האם העסקת רופאים דרך תאגיד בריאות היא העסקה פיקטיבית ?

נטען כי ההעסקה דרך תאגיד הבריאות היא העסקה פיקטיבית הפוגעת וגורעת מזכויותיהם של הרופאים המועסקים בתאגיד ולכן יש להצהיר על קיומם של יחסי עובד- מעביד בין כל הרופאים המועסקים בעבודה רגילה במחלקות השונות של בתי החולים לבין המדינה.

המבקשים מציגים במסגרת הבקשה דוגמאות למקרים פרטניים של רופאים המועסקים במחלקות השונות של בתי החולים כעובדי תאגידי הבריאות.

22. לטענת המבקשים הכרה בתאגידי הבריאות כמעסיקיהם של הרופאים, עומדת בניגוד מוחלט להוראות החקיקה ולכללי המנהל התקין.

23. עוד לטענתם הרופאים המועסקים פורמאלית על ידי תאגידי הבריאות ועובדים "כתף אל כתף" עם העובדים המועסקים על ידי המדינה, מופלים לרעה שלא כדין לעומת רופאי המדינה.

24. תאגידי הבריאות מתפקדים בפועל כחברות כוח אדם ועל כן העובדים הופכים לעובדי המדינה או העירייה בתום 9 חודשי העסקה ובכל מקרה קימת זכות להשוואת תנאים מלאה.

25. באשר לסעדים הזמניים , מתבקש בית הדין למנוע את יישום ההנחיה החד צדדית שהוציאה המדינה כך שישמר הסטטוס קוו עד לסיומו של ההליך המשפטי.


תגובת המשיבות
26. טענת סף אשר הועלתה על ידי כל המשיבות הינה כי אין בקשת הצד שבכותרת ראויה להתברר בהליך קיבוצי, אלא בהליך אישי בין כל רופא ורופא לבין מעסיקתו. זאת הן בשל מהות הסכסוך והן לאור קביעת בית הדין הארצי כי אין הליך קיבוצי מתאים לברר מחלוקת זו. מאחר ובקשת הצד אינה יכולה להתברר כבקשת צד בסכסוך קיבוצי, הרי שגם הבקשה לסעדים זמניים המובאת במסגרת זו, אינה יכולה להתברר כבקשת צד.

27. המשיבה 1 טוענת אף כי העובדה כי במשך 5 שנים התנהל מו"מ בין התאגידים באמצעות מנהליהם לבין המבקשים מחזקת את המסקנה, כי הפרטנר הראוי למשא ומתן קיבוצי הם התאגידים ולא המדינה.

28. עוד לטענת המשיבה 1, משמעות הבקשה לסעדים זמניים הינה כי על המדינה הייתה קיימת חובה בעבר לקלוט תורנים לעבודה נוספת בבתי החולים, זאת על פני העסקה ישירה באמצעות התאגידים. למעשה מבקשים המבקשים לקבוע את מבנה ההעסקה במדינה – זכות שמעולם לא קמה למבקשים ויש בה לשנות סדרי בראשית בכל הנוגע לקליטת עובדים לשורות המדינה.

29. עוד היא מוסיפה כי לדידם של המבקשים אופן העסקה הקיים- העסקה על ידי תאגיד בשעות הבוקר ועבודה נוספת, קרי תורנויות במדינה בשעות אחה"צ- הינו בלתי חוקי בעליל. אולם במסגרת הבקשה לסעדים זמניים, הם מבקשים לשמר את המצב שכנגדו הם יוצאים חוצץ במסגרת בקשת הצד.

טענות נוספות שמעלה המדינה בקשר לבקשת הצד, אין מקומן להתברר במסגרת החלטה זו הדנה בסעדים הזמניים בלבד ולכן לא נפרטן.

30. בכל הנוגע לבקשה לסעדים זמניים, טוענות המשיבות 1-3 כי הבקשה נעדרת עילה, זאת לאור חוזר מיום 15.1.14 (הנושא תאריך 7.1.14) שהופץ על ידי מר יוני דוקן, מנהל אגף בכיר (מערכת הבריאות בפועל) בנציבות שירות המדינה, אליו צורפה ההנחיה של מר ברף, אשר למעשה מחיל את הוראות ההנחיה על מתמחים בתאגיד אשר החלו לבצע תורנויות עבור המדינה החל מיום 16.1.14 ועליהם בלבד.

הבקשה הוגשה ביום 21.1.14 לאחר שכבר יצאה ההוראה הנזכרת בחוזר מיום 15.1.14, כך שאותם רופאים הנזכרים בחוזר ובהנחיה החלו כבר לבצע תורנויות עבור המדינה ולכן למעשה מדובר אפוא בבקשה לצווי עשה.

31. המשיבות 4 ו- 5 טוענות בנוסף כי במשך שנים (אצל המשיבה 5 משנת 2009 ואצל המשיבה 4 משנת 2002) פועלות הן בהתאם להוראות הנחית החשב באופן שהתאגיד משלם לרופאים המועסקים בתאגיד עבור תורנויות וכוננויות שהם מבצעים עבור העירייה – כך שאין מדובר בשינוי כלשהו שמצדיק סעד דחוף.

דיון והכרעה
32. נקדים ונאמר כי החלטנו לדחות את הבקשה לסעדים זמניים, מהנימוקים שיפורטו להלן. ראוי גם לומר כי לא נעסוק בכל טענות הצדדים אלא אך בחלק שנצרך לסעד הזמני שלפנינו. חשוב להדגיש כי כל דברינו לעיל ולהלן הינם לכאורה ולצורך הכרעה בבקשה לסעד זמני בלבד.

33. ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בעניין סעדים זמנים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה כבר בפסק הדין שניתן בדב"ע לג/3-3 מדינת ישראל נ' מרדכי גנץ פד"ע ד' 161, 164, וכך היא סוכמה:
"עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית-המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהוא היה קיים בעת הגשתה; אין בית-המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלול להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו".

34. השיקולים הבאים בפני בית הדין בעת שהוא שוקל מתן סעד זמני הם – קיומה של זכות, נקיון כפיו של המבקש (שיקולי יושר) ומאזן הנוחות (הוראות תקנה 362 לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד-1984, המוחלת בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 וכן תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט-1969.

35. ראשית ובטרם נדרש לבקשה לסעדים זמניים לגופה, נתייחס לטענת המשיבות באשר למסגרתו של ההליך שבפנינו והאם בכלל ראויה הבקשה להתברר במסגרת של סכסוך קיבוצי.

כאמור, בשנת 2005 הגיש הר"י בקשת צד לסכסוך קיבוצי (ס"ק 308/05) אשר עניינה זהה לבקשת הצד שבפנינו. במסגרת אותה בקשה טענה הר"י כי הרופאים המועסקים בתאגידי הבריאות הם עובדי המשיבות 1-3 ובקשה לקבוע כי הינם זכאים לכל הזכויות המוקנות לרופאים במשיבות 1-3. בהחלטה מיום 4.9.06 החליט בית דין זה לסלק את בקשת הצד על הסף, תוך שהוא קובע:
"יש לזכור, בהקשר זה, כי רופאי הקרנות מועסקים ב – 13 קרנות מחקר הממוקמות בבתי חולים שונים השייכים לשלוש רשויות מקומיות/ציבוריות שונות.
התובענה נשוא הבקשה דנן היא, אפוא, תובענה בסכסוך היחיד של קבוצת עובדים (אפילו שמונה היא מספר גדול של עובדים) בנוגע לזכותם לקבלת תנאי העסקה הזהים לאלו של עובדי הרשויות הציבוריות, מכח הכרתם המקדמית כעובדי הרשויות הציבוריות ועל אף היותם מועסקים בהתאם לחוזי העסקה מיוחדים שבינם לבין קרנות המחקר, וכבר נפסק בעבר כי סכסוך קיבוצי אינו "מצבור של סכסוכים אינדיבידואליים" (דב"ע לב/4-6, ועד עובדי תחזוקה ישירה באל-על - אל על בע"מ, פד"ע ג', 409,393).
על מנת להוכיח זכאותם של רופאי הקרנות להשוואת תנאי העסקתם לאלו של רופאי הרשויות הציבוריות ומתוך כך לקבוע כי הופלו ביחס לעובדי הרשויות הציבוריות נדרש כי יקויים ברור פרטני ביחס לכל אחד מהרופאים הנמנה על קבוצת רופאי הקרנות."


ובהמשך –
"הנה כי כן, שאלת זהות המעביד אינה יכולה להתברר במסגרת הליך של סכסוך קיבוצי (אף שמדובר בקבוצת עובדים גדולה שנסיבות העסקתם דומות או באותן טענות משפטיות), וזאת משום שיש צורך בהבאת ראיות מפורטות ובהוכחת עובדות והנחת תשתית עובדתית על מנת להכריע בשאלת הסטטוס, הליך שאיננו מתאים למסגרת של סכסוך קיבוצי.
בית הדין הארצי אשרר מסקנה זו בדונו בעס"ק 400012/98 ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים נ' מועצה אזורית מטה יהודה, עבודה ארצי כרך לג 19, 23 בקובעו:
"בנסיבות אלה צדק בית הדין האזורי, כאשר קבע ששאלת מיהו המעביד אינה יכולה להתברר במסגרת הליך של סכסוך קיבוצי, גם משום שהיא מצריכה הבאת ראיות מפורטות, פעולה שאינה מתאימה בדרך כלל למסגרת של הליך בסכסוך קיבוצי. יש לציין, כי הדיון בשאלה "בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד" יוחד בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה - לסכסוך היחיד."
משהגענו לכלל מסקנה כי הסוגיה נשוא בקשת הצד, אין עיקרה ב"הפרת דין" כלשון סעיף 24(א)(2) סיפא, אלא, בראש וראשונה, עוסקת בשאלה האם יש לראות במשיבות 1-3 ו/או בבתי החולים כמעסיקותיהם בפועל של רופאי הקרנות (ומתוך כך זכאים הם להשוואת זכויותיהם לאלו של עובדי הרשויות הציבוריות), הרי שסוגייה זו איננה ראויה להתברר במסגרת הליך הסכסוך הקיבוצי".


36. הר"י הגישה ערעור על החלטה זו וביום 25.2.07 דחה בית הדין הארצי את הערעור (ס"ק 29/06).

במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי נקבע :
"הליך קיבוצי חייב לפרוש בפני בית הדין סכסוך קולקטיבי. זה טיבו של ההליך ולכך נועדה הפרוצדורה המיוחדת והפשוטה, יחסית, שנקבעה בסדרי הדין. הליך קיבוצי הנושא בחובו מחלוקות אינידיודואליות הטעונות בירור והכרעה – יצטרך ללבוש צורה של הליך אישי או ייצוגי המתאים לבירורן של מחלוקות מסוג זה.
בענייננו מדובר בקבוצה של כ-830 רופאים המועסקים על ידי 11 קרנות. מדובר בהעסקה על פי חוזים אישיים ולא מכח הסכם קיבוצי. בבקשה שהגישה הר"י בהליך קיבוצי נטען כי העסקתם של הרופאים על ידי הקרנות היא פיקטיבית ולמעשה הם מועסקים על ידי בתי החולים הציבוריים. יותר מכך, נטען כי רופאים מועסקים על ידי הקרנות במשמרת ראשונה, יחד עם רופאי בתי החולים ובניגוד לתנאים שנקבעו בתקנות. טענות אלה, בעיקרן, הן עובדתיות ומתייחסות הן לסוגיית זהות המעסיק והן למתכונת ההעסקה של רופאי הקרנות. טענות אלה שנויות במחלוקת. מחלוקת זו כרוכה בבירור עובדתי בדבר מתכונת העסקתו של כל רופא על ידי הקרנות או – לכל היותר – מתכונת העסקתם של רופאים בקרן מסוימת. מחלוקות אלה לא ניתן לברר בהליך קיבוצי שהרי עניינו של פלוני שונה מעניינו של אלמוני. יותר מכך, מחלוקת זו – על פי טיבה – אינה נכנסת כלל לגדר סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה שכן אין היא נוגעת לתחולתו, פירושו או ביצועו של הסכם קיבוצי או כל דין. זוהי מחלוקת עובדתית הנוגעת לנסיבות העסקתו של עובד או קבוצת עובדים אשר הדרך הדיונית הנכונה לבירורה היא בהליך אישי".

37. הנה כי כן, בית הדין הארצי קבע מפורשות כי בקשת הצד , כפי שהוגשה וכפי שמונחת בפנינו גם היום, אינה מתאימה להתברר בהליך קיבוצי. משדין התביעה העיקרית להידחות על הסף, נוכח פסיקתו המפורשת של בית הדין הארצי, ברי כי לא ניתן להגיש בקשה לסעדים זמניים בתיק דנן ואף דינם מחיקה על הסף.

העובדה כי בבקשת הצד שבפנינו מגוללים המבקשים סיפוריהם האישיים של מספר רופאים, וזאת כתשתית ראייתית לטענה בדבר העסקה פיקטיבית של אותם רופאים על ידי התאגידים ולטענה כי בפועל הם עובדי בית החולים – מחזקת את המסקנה כי מדובר בעניין אינדווידואלי אשר אינו מייצג תמונת מצב קולקטיבית לגבי כלל הרופאים.

מה גם שהפרטים המופיעים ב"סיפורים אישיים" אלה מקומם להתברר עובדתית ולשם כך לא נועד ההליך הקיבוצי.

38. נוסיף עוד, כי כפי שטענה המשיבה 1, עצם ניהולו של משא ומתן משך שנים ארוכות בין הר"י לבין תאגידי הבריאות מאששת את הטענה, כי אלה הם הצדדים הנכונים למשא ומתן הקיבוצי ולא משרד הבריאות.

39. במסגרת הדיון שהתנהל בפנינו ביום 27.1.14 טען ב"כ המבקשים כי טענת המדינה כי אינה צד למו"מ הקיבוצי שהתנהל ומתנהל מול הנהלות שלושת בתי החולים אינה יכולה להתקבל, זאת נוכח העובדה כי עקרונות ההסכם הועברו למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גמזו ואף אושרו על ידו, כך שבפועל המדינה הייתה בתוך התמונה. עוד לטענתו כל המו"מ הזה היה בעצם תחליף להסכמת הצדדים להקמת וועדה משותפת, כפי שהוחלט ביום 25.8.11 (נספח 3 לבקשה).

40. טענות אלו לא נוכל לקבל. ראשית אף אם הטענה כי המדינה הייתה בדרך כזו או אחרת שותפה למו"מ הקיבוצי, אין בכך לאפשר "עקיפת" פסיקתו של בית הדין הארצי אשר קבע מפורשות כי הליך קיבוצי אינו ההליך הנכון לבירור הסכסוך.
שנית, עצם העובדה כי עקרונות ההסכם הועברו לאישורו של מנכ"ל משרד הבריאות אינה הופכת בהכרח את המדינה לצד להסכם וזאת הואיל והגורמים הרלוונטיים במדינה לניהול משא ומתן קיבוצי הם הממונה על השכר ונציב שירות המדינה.

41. נוכח האמור לעיל, הרי שכבר בשלב זה ניתן לקבוע שאין הבקשה לרבות הבקשה לסעדים זמניים, ראויה להתברר במסגרת של בקשת צד בסכסוך קיבוצי.

למעלה מן הצורך, נתייחס אף לטענות הצדדים באשר לבקשה לסעדים זמניים לגופה.

42. הבקשה לסעדים זמניים מתייחסת להנחיית חשב משרד הבריאות מיום 9.12.13 המורה למנהלי בתי החולים ומנכ"לי תאגידי הבריאות , לשלם, החל מיום 1.1.14, לרופאים שמועסקים על ידי התאגידים ומבצעים עבודה נוספת בלבד בשירות המדינה, את שכרם באמצעות תלוש אחד של הקרן, זאת על מנת שתקל מלאכת חישוב הפרשות המעסיק לקופת גמל ולקרן השתלמות בגין העבודה הנוספת שבוצעה בבתי החולים של המדינה.

43. המבקשים מציינים בבקשה כי "נדהמו" לגלות את ההנחיה ומיד כשנודעה להם , פנתה הר"י לנציבות שירות המדינה לבירור הנושא.

באותו היום, ה- 7.1.04 , נשלחה הודעת דוא"ל מאת הנציבות אל הר"י, שלפי ההחלטה לא תחול על רופאים שכבר החלו עבודתם הנוספת במדינה. (העתק הודעת הדוא"ל צורפה כנספח 7 לבקשת הצד).

44. בבקשה נטען על ידי הר"י כי מה שנכתב בסיום המייל, בדבר תחולת ההנחיה על רופאים חדשים בלבד, עומד בסתירה לכתוב בהנחיית החשב וכי המדינה לא הוציאה כל הנחיה רשמית הקובעת את האמור.

45. אלא שבשלב זה טענה זו אינה רלוונטית עוד. הוכח כי ביום 15.1.14 הופץ החוזר של מר יוני דוקן מנהל אגף בכיר בנציבות, אליו צורפה ההנחיה של החשב וממנו עולה כי:
"בהתאם להנחיות חשב משרד הבריאות, רופאים המועסקים בתאגידי הבריאות כמתמחים לא יבצעו לראשונה תורנויות כעובדי מדינה במדינה וזאת החל מיום 16.1.14. לפיכך לגבי מתמחים בתאגיד שנקלטו החל מיום 16.1.4 יש לפעול לפי חוזרו הרצ"ב של חשב משרד הבריאות, מר אבי ברף.
באשר למתמחים בתאגיד שהחלו עבודתם לפני המועד הנ"ל, יש להמשיך ולשלם את שכרם במתכונת שהייתה מקובלת עד כה, דהיינו מתמחים אשר קיבלו שני תלושים ימשיכו לקבלם – תלוש אחד מהתאגיד (בגין משרתם) ותלוש שני מהמדינה (בגין התורנויות)... ".


לחוזר זה צורפה הנחייתו של מר ברף, בה נכתב בסיפא כדלקמן :
" ... האמור בחוזר זה יחול על הרופאים שהחלו לבצע תורנויות עבור המדינה החל מ- 16.1.14. מכתב זה מחליף את מכתבי מיום 9.12.13 ".


(חוזרו של מר יוני דוקן מיום 15.1.14 אליו צורפה ההנחיה המתקנת של מר ברף, צורפו כנספחים 1 ו- 2 לתגובת המדינה לבקשה).

46. נוכח האמור עולות מספר מסקנות: האחת – כי הטענה לפיה המדינה לא הוציאה הנחייה רשמית בדבר תחולת ההנחיה על רופאים חדשים בלבד – אינה נכונה.

השנייה – כי נוכח החוזר של מר דוקן וההנחיה המתקנת של מר ברף, הרי שהבקשה לסעדים זמניים נעדרת עילה הואיל והחוזרים מגבילים תחולתם רק לגבי מתמחים שלראשונה החלו לבצע עבודה נוספת עבור המדינה ביום 16.1.14, הרי שמדובר למעשה בבקשה לצו עשה ולא בבקשה לשימור הסטטוס קוו.

47. במקרה שכזה על המבקש להמציא הוכחות חותכות אודות זכותו המוחלטת ולא רק הוכחות בדבר זכותו הלכאורית, וכי מדובר בנסיבות יוצאות מן הכלל (ראה דב"ע נא3-195/ תובנה מכונות תרגום בע"מ נ' עמיחי סגל, פד"ע כג 274 וכן פסק הדין בעניין גנץ, לעיל).
לא מצאנו כי המבקשים הוכיחו שיש להם זכות לכאורה (כנדרש בצו מניעה זמני) ובוודאי לא הוכיחו שיש להם זכות מוחלטת לסעד כנדרש בצו עשה זמני. אף מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות.

48. זאת ועוד – כפי שציינו המשיבות 4 ו- 5 בתגובותיהן, אשר גובו בתצהיר, הרי שכבר משנת 2002 (ביחס למשיבה 4) ומשנת 2009 (ביחס למשיבה 5) פועלות משיבות אלה באופן המתואר בהנחיית החשב ובחוזרו של מר דוקן, כך שהן משלמות בתלוש שכר אחד, לרופאים שמועסקים על ידן, עבור תורנויות וכוננויות שהם מבצעים עבור עיריית תל אביב ועיריית חיפה.

בנסיבות אלו ומשהוראות החשב מיושמות במשיבות 4 ו-5 מזה כחמש שנים לפחות, הרי שברור שאין מדובר בשינוי מצב קיים המצדיק מתן סעד זמני דחוף, כפי שטוענת הר"י אלא להיפך – קבלת הבקשה לסעדים זמניים היא שתביא לשינוי בסטטוס קוו ולשינוי בפעילות התאגידים.

49. דרישת המבקשים לקבלת נתונים אישים של כל הרופאים המועסקים על ידי המשיבות, גם היא , אין מקומה בסעד זמני דחוף והמבקשים אף לא הצביעו על על טעם המצדיק קבלת בקשתם במסגרת סעד זמני דווקא. המדובר בפרטיהם האישיים של רופאים אשר עולה חשש לפגיעה בפרטיותם ונדרשת הסכמתם האישית לחשיפתם. מה גם שככל ומדובר ברופאים החברים במבקשת, הרי שקודם להגשת הבקשה לבית הדין, עליה לפנות ישירות לרופאים אלה ולבקש לקבל את הפרטים הנדרשים.

סיכום
50. נוכח האמור לעיל ובמצב הקיים, אין מקום להיענות לבקשת המבקשים למתן סעדים זמניים כמפורט ברישא להחלטה זו ועל כן, הבקשה לסעדים זמניים נדחית.

51. הואיל והחלטה זו, כולל מסקנתנו באשר לכך שאין הליך כולו ראוי להתברר בדרך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי, ניתנה במסגרת בקשה לסעדים זמניים, הרי שיש לאפשר לצדדים להרחיב טענותיהם בענין זה טרם דיון בהליך העיקרי. משכך, רשאי ב"כ המבקשים לסכם טענותיו בשאלה זו עד ליום 23.2.14 וב"כ המשיבים יסכמו טענותיהם במקביל בשאלה זו עד ליום 4.3.14.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סוגי התאגידים בישראל

  2. תאגיד שהוקם בחוק

  3. נוהל תאגידים עובדים זרים

  4. חיוב אישי על חוב של תאגיד

  5. מרמה והפרת אמונים בתאגיד

  6. רישיון משרד חקירות לתאגיד

  7. אחריות פלילית אורגנים בתאגיד

  8. חובת קיום הסכם תאגיד בפירוק

  9. פיצויים לתאגיד ללא הוכחת נזק

  10. אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד

  11. תביעה נגד תאגיד מים - סמכות עניינית

  12. אחריות מנהלי תאגיד להפרת זכויות יוצרים

  13. אחריות נושא משרה בתאגיד על העסקת עובד זר

  14. המעמד המשפטי של "תאגיד מים" - האם נחשב רשות ?

  15. העברת הסמכויות מידי הרשויות המקומיות לידי תאגידי מים וביוב

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון