התארגנות עובדי מגדל

התארגנות עובדי מגדל

1. בבית דין זה מתברר סכסוך הקיבוצי המתמשך שבין ההסתדרות, שהינה ארגון העובדים הגדול בישראל (להלן: ההסתדרות), לבין מגדל, שהינה חברת הביטוח הגדולה בישראל (להלן: מגדל), סביב התארגנותם הראשונית של עובדי מגדל. ביום 18.12.13 ניתנה במסגרת הסכסוך החלטה בבקשה לסעד זמניים (להלן: ההחלטה), שבה נקבע, בין היתר, כך:
"45. ניתנים בזה הסעדים הזמניים הבאים, שיעמדו בתוקף עד להכרעה בתיק העיקרי, או עד למתן החלטה אחרת:



צו זמני המורה למגדל לחדול לאלתר מכל פניה לעובדים בכל הנוגע לעניין ההתארגנות והשלכותיה ולמימוש הזכות להתארגנות. זאת, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תכתובת אישית באמצעים אלקטרוניים ואחרים".



2. ביום 9.1.14 הופץ לכלל עובדי מגדל מכתב בנושא ההתארגנות (להלן: המכתב נשוא הבקשה). על המכתב חתום אישית המשיב 2, מר שלמה אליהו (להלן: אליהו), שהינו יו"ר קבוצת מגדל ובעל השליטה בה. ביום 14.1.14 פורסם המכתב נשוא הבקשה במודעות שנפרשו על פני עמוד שלם בכל אחד מהעיתונים היומיים הבאים: ידיעות אחרונות, גלובס, כלכליסט, והארץ (עמ' 12 ש' 11 לפרוטוקול). בדף הבית של אתר האינטרנט הפנימי (הפורטל) הנגיש לכל עובדי מגדל ומופנה אליהם, המכתב נשוא הבקשה היה מפורסם גם עד לאחר הדיון בפני אתמול, ה-19.1.14. הבוקר הודיעה מגדל על הסרתו מהפורטל.
3. בפני בקשת ההסתדרות למתן צווים לפי סעיף 38 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, ולפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט. זאת, לאור טענת ההסתדרות שהפנייה לעובדים במכתב נשוא הבקשה מהווה הפרה וביזוי של ההחלטה. משכך, בית הדין מתבקש לכוף על מגדל ואליהו, במאסר או בקנס, לציית להחלטה.

הרקע לבקשה
4. לפני כחודשיים וחצי, ביום 3.11.13, הכריזה ההסתדרות על היותה ארגון העובדים היציג במגדל. זאת לאחר שלמעלה מ- 1,400 מהעובדים, המהווים למעלה מ- 50% מעובדי מגדל, בחרו להצטרף לשורותיה.
5. ביום 5.12.13 הוגשה על ידי ההסתדרות לבית דין זה בקשה דחופה למתן סעדים וצווי מניעה ארעיים וזמניים בקשר להתארגנות העובדים. להשלמת התמונה יצוין שבו ביום הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה, שעילתו הינו "דרישת נציגות העובדים לניהול משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי להסדרת מכלול זכויות העובדים". נכון למועד חתימת החלטה זו, טרם הכירה מגדל ביציגות. בשל כך, ננקטים על ידי נציגות העובדים שורה של צעדים ארגוניים ופעולות מחאה אחרת.
6. ביום 18.12.13, לאחר שהתקיימו בבקשה מספר דיונים, ניתנה בה החלטה. על מנת שלא להאריך, לא אחזור כאן על התשתית העובדתית והמשפטית שפורטה בהרחבה שם. אציין כאן רק שסוגיה מרכזית עליה היו חלוקים הצדדים, ושבה הכריע מותב בית דין זה באותה החלטה, היתה השאלה הבאה: האם שורת פניות אישיות בכתב של אליהו אל כל עובדי מגדל, בעקבות התארגנותם בהסתדרות, פניות שבהן הדגיש בין היתר באופן שאינו משתמע לשתי פנים שלשיטתו "הצורך בהתאגדות אינו קיים בחברה כמו מגדל", מהווה הפרה של זכותם החוקתית של העובדים להתארגנות, של הוראות חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, ושל חובת אי ההתערבות של מעסיק בהתארגנות עובדים ראשונית, עליה עמד בית הדין הארצי בהרחבה ב-עסק 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' פלאפון תקשורת (2.1.13, להלן: פסק דין פלאפון).
7. ההחלטה קיבלה את עמדת ההסתדרות בסוגיה זו, ונקבע בה בין היתר כך:
"ברור לנו לחלוטין שפניותיו של מר אליהו אל כלל עובדי החברה אותן הבאנו קודם לכן, כמו גם פניותיו אל ההסתדרות עצמה – שחלקן הובאו לידיעת כלל עובדי החברה – היוו הפעלת לחץ ממדרגה ראשונה על עובדי החברה שכבר הצטרפו להסתדרות לבטל חברותם, ולחץ זהה על אותם חלק מהעובדים שטרם הצטרפו, שלא להצטרף. ...

נכון תעשה מגדל עם תבין את משמעות הדברים, ותבין שקיים מרחק של שמים וארץ בין האופן שבו פעלה עד כה נוכח התאגדות עובדיה, לבין האופן שבו מוטל עליה לפעול מכאן ואילך...

אנו מקבלים את עמדת ההסתדרות, כי יש לראות בחומרה יתירה את הפגיעה של מגדל בזכות ההתארגנות של עובדיה, לאור העובדה שפגיעה זו נעשתה לאחר פסק דין פלאפון. בעוד שבמקרה של פלאפון ניתן להניח שיועציה המשפטיים סברו אז שזכותה של פלאפון ליידע את עובדיה בדרכים שונות על כך שהיא מתנגדת נחרצות להתארגנותם, הרי שבמקרה של מגדל איננו מאמינים שלא ניתן למקבלי ההחלטות במגדל ייעוץ משפטי לפיו האופן שבו הם נהגו מנוגד לדין. ובכל זאת, הדבר לא עצר אותם מלפעול כפי שפעלו....

30. כל שאמרנו עד כה נטע בליבנו את החשש שמגדל במקרה הזה בחרה, באופן מחושב, לבצע "הפרה יעילה" של הוראות הדין החלות עליה בהתארגנות ראשונית של עובדים. דהיינו, שמגדל החליטה שכדאי לה כלכלית להפר את חובת-הניטראליות, וכדאי לה לפגוע באוטונומיה של עובדיה להתאגד כהבנתם. עתה, אחרי ש"המסר עבר", ואולי גם הופנם והשפיע, וטפסי ביטול כבר החלו להתקבל בהסתדרות, ולאחר שרוב רובם של עובדי במגדל יודעים שהחברה מצפה מהם שלא להצטרף להסתדרות (או לבטל חברות, לגבי מי שכבר הצטרף), מוכנה מגדל לקבל על עצמה לקיים סופסוף את ההלכות המחייבות בנושא. נבהיר ככל שכך נהגה מגדל – והראיות לכאורה שבפנינו בהחלט מצביעות בכיוון זה – הרי שמדובר בחוסר תום לב כפול ומכופל מצידה.

8. ביום ה' ה- 9.1.14 בשעה 07:30 בבוקר, פורסם מכתבו של אליהו לעובדים, המכתב נשוא הבקשה, בפורטל הפנימי של עובדי מגדל. באותו היום בשעה 08:30 הופץ המכתב נשוא הבקשה באמצעות המייל שלו לכלל עובדי מגדל. כאמור, המכתב פורסם גם במודעות גדולות שפורסמו בעיתונים רבים. נאמר בו, בין היתר, כך:
"המחלוקת הקיימת כיום בין מגדל להסתדרות היא בשאלה אחת בלבד: האם מגדל כמעסיק חייבת לקבל כל הודעה של ההסתדרות על היותה ארגון יציג, כ'כזה ראה וקדש', או שיש למגדל כמעסיק הזכות לבקש את בדיקת אמיתות ההודעה. דעתי היא, כי החובה המוטלת על מגדל לפעול בתום לב ובהגינות מוגברת, מוטלת במידה גם על ההסתדרות, בדיקת אמיתות ההודעה לא פוגעת ואינה אמורה לפגוע, או לסכל, את זכות ההתארגנות, ובוודאי שאין בה כדי להשפיע על העובדים שלא להתארגן...

מגדל לא התערבה ולא מתערבת במהלכי ההתארגנות ולא שללה, לא במעשה ולא בהתבטאות, את ההתארגנות, ואולם מגדל בהחלט שוללת התנהגות אלימה, בין שהיא נגד ההתארגנות ובין שהיא לכפיית ההתארגנות.

זכות ההתארגנות אינה הזכות להטיל דופי, להטיח רפש ולטעון כלפי טענות שלא היו ולא נבראו. זכות ההתארגנות מעניקה לעובד את הזכות להצטרף או שלא להצטרף לארגון העובדים, כשההחלטה צריכה להיות מרצונו הטוב של העובד ללא השפעה של המעסיק, אך באותה מידה, אסור למי שתומך בהתארגנות להלך אימים על עובדים במסרים חסרי שכר, או באיומים מילוליים אחרים.

תכלית דרישתה של מגדל לבדיקת אמיתות ההצטרפות, אינה לחסום בפני ההסתדרות לפעול להגשמת מטרותיה. אני מודע באופן הברור ביותר, כי אם תתברר אמיתות החתימות ואכן ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג, תקיים איתה מגדל מו"מ אמיתי ובתום לב, מנגד, מגדל לא תקיים מו"מ עם גורם שאינו מכיר בזכותה לבדוק את אמיתות ההודעה.


9. ביום 13.1.14 הגישה ההסתדרות את בקשתה הדחופה למתן צווים לפי פקודת בזיון בית משפט, היא הבקשה המונחת בפני. ביום 15.1.14 קיימתי דיון ראשון בבקשה, במסגרתו עשיתי נסיון, שלא צלח, להביא את הצדדים להסדר דיוני במטרה להביא לסיום מהיר של המחלוקת שבין הצדדים ללא צורך להכריע בבקשה. ביום 19.1.14 התקיים הדיון השני. עתה עלי להכריע.


דיון והכרעה
12. כאן המקום לחזור ולהביא את נוסח הצו השיפוטי שנכלל בהחלטה מיום 18.12.13, צו שאני מתבקש לכוף על המשיבים לציית לו במסגרת בקשה זו. וזה נוסח הצו:
"45. ניתנים בזה הסעדים הזמניים הבאים, שיעמדו בתוקף עד להכרעה בתיק העיקרי, או עד למתן החלטה אחרת:

....



צו זמני המורה למגדל לחדול לאלתר מכל פניה לעובדים בכל הנוגע לעניין ההתארגנות והשלכותיה ולמימוש הזכות להתארגנות. זאת, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תכתובת אישית באמצעים אלקטרוניים ואחרים".


13. בניגוד מוחלט לטענות מגדל בתגובתה ובסיכומיה לפני, להבנתי הצו שלעיל אינו ניתן לפרשנות כזו או אחרת, אפילו לא בדוחק, המאפשרת למגדל או למי מטעמה לפנות לעובדיה בנוגע להתארגנות, כפי שעשתה במכתב נשוא הבקשה. על כן, אין מנוס מהמסקנה הברורה, החד משמעית, וארשה לעצמי להוסיף שגם העצובה, לפיה מגדל ואליהו בחרו, בחירה חסרת תום לב, מכוונת ומודעת, להפר ולבזות את הצו השיפוטי. אדגיש שבמהלך חקירתו הנגדית הודה אליהו באופן המפורש ביותר בעצם שליחת המכתב לכל עובדי מגדל, בפרסום מכתב הפניה גם במודעות גדולות בשורה של עיתונים, ובכך שהמכתב פורסם בפורטל העובדים גם במועד הדיון שהתקיים בפני אתמול (והוסר רק לאחריו, כפי שנמסר בהודעת מגדל לבית הדין מהיום בבוקר).
14. אין בידי לקבל את טענת אליהו, בחקירתו הנגדית, שמכתבו לעובדים נשלח לאחר שחש "חסר אונים" נוכח הצו השיפוטי שלעיל (עמ' 29 ש' 8). מגדל ואליהו ידעו היטב, שפתוחה היתה בפניהם הדרך לפנות לערכאת הערעור, או לחלופין לפנות לבית דין זה, לטעון לשינוי נסיבות כזה או אחר, ולבקש דיון מחודש בסעד הזמני שניתן. מה שאסור היה למגדל ואליהו לעשות – ולמרות זאת הם עשו מבלי הנד עפעף – הוא לעשות דין לעצמם ולפנות לעובדים בקשר להתארגנות חרף צו שיפוטי מפורש.
15. כשנשאל מר אליהו על ידי בית הדין מדוע החליט לפנות לעובדים באופן שבו פנה, על אף שידע שקיים צו שיפוטי האוסר עליו מפורשות לעשות זאת, במקום לפנות לבית הדין בבקשה מסודרת בקשר לכך, השיב באופן הבא:
"עמד לנגד שההסתדרות לא פנתה לבית הדין וביקשה רשות להפר צו. אז למה אני צריך לפנות ולבקש רשות?" (עמ' 30 ש' 2).

הנה כי כן. מהתשובה האמורה עולה שלשיטתו של מר אליהו, העובדה שהוא עצמו סבר שההסתדרות הפרה צו זה או אחר שניתן ע"י בית דין זה, נתנה בידו היתר לעשות דין לעצמו, ולהפר את הצו השיפוטי שניתן. למעלה מהנדרש ולמען הסר ספק, אדגיש שאין בפני כל בקשה שבה מגדל טוענת להפרת ההחלטה ע"י בית הדין, ומאליו ברור גם שההפרה הנטענת לא הוכחה.
16. בהחלטה מיום 18.12.13 נאמרו הדברים הבאים, שלא מיותר לחזור עליהם כאן:
"30. כל שאמרנו עד כה נטע בליבנו את החשש שמגדל במקרה הזה בחרה, באופן מחושב, לבצע "הפרה יעילה" של הוראות הדין החלות עליה בהתארגנות ראשונית של עובדים. דהיינו, שמגדל החליטה שכדאי לה כלכלית להפר את חובת-הניטראליות, וכדאי לה לפגוע באוטונומיה של עובדיה להתאגד כהבנתם. עתה, אחרי ש"המסר עבר", ואולי גם הופנם והשפיע, וטפסי ביטול כבר החלו להתקבל בהסתדרות, ולאחר שרוב רובם של עובדי במגדל יודעים שהחברה מצפה מהם שלא להצטרף להסתדרות (או לבטל חברות, לגבי מי שכבר הצטרף), מוכנה מגדל לקבל על עצמה לקיים סופסוף את ההלכות המחייבות בנושא. נבהיר ככל שכך נהגה מגדל – והראיות לכאורה שבפנינו בהחלט מצביעות בכיוון זה – הרי שמדובר בחוסר תום לב כפול ומכופל מצידה".

כך נקבע ביום 18.12.13, לפני למעלה מחודש ימים. האמנתי שלפחות הדברים המפורשים האלה יופנמו על ידי מגדל ואליהו. אלא שלא מניה ולא מקצתיה. בזו הפעם בחרו מגדל באופן מחושב להפר צו שיפוטי מפורש וחד משמעי. האם גם בזו הפעם משוכנעים מגדל ואליהו שהחוק והוראות בית דין זה אינם מחייבים אותם? האם גם בזו הפעם סבורים מגדל ואליהו שכדאי להם ויעיל להם מבחינה כלכלית להפר צו שיפוטי מפורש? לצערי העמוק, מן הראיות שהוצגו בפני בהליך זה, דומני שהתשובה לשאלות אלה הינה חיובית.
17. כאן המקום שאדרש אחת לאחת לטענות ההגנה שהעלו המשיבים בפני:
ראשית המשיבים חזרו ופרשו בפני טענות כאלה ואחרות בקשר להודעת היציגות של ההסתדרות, ובין היתר את טענתם, שהודגשה גם במכתב הפניה של אליהו לעובדים נשוא בקשת בזיון זו, שאין מקום ליתן תוקף להודעת היציגות שקיבלה מההסתדרות, ושזכותה של מגדל לדרוש לקיים בחירות בקרב ציבור העובדים, בפיקוח שופט בדימוס, שבהן יאשררו העובדים את דבר הצטרפותם להסתדרות. איני רואה כל מקום להידרש לטענות אלה בגדר החלטה זו. חלק מטענות אלה הועלה באופן המפורש ביותר ע"י ההסתדרות במסגרת ההתדיינות עד כה, ונדחה בהחלטה מיום 18.12.13 עליה בחרה מגדל שלא להשיג בפני בית הדין הארצי לעבודה. חזקה על מגדל שתשוב ותעלה את טענותיה אלה במסגרת התיק העיקרי, שטרם נדון, כמו גם במסגרת הבקשה שעליה להגיש לבית דין זה ביום רביעי הקרוב (בהתאם להחלטה שניתנה ביום 15.1.14). המקום לברר טענות אלה, ולהכריע בהן, אינו במסגרת הליך לפי פקודת בזיון בית המשפט. בעצם העובדה שהמשיבים סבורים, ואפילו אניח לטובתם שהם סבורים כך בתום לב, שיש להם טענות הגנה טובות כנגד הודעת היציגות של ההסתדרות, אין כדי להוות ולו ראשית הצדקה להפרת צו שיפוטי מפורש;
שנית המשיבים חזרו והדגישו בטיעוניהם בפני שהצו האוסר עליה לפנות לעובדים בעניין ההתארגנות ניתן בהסכמה. ומה בכך? הלכה פסוקה היא שלבית דין זה הסמכות ושיקול הדעת ליתן צווים לפי פקודת בזיון בית המשפט גם כשמדובר בצו שניתן בהסכמה (ראו למשל: ברע 1429/01 אטיאס נ' בתי ספר למלאכה (30.9.01)). ואם כבר, אז להיפך, משעה שהסכימה מגדל באופן המפורש ביותר למתן הצו האוסר עליה לפנות לעובדיה בעניין ההתארגנות, הרי שגם אם עמדו בפניה דרכים כאלה ואחרות על פי דין להביא לשינוי הצו או ביטולו, ודאי וודאי שלא הייתה רשאית לעשות דין לעצמה ולהפר את הצו. ולכל זאת אוסיף שאליהו הודה בחקירתו הנגדית באופן המפורש ביותר שהוא יודע שחובתו לקיים גם צווים שיפוטיים שניתנו בהסכמה (עמ' 27 ש' 22), וכי מגדל התנגדה בתחילת הדרך למתן הצו האוסר עליה להתערב בהתארגנות, ורק לאחר דיון ארוך ביותר שהתקיים, הליך שבסופו הבינה כפי הנראה שהכף נוטה לחובתה, היא הסכימה לכך שהצו האמור יינתן;
שלישית המשיבים טוענים שלא ניתן לפרש את פסק דין פלאפון באופן האוסר עליהם לפנות לעובדיהם בעניין ההתארגנות באופן שבו פנו ובנסיבות שבהן פנו, ועל כן הפרשנות הנכונה של הצו השיפוטי האוסר עליהם לפנות לעובדים בעניין ההתארגנות אינה חלה על הפניה הספציפית נשוא הבקשה לבזיון. אפילו כך, ואני רחוק מלסבור שכך, הרי שהיה על המשיבים לפנות לבית דין זה ולטעון את טענותיהם בעניין, ולא לעשות דין לעצמם ולהפר את הצו השיפוטי שכבר ניתן;
רביעית המשיבים הדגישו בטיעוניהם שלשיטתם בכל מקרה, ואפילו אם ייקבע שביזו את החלטת בית הדין, אין מקום להוצאת צו הכופה על אליהו באופן אישי את קיום הצו השיפוטי, להבדיל מצו שיכפה על מגדל עצמה את קיום הצו. גם זאת אין בידי לקבל. כאמור לעיל, הלכה פסוקה היא שבנסיבות המתאימות מוסמך בית דין זה ליתן צווים לפי הפקודה גם כנגד צדדים שלישיים. אליהו חתום באופן אישי על המכתב לעובדים, גם בעדותו בפנינו הוא אישר באופן המפורש ביותר שהוא אישית זה שכתב את המכתב, הוא זה שנתן את ההוראה להפיצו לכל עובדי מגדל, והוא גם זה שהורה על פרסומו במודעות בעיתונים המופנות לעובדי מגדל ולכלל הציבור. כאמור, כך העיד בעניין זה אליהו:
"עמד לנגד עיני שההסתדרות לא פנתה לבית הדין וביקשה רשות להפר צו. אז למה אני צריך לפנות ולבקש רשות?" (עמ' 30 ש' 2).

וחמישית אליהו טען שקיבל ייעוץ משפטי עליו הסתמך, לפיו היה רשאי לפנות לעובדים בעניין ההתארגנות באופן שבו פנה. על כן, לשיטתו יש לראותו כמי שפעל בתום לב, ולא התקיים בו היסוד הנפשי הנדרש לצורך מתן צו לפי פקודת בזיון בית המשפט. לעניין זה הוא הסתמך על פסק הדין שניתן ב-ע"פ 2606/99 הורביץ נ' מדינת ישראל (7.9.00) שם זוכה הנאשם מאישומים בעבירות מס שונות, לאחר שנקבע שהסתמך על עצת עורכי דינו, ועל כן לא התקיים בו היסוד הנפשי הנדרש להרשעה. לזאת השיבה ההסתדרות שבהתאם להלכה משפטית מאוחרת יותר (ע"פ 842/02 מדינת ישראל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית (10.10.07)), אף בהליך פלילי לא היה רשאי אליהו בנסיבות אלה להסתמך על ייעוץ משפטי שגוי. כך או כך, איני מקבל את הטענה. כפי שהדגשתי קודם לכן, היסוד הנפשי הנדרש לצורך הוכחת ביזוי צו שיפוטי הינו פחות מזה הנדרש לצורך הרשעה בפלילים. זאת, אפילו אניח לטובת המשיבים שלא היה ניתן בנסיבות אלה להרשיעם בפלילים על הפרת הצו השיפוטי, נוכח הייעוץ המשפטי שניתן. מתן היתר למעסיק, לבעלי השליטה במעסיק ולמנהלי מעסיק, בנסיבות כמו אלה שבפני, להסתמך על עצת עורכי דינם, על אף שעל פני הדברים הייעוץ הינו שגוי, בלתי סביר ובלתי הגיוני. היתר הסתמכות שכזה יוביל לתוצאה קשה. לפיה, מעסיקים ומנהליהם הבכירים יוכלו באופן שגרתי להפר צווים שיפוטיים שניתנו בקשר להתארגנות עובדים. למעשה, אם יינתן היתר הסתמכות שכזה, כל שיידרש לו למעסיק כדי להתחמק מתשלום קנסות בגין הפרת צו שיפוטי הנוגע להתארגנות עובדים, הוא הצטיידות בחוות דעת משפטית שאיפשרה לו לנהוג כפי שנהג, תהא סבירותה אשר תהא.
18. נוכח כל האמור, אין מנוס מהמסקנה שמגדל ואליהו, באופן בוטה ומתמשך, הפרו וביזו צו שיפוטי מפורש שאסר עליהם לפנות לעובדיהם בעניין ההתארגנות. משכך, אין לדעתי מנוס ממתן צווים כנגדם לפי פקודת בזיון בית המשפט.

הסנקציה המתאימה
19. לאור החומרה שבהפרת הצו, איני רואה מנוס מאכיפת הציות לו באמצעות מתן צו מותנה, לפיו בכל מקרה של פנייה נוספת של המשיבים לעובדי מגדל בעניין ההתארגנות והשלכותיה, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות בתכתובת אישית, באמצעים אלקטרוניים או באמצעים אחרים, יהא הן על מגדל והן על אליהו באופן אישי לשלם קנס בסך 200,000 ₪ (כל אחד) בגין כל הפרה.
הצו האוכף ייכנס לתוקף מחר, ה- 21.1.14 בשעה 14.00 בצהריים. עיכוב כניסתו לתוקף של הצו האוכף נועד לאפשר למשיבים לתקן כל הפרה נוספת שעודנה קיימת של הצו, ככל שקיימת כזו. כך, ורק לדוגמא, מגדל נדרשת להסיר מכתבים, פניות או "הבהרות" כלשהן לעובדים בעניין ההתארגנות, ככל שאלה עדיין מצויים עדיין בפורטל הארגוני המופנה לכל עובדי מגדל.
20. אופן בחינת השאלה האם אכן יופר הצו בעתיד, ועל כן יש להשית את הקנס, יהיה כדלהלן:
א. בכל מקרה שבו יגיע לידיעת ההסתדרות מידע על כך שהמשיבים פנו לעובדיהם בעניין ההתארגנות והשלכותיה, בניגוד לאמור לעיל, עליה להודיע לבית דין זה על כך לא יאוחר מ- 48 שעות למן המועד שבו נודע לה על דבר ההפרה. ההודעה תימסר בד בבד לבית דין זה ולמשיבים.
ב. המשיבים יהיו רשאים להגיש לבית דין זה את תגובתם להודעת ההסתדרות, וזאת בתוך 24 שעות למן המועד שבו נמסרה להם ההודעה.
ג. במניין השעות לצורך ביצוע המוטל על הצדדים לפי סעיפים א' ו- ב', לא יבואו במניין השעות שבין שעת חצות שבין יום חמישי לשישי, ובין שעת חצות שבין שבת לראשון.
ד. הודעת ההסתדרות וכן תגובת המשיבים תובא לעיונו של מותב זה, שבהתאם לנסיבות יקבע האם יש להשית את הקנס בגין הבזיון על אתר, או לחלופין לקבוע דיון בטרם תינתן החלטה בדבר השתת קנס.
21. בטרם אחתום, אציין ששקלתי האם יש מקום בנסיבות שלפני להיענות לבקשת ההסתדרות ולהשית על המשיבים קנס על אתר, בהתאם לסמכות המוקנית לבית דין זה להשית קנס שכזה בבקשה לפי פקודת בזיון בית הדין (לפירוט ואסמכתאות ראו לעיל בסעיף 10 להחלטה זו).
החלטתי היא שלא להשית על המשיבים קנס על אתר שכזה. זאת, בהתחשב בכך שהבוקר, קודם שניתנה החלטה זו, הודיעו המשיבים לבית הדין שהם מסירים את המכתב נשוא הבקשה מהפורטל הארגוני המופנה לכלל עובדי מגדל. משכך, אין בפני ראיה חד משעמית לכך שנכון לרגע זה מפרים המשיבים את הצו השיפוטי נשוא בקשה זו.
למען הסר ספק, אין באמור כדי לקבוע מסמרות בשאלה האם עשויה מגדל להיות מחויבת בתשלום פיצויים עונשיים בגין המכתב נשוא הבקשה, להבדיל מתשלום קנס שמטרתו ציות בהמשך הדרך. נכון לרגע זה, אין מונחת בפני בית הדין בקשה של ההסתדרות לפסוק כך, המתייחסת למכתב הספציפי נשוא הבקשה.

סוף דבר
22. ניתנים בזה צווים מותנים לפי סעיף 38 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, ולפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, הכופים על המשיבים לקיים את הצו השיפוטי האוסר עליהם לפנות לעובדיהם בעניין התארגנותם, הכל כמפורט בסעיף 19 להחלטה זו.
23. אשר להמשך ההתדיינות בסכסוך הקיבוצי שבפני, תשומת ליבה של מגדל מופנית לכך שעל פי ההחלטה שניתנה ביום 16.1.14, עליה להעלות את כל טענותיה כנגד הודעת היציגות של ההסתדרות בבקשת צד לסכסוך קיבוצי חדשה שתוגש לבית הדין עד מחרתיים, ה- 18.1.14. כפי שכבר נקבע, מועד לדיון דחוף בבקשה זו ייקבע בסמוך לאחר שתוגש.
24. המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחה בגין בקשה זו בסך 20,000 ₪, לתשלום בתוך 30 יום מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הכרה בארגון עובדים

  2. מיהו ארגון עובדים יציג ?

  3. פיצוי כספי לארגון העובדים

  4. התארגנות עובדי מגדל ביטוח

  5. ארגון העובדים איגוד המשפטנים

  6. הפרת חובת היוועצות עם ארגון עובדים

  7. פיטורים בגין פעילות בארגון עובדים

  8. סמכות ייחודית בתביעות ארגון עובדים

  9. זכות נציג ארגון העובדים להשתתף בשימוע

  10. אי קבלה לעבודה בגלל פעילות בארגון עובדים

  11. נטען כי הוכרו כארגון יציג בהודעה שנשלחה במייל

  12. פיטורי עובדים רק בשל השתייכותם לארגון עובדים

  13. הרעת תנאים בעבודה בגלל פעילות העובד בארגון עובדים

  14. אי העברת טופס הצטרפות לארגון עובדים מחשש להתנכלות

  15. טענת התנכלות לעובדים שחתמו על טפסי הצטרפות להסתדרות

  16. הפסקת עבודה בהוראות נציגי ארגון העובדים, מהווה שביתה

  17. סמכות בית הדין האזורי לעבודה לדון במעמד ארגון עובדים

  18. נתונה לעובד הזכות להחליט אם להצטרף לארגון עובדים אם לאו

  19. התארגנות עובדים: טענות לעניין ההתנכלויות והתבטאויות פוגעניות

  20. טענת פיטורי עובד שנטל חלק בניסיונות התארגנות עובדים בהסתדרות

  21. נוהלי פיטורים: זכותו של ארגון העובדים לעמוד על קיום ההסכמות הקיבוציות

  22. עיצומים בשל סירוב ארגון העובדים להאריך את ההסכמים של העובדים הארעיים בחברת החשמל

  23. האם פוטר העובד בשל חלקו בהתארגנות הראשונית בחברת AIG, או שמא פוטר מטעמים ענייניים ?

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון