העדת שופט בעניין שאינו נוגע לתפקידו השיפוטי לאחר שציטט את ההלכות שעוסקות בהעדת שופט בעניין שאינו נוגע לתפקידו השיפוטי קבע בית הדין כי האינטרס של הגנה על מעמדו של בית המשפט ואמון הציבור בו גוברים על האינטרס של חשיפת האמת והגינות ההליך. עוד נקבע כי "האפשרות שיעלה ספק קל שבקלים בנוגע לעדותה של כב' השופטת, במקרה זה, שבו עתידים להעיד עדים רבים אחרים, מובילה למסקנה שעדיף להסתפק בראיות האחרות אשר הובאו ועוד יובאו בפני". מכאן בקשת רשות הערעור. 4. בבקשת רשות הערעור נטען כי זימונה של השופטת בדימוס אינו נוגע בכל דרך לתפקידה השיפוטי ועדותה הכרחית וחיונית להגעה לחקר האמת. המבקש מדגיש כי השופטת בדימוס אינה שופטת מכהנת, ואין תחליף לעדותה משום שהיא היתה האדם הקרוב ביותר למנוחה בתוך המשפחה. ב"כ המשיבים 1 ו-3 טוען בתגובתו כי בתיק בית הדין מצויים 13 תצהירים, וצפויים להישמע 16 עדים בסך הכל, בנוסף למסמכים ומוצגים רבים שהוגשו בתיק. בתגובה צוין כי היות ואין רצון לגרום טרדה לשופטת בדימוס , ולנוכח ריבוי התצהירים והמסמכים שהוגשו בתיק, המשיבים 1 ו-3 מותירים את ההחלטה לשיקול דעתו של בית הדין. ב"כ המשיבה 2 הודיע אף הוא כי המשיבה 2 מותירה את ההכרעה בבקשת רשות הערעור לשיקול דעתו של בית הדין. 5. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, ולאחר שהתבקשה התייחסותם לעניין, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. אשר להכרעתנו: 6. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לסוגיה שבמחלוקת בתיק בבית הדין האזורי ולנסיבות העניין, אנו מחליטים לקבל את בקשת רשות הערעור כך שתתאפשר שמיעת עדותה של השופטת בדימוס בבית הדין האזורי. ואלה הנימוקים שהובילונו להכרעה זו. 7. החלטה בדבר זימון עדים, ככלל, הינה החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. כלל הוא שבית דין זה כערכאת ערעור, אינו נוהג להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות, כגון ההחלטה האמורה. לאור החומר שהונח בפנינו, אנו סבורים כי מתקיימת במקרה זה הצדקה להתערבות בהחלטתו של בית הדין האזורי. 8. על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, כפי שצוטטה אף בהחלטתו של בית הדין האזורי, בהכרעה בשאלה האם ראוי להעיד שופט על דוכן העדים, יש לשקול ערכים כבדי משקל תוך מציאת האיזון הנכון בין האינטרסים של חשיפת האמת, עשיית משפט צדק והגינות ההליך השיפוטי, ומנגד הערכים של שמירה על מעמדם של בתי המשפט והבטחת אמון הציבור בהם (רע"א 3202/03 מדינת ישראל נ' חגי יוסף ואח', פ"ד נח(3) 541 (2004), להלן גם פסק דין יוסף). באותו פסק דין מנה בית המשפט העליון בפסקה 12 שורה של כללים במתן עדות של שופט, אשר בעת מתן העדות מכהן כשופט בפועל. 9. בנסיבות העניין שבפנינו, אין מדובר בשופטת מכהנת, אלא בשופטת בדימוס, על כן כף המאזניים תיטה יותר במקרה כזה לאפשר את שמיעת העדות. יתרה מכך יש להוסיף את מהות העניין לגביו מתבקשת העדות, שהוא עדות לגבי טיב הקשר בין המשיב 1 והמנוחה, שהוא עניין אישי אשר אינו קשור כלל ואינו נוגע לתפקידה השיפוטי, ועל פני הדברים שמיעת עדותה עשויה לסייע לבית הדין האזורי להגיע לחקר האמת במחלוקת בין הצדדים בתיק. על כן, בנסיבות אלה אנו סבורים כי שקילת האינטרסים העומדים על הכף מביאה למסקנה כי אין מניעה משמיעת עדותה של השופטת בדימוס , ולא מתקיים במקרה זה חשש לפגיעה במעמדו של בית המשפט ובאמון הציבור בו. לכך נוסיף כי המשיבים לא התנגדו כלל לשמיעת העדות. 10. סוף דבר: בקשת רשות מתקבלת כך שתתאפשר שמיעת עדותה של השופטת בדימוס בבית הדין האזורי. באשר לאופן שמיעת העדות, בית הדין האזורי יאפשר לצדדים לטעון בעניין, תוך התייחסות לכללים לשמיעת עדות שופט מכהן כפי שנוסחו בפסקה 12 לפסק דין יוסף. בנסיבות העניין, כאשר המשיבים לא התנגדו לבקשה כשהוגשה בבית הדין האזורי, והותירו את ההכרעה בבקשת רשות הערעור לשיקול דעתו של בית הדין, אין צו להוצאות. שופטיםשופט