הליך פירוק - נטען כי מדובר בתיקים זהים ואין הצדקה כי התוצאה תהיה שונה

נטען כי מדובר בתיקים זהים ואין הצדקה כי התוצאה תהיה שונה

וכי גם המשיבה שעבדה לצד הגב' שר תקבל את כספה בהליכי פירוק החברה. עוד נטען כי אין כל התייחסות לעובדה כי כספי פיצויי פיטורים בסכום של עשרות אלפי שקלים (57,000 ₪) כבר התקבלו אצל המשיבה. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקש, משעה שהציג מתווה לתשלום מלא של החוב, אין כל טעם להליכי הוצאה לפועל כנגדו אישית, ומכאן שמאזן הנוחות נוטה לטובתו.
המבקש מוסיף וטוען כי סיכויי הערעור גבוהים, שכן לא הייתה כל עילה להרים את מסך ההתאגדות נגדו ולחייבו באופן אישי בחיובי החברה. לטענתו, אין כל פגם בהכנסת שותף חדש לעסק ומדובר במהלך עסקי לגיטימי, ולא זו אף זו אלא שמדובר במהלך שנועד להציל את קלאסיק; קריסת חברה היא כשלעצמה אינה עילה להרמת מסך ואין יסוד לטענה כאילו הוא רוקן את נכסיה של קלאסיק (טענה שהיא כשלעצמה הרחבת חזית). עוד נטען כי הוכח באמצעות תלושי השכר, כי המשיבה עבדה בשירות קלאסיק עד לשנת 2009, המועד לחתימת הסכם עם השותפים החדשים ולאחר מכן, עברה לעבוד בשרות חברת דאדא, באותו מקום ובאותו תפקיד ועל כן זכויותיה נשמרו על פי דין ולא היה צורך להבטיח אותן בהסכם בין הצדדים. כן נטען כי המשיבה ידעה היטב על חילופי המעסיקים והסכימה להם, בכך שבחרה להמשיך לעבוד עבור דאדא, כפי שדבר עולה מתצהיר עדות ראשית מטעמה. מכל מקום טוען המבקש כי לא היה מקום להאמין ל"ספורי המעשיות" של המשיבה והיה מקום להעדיף את גרסתו.
12. המשיבה מתנגדת כאמור לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוענת כי המבקש עושה הכל על מנת להתחמק מתשלום זכויותיה. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי בית הדין האזורי קבע ובצדק כי הוכח שהמבקש זנח את העובדים אשר עבדו שנים רבות עבורו ועבור קלאסיק, תוך ניסיון להטיל את האחריות על המעביד הבא, וזאת תוך שהוא זורע ערפל וחוסר בהירות שבאו למנוע מן העובדים להבין את המצב לאשורו בזמן אמת. כן נטען, כי בית הדין בדק ומצא כי קלאסיק המשיכה להנפיק תלושי שכר למשיבה מספר חודשים לאחר הקמת דאדא וחילופי המעבידים (עובדה אשר תרמה לבלבול ביחס לזהות המעסיק) אך אין בה כדי לגרוע מחבותה של קלאסיקו. עוד נטען כי הסכם המייסדים אשר נחתם ביום 1.3.09, נחשף לראשונה למשיבה רק בחודש אוקטובר 2010 בעקבות תביעה שהגישה כנגד המבקשים ובקשה לעיקולים. במסגרת תגובתה מפרטת המשיבה את כל השקרים שלטענתה נתפס בהם המבקש בהלך הדיון. לטענת המשיבה, סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן פסק דינו של בית הדין האזורי מנומק ומפורט כראוי ומבוסס על העובדות, הדין וההלכה הפסוקה. בכל הנוגע לטענה בדבר הרמת מסך טוענת המשיבה כי בדין הורה בית הדין על הרמת מסך ההתאגדות. לטענתה, המבקש הודה כי לא הסדיר את זכויות העובדים בחברה במסגרת ההסכמים שעשה עם שותפיו להקמתה של דאדא; הוכח שהמבקש הסתיר את ההסכם מן העובדים וגם גרם להם לחשוב כי ההסכם אינו רלוונטי אליהם וכי הם ממשיכים להיות עובדים שלו; הוכח, מעדותו של המבקש עצמו, כי כספים שקיבל עבור קלאסיק הכניס לחשבונות בני משפחתו, ועוד. כמו כן נטען כי בית הדין דחה ובצדק את טענת המבקשים לפיה המשיבה מעולם לא פוטרה והיא עובדת באותה חנות ואף ידעה על חילופי המעבידים. בקשר לכך נטען כי אין כל שגגה במסקנת בית הדין המבוססת והמנומקת לפיה יש לראות במבקשים כמעסיקים של המשיבה ועליהם לשלם לה פיצויי פיטורים. זאת לאחר שנקבע כי לא ניתנה הסכמת העובדים להעברתם, המבקש לא עשה גמר חשבון עם העובדים ופעל כדי להסתיר את חילופי המעבידים על מנת להתנער מתשלום זכויותיהם, המבקש ואשתו המשיכו לנהל את החנויות בפועל וגם הונפקו תלושים על ידי קלאסיק אחרי מועד ההסכם על הקמת דאדא. מכל מקום, לטענת המשיבה בנסיבות שהתבררו בפני בית הדין האזורי אין יסוד לסברת המבקש בדבר הרחבת חזית כביכול.
13. המשיבה מוסיפה וטוענת כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה, שכן שירתה נאמנה את המבקשים, ואחרי התדיינות משפטית ארוכה טרם קיבלה את אשר מגיע לה כדין. עוד טוענת המשיבה כי המבקש הוא "מפר זכויות עובדים שיטתי", אשר כנגדו עומדים ותלויים פסקי דין רבים בשל הפרת זכויות עובדים, וכי הבריח בחודשים האחרונים לבני משפחה אחרים, את כל נכסיו וזאת במטרה להמשיך להונות ולהתחמק מתשלום חובותיו. לטענתה, חלק ממהלך זה הוא פירוק חברת קלאסיק והפניית העובדים למוסד לביטוח לאומי לתהליך שעלול לארוך זמן רב והוא פוגע באופן בלתי מידתי בזכויותיה של המשיבה שהוכרו לאחר התדיינות משפטית ארוכה. לטענת המשיבה בעניין העובדת גאולה שר המבקש לא הפקיד את כספי הערבות שנדרש להפקיד כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין; כאשר לכך יש להוסיף כי לפי הודאתם של המבקשים בבקשה יש להם נושים רבים (עובדים, וספקים) כך שעיכוב ביצועו של פסק הדין עלול לפגוע בסיכויה של המשיבה דווקא להיפרע את פסק הדין, והיא זו שתמצא בפני שוקת שבורה אם יעוכב ביצוע פסק הדין; בכל מקרה, אין מקום להעניק למבקשים פרס בדמות עיכוב ביצוע פס"ד, בפרט לנוכח התנהלותם בדרך של מרמה, הונאה, הטעייה ועושק העובדים תוך גזילת זכויות יסוד שלהם מכוח חוקי מגן. עוד מציינת המשיבה כי המבקשים לא הציגו כל ראיה המעידה על כך שאם יזכו בערעור לא יוכלו להיפרע ממנה. בקשר לכך נטען כי המשיבה היא בעלת נכס משמעותי (דירה) היא ובעלה עובדים במקום מסודר ומשתכרים יפה ועל כן אין כל חשש שהיא לא תוכל להשיב את הכספים שנפסקו לזכות המבקשים במידה ויתקבל הערעור.
בשולי תגובתה טוענת המשיבה כי המבקשים באים לבית הדין לבקש סעד בידיים לא נקיות ומציגים שקרים של ממש כדי להשפיע על בית הדין; כך לדבריה, אין יסוד לטענת המבקשים בדבר זהות בין תיק זה לבין תיק גאולה שר; בעניין שר הותנה עיכוב הביצוע בהפקדת 45,000 ₪ בקופת בית הדין על ידי המבקשים, אך הם לא טרחו להפקיד סכום זה ונמנעו מלהזכיר זאת בתצהיר המבקש; כך גם חברת דאדא לא היתה צד לתביעה בעניין גאולה שר, סוגיה שתפסה נתח נכבד בטענות המבקשים בעניין גאולה שר; בסופו של יום עיכוב הביצוע בעניין שר הושג בהסכמת הצדדים ולא בהחלטת בית הדין, וזאת לאור רצון טוב שגילתה הגב' שר בעת הדיון ושיתברר בהמשך שוב במלכודת דבש של המבקש אשר ממשיך להתחמק ולא לעשות מאמץ מינימלי לשלם לגב' שר חלק מן הזכויות שלא תקבל בביטוח הלאומי.
14. הגם שניתנה למבקשים זכות להשיב לתגובת המשיבה, לא הוגשה תשובה מטעמם.

דיון והכרעה
15. הכלל המשפטי הוא שהזוכה בפסק דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו, והגשת ערעור – לא די בה כשלעצמה כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין [ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שישית - 1990) עמ' 809; רע"א 6480/00 עיריית תל אביב יפו נ. בצלאל, (מיום 19.11.00)]. בחינתה של בקשה לעיכוב ביצוע נעשית על פי שתי אמות מידה עיקריות – סיכויי הערעור, ומאזן הנוחות בין הצדדים, היינו ככל ש"הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע" [ראו: בש"א 94/10 המוסד לביטוח לאומי – אמיל קמר, (מיום 18.3.10)]. עוד נפסק כי "בין שני שיקולים אלו מתקיימים יחסים של מעין "כלים שלובים": ככל שסיכויי הערעור נראים מוצדקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לכיוון המבקש, ולהיפך" [ראו: עע"מ 2803/06 מאיר ובניו בע"מ נ' הגיחון מפעלי מים וביוב ירושלים בע"מ, (מיום 11.4.06)]. כך ככלל וכך ביתר שאת באשר לפסק דין המטיל חיוב כספי (דוגמת המקרה שבפנינו), לגביו הנטייה הברורה היא שלא לעכב את הביצוע להוציא מקרים חריגים [ראו: ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון (מיום 26.11.2009)]. כך גם נפסק ביחס לעיכוב ביצוע של חיוב כספי כי "הנטייה תהיה שלא לעכב את ביצועו אלא אם בית המשפט שוכנע כי ככל שלא יעוכב ביצועו ייגרם למערער נזק בלתי הפיך מאחר שאם יזכה בערעור לא יוכל הוא לגבות את כספו, מאחר שהדבר יחייב מימוש נכסים בהם יש למערער עניין מיוחד כגון דירת מגורים, או מאחר שתשלום סכום הכסף עלול לפגוע במצבו הכלכלי של המערער באופן אנוש עד כי אף אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו" [ראו: ע"א 2577/11 גואל אברהמי נ' קנדאל פיתוח בע"מ, (מיום 9.6.11)].
מכל מקום, לגבי טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, נקבע כי זו איננה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת. נטל ההוכחה בנקודה זו רובץ, מטבע הדברים, על המבקש, אשר נדרש להציג תשתית ראייתית ועובדתית נאותה לתמיכה בטענותיו, ולא די בהפרחת טענות כלליות שאינן מפורטות [ראו: ע"א (עליון)9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד אייל ארנברג (מיום 17.4.2013) והאסמכתאות הנזכרות שם; ע"א (עליון) 7673/12 תנובה נ' גבעולים (מיום 24.1.2013)].
16. עד כאן הכלל, ומן הכלל לענייננו.
באשר למאזן הנוחות – המבקשים בענייננו אינם טוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם או לטובת המבקש, מן הטעם שלא יוכלו להיפרע מהמשיבה את סכומי פסק הדין, ככל שיתקבל ערעורם. הם אף אינם טוענים שתשלום פסק הדין באופן מיידי עלול לפגוע במצבם הכלכלי או במצבו הכלכלי של המבקש באופן אנוש עד כי אף אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.
לביסוס טענתם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ולמצער לטובת המבקש, היינו כי הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיבה אם יעוכב הביצוע, מפנים המבקשים לתוצאת פסק דין בערעור אחר, אשר לשיטתם מן הראוי כי תחול גם במקרה זה לאור זהות הנסיבות בין שתי המשיבות. על כך מן הראוי להבהיר, כי גם אם קיים דמיון בנסיבותיהן של המשיבה והגב' שר, הרי שמדובר בשני הליכים נפרדים. פסק הדין האזורי בעניינה של הגב' שר ניתן בתיק ס"ע 680-02-11 והוא התבסס על ראיות שהוצגו בפני בית הדין האזורי באותו מקרה, ועל מסקנות שהסיק מותב בית הדין שדן בעניינה של הגב' שר מהראיות שבפניו, כך שמן ההחלטה על עיכוב הביצוע בתיק גאולה שר לא ניתן ללמוד לגבי סיכויי הערעור של המבקשים בתיק שבנדון, מה גם שהמבקשים לא סתרו את טענת המשיבה כי כלל לא טרחו להפקיד את הערובה שחויבו להפקידה כתנאי לעיכוב הביצוע בתיק גאולה שר.
אלא שבאמור לא סגי, שכן עיון בפסק הדין שבערעור בעניין הגב' שר אליו הפנו המבקשים (ע"ע 49016-05-13) מעלה כי מדובר בפסק דין על דרך הפשרה, ויותר מכך, והחשוב לענייננו הוא שאף במסגרת הסכם הפשרה הנ"ל שבין הצדדים, לא בוטל פסק דינו של בית הדין האזורי, אלא הושג בהסכמה מנגנון למימוש זכויותיה של הגב' שר, בעקבות הליכי הפירוק שננקטו כנגד קלאסיק, ולפיו הוסכם כי הגב' שר תגיש תביעה לביטוח הלאומי על פי הפרק בדבר פשיטת רגל ופירוקים לגבי החבויות על פי פסק הדין לעניין פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה והפרשות לפנסיה, וכי המבקש יתחייב אישית (לא כמי שהורם לגביו המסך) לשלם למשיבה את ההפרש בין מה שישולם לה על ידי הביטוח הלאומי לבין החבות על פי פסק הדין. מכל מקום הוסכם שככל שלא יינתן צו פירוק על ידי בית המשפט המחוזי ולא יאושרו תשלומים לגב' שר מטעם הביטוח הלאומי - יישאר חיובו של המבקש כלפי הגב' שר על פי פסק דינו של בית הדין.
17. הנה כי כן, אין בהסכם הפשרה שהושג בתיק גאולה שר, כדי ללמד על כך שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו אם ישולם פסק הדין באופן מיידי (כמתחייב על פי דין), באופן שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול, מן הנזק הצפוי למשיבה אם יעוכב הביצוע. לכל היותר יש בו כדי ללמד כי קיים מנגנון (עליו הוסכם בין הצדדים בעניינה של הגב' שר) שיש בו כדי להיטיב עם המבקש. דא עקא שבכך לא סגי כדי להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. כך גם העובדה שהמבקשת נמצאת בהליכי פירוק אינה מטה את מאזן הנוחות לעבר המבקש, אלא להיפך. מכל מקום ולמעלה מן הצריך יוער כי אם למבקשים טענות לפיהן המשיבה כבר קיבלה חלק סכום פיצויי הפיטורים, הרי שטענות אלו יש להעלות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ואין להן כל קשר לשאלת מאזן הנוחות או לעילות המצדיקות עיכוב ביצוע פסק הדין.
18. עד כאן, באשר למאזן הנוחות, ואשר לסיכויי הערעור – בנסיבות בהן לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות כהגדרתו בפסיקה נוטה לטובת המבקשים, נדרש להראות כי סיכויי הערעור גבוהים בצורה משמעותית. בענייננו, על פני הדברים, נראה כי בית הדין האזורי לא חרג במקרה זה מן ההלכות הנהוגות בכל הנוגע להרמת מסך ההתאגדות. עיון בטענות המבקשים מעלה כי הגם שחלקן טענות משפטיות, הרי שביסוד טענות אלו השגות על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. בית הדין האזורי הגיע למסקנותיו על יסוד התשתית העובדתית שנפרשה בפניו, תוך שנקבעו ממצאי מהימנות, ובעניינים שכאלה ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב דרך כלל.
לפיכך, קשה לקבוע בשלב מוקדם זה כי סיכויי הערעור בענייננו גבוהים במיוחד, גם אם אינם משוללי יסוד.
19. סיכומם של דברים.
בנסיבות המקרה שבפני, בהן מחד לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, ומאידך סיכויי הערעור אינם גבוהים במיוחד - אין כל הצדקה להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בפרט ומיוחד כך, שעה שעסקינן בזכויות מכוח חוקי המגן שנקבע בפסק הדין כי המשיבה היתה זכאית להן זה מכבר. סברת המבקשים כי יהא זה יותר יעיל מבחינתם, אם המשיבה תפנה למוסד לביטוח לאומי למימוש זכויותיה – היא כשלעצמה אינה עילה לעיכוב ביצוע פסק הדין ואין בה כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתם.
20. סוף דבר –
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין – נדחית.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 2,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה לפירוק חברה

  2. פירוק חברה רווחית

  3. נכס של חברה בפירוק

  4. עורך דין פירוק חברה

  5. פירוק חברה עקב סכסוך

  6. בקשת נושה לפירוק חברה

  7. ערבות לחוב חברה בפירוק

  8. עיכוב ביצוע פירוק חברה

  9. פירוק חברה חדלות פירעון

  10. היטל השבחה חברה בפירוק

  11. פטור מאגרה לחברה בפירוק

  12. פירוק חברה מטעמי צדק ויושר

  13. הגשת תביעה נגד חברה בפירוק

  14. דוח רואה חשבון בהליך פירוק

  15. התיישנות ממועד צו פירוק חברה

  16. סמכות עניינית פירוק חברת חוץ

  17. מס רווחי הון בפירוק חברה מרצון

  18. חוק גל: בקשה לפירוק חברה חקלאית

  19. פירוק חברה עקב חוב שנוי במחלוקת

  20. בקשה לפירוק חברה על ידי המנכ''ל

  21. יחסי עובד מעביד לפני פירוק חברה

  22. צו עיכוב יציאה מהארץ בפירוק חברה

  23. אי דיווח על רווח הון בפירוק חברה

  24. פירוק חברה עקב סכסוך בין מנהלים

  25. היטל השבחה מקרקעין של חברה בפירוק

  26. הגדלת כמות הזמנות לפני פירוק חברה

  27. מע''מ על חלוקת נכסים בפירוק חברה

  28. בקשה למתן צו פירוק חברה בגין חובות

  29. תביעה נגד יועץ משפטי של חברה בפירוק

  30. זכות הסירוב הראשונה בהליך פירוק חברה

  31. רישום שעבוד על רכב בהליכי פירוק חברה

  32. האם אפשר לקיים בוררות עם חברה בפירוק ?

  33. תביעה אישית נגד אורגנים של חברה בפירוק

  34. עיכוב הליכים נגד בעל מניות בחברה בפירוק

  35. זכות עיכבון של רואה חשבון - חברה בפירוק

  36. העדפת נושים אסורה בעל מניות בחברה בפירוק

  37. צו עיכוב יציאה מהארץ נגד מנהל חברה בפירוק

  38. תניית שימור בעלות בתוצרת חקלאית לחברה בפירוק

  39. קיזוז בגין יתרת חוב בחשבון בנק של חברה בפירוק

  40. ערעור על חיוב אישי של בעל מניות בחברה בפירוק

  41. האם "הימנעות מביצוע התשלום" עילה לפירוק חברה ?

  42. סמכות להורות על המשך דיון בתביעה נגד חברה בפירוק

  43. המפרק הנוכחי ביקש להגיש תביעה אישית נגד המפרק הקודם

  44. הפקדת כספים באוצר לרכישת מכוניות מחו''ל - פירוק חברה

  45. בקשת מפרק הזמני של חברה להורות לחברה זרה בהודו להעביר כספים לקופת הפירוק

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון