (לצורך טענת השיהוי). משכך מתברר כי בין מועד בו הפסיקה בן שטרית בפועל לעבוד ועד למועד פיטוריה של המבקשת, המבקשת המשיכה לעבוד במשיב באותה מתכונת העסקה וזאת על אף המכתבים שקיבלה.
לבסוף, פוטרה המבקשת באמצע חודש מרץ 2013. מר גרוס העיד בחקירתו כי חל ספק באשר לחידוש חוזה המשיבה 2 בחודש מרץ 2014, ועל כן קיבלו כלל העובדים הודעה על הפסקת עבודתם. ואולם, בעניינה של המבקשת קיבלה היא הודעה מיוחדת, בהתאם להנחייתה הספציפית והמפורשת של גב' עירית בירן, כי אף אילו תימשך ההתקשרות עם המשיבה 2, היא תפוטר בכל מקרה (ר' עדותו בעמ' 85, שורות 4-26). גרוס הבהיר כי פיטורי המבקשת היו תלויים באופן בלעדי בהחלטת המשיבה 2 (שורות 20-26):

"ת: .. ואז הודעתי לגילה שככל שהיא לא יכולה להיכנס למשרד החינוך ב-31 למרץ באמת המכתב שלה יכנס לתוקף, לא משנה אם נקבל תקציב או לא.
כ.ה. ברוינר: .. ככל שזה היה דבר שהוא היה בסימן שאלה, האם היא תיכנס או לא תיכנס?
ת: כי זאת ההודעה שקיבלתי. אם היו אומרים דברים אחרים, שהיא יכולה להמשיך אז זה היה ממשיך."
ודוק, מר גרוס העיד כי קיבל את ההודעה לאחר הדיון בו העידה המבקשת לטובת בן שטרית, עמ' 85 שורות 16-18:
"ת: פשוט התקשרתי אליה שקיבלתי את ההודעה הזו. לדעתי זה היה ממש אחרי שהסתיים המשפט של מירי, אז אולי לפי זה אני יכול להיזכר בתאריך."
ההודעה היא הודעה מגב' עירית בירן שנאסרה על המבקשת הכניסה לחצרי המשיבה (עדותו בעמ' זה שורה 10).


המשיבים לא טענו כי הסיבה לפיטורי המבקשת היא טרוניה כלשהי כלפיי אופן ביצוע עבודתה ואף לא על כך שמבצעת תפקידים שמחוץ לגדר תפקידה. בחקירתה העידה גב' עירית בירן (עמ' 87 שורות 16-22):

"ש: ... את ראית איזו שהיא תלונה מקצועית כנגד הגברת מטלוב בתוך המכתבים או בכלל?
ת: לא.
ש: לא. את ראית איזו שהיא תלונה על כך שהיא מבצעת תפקיד שלא כדין או שהיא מבצעת עבודות שלא מעבר למה שמותר לה? ...
ת: לא. "


אשר לצורך בעבודת המבקשת- אכן, המשיב טען כי לאחר פיטורי גב' בן שטרית, ועם מיזוג האגף, אין עוד צורך בתפקידה של המבקשת, ואולם, גב' שרה לוי, הממונה על תקציב השתלמויות במשיב, השיבה לשאלת בית הדין (עמ' 90 שורות 13-30) כי למעשה עובדת אחרת הופקדה על ביצוע תפקידה של המבקשת:

"כ. ה. ברוינר: ..היום כשהגברת מירי לא נמצאת וגם המבקשת לא נמצאת בפועל, איך מתבצעות העבודות מול גברתי של השתלמויות אגף שחר?
...
ת: אז יש, הם העמידו, עכשיו האגף שלהם העמיד גברת שהיא סגנית מנהל האגף שהיא ישבה איתי בכמה ישיבות עבודה והתחלנו לעבוד זו מול זו בכל הנושאים האלה.
כ. ה. ברוינר: ומה עם התפקיד של המבקשת, של גילה?
ת: עושה אותו גברת שהעמידו מולי.
כ. ה. ברוינר: אותה גברת עושה,
ת: גברת רויטל בר.
כ.ה.ברוינר: את מה שעשתה מירי וגם מה שעשתה גילה מולך? לפחות מולך, מה שאת יודעת. כן?
ת: בהחלט".
הגרסה לפיה עובדת בתפקיד סגנית מנהל האגף עושה מה שעשתה המבקשת (תפקידי מזכירה), מעלה תהיות, בלשון המעטה.


מן המקובץ עולה כי לא הוטל דופי בעבודת המבקשת, ואף נראה לכאורה כי פיטוריה לא נבעו מביטול הצורך בעבודתה. על אף זאת נקטעה עבודתה באבחה אחת, ללא שנשמעו דבריה, וללא כל התראה.
טענת סייט לפיה די היה בכך שהמבקשת לא הגיבה להזמנה להתייצב לאסיפה הנוגעת לאפשרות סיום ההעסקה עקב האפשרות לאי חידוש ההתקשרות שבין סייט למשיב, אינה יכולה להתקבל. כאמור לעיל , הודתה סייט כי לא היה קשר בין אופן העסקת המבקשת לבין אופן ההעסקה של שאר עובדי המכרז ואף, כפי שמתברר , לא היה קשר בין העובדה שההתקשרות בין שני המשיבים נמשכת, לבין המשך העסקת המבקשת. אם כך חוסר התגובה של המבקשת להודעה הכללית אין משמעה כי המבקשת הביעה עמדה כי אין לה ענין במהלכים המתרחשים ביחסים שבין המשיבים ובהשלכותיהם עליה. (מה גם שבעת קבלת ההודעה היתה המבקשת נתונה כבר בהליך משפטי הנוגע לסוגיות אלה).
מכאן, עולה לכאורה המסקנה, כי למבקשת לא נערך כל שימוע שהוא, ואף לא ניתנה כל הודעה מוקדמת בדבר פיטורין. התנהלות זו חמורה ביותר ובעיקר נוכח העובדה כי היא תולדה של החלטת המשיב- המדינה עליה מוטלת חובה מוגברת של התנהלות בתום לב , וזאת אף במקרה כגון דא, שבו, לפחות לשיטתה, אינה המעסיק של המבקשת.


שיהוי


לטענת המשיב, חל שיהוי קיצוני בהגשת הבקשה על ידי המבקשת, והיה עליה להגישה, לכל המאוחר, עם הגשת בקשתה של בן שטרית ויתכן, גם עם הגשת כתב התביעה נוכח האמור בו.
המבקשת טענה כי בעוד שבן שטרית חשה בפיחות מורגש בהיקף עבודתה ובצמצום סמכויותיה, לגביה המצב היה שונה, ולמעשה המשיכה לבצע עבודתה עבור גורמים אחרים באגף (עמ' 12 שורות 1-4; 12; 16-18, ושורות 27-29, כמובא לעיל).

כאמור, אף שהמבקשת קיבלה אותן הודעות כשם שקיבלה בן שטרית, הרי שבפועל (בהעדר ראיה לסתור) שונה היה ענינה משל זו האחרונה והיא המשיכה בפועל לעבוד אצל המשיב גם כאשר בן שטרית לא עבדה עוד. משכך, העובדה כי המתינה עד למועד הדיון (וההכרעה) בענינה של בן שטרית, ופיטוריה מיד לאחר מכן, לא יכולה לעמוד לה לרועץ. גם העובדה כי החשש בעקבות צמצום הפעילות מול סייט, גרם למבקשת לפנות לבית הדין על מנת שיקבע מעמדה, אין בו כדי לחייב כי היה עליה להגיש בקשה למנוע פיטורין אשר כל הודעה גביהם לא ניתנה לה.


הודעת פיטורים חד משמעית קיבלה המבקשת רק באמצע מרץ 2014, לאחר הדיון שהתקיים בעניינה של גב' בן שטרית. לכאורה, במצב דברים רגיל, היה עליה אז להזדרז ולהגיש בקשתה ואולם זאת עשתה רק בסוף החודש. אלא שעיון בהחלטות שניתנו על ידי בית הדין ( החלטות שניתנו מאז ה18.3.14 על ידי כב' השופטת שטיין) מעלה בבירור, כי ביזמת בית הדין עשתה המבקשת נסיונות להגיע להבנה עם המשיב. משכך, אין לזקוף לחובתה המנעותה מלפעול מיידית בהגשת בקשה זו. המבקשת הגישה בקשתה זו זמן קצר לאחר מכן, , ביום העבודה האחרון- ה- 31.3.14, ועל כן לטעמנו לא חל שיהוי בהגשת הבקשה ודין הטענה להידחות.


מעשה עשוי


אכן, הבקשה לסעד זמני הוגשה לאחר שהמבקשת כבר קיבלה הוראה שלא להיכנס לחצרי המשיב, והעסקתה הופסקה, בהתאם לכך, על ידי המשיבה 2. האם משמעות הדבר שהיא לא תוכל לקבל סעד זמני עד להכרעה בהליך העיקרי, לטעמנו לא כך הוא. עד סוף חודש מרץ אף שלא עבדה, המשיכה להשתכר וניהלה מו"מ. לפיכך , בנסיבות המיוחדות של ההתנהלות דכאן כפי שפורטה לעיל, אין לראות בקשה שהוגשה ביום האחרון להעסקתה משום בקשה לצו עשה ובית הדין יבחן את הדברים כפי שנהגו בעת הגשת הבקשה.


מאזן הנוחות


על יסוד כל האמור לעיל, באנו לדון במאזן הנוחות הנדרש באיזון בין המבקשת למשיבים.
אכן יש ממש בטענות המשיב לפיהן ההליכים שנקט ל"ניקוי האורוות" בשל התנהלות קלוקלת של מנהלי אגף שח"ר, ראוי כי בית הדין לא יתערב בהם.

כן השתכנענו, גם נוכח עדותו של מר גרוס מטעם סייט, כי משרד החינוך פועל לצמצום היקף ההתקשרות עם סייט בכל מקרה.
78. כמו כן לא היתה כל מחלוקת ביחס לטענת המשיב כי הוא פועל לאיחוד בין שני אגפים ולכן , לצמצום כח האדם. יש טעם, על כן, בטענתו , כי דווקא בנסיבות אלה , אין מקום לכפות עליו המשך העסקה של המבקשת.


טענה משמעותית נוספת מעלה המשיב נגד המשך העסקת המבקשת דווקא, והיא נוגעת להתנהלותה בהליך שבפני כב' השופטת שדיאור כמתואר לעיל, במסגרתו, חשפה פרוטוקול דיון פנימי במשרך החינוך, דיון בו השתתפה , ועשתה בו שמוש כדי לסייע לבן שטרית בהליך שניהלה האחרונה. (ראוי לציין כי אף צד לא טרח להביא בפנינו את אותו מסמך שנחשף, וזאת אף לא לשם כך שנוכל לעמוד על חומרת המעשה).

בחקירתה הגדירה המבקשת את התנהלותה זו כ"טעות".
ברי כי פעולה זו שנעשתה על ידי המבקשת היא חמורה כשלעצמה. ואולם, גם המשיב הודה כי כוונתו לסיים את עבודת המבקשת נולדה אף קודם לכן מהטעמים שפורטו מעלה. משכך, ועל אף חומרתו של הענין, הרי שיש לשקול אותו בפרופורציה למערכת היחסים שאין מחלוקת כי לא נפלו בה פגמים במהלך כל שנות העבודה.
לכך יוסף כי עצם העובדה שהמשיב בחר לשתף את המבקשת בישיבה הדנה בענייניה של בן שטרית (כאשר ישנו הליך תלוי ועומד ביחס לשתיהן בצוותא חדא, וכאשר כל הצדדים מסכימים כי מערכות היחסים של כל אחת מן השתיים עם המשיבים שלובות זו בזו), היא לכל הפחות, שימת מכשול בפני עוור.


אשר לטענה כי המבקשת הסתירה כי בשנת 2004 נמנעה מלהתמודד על האפשרות להפוך לעובדת מדינה. טענה זו נטענה בעלמא ולא הוצגה כל פניה אל המבקשת בנדון. המבקשת הכחישה כי נעשתה אליה פניה שכזו. בשלב זה איננו מוצאים להכריע בכך וזאת אף לא לכאורה, הן בשל העדר ראיות לכאוריות מספיקות, והן בשל העובדה כי כיום, 10 שנים לאחר מכן, המשיכה המבקשת להיות מועסקת באופן שבו הועסקה, וכשבפנינו עומדת כעת אך השאלה האם יש מקום , עד להכרעה בתביעה, לשמור על המצב הקיים, אין חשיבות להכרעה בסוגיה זו. (זאת בשונה מאשר ידרש לצורך הכרעות במחלוקות שבתיק העיקרי).
ואולם על אף שכאמור, יש ממש בחלק מטענותיו של המשיב, בנסיבות הענין אנו מוצאים כי יש מקום ליתן את הסעד המבוקש. ואלה נימוקינו:
המבקשת מצויה בשנות ה-50 לחייה, מפרנסת יחידה לשלושה תלויים עם ותק של כ 17 שעות עבודה. הפסקת עבודתה בשלב זה בחייה , ברי כי עשויה להיות הרת אסון מבחינתה. בכך לא סגי, כשלעצמו, באיזון הכולל של האינטרסים של הצדדים.
ואולם מעבר לכך, השתכנענו, לצרכי הליך זה, כי פיטוריה אינם נובעים מחוסר שביעות רצון מתפקודה.

יותר מכך, התרשמנו כי לכאורה ,בפועל הצורך בעבודתה של המבקשת לא התייתר אצל המשיבה. ( ר' לענין זה התיחסותנו לעדותה של הגב' לוי מטעם המשיב בסעיף 68 לעיל). לא בכדי ככל הנראה גם המשיכה להתייצב לעבודה אף לאחר שבן שטרית חדלה מלהתייצב, ואף השתתפה בישיבות באגף (כולל אותה ישיבה שפרוטוקול שלה חשפה כאמור), בעניינים הנוגעים ללב ליבו של ניהול האגף. אם אכן עבודתה מיותרת, כטענת המשיב, מדוע לא סיימו אותה קודם לכן, ואם לא לפני זמן רב , כי אז לכל הפחות ביחד עם הפסקת העסקת בן שטרית.


כמו כן, התרשמנו כי מערכת היחסים של המבקשת עם עמיתיה במשיב היא טובה .

אם כן השארתה של המבקשת במקום העבודה לא תפגע במרקם היחסים ולא תגרום למצב של השחתת כספי המשיב לריק על עבודה שאינה נצרכת.


בנסיבות אלה , נחה דעתנו כי יש להשאיר את המצב על כנו בשלב זה (ומבלי לקבוע כל מסמרות לגבי סופו של ההליך). כאמור, את ה"קלקול" בהתנהלות האגף במשך שנים , אכן ראוי לפתור, אך לא באופן שבו נהגו במבקשת.

לענין זה יוער כי מתברר שדווקא נסיבות העסקתה הייחודיות של המבקשת הן שגרמו ואפשרו את פיטוריה, במועד ובדרך בה נעשו: אילו היתה המבקשת עובדת מן המניין של סייט, והיתה מבצעת עבודה הקשורה לאספקת השירותים על פי המכרז למשרד החינוך, במשך השנים שחלפו, ניתן להניח כי מעמדה היה דומה למעמדם של יתר עובדי המשיבה 2, אשר המתינו להחלטת המשיב בדבר הארכת תוקף חוזה ההתקשרות, והחוזים הוארכו בסופו של דבר. מאידך, אילו היתה המבקשת עובדת מן המניין של המשיב, ניתן להניח כי מעמדה היה דומה למעמדם של יתר עובדי המשיב, ובפרט נוכח טענת המשיבה 1 כי התבצע שינוי ארגוני ואוחדו אגפים וצומצמו תקני כח אדם.
היות ומעמדה של המבקשת היה כשל בת חורגת במשיב, אשר העסקתה הוכתבה על ידה למשיבה 2, יצאה המבקשת קירחת מכאן ומכאן. בשלב זה, ובטרם נשמעו ראיות לגוף התיק איננו סבורים כי יש ליתן לכך יד.


"עובד אינו פיגורת משחק, על לוח השחמט. עובד הוא בשר ודם, הוא צד לחוזה עבודה הוא נשכר לתפקידים בשירות המעסיק. כמו למעסיק כך גם לעובד יש אינטרסים הן כעובד והן כאדם. העובד מעמיד את כישוריו ידיעותיו מיומנויותיו לרשות המעסיק,.... מעבר לכך קיים לעובד אינטרס לגיטימי שההתנהגות המעסיק כלפיו והחלטות המתקבלות בעיינו יעשו בתום לב ובדרך מקובלת כמרכיב מחייב בחוזה העבודה.. ( ע"ע 674/05 אהרון ויזנר – רשות השידור (מיום 28.3.07) פסקות 20-21).
האופן שבו עשו המשיבים שימוש בפררוגטיבה הניהולית שלהם בכל הנוגע להפסקת עבודת המבקשת , הינו בלתי ראוי.

"הפררוגטיבה הניהולית אינה מילת קסם המעניקה למעסיק כוחות בלתי מוגבלים המשוחררים מביקורת. הפררוגטיבה הניהולית הוא כוח אשר יש להפעילו בתום לב, בשום שכל, באיזון ותוך בחינת עניינו של העובד העלול להיפגע מן המהלך הנעשה מכוח אותה פררוגטיבה." (ע"ע (ארצי) 281/07 רשות הדואר - שמואל קלפנר, ניתן ביום 9.4.08 )
דומה , כי לא כללים אלה עמדו לנגד עיני המשיבים בפועלם להפסקת עבודת המבקשת.
לעניין זה יפים דברי בית המשפט בבג"ץ 4485/08 רבקה אלישע נגד אוניברסיטת ת"א, 5.10.09:
"חומרת הפגם שדבק בפיטורים ותום ליבו של המעביד: כאשר הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים הינם חמורים במיוחד, וכאשר התנהלותו של המעביד מעידה על חוסר תום לב, ייטה בית המשפט לטובת אכיפה של יחסי-העבודה. כך למשל, בע"ע 1417/02שירותי בריאות כללית – פרידלנד, פד"ע לט 8 (2003) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי במקרה של פיטורים שבוצעו שלא על-ידי הגורם המוסמך לכך, ללא קיום הליכים ראויים בעת גיבוש ההחלטה על הפיטורים ותוך הפרה של זכות השימוע, מצדיקים הפגמים המהותיים שנפלו בהחלטה מתן סעד של אכיפה. בפרשת בן נון, קבע בית משפט זה כי בית הדין הארצי לעבודה ערך איזון ראוי ומידתי בין שיקולים כאשר נתן סעד של אכיפה לעובד, לאחר שמצא כי סולק מעבודתו באמתלות שווא ובבושת פנים (פרשת בן נון, פסקה 20)."


אכן סעד זמני, ובפרט סעד זמני שעניינו אכיפת יחסי עבודה, ינתן במשורה. לטעמנו, נוכח נסיבות העניין כמפורט לעיל, ענין זה נופל לגדר המקרים בהם מוצדק כי פיטוריה של המבקשת לא יכנסו לתקפם.
מובהר, מתכונת עבודת המבקשת בהמשך עבודתה תהא כשהייתה, קרי, כמועסקת על ידי סייט אצל משרד החינוך. הכרעה במעמדה כעובדת המשיב תעשה במסגרת התיק העיקרי.


לסיכום
נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. על המשיבות להחזיר את המבקשת לעבודה, בהיקף הסמכויות ותנאי ההעסקה כפי שהיו לה טרם פיטוריה.

בנסיבות הענין, לא מצאנו מקום ליתן צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ועדת צר''מ

  2. ועדת מינהל השירות

  3. ועדת המאוימים

  4. החלטת ועדת המעקב

  5. ערעור על ועדת שליש

  6. ועדת שחרורים מיוחדת

  7. בקשת הקלה מועדה מקומית

  8. שימוע בפני ועדה בעירייה

  9. ביטול החלטת ועדת חריגים

  10. משוא פנים בוועדת המכרזים

  11. הקלטת ישיבות ועדת מכרזים

  12. ביטול החלטת ועדת מכרזים

  13. ביטול החלטת ועדה פריטטית

  14. ועדת חריגים לדיור ציבורי

  15. הקלטת דיון בועדת המכרזים

  16. ערעור על החלטת ועדת האכלוס

  17. שינוי עמדה של הוועדה המקומית

  18. בחירות לועדה לתכנון ובניה

  19. כינוס ועדת מעקב תוך זמן סביר

  20. טעויות בהחלטת ועדת המכרזים

  21. זכות הקיזוז של ועדה מקומית

  22. אכיפת החלטה של ועדה פריטטית

  23. אי יישום המלצות ועדת חקירה

  24. הועדה שגתה לא ביצעה בדיקות

  25. זיכוי מעבירות עקב עדות יחידה

  26. טוענת כי פוטרה בשל עדותה בהליך

  27. הועדה המקומית אישיות משפטית

  28. דרישה לקיים דיון בועדה המחוזית

  29. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  30. פגם מנהלי בהחלטת הועדה המקומית

  31. בקשה לביטול החלטת ועדת הבוחנים

  32. החלטת ועדה מחוזית על סגירת תיק

  33. לטענת הועד המקומי לא שולמו כספים

  34. בקשה לתשלום מיוחד ועדת ההתנתקות

  35. ביטול החלטת ועדת המכרזים עקב פגמים

  36. זכות טיעון חלקית בפני הועדה המחוזית

  37. הקלה לא בהתאם למדיניות הועדה המקומית

  38. בדיקת חוסן פיננסי ע''י ועדת המכרזים

  39. התערבות שיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים

  40. שינוי החלטת ועדת קידום הפקולטה לרפואה

  41. קבילות דו''ח ועדת חקירה פנימית כראיה

  42. החלטת מכרז ועדת המכרזים פסולה מעיקרה

  43. חיוב הועדה לתכנון ובניה לעמוד במועדים

  44. ביטול תוצאות ועדת הבוחנים במכרז פנימי

  45. ערעור על החלטות הועדה להטלת עיצום כספי

  46. מינוי נציג בועדה המקומית לתכנון ולבניה

  47. ערעור על החלטת ועדת הביקורת של ההסתדרות

  48. ביטול החלטת הוועדה לעניינים הומניטאריים

  49. טענת פגמים מנהליים בהחלטת הועדה המחוזית

  50. ביטול החלטת ועדת המכרזים על חלוקת עבודה

  51. תביעה לחייב לקיים את החלטה הועדה הפריטטית

  52. ביטול המלצה לאחר הגשת תכנית לועדה המקומית

  53. הקטנת חוב עפ"י החלטת הוועדה לביטול חובות

  54. תביעה נגד ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות

  55. ערעור על ועדת הערעורים לפי חוק משפחות חולים

  56. ערר על החלטת הועדה לאשר שני אלמנטים מתוך בקשה

  57. נוהל בקשות בפני הוועדות לעניינים הומניטאריים

  58. איטום / מילוי חללים במרתף בהוראת ועדה מקומית

  59. ערעור על החלטת ועדת הערר של הרשות לאסירי ציון

  60. הגשת תביעה בטעות לועדת הערר ולא לוועדה המקומית

  61. החלטת ועדה מחוזית ''למשוך'' תוכנית לפני הדיון

  62. הארכת תוקף החלטת ועדה לתכנון ובניה למתן היתר

  63. ביטול החלטת הועדה לערעורים לענייני קרן מבטחים

  64. בקשה לשינוי החלטת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה

  65. נטען כי הוועדה לא קיימה את האמור בפסק הדין המחזיר

  66. דחיית ערעור על החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים

  67. ערעור על החלטת ועדת הערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים

  68. המלצת ועדת האיתור לעניין בחירת היועץ המשפטי לממשלה

  69. הוועדה שינתה את הממצאים שלה בין התכנסותה הראשונה לשנייה

  70. ממצאים בפסק דין קודם הם בבחינת עדות מפי השמועה בהליך המאוחר

  71. האם 2 עדויות בביהמ"ש: בעל ואשתו נחשבות לשתי עדויות נפרדות ?

  72. שאלת הרגישות הנופית - האם החלטת הוועדה בנושא זה חרגה ממתחם הסבירות

  73. ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון לאשר תוספת חדרים על הגג במקרקעין

  74. בקשה לועדה הציבורית להחלפת דירה בדירה גדולה יותר בשל צפיפות המגורים

  75. הועדה המקומית החליטה לתקן את מידות הבריכה הן לגבי עומקה והן לגבי רוחבה ואורכה

  76. בקשה מוועדת האכלוס העליונה מטעם משרד הבינוי והשיכון להקנות זכויות חוזיות כדייר

  77. ערעור מינהלי על החלטת ועדת ערר לפי חוק המכר (דירות) הבטחת השקעות של רוכשי דירות

  78. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון