בקשה לפסילת שופט: טען כי הפגין כפיו "עוינות" 1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת ש' לארי-בבלי) מיום 7.5.2014, שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 7955-06-13. 2. נגד המערער הוגש כתב אישום בעבירה של תקיפת בן זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המערער מלין על התמשכות ההליכים בעניינו, על החלטות בית המשפט בהליך ועל העוינות שהפגין כלפיו, לטענתו. בשל כך הגיש בקשה לפסילת שופט. בין היתר, טען המערער כי בית המשפט כופה עליו ייצוג מטעם הסנגוריה, אף שאינו מעוניין בו, וכי סירב לדרישתו להתיר לו להגיש בקשות שלא באמצעות בא כוח. לטענת המערער, בית המשפט אף איים עליו בהגשת תלונה במשטרה אם יוסיף לפנות לבית המשפט אישית. יש להעיר, כי במכתב לבית המשפט מיום 21.8.2013 דרש המערער מבית המשפט להתנצל בפניו רשמית בכתב, שאם לא כן יגיש תלונה לפרקליטות. על כך הוזהר המערער, בהחלטה מיום 21.8.2013, כי "מכתבו... מהווה איומים על ביהמ"ש ולכן יועבר לכבוד הנשיאה, לעיונה". נוסף על טענות אלו, טען המערער כי החלטות בית המשפט בבקשות שונות שהגיש שגויות ומהוות עבירה על החוק, ואף כי בית המשפט השמיד ראיות ובקשות בעניינו. בהחלטתו מיום 7.5.2014 דחה בית המשפט (כבוד השופטת ש' לארי-בבלי) את בקשת הפסלות. בית המשפט הבהיר כי לא נתונה למערער זכות ערעור על החלטות ביניים בהליך פלילי, ולכן ככל שהוא סבור שהחלטות בית המשפט הן שגויות, יוכל לערער עליהן אם וכאשר יורשע. בית המשפט ציין כי הימשכות ההליכים בעניינו נובעת מחילופי סניגורים תכופים, ולא מהעומס המוטל על בית המשפט. 3. דין הערעור להידחות. המערער משיג על החלטות דיוניות. מקומן של טענות מסוג זה בערעור לפי סדרי הדין הרגילים ולא בערעור פסלות שופט (ראו, למשל, ע"פ 2406/14 מורגנשטרן נ' מדינת ישראל, פיסקה 5 (3.4.2014)). כמו כן, איני מוצא מקום לפקפק בגרסתו של בית המשפט, לפיה לא אמר את הדברים שייוחסו לו על ידי המערער ולא איים עליו באופן המתואר בבקשת הפסלות. המערער לא הניח כל תשתית עובדתית בעניין זה, מעבר להתרשמותו האישית (בהקשר זה ראו, למשל, ע"פ 2749/14 גאון נ' מדינת ישראל, פיסקה 11 (18.4.2014)). מלשון החלטת בית המשפט מיום 21.8.2013 לא נלמד כל איום על המערער. ההיפך הוא הנכון: מדובר באזהרה לבל יאיים בעצמו על בית המשפט. מטעמים דומים, אין לקבל את טענת המערער בדבר השמדת בקשות וראיות על ידי בית המשפט. סיכומו של דבר, המערער אינו מבסס כל חשש אובייקטיבי למשוא פנים המצדיק את פסילת בית המשפט, כנדרש לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 4. הערעור נדחה איפוא, מבלי שהמשיבה נדרשה להשיב. שופטיםפסלות שופט