אי תשלום משכורת לעובדים שהשתתפו בצעדים ארגוניים

אי תשלום משכורת לעובדים שהשתתפו בצעדים ארגוניים

1. ביום 30.1.14 הודיעה המשיבה (להלן: "מגדל") ל- 933 מעובדיה, שהשתתפו במהלך ינואר בצעדים ארגוניים במסגרת סכסוך עבודה, שלהבנתה הם אינם זכאים כלל על פי דין לתשלום שכר עבור ינואר. עם זאת, החליטה מגדל לשלם לעובדים תשלום אותו הגדירה כמקדמה על חשבון שכר ינואר, בשיעור של 70% ממשכורתם. בד בבד הגישה מגדל לבית דין זה תביעה אישית כנגד כל אותם עובדים, לקביעת שכרו הראוי של כל עובד שהשתתף בצעדים הארגוניים.
בפנינו בקשת ההסתדרות למתן סעדים זמניים, במסגרתה אנו מתבקשים, בין היתר, להורות למגדל להשיב לעובדים את הסכומים, שלשיטתה "נוכו שלא כדין משכרם".

רקע עובדתי ומהלך ההתדיינות
2. מגדל הינה חברת הביטוח הגדולה בארץ. היא מעסיקה כ- 2,700 עובדים. לפני כארבעה חודשים, ביום 3.11.13, הכריזה ההסתדרות על היותה ארגון העובדים היציג בקרב עובדי מגדל. זאת, לאחר שכ- 1,400 מעובדי מגדל, המהווים למעלה מ- 50% מעובדיה, הצטרפו לשורותיה.
3. ביום 5.12.13, דהיינו בחלוף למעלה מחודש ממועד ההכרזה על היציגות, ובהעדר הכרה מצד מגדל ביציגות, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה. עילת הסכסוך הוגדרה כ"דרישת נציגות העובדים לניהול משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי להסדרת מכלול זכויות העובדים". ההכרזה כללה הודעה לפיה צפויה שביתה מיום 20.12.13 ואילך.
להשלמת התמונה נציין שסכסוך העבודה הגיע לראשונה לבית דין זה בסמוך לאחר ההכרזה עליו (ס"ק 13125-12-13). ביום 18.12.13 ניתנה בגידרו החלטה ראשונה שבה ניתנו צווים שונים כנגד מגדל למניעת פגיעה בזכות ההתארגנות, ובד בבד ניתן גם צו כנגד ההסתדרות למניעת הפרעות למהלך העבודה התקין במגדל, הכל כמפורט באותה החלטה.
4. החל מיום 24.12.13 החלו העובדים לנקוט בצעדים ארגוניים. בין היתר, התקיימו אסיפות הסברה, ובנוסף מדי יום הושבת חלק אחר מפעילות החברה, כשההחלטה להשבית חלקים שונים נמסרה מידי יום לגבי היום שלמחרת. חלק מהשביתות היו למשך יום עבודה מלא, וחלקן נמשך רק חלק מיום העבודה. בהמשך, במהלך ינואר, הוחרפו הצעדים הארגוניים, והקיפו חלקים משמעותיים יותר של פעילות החברה ועובדיה. כך בין היתר, ביום 15.1.14 התקיימה בתל-אביב הפגנה בהשתתפות למעלה מ- 1,000 מעובדי החברה, וביום 28.1.14 התקיימה מחוץ למשרדי החברה ובמשך כמה שעות אסיפה בהשתתפות כ- 750 עובדים. בין הצדדים קיימת מחלוקת בדבר להיקפם של הצעדים הארגוניים שננקטו, מחלוקת אליה נידרש בהמשך.
5. במקביל לצעדים הארגוניים שלעיל, המשיכה ההתדיינות שבין הצדדים, לרבות הליכי בזיון בית משפט (ראו במיוחד החלטה מיום 20.1.14 בתיק ס"ק 13125-12-13), והליכים שנגעו לטענות ההסתדרות כי מגדל החליפה שלא כדין עובדים שהשתתפו בצעדים הארגוניים בעובדים חיצוניים (ראו החלטה בנושא מיום 27.1.14). מכל מקום, החשוב לענייננו הוא שביום 22.1.14 הגישה מגדל לבית דין זה בקשת צד חדשה (ס"ק 46142-01-14), שבה שטחה את כל טענותיה כנגד יציגות ההסתדרות. הבקשה נקבעה לדיון ליום 2.2.14, אך עוד בטרם התקיים הדיון בה, הודיעה מגדל ביום 30.1.14 על החלטתה להכיר ביציגות. לאור ההודעה, ניתן פסק דין המוחק את הבקשה, והדיון בה בוטל. מטבע הדברים, עם הודעת מגדל על הכרתה ביציגות הופסקו הצעדים הארגוניים.
6. למחרת היום, ביום 31.1.14, הגישה מגדל לבית דין זה כתב תביעה כנגד כ- 930 מעובדיה, שעניינו "קביעת גובה שכר העבודה הראוי לנתבעים בגין התקופה בה השתתפו בשביתה". במסגרת תביעתה זו, פרשה החברה את הנימוקים להחלטתה לשלם לעובדים הנתבעים מקדמה על חשבון ינואר 2014 בשיעור של 70% משכרם החודשי היסודי, עד לקביעת בית הדין בדבר גובה השכר הראוי המגיע להם (סעיף 7 לכתב התביעה). עוד טענה מגדל שלהבנתה העובדים הנתבעים אינם זכאים לשכר העולה על שיעור המקדמה ששולמה, ומכל מקום על בית הדין לקבוע את שיעור השכר הראוי המגיע לכל אחד מהם לפי עבודתו בתקופת השביתה, ולפי זה להתחשבן בהתאמה (סעיף 9 לכתב התביעה). מגדל הוסיפה שקרוב לוודאי שאיש מהעובדים לא יפגע מהחלטתה האמור, לאור התחייבות ההסתדרות לפצותם בגין הפגיעה בשכרם.
בהמשך לפניה לבית הדין, שלח אגף משאבי אנוש במגדל לכל העובדים הודעה בזו הלשון:
"הודעה לעובדים – משכורת חודש ינואר 2014

שלום רב,
כפי שנמסר בעבר, עובדים שנטלו חלק בעיצומים ובשביתות אינם זכאים, על פי חוק, לתשלום שכר, היות ובעת שביתה מושעים יחסי עובד-מעביד.

לאור זאת, החברה פנתה לבית הדין לעבודה על מנת שיקבע מהו השכר המגיע לעובדים ששבתו, והיא תפעל בהתאם לקביעתו.

יחד עם זאת, ועד לקבלת החלטת בית-הדין, החליטה החברה לשלם לעובדים מקדמה על חשבון חודש ינואר 2014, בשיעור של 70% מהמשכורת.

במקביל, הקימה החברה ועדה שתדון בפניות של עובדים שקיבלו מקדמה כאמור, אך סבורים כי הם זכאים להשלמה, לאור העובדה כי לא נטלו חלק בעיצומים.

עובד שלא נטל חלק בעיצומים ומעוניין לפנות לוועדה כאמור לעיל, נדרש לפעול כדלהלן:



למלא דיווח נוכחות לחודש ינואר בפורטל מגדלים (להלן: 'הדוח') ולוודא שהדוח אושר על ידי המנהל הישיר.
את הדוח המאושר יש להדפיס ולצרף אליו אישורים נלווים רלוונטיים (כגון: אישורי מחלה וכדומה) ולהעביר למנהל מחלקה או למנהל תחום או למנהל חטיבה, לאישור בכתב (על גבי הדוח).
את הדוח המאושר על ידי המנהל הישיר ומנהל המחלקה או מנהל החטיבה או מנהל התחום, בצרוף כל האישורים הרלוונטיים, יש למדור... למדור שכר עד לתאריך 5.2.04.


החברה תפעל למען טיפול בתיקוני שכר, ככל שיידרשו, בהקדם האפשרי".


7. ביום 5.2.14 הגישה ההסתדרות בקשת צד דחופה בסכסוך קיבוצי לצווים זמניים, היא הבקשה שבפנינו. במסגרתה התבקשנו לקבוע כי "ניכוי שכר באופן שרירותי, בהתעלם מדיווחים הנוכחות של העובדים, הינו שלא כדין ומנוגדת לחוק הגנת השכר, ומהווה פגיעה אסורה בהתארגנות" וכן ליתן צווים המורים להחזיר לעובדים את "הסכומים אשר נוכחו משכרם באופן שרירותי ובלי שום קשר ולו הקלוש ביותר לשעות היעדרותם בשל השתתפותם בשביתה". עוד התבקשנו לחייב את מגדל לנהל משא ומתן לעניין אופן ניכוי השכר בגין השביתה.
8. ביום 10.2.14 קיימנו דיון ראשון בבקשה. במהלכו, ניסינו במשך שעות ארוכות להביא את הצדדים לידי הסכמות, אך למרבה הצער, לא צלח הדבר. משכך, נעתרנו לבקשת מגדל לאחד בין התביעה האינדיבידואלית שהגישה כנגד עובדיה לבין בקשת ההסתדרות למתן סעדים זמניים. זאת, בהתאם לתקנה 16 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט-1969. כמו כן רשמנו לפנינו את הצהרת ההסתדרות לפיה תייצג את העובדים הנתבעים גם בתביעה האינדיבידואלית, אך קבענו ששמורה זכותו של כל עובד המעוניין לייצג את עצמו ולא להיות מיוצג על ידי ההסתדרות להודיע על כך לבית הדין.
9. ביום 17.2.14 קיימנו דיון לגופה של הבקשה. במהלכו, נחקר על תצהירו מר מרדכי (מוטי) רוזנבוים מטעם המבקשת, ולאחריו נחקרו המצהירים הבאים מטעם מגדל: מר ליאור רביב, גב' ניצן ון-ראלטה, מר עמי הראל ומר ראובן קלוט. בתום הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

תמצית טענות ההסתדרות
10. ההסתדרות שמה את הדגש בסיכומיה על כך שלשיטתה הצעדים הארגוניים בהם נקטו העובדים היו מסוג:
"שביתה מלאה בשעות מוגדרות וביחידות מוגדרות ולא על דרך של עיצומים. בשעות בהם עובדים שבתו, הדבר קיבל ביטוי בדוחות הנוכחות של אותם עובדים, וההסתדרות והוועד הקפידו להנחות את העובדים להעביר כרטיס באופן שישקף את שעות השביתה" (סעיף 16 לסיכומיה).

משכך, טענה ההסתדרות שמדובר היה בשביתה "בינארית" בעלת גבולות ברורים, שעל היקפה המדוייק ניתן ללמוד באמצעות דיווחי הנוכחות של כל אחד מהעובדים, והכחישה בתוקף את טענת מגדל לפיה גם בשעות שבהם שהו העובדים במקום העבודה הם שיבשו את העבודה.
11. ההסתדרות הוסיפה וטענה כי "ניכוי השכר האחיד והגורף שביצעה מגדל, התבצע על ידה ללא שום בדיקה, ולו המינימלית ביותר של היקף השביתה בו נקט כל עובד.. [ו] נקבע באופן שרירותי לחלוטין". לשיטת ההסתדרות, מגדל נקטה ב"צעד חד-צדדי, ענישתי, קולקטיבי שרירותי וגורף" שנועד לבוא חשבון עם העובדים המתארגנים ולפגוע בהם על רקע רצונם להתארגן (סעיף 62 לסיכומיה). ההסתדרות הדגישה שמתכונת הצעדים הארגוניים שבהם נקטה לא באה בגדר ההגדרה המשפטית של עיצומים, שכשהם מתקיימים המעביד רשאי, על פי הפסיקה, להסכים לביצוע חלקי של העבודה ולתגמל את העובדים ב"שכר ראוי בלבד". לשיטתה, מדובר היה במתכונת של שביתה מלאה, שכל הימים והשעות שבהם התקיימה קיבלו ביטוי מלא בדוחות הנוכחות של העובדים השובתים. לכן, טענה ההסתדרות, שבגין השעות שבהם העובדים עבדו הם זכאים לשכר מלא.
12. ההסתדרות הוסיפה שהתנהלות מגדל מהווה הפרה מובהקת של חובתה כצד ליחסי העבודה לפעול בתום לב, וכן הפרה של חובת ניהול משא ומתן בקשר לצעדים שיש בהם כדי להשפיע על ציבור העובדים.


תמצית טענות מגדל
13. מגדל טענה בראש ובראשונה שבשל הצעדים הארגוניים, שכללו לשיטתה שביתות ועיצומים, הושעה חוזה העבודה של אותם עובדים שהשתתפו בצעדים אלה במהלך ינואר. על כן, להבנתה אותם עובדים אינם זכאים לשכר החוזי בגין חודש זה, אלא רק לשכר ראוי שייקבע על סמך תרומתם האמיתית לעבודה, תוך בחינה מדוקדקת של ימים ושעות שבהם נקטו העובדים בעיצומים, כשלשיטתה:
"נקודת המוצא היא כי 'שכר ראוי' הינו בגובה שכר המינימום הקבוע בחוק וכי נטל ההוכחות מוטל על מי שטוען אחרת. ראו: דבע נא 2-5 ורהייס נ' פייבר (פדע כג 133 (8.5.91)).


14. מגדל היפנתה לפסיקה שבה נקבע שבמקרה שבו סוכם שכר עבודה, אך בוצעה עבודה שונה מהמוסכם, יש לקבוע על דרך האומדנה את השכר הראוי, לאחר בחינת היקף העבודה שבוצעה בפועל (עב (תא) 9348/00 חאג' יחיא נ' עיריית טייבה (17.3.03)). מגדל הדגישה שלהבנתה במקרה שלפנינו העובדים התכחשו שלא בתום לב להיקף העיצומים הנרחב והפוגע שהיה בפועל. כך, לטענתה הגישו עובדים רבים דיווחי שעות ודיווחי מחלה כוזבים באופן שאינו מאפשר לתת אמון בדיווחי הנוכחות שלהם. משכך, לשיטתה יש ליישם במקרה שלפנינו את הלכת קוזולוביץ (דבע שם/ 35-2 קוזלוביץ נ' "אורדן", פ"ד יב (1) 200 (16.4.81)). לפיה, טענה מגדל בסעיף 16 לסיכומיה כי:
"על בית הדין הנכבד לשקול מהו השכר הראוי לעובדים, ועליו לעשות כן באופן פרטני לגבי כל עובד ועובד, בהתחשב בין היתר בעבודה; בהיעדרותו מן העבודה; בהיעדרות מן העבודה ללא דיווח; בהעדרות תוך כדי דיווח בלתי נכון בדבר מחלה; בעבודה הלקויה והחסרה של העובד בשעות אשר לא הוגדרו על ידי המבקשת כשעות שביתה; בשעות בהן העובד עבד באופן חלקי, גרוע ואיטי; בשעות בהן העובד נקט בעיצומים על דעת עצמו; בשעות בהן העובד גרם לשיבוש במהלך העבודה שוויו עולה לאין ערוך על הסיכום היבש ("'הבינארי", בלשון ההסתדרות) של שעות היעדרותו מן העבודה".

15. מגדל טענה שפעלה בהתאם לעקרונות שהותוו בפסיקה, בכך שהיא עצמה פנתה ביוזמתה לבית דין זה בבקשה כי יקבע את השכר הראוי שיש לשלם לעובדים ששבתו. מגדל הדגישה שבשלב הביניים, עד לקביעת השכר הראוי לעובדים, היא שילמה לעובדים מקדמות שכר נכבדות. משכך, טענה מגדל כי בתיק הנוכחי אין מקום למתן צו זמני, שהוא צו עשה כספי.

דיון והכרעה

16. פסק הדין המרכזי שינחה אותנו לצורך ההכרעה בבקשה זו הינו פסק דינו של בית הדין הארצי בפרשת ארגון המורים (ס"ק 1012/04 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (6.7.04)). מפאת חשיבותו לענייננו, נקדים ונציין את עובדות המקרה שנדון שם, ואת שנפסק שם.
17. בפרשת ארגון המורים התבקש בית הדין הארצי ליתן סעד זמני האוסר על ניכוי משכרם של מורים חברי הארגון, שהשתתפו בצעדים ארגוניים שנמשכו כחודש וחצי. הסעד התבקש לאור החלטת הממונה על השכר שם לנכות את כל שעות ההיעדרות של המורים עקב הצעדים הארגוניים, ובנוסף לנכות 4% משכרם (שהיוו 2.7% לכל חודש עיצומים) ממשכורתם של כל המורים שהשתתפו בעיצומים של הפעילות החוץ בית ספרית (טיולים, אי השתתפות במועצות פדגוגיות, ישיבות הורים ומורים וכו'). וכך נקבע בהחלטת בית הדין הארצי באותה פרשה:
"אשר לאי תשלום שכר בגין העדרות בפועל - מורה אינו זכאי לשכר עבור שעות עבודה או ימי עבודה בהם נעדר מעבודתו בשל שביתה מלאה או חלקית. משכך, רשאים המשיבים שלא לשלם את שכרם של המורים שנעדרו בפועל משעות וימי עבודה. הצו מיום 13.06.04, ככל שעניינו אי תשלום שכר בגין העדרות בפועל משעות הוראה, בטל בזאת.

ב. אשר להנחיית הממונה על השכר לנכות 4% משכר כל מורה בגין השתתפות בת חודש וחצי בעיצומים בפעילות חוץ בית ספרית (טיולים, אי השתתפות במועצות פדגוגיות, ישיבות הורים ומורים, וכו') -

כאשר מתקיימים עיצומים במקום העבודה רשאי המעסיק לשלם רק חלק משכרם של העובדים הנמנים על הקבוצה הנוקטת בעיצומים. שיעור השכר הראוי במקרה זה יהא בהתאם לעיצומים הננקטים, כאשר נטל ההוכחה באשר לגובה השכר הראוי רובץ לפתחו של המעסיק. תשלום שכר ראוי כאמור יכול שיעשה במספר דרכים, הכל בהתאם לנסיבות וכמפורט להלן:

1. ככל שהעיצומים הינם בגדר שביתה חלקית בלתי מוגנת – הניכוי ייעשה בהתאם להוראת סעיף 37ג' לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז - 1957.ב

2. ככל שהעיצומים הינם בגדר שביתה מוגנת, יש בידו של המעסיק לפנות לבית הדין לעבודה במהלך העיצומים, או במועד סמוך לאחר מכן, בבקשה לפסק דין הצהרתי אודות התקיימותם של עיצומים וביחס לשיעור השכר הראוי אשר יש לשלם בנסיבות העניין. לעיתים, יתן בית הדין צו זמני בלבד באשר לשכר הראוי. זאת, עד לשמיעת הטיעונים בסיום העיצומים, בנוגע להיקף העיצומים שננקטו בפועל וסך השכר הראוי שיש לשלם עבור כל תקופת העיצומים; לחלופין, יכול המעסיק לשלם רק חלק יחסי משכר העובדים בגין העיצומים. במקרה כזה יוכל עובד לפנות לבית הדין, בטענה כי השכר המופחת אשר שולם לו אינו השכר הראוי עבור עבודתו בפועל בתקופת העיצומים. נטל הראיה להוכחת השכר הראוי יהא בכל מקרה על המעסיק, כאמור לעיל".

18. ובחזרה למקרה שלפנינו. בטרם נפנה לדיון והכרעה בצווים הזמניים הספציפיים אותם התבקשנו לתת, נקדים שלוש הערות:
ראשית נבהיר, שהוראות סעיף 37ג' לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 שעניינו בשביתה חלקית בלתי מוגנת, וכן הפסיקה שעסקה בפרשנותן, אינן חלות באופן ישיר על המקרה שלפנינו. זאת, מאחר שעניינן של אותן הוראות בעיצומים בלתי מוגנים הננקטים על ידי עובדים בשירות הציבורי, ואילו במקרה שלפנינו מדובר בעובדים במגזר הפרטי, ובצעדים ארגוניים שלא נטען כנגדם שהינם "בלתי מוגנים". עם זאת, דעתנו שהיא שככלל, העקרונות שהותוו בפסיקה בכל הקשור ליישום סעיף 37ג' במקרה של עיצומים (שביתה חלקית) בלתי מוגנים במגזר הציבורי, כמו גם לתשלומי שכר מופחת במקרה של עיצומים שבגדר שביתה מוגנת, יחולו גם במקרה של שביתות ועיצומים במגזר הפרטי;
שנית נציין שחרף טענות מגדל בסיכומיה, לפיהן אין מקום לבירור המחלוקות שבין הצדדים בדרך של סכסוך קיבוצי, הרי שאנו חוזרים ומאשררים את ההחלטה שקיבלנו במהלך הדיון שהתקיים ביום 10.2.14, לפיה נכון במקרה כמו זה שבית-הדין יאחד בין התביעה הפרטנית כנגד העובדים עצמם והסכסוך הקיבוצי. זאת, בהתאם לסמכות המוקנית לבית הדין לפי תקנה 16 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט-1969. איחוד זה עולה בקנה אחד עם הפסיקה בנושא (למשל: בג"צ 289/79 רשות הנמלים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לד (2) 141 (25.12.79); דב"ע/לז 4-13 מועצת פועלי רמת גן נ' אלקו, פד"ע ט 113 (29.12.77)). איחוד כזה מאפשר מצד אחד בירור פרטני לגבי השכר הראוי לכל עובד ועובד, ומצד שני שמירת על האפשרות למתן צווים זמניים לבקשת ארגון העובדים, שיתייחסו לניכוי שבוצע לכלל העובדים שנקטו בצעדים ארגוניים, והכל בהתאם להלכה שנקבעה בפרשת ארגון המורים;
ושלישית בניגוד לטענת מגדל, לפיה נטל ההוכחה בדבר היקף עבודתו של כל עובד מוטל על העובד עצמו, כשהחזקה היא שהוא זכאי לשכר מינימום בלבד (סעיף 17 לסיכומיה), הרי שכפי שנקבע מפורשות בעניין ארגון המורים, "נטל הראיה להוכחת השכר הראוי יהא בכל מקרה על המעסיק" (שם), ובהעדר ראיה לסתור, החזקה היא שהעובד זכאי למלוא השכר החוזי המוסכם, ועל המעביד להוכיח את "חלקיות העבודה" שקיבל מכל עובד ועובד.
19. עוד נקדים ונבהיר, שמאחר שמדובר בהכרעה הניתנת במסגרת בקשה למתן סעד זמני, הרי שאיננו נדרשים בגדר החלטה זו לקבוע קביעות משפטיות סופיות בקשר לטענות הצדדים. בראש ובראשונה, איננו נדרשים לקבוע מסמרות בשאלה העומדת במוקד המחלוקת שבין הצדדים, שהיא שאלת היקף הצעדים הארגוניים שננקטו על ידי העובדים, והאם ננקטו צעדים שכאלה, על ידי מי מהעובדים או כולם, גם בשעות שבהם על פי דיווחי הנוכחות אותם עובדים "היו בעבודה". שאלות אלה תוכרענה בבוא היום, לאחר שיוגש כתב הגנה בתביעה נגד העובדים שהגישה מגדל, לאחר שיוגשו כל הראיות של הצדדים, ולאחר שיתקיים הליך הוכחות מלא. בשלב זה אנו נדרשים להכריע אך ורק האם, בהתאם להלכת ארגון המורים, יש מקום ליתן סעד זמני המורה למגדל להשיב לעובדים הנתבעים את ה- 30% שניכתה משכרם, ולהפחית בשלב זה משכרם אך ורק את שעות העבודה שדווחו על ידיהם בפועל כשביתה, אם לאו.
20. משכך, עלינו לשאול: האם מגדל הוכיחה בפנינו, ברמה הלכאורית הנדרשת לצורך מתן סעד זמני, כי עובדיה נקטו בעיצומים ולא ביצעו את עבודתם במלואה גם במועדים שבהם על פי דיווחיהם הם שהו בעבודה? ככל שכך, הרי שמגדל צודקת בטענותיה לפיה לא היה מקום שתשלם לעובדיה שכר (או מקדמת שכר) לפי דיווחי הנוכחות שלהם, והיא הייתה רשאית לשלם להם מקדמה בלבד גם בגין שעות הנוכחות שלהם בעבודה, שעל שיעורה ניתן להתדיין. לעומת זאת, ככל שלא עלה בידי מגדל להוכיח בפנינו, ברמה הלכאורית הנדרשת לצורך מתן סעד זמני, ביצוע של עיצומים והפחתה בקצב העבודה בזמן השהייה בעבודה, הרי שממילא ברור, בהתאם לפסיקה בעניין ארגון המורים, שדין הניכוי מהשכר להתבטל, והעובדים זכאים לתשלום שכר (ולמעשה, למקדמה, כיוון שהתביעה העיקרית שהגישה מגדל תלויה ועומדת) בשיעור 100% מהשעות שעליהן הצהירו כשעות עבודה.
21. לאחר בחינת מכלול חומר הראיות וטיעוני הצדדים בפנינו הגענו לכלל מסקנה שדין הבקשה למתן צווים זמניים להידחות ככל שהיא נוגעת לחברי ועד העובדים עצמו, ולהתקבל ככל שהיא נוגעת לשאר העובדים, שאינם חברי הוועד. להלן נפרט כיצד הגענו למסקנה זו.
ניתוח הראיות לכאורה בדבר היקף הצעדים הארגוניים שננקטו על ידי חברי ועד העובדים
22. אשר לחברי ועד העובדים, השתכנענו שמגדל צודקת בטענותיה לפיהן חברי הוועד הקדישו שעות רבות מאד במהלך ינואר 2014 ל"עבודת ועד". זאת, במהלך שהייתם במקום העבודה, ובזמנים שעל פי דיווחי שעון הנוכחות הם היו "בעבודה". למעשה, חבר הועד מר רוזנבוים בעדותו בפנינו הודה מפורשות שכך היה:
"פעילות של חברי וועד לא ניתן כל דקה ודקה לגשת לשעון ולהחתים. אנו נקראים לשאלה לבניין פלוני או איזה בעיה שמתעוררת במקום אחר, אנו יוצאים ונכנסים כל הזמן, לפיכך ציינו שהיו עוד שעות שבהן עסקנו בהתאגדות" (עמ' 10 ש' 13 לפרוטוקול).


וכך, במענה לשאלת בית הדין האם כל העובדים שיצאו ביום 29.1.14 עם "אוטובוס ההפתעות" להפגין מחוץ למשרדי החברה, הוגדרו כשובתים אם לאו, השיב רוזנבוים כך:
"לשאלת בית הדין:
ש. מה זה שהיו 2-3 שלא שבתו והיו באוטובוס?
ת. האוטובוס כעקרון בא להוציא את העובדים השובתים, הצטרפו אליהם, אני כחבר ועד שלא שבתתי והייתי אחראי על זה וכן הצטרפתי למרות שלא שבתתי באותו היום ולכן זה לא כולם.
לשאלת נציג הציבור:
ש. יכול להיות שברגע שהצטרפת שבתת?
ת. כן בהחלט, זה מה שאני אומר" (עמ' 6 ש' 15).

כך, גם חבר הוועד אייל בן משה הודה במייל ששלח ביום 4.2.14 למחלקת כוח אדם במגדל, כי:
"בהמשך לדוח נוכחות שאישרתי, אבקש לציין: במהלך חודש ינואר המשכתי להחתים שעון נוכחות כרגיל, לרבות בעת יציאה וכניסה בשעות העבודה. מטעמי זהירות אוסיף, כי בהמשך לסירוב ההנהלה להכיר ביציגות ההסתדרות בחברה ופעולותיה לפגיעה בהתארגנות, במהלך חודש זה ביצעתי במסגרת שעות העבודה המדווחות אף עבודת ועד" (נספח 3 לתגובת ההסתדרות מיום 10.2.14).

מר רוזנבוים בעדותו הודה מפורשות שבדומה למר בן משה ולעצמו, גם שאר חברי הוועד עסקו רבות בקידום התארגנות במהלך עבודתם ועל חשבון עבודתם. וכך השיב לשאלה בעניין שנגעה לחבר ועד נוסף בשם דוד בן ציון:
"דוד בן ציון הוא אחד מחברי הוועד, חברי הוועד מעמדם שונה לחלוטין מכל העובדים. חברי הוועד ציינו כשהגישו את דוח הנוכחות שלהם, כולם כאחד, שבמסגרת השעות הללו, ומעבר למה שכתוב כאן, נערכו ספציפית לחברי הוועד שעות רבות של עבודה במסגרת הוועד.... חברי הוועד מעבר לשעות הנוכחות שהם מילאו הם צירפו הודעה למנהלים שלהם שבמסגרת השעות הללו היו שעות נוספות שהם עברו במסגרת פעילות הוועד וההתארגנות (עמ' 10 ש' 17, עמ' 12 ש' 13).

כן ראו, לעניין דיווחיו של דוד בן ציון על "שעות ועד" כשעות עבודה, את נספח 4 לנספחים לתגובת מגדל, ואת הדיווח המתוקן שלו (נספח 5) שבו הוא מודה כי מתוך 187 שעות העבודה המדווחות שלו, 128 שעות היו שעות פעילות במסגרת הוועד. ואם לא די בכל האמור, הרי שמתכתובת המייל שבין יו"ר הוועד מודי גת לבין הנהלת מגדל (נספח 3א') עולה שגם הוא עצמו מודה שעסק רבות בענייני ועד בעודו במשרדי החברה, ואת שעון הנוכחות החתים "יציאה" רק כשיצא פיזית ממשרדי מגדל.
23. להשלמת התמונה, נציין שההסתדרות בסיכומיה אמנם טענה שכל חברי הוועד "ציינו במפורש בתכתובת דואל למנהליהם, שבמסגרת שעות עבודתם המדווחות נכללו גם שעות וועד" (סעיף 28 לסיכומיה) אך איננו סבורים שיש בכך כדי לשנות ממסקנתנו. זאת, הן מאחר שעניין זה של שעות של עיסוק בהתארגנות במהלך השהייה בעבודה, על ידי חברי הוועד, לא נזכר כלל בבקשה לסעדים זמניים שהגישה ההסתדרות, והן מאחר שממילא, אפילו אם אכן נשלחו מיילים שכאלה על ידי כל חברי הוועד – ולא הוכח בפנינו שאכן כך – הרי שלא היה במיילים האלה כדי לשנות את המסקנה הבאה: לגבי חברי הוועד, מגדל צודקת בטענתה שהשביתה שלהם לא היתה בינארית, דהיינו שהם נקטו בעיצומים גם במהלך שהייתם בעבודה לאורך כל חודש ינואר. מכאן שלגבי חברי הוועד, מגדל צודקת לכאורה בטענתה שחוזה העבודה שלהם הושעה, ושהם לא היו זכאים לשכר עבודה רגיל בגין ינואר. יתירה מזאת, לאור מכלול הראיות שהוצגו לנו, דומה שמגדל גם צודקת בטענתה שהמקדמה ששולמה לחברי הוועד, בשיעור 70% משכר היסוד, מהווה מקדמה ראויה ואפילו גבוהה. על יסוד הנתונים החלקיים שבפנינו, בהחלט סביר להניח בשלב הזה שחברי הוועד עוד יידרשו להחזיר חלק מהמקדמה למגדל, שכן על פני הדברים דומה שיש בסיס לטענת מגדל שהשכר הראוי עבור עבודתם בינואר 2014 הינו פחות מ- 70%.
ניתוח הראיות לכאורה בדבר היקף הצעדים הארגוניים שננקטו על ידי חברי ועד העובדים

24. לעומת הראיות שהוצגו ביחס להיקף הצעדים הארגוניים שננקטו על ידי חברי הועד עצמם, היקף הראיות שהוצגו לנו על ידי מגדל ביחס לעיצומים שננקטו על ידי עובדי מגדל שאינם חברי ועד היה דל ביותר, ואין בו לדעתנו כדי להצדיק ניכוי כלשהו של שכר שמעבר לניכוי "לפי השעון". להלן נפרט כיצד הגענו למסקנה זו:
ראשית מגדל טענה בפנינו שכ-100 עובדים הגישו לה פתקי מחלה כוזבים "ביוזמת הוועד" (סעיף 16 לסיכומיה). ברם, מגדל לא הגישה כל ראיה בכתב, ואפילו ראשית ראיה, לכך שאכן הוגשו פתקי מחלה שכאלה, ובכל מקרה אף לטענתה (עמ' 8 ש' 16, סעיף 22ט' לסיכומיה) פתקי מחלה אלה הופקו והוגשו בתחילת פברואר, וממילא לא ייתכן שהחלטת מגדל לנכות שכר מכל אותם עובדים התבססה על אותם אישורי מחלה, שכן אלה כלל לא התקבלו אצלה בעת קבלת ההחלטה בדבר גובה המקדמה ששולמה להם;
שנית מגדל לא הציגה בפנינו ולו דוגמא קונקרטית אחת לשיבושים בפעילות יחידה כלשהי מיחידת החברה, או של החברה בכללותה, שמקורם היה בהאטת עבודה או באי-עבודה של עובדים בזמן שהם דיווחו על כך שהם בעבודה. למעשה, המנהלים שהעידו מטעם מגדל (ראו עדות קלוט, עמ' 32 ש' 24, עדות ון-ראלטה, עמ' 29 ש' 1) הודו שכלל לא התבקשו על ידי ההנהלה להעריך ירידה בתפוקה שהיתה, אם היתה כזו, של היחידה עליה הם הופקדו, עקב האטת עבודה. מכאן, שלהבנתנו בעת הזו אין בפני בית-הדין ולו ראשית ראיה על פגיעה בתפוקה שנגרמה עקב כך. למען הסר ספק, נבהיר שאיננו רואים באמירות בעלמא של נציג מגדל מר רביב על כך ש"חודש ינואר היה חודש שרובו ככולו בין אם היחידה שבתה או לא, עבודה לא התקיימה" (עמ' 19 ש' 13) משום ראיה של ממש, המצדיקה ניכוי משכר העובדים;
שלישית מגדל אמנם הוכיחה שחברי הוועד הסתובבו במשרדיה במהלך ינואר, ושוחחו פה ושם עם עובדים, אך איננו סבורים ששיחות שכאלה – שהיקפן לא הוכח בפנינו – הינן אסורות גם במהלך העבודה, או שהן מהוות כשלעצמן "עיצומים". בעניין זה, ובהקשר הקונקרטי של סכסוך העבודה במגדל, יש לזכור שמגדל עצמה פנתה במהלך התקופה הרלוונטית מספר פעמים ישירות ובכתב אל כל עובדיה, והעלתה טענות כאלה ואחרות נגד התארגנותם בהסתדרות ונגד הודעת היציגות של ההסתדרות (לפירוט, ראו החלטות בית דין זה שניתנו ביום 18.12.13 וביום 20.1.14 בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט). מטבע הדברים, התנהלותה זו של מגדל, שלגבי חלקה קבע בית דין זה מפורשות שהיתה בניגוד לדין ותוך פגיעה בזכות ההתארגנות, עוררה חששות, ספקות ושאלות אצל עובדי החברה. אך מובן שהתנהלות זו של מגדל חייבה את חברי הוועד "להיות שם" בשביל להשיב לשאלות עובדים, והכל כמובן בהנחה שמדובר בשיחות בהיקף מידתי וסביר. כאמור, לעת הזו לא הוכח פנינו שההיקף של אותן שיחות במקום העבודה חרג מכך;
רביעית עוד נעיר בקשר לפגישות ולשיחות של חברי הוועד עם עובדים בזמן העבודה, שאף לפי הוראות חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, נציג ארגון עובדים רשאי להיכנס למקום העבודה לשם קידום זכות ההתארגנות, ובלבד שהדבר ייעשה "בהתחשב בצרכי העבודה". כאמור, במקרה שלפנינו מגדל לא הוכיחה, שנערכו פגישות ושיחות בהיקף כזה שהגיע לכדי אי התחשבות בצרכי העבודה. למעשה, להיפך, גם העדים מטעם מגדל התייחסו אל השיחות שבהם מדובר כאל "שיחות הסברה נקודתיות או קבוצתיות" (סעיף 4 לתצהיר קלוט, סעיף 3 לתצהיר ון ראלטה). נציין בקשר לכך שמהראיות שהוצגו לנו, עולה לכאורה שבמהלך אסיפות העובדים הגדולות, שכללו מאות עובדים, אלה שהתקיימו ביום 15.1.14 (ההפגנה בגן העיר) וביום 28.1.14 (ההתכנסות באולם האירועים), העובדים החתימו כרטיס "יציאה", דהיינו הם לא דיווחו באופן לא אמיתי על שעות עבודה במהלך אותן אסיפות;
ולבסוף אפילו היינו יוצאים מנקודת הנחה, לטובת מגדל, שהתקיימו במהלך העבודה "עיצומים" על ידי עובדים מסוימים שאינם חברי ועד, במובן זה שאותם עובדים לא נתנו לה תמורה מלאה בגין שעות עבודתה, הרי שאין בכך די כדי להצדיק ניכוי שכר קולקטיבי וגבוה של 30%, שנעשה במנותק לחלוטין משעות העבודה המדווחות. בפרשת ארגון המורים ביטל בית הדין הארצי ניכוי שכר שהיה נמוך עשרת מונים, של 2.7% לחודש בלבד, משכרם של מורים שהשתתפו לפי הטענה בעיצומים. ביטול הניכוי נעשה לאור הקביעה הבאה של בית הדין הארצי, קביעה היפה בשינויים המחוייבים אף למקרה שלפנינו:
"במהלך הדיון בפנינו, לא עלה בידי המדינה להראות כיצד הגיעה לשיעור ניכוי שכר בגובה 4% בגין חודש וחצי של עיצומים (ניכוי בשיעור של כ - 2.7% לחודש). אף לא עלה בידה לנקוב בתאריכים המדוייקים בהם חלו עיצומים אלה...


העתירה למתן צו המורה על ניהול משא ומתן
25. ההסתדרות ביקשה מאיתנו, בנוסף למתן צו המבטל את ניכוי השכר, ליתן צו המורה למגדל לנהל איתה משא ומתן בקשר לניכוי השכר בגין הצעדים הארגוניים בהם נקטה.
26. בקשתה זו של ההסתדרות מבוססת. בפסיקת בית הדין הארצי נקבע שלארגון עובדים עומדת זכות לבקש ניהול משא ומתן עם המעסיק בקשר לניכויי שכר שנעשו על ידי מעסיק בגין שביתה ועיצומים. חובתו של מעסיק להיענות לבקשה שכזו ולקיים משא ומתן בעניין זה בתום לב (ראו את פסק דינו של כב' הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר ב- בש"א 1226/01 הסתדרות העובדים הכללית נ' מרכז השלטון המקומי (6.5.01); לחובת ניהול משא ומתן קיבוצי בכלל, ומשא ומתן בדבר אופן ניכוי שכר בגין שביתה ועיצומים בפרט, ראו גם: עסק 400005/98 הסתדרות העובדים הכללית נ' מדינת ישראל (23.1.00)).

לסיכום
27. נוכח כל האמור:
א. הבקשה לסעד זמני נדחית במובן זה שלא ניתן צו כמבוקש המורה למגדל לבטל את הניכוי בסך 30% משכרם של חברי ועד הפעולה.
ב. הבקשה לסעד זמני מתקבלת במובן זה שניתן צו המורה למגדל להחזיר לכל שאר עובדיה את הניכוי בסך 30% משכר חודש ינואר. ההחזר יבוצע במסגרת תשלום שכר חודש פברואר (או כתשלום נוסף על התשלום החודשי, ככל שמגדל לא תספיק לעדכן את תלושי השכר הקרובים), ובלבד שישולם לכל העובדים לכל המאוחר ביום 9.3.14.
ג. למען הסר ספק, אין באמור בסעיף ב' כדי למנוע ממגדל את האפשרות לנכות משכרו של כל עובד ועובד שנעדר בפועל מעבודתו את ימי ושעות ההיעדרות. הניכוי ייעשה, עד למתן החלטה שיפוטית אחרת, אך ורק על פי דיווחי העובדים על היעדרות מהעבודה בפועל.
ד. ניתן בזה צו המורה להסתדרות ולמגדל לקיים, במהלך התקופה הקרובה, משא ומתן רצוף ומתמשך וזאת במטרה להגיע, במידת הניתן, להסכם שייתר את הצורך בהמשך ההתדיינות בתיק זה. הצדדים יגישו לבית הדין הודעות מעדכנות מפורטות על התקדמות המשא ומתן ביניהם, הראשונה עד ליום 1.4.14, והשניה עד ליום 1.5.14.
ה. בשלב הזה, הרינו להורות על עיכוב המשך ההתדיינות בתיק זה עד ליום 1.5.14, לצורך מיצוי המשא ומתן בין הצדדים. ככל שזה לא יצלח, ייקבע מועד להגשת כתב הגנה בתיק העיקרי, ויינתנו הוראות נוספות בדבר המשך בירור המחלוקות שיוותרו בין הצדדים.
משעסקינן בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין משכורת

  2. ניכוי חוב ממשכורת

  3. משכורת פעיל בחירות

  4. משכורת רופא עיניים

  5. הצמדת משכורת למדד

  6. משכורת יועץ פרסום

  7. משכורת טכנאי רנטגן

  8. משכורת קובעת אחרונה

  9. משכורת דוקטור ללשון

  10. עיכוב בתשלום משכורת

  11. עבודה בחקלאות משכורת

  12. משכורת מלצרית חצי משרה

  13. משכורת נהגי אוטובוס דן

  14. משכורת מזכירה בבית ספר

  15. היום הקובע לתשלום משכורת

  16. טעות במשכורת לטובת העובד

  17. תביעה לתשלום משכורת גננת

  18. ניכוי ממשכורת בגין נזקים

  19. תביעה להחזר ניכוי ממשכורת

  20. פיצויים לפי משכורת אחרונה

  21. ניכוי ממשכורת עובד סוציאלי

  22. איחור בתשלום משכורת למורים

  23. פיצויי פיטורים משכורת אחרונה

  24. תשלום משכורות לעובדים בשביתה

  25. אי תשלום משכורת על חודש אחד

  26. חישוב משכורת לפי ממוצע משוקלל

  27. תשלום משכורת עובד על בסיס נטו

  28. קבלת משכורת במהלך השעיה מעבודה

  29. איחור בתשלום משכורת נבחרי ציבור

  30. קריינות פרסומות בקניון - משכורת

  31. משכורת מנהלי מחלקות בבית חולים

  32. ניכוי ממשכורת עובד לצורך תרומה

  33. תביעה לתשלום משכורת על 3 חודשים

  34. תביעה לתשלום משכורת החודש האחרון

  35. תביעה לתשלום משכורת על מספר ימים

  36. משכורת על בסיס עלות העסקה כוללת

  37. תביעה למשכורת על עבודה של יומיים

  38. תביעה להחזרת כספים שנוכו ממשכורת

  39. פיצוי 6 משכורות עקב פגם בפיטורים

  40. פיטורי עובד שמשכורתו שולמה בחו''ל

  41. תאונת דרכים לנפגע עם משכורת גבוהה

  42. חישוב תוספות שכר לצורך משכורת קובעת

  43. תביעה של מתקין לקבל משכורת על התקנות

  44. תשלום משכורת לעובדים בזמן שביתה במפעל

  45. התפטרות בגלל אי תשלום משכורת 2 חודשים

  46. תביעה לתשלום משכורת על תקופת אי עבודה

  47. ניכוי ממשכורת בגין היעדרויות לא מוצדקות

  48. אי תשלום משכורת לעובד במשך מספר חודשים

  49. זכות מאמן מפוטר לקבל משכורת עד סוף העונה

  50. התפטרות בדין מפוטר - איחור בתשלום משכורת

  51. המשכורת הקובעת של עובד מדינה במשרה חלקית

  52. האם עובד מושעה בגלל הליך פלילי מקבל משכורת ?

  53. העסקת עובד בידיעה שאין אפשרות לשלם לו משכורת

  54. אי תשלום משכורת לעובדים שהשתתפו בצעדים ארגוניים

  55. ההבחנה בין משכורת חו''ל לבין משכורת רגילה בארץ

  56. מחלוקת לגבי גובה משכורת אחרונה לעניין פיצויי פיטורים

  57. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון