ניסיון התנכלות לנציגות המהנדסים בחברת החשמל בשל פעילותם הארגונית

נטען כי מדובר בניסיון "לחסל" את נציגות המהנדסים בחברת החשמל בשל פעילותם הארגונית, ולפגוע בראשיה, כאשר הנימוקים משתנים מעת לעת; אין דומים נימוקי מכתב ההזמנה לשימוע לאלו שנשלחו למר צרפתי במכתב מיום 12.2.14 ואף אינם דומים לנימוקים שבכתב המינוי של וועדת המשמעת.

14. התנהלות המשיבים מהווה פגיעה במר X ובמר X בניגוד לסעיף 33 י'(א) לחוק ההסכמים הקיבוציים תש"ז – 1957, ומונעת משיקולים זרים ופסולים.

מטרת המשיבים לפגוע במר X ובמר X בהיותם נציגי עובדים ובהתנהלותם במסגרת זו, על מנת לפגוע בחופש ההתארגנות של המהנדסים ובמיוחד על רקע הרפורמה המתגבשת בימים אלה בחברת החשמל.

15. המשיבים אינם פועלים בדרך דומה ביחס לעובדים או נציגי עובדים בסקטורים אחרים ונוקטים באפליית המבקשים לרעה מתוך מטרה לפגוע בפעילותם הארגונית.

16. יו"ר הוועד הארצי אינו מוסמך לתת הסכמה לפיטורים של מהנדסים מכוח הסדרי האוטונומיה, הדורשים הסכמת הוועד הסקטוריאלי – וועד המהנדסים.

17. לא התקבלה כל החלטה של הוועד הארצי בנושא הפיטורים.

18. כל פעולות חברת חשמל בראשות המנכ"ל והוועד הארצי נעשות בניגוד עניינים.
המנכ"ל כבר גיבש דעה והודיע באמצעי התקשורת על כוונתו לפטר את מר X ומר X, ומר צרפתי מצוי בסכסוך עם הנ"ל.

19. מרגע שהחליטה החברה על נקיטת הליכי בירור ומשמעת על פי נהלי החברה, אינה יכולה "לעבור ערוץ" ולבקש הסכמה לעריכת שימוע טרם פיטורים.

20. הטענות כנגד מר X וX הן כאלה שטעונות בירור בוועדת בירור ומשמעת. הליך המשמעת מאפשר להתגונן ע"י הבאת ראיות, חקירת עדים וקבלת חומר.
"מעבר המסלול" גורע מזכויותיהם של מר X ומר X הן ברמה המוסדית והן ברמת ניהול ההליך והוא מעשה שנועד במכוון לעקוף את הנוהל הזה.

21. מאזן הנוחות הינו שיקול נוסף למתן סעד זמני כנגד הליך השימוע.
המדובר בסכסוך שמתנהל שנים רבות ואין בו שמץ של דחיפות. מאידך, וועד המהנדסים אינו יכול להמצא תחת החרב של מכתבי הפיטורים. נציגות העובדים צריכה לפעול למען נציגיה ללא מורא.

22. לטענת החברה, יחסי העבודה בחברת החשמל מעוגנים במערך של הסכמים והסדרים קיבוציים. הצדדים ליחסי העבודה בחברה הם שניים: הנהלת חברת החשמל מצד אחד והסתדרות העובדים הכללית החדשה וארגון העובדים הכללי בחברה מצד שני.
וועד המהנדסים, כמו כל וועד סקטוריאלי אחר, אינו נהנה ממעמד כלשהו ביחסי העבודה הקיבוציים השוררים בחברת החשמל. הוא הדין בהסתדרות המהנדסים או בכל הסתדרות סקטוריאלית אחרת. בעל דברה היחיד של חברת החשמל הוא ארגון העובדים – הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד העובדים הכללי.

24. אף הסדר האוטונומיה עליו מנסים וועד המהנדסים וההסתדרות לסמוך טענותיהם בדבר סמכותו של בית הדין אינו יכול לסייע לוועד המהנדסים ולהסתדרות המהנדסים בהקשר זה. חברת החשמל אינה צד להסדר האוטונומיה, שהוא עניין פנימי של ההסתדרות.

25. דין הבקשה סילוק על הסף, בשים לב למצג החלקי והמוטעה שהציגו המבקשים בבקשה שהגישו במעמד צד אחד.

26. הבקשה שהוגשה על ידי המבקשים רצופה טענות שווא בנוגע להתנהלותה של החברה ובנוגע לטיב התנהלותם של מר X ומר X.
יש לדחות את העתירה על הסף כיוון שמדובר בעתירה מוקדמת;
כל טענות המבקשים יכולות להיטען במסגרת הליך השימוע, בו ניתנה למר X ולמר X הזדמנות להעלות על הכתב כל טענה שיש להם ביחס לכוונת החברה לשקול את סיום העסקתם.

27. לא נפל פגם בכך שחברת החשמל פנתה להליך של פיטורים תחת מיצוי הליך משמעתי וזאת מכמה טעמים:

ראשית, העילות בגינן זומנו מר X ומר X לשימוע טרם קבלת החלטה בעניין אפשרות סיום העסקתם אינן חופפות את העילות בגינן הועמדו לדין משמעתי, אלא רחבות יותר.

שנית, חברת החשמל ביקשה לכנס וועדת בירור ומשמעת בגין התנהלותם של מר X ומר X ביחס להפרת הנחיית המנכ"ל ויציאת המהנדסים להשתלמות באילת, וביחס לקיומה של אסיפת הסברה שלא כדין.
ואולם, התנהלות פרועה ואלימה סיכלה את האפשרות לקיומו של דיון משמעתי בפני וועדת הבירור והמשמעת. בנסיבות אלה, מושתקים המבקשים מהעלאת כל טענה לפיה בחרה חברת החשמל "לעבור ערוץ" מהליך משמעתי להליך פיטורים בהתאם להוראות חוקת העבודה.

שלישית, מלכתחילה הוקמה וועדת הבירור והמשמעת על רקע הבנה בנדון, בין הנהלת חברת החשמל וארגון העובדים. לאחר שסוכלה, באלימות ובבריונות, האפשרות לקיים הליך משמעתי בפני וועדת בירור ומשמעת, הוסכם על ידי הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים לפנות להליך של בחינת אפשרות סיום ההעסקה, בהתאם למנגנון הקבוע בחוקת העבודה.

28. הניסיון לטעון שרק באמצעות הליך משמעתי ניתן לנהל את ההליך בעניינם של מר X ומר X הוא מיתמם שכן מעבר לכך שהמהנדסים סיכלו את האפשרות לקיים הליך שכזה, הרי שלשיטת המבקשים איש מטעם חברת חשמל אינו יכול לשבת בדין משמעתי בעניינם.

יתרה מכך, כאשר נעשה נסיון להעמיד את מר X ומר X לועדת משמעת לא פנו המבקשים לבית הדין והעלו טענות כנגד יכולתה של חברת החשמל להעמיד את המבקשים לדין משמעתי מכיוון שיש בכך פגיעה בחופש ההתארגנות או אפלייה, טענות אשר מועלות כעת, לאחר קבלת הזימון לשימוע.
חברת החשמל אינה מנועה מלנקוט בעניינם של המבקשים בכל הליך אחר והיא אינה מחויבת לנקוט הליך משמעתי.

29. החלטת הנהלת החברה לזמן את מר X ומר X לשימוע, היא החלטה לגיטימית ומתבקשת שעולה בקנה אחד עם הוראות חוקת העבודה. חברת החשמל אף קיבלה את הסכמתו של יו"ר ארגון העובדים למהלך.
יתרה מכך, מאחר ולשיטת המבקשים, פיטוריהם של עובדים בחברת חשמל דורשים הסכמת הארגון היציג, הרי שבסופה של הדרך לא ניתן יהיה לקבל הסכמה לפיטורים אלא אם הארגון הסקטוריאלי יסכים לכך.

30. אין יסוד לטענת המבקשים בדבר פגיעה בחופש ההתארגנות.
מי שפגע בעבודה המאורגנת בחברת החשמל היו מר X ומר X, שבהתנהלותם המופקרת הפרו הנחיות של הגורמים המוסכמים בחברה ויצאו כנגד ארגון העובדים בחברה.
המבקשים מתעלמים מכך שחופש ההתארגנות אינו יכול להצדיק הפקרות. המבקשים מתעלמים מכך שגם מי שממלא תפקיד בוועד העובדים אינו חסין מפני ביקורת, ואין לו חסינות מפני הליך של פיטורים, במקרה בו קיימת עילה לפיטוריו.
בכל מקרה, יוכלו המבקשים להעלות טענות אלה בשימוע.

31. ככל שהמבקשים טוענים לאפליה, כאשר לטענתם, גם עובדים אחרים צריכים היו לעמוד לדין משמעתי בגין עבירות זהות, יכולים טיעונים אלה להישמע בשימוע.

32. טענות המבקשים ביחס להתנהלות בתוך ארגון העובדים והעומד בראשו, מר צרפתי, משוללות כל יסוד וגם אם היה בהן ממש, הרי שהמקום לברר טענות אלה אינו בית הדין אלא, במוסדות ההסתדרות האמונים על בירור טענות אלה.

33. אין למבקשים ולו זכות לכאורה למנוע קיומו של שימוע למר X ולמר X כנדרש בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכוח הוראת תקנה 129(1) לתקנות בית הדין לעבודה.

34. מאזן הנוחות מטה את הכף באופן ברור לטובת דחייתה של הבקשה למתן סעדים זמניים.
מתן סעד זמני יוביל לכך שחברת החשמל תמצא את עצמה במצב בלתי נסבל, בו אין היא יכולה לבחון נקיטת צעדים בעניינם של מי שנטלו חירות לעצמם להתנהל באופן מופקר שפגע ופוגע קשות בחברה, במנהליה, בעובדיה ובתדמיתה. לעומת זאת, למי מהמבקשים לא ייגרם כל נזק ככל שימוצה הליך השימוע.

35. המשיבים 2 ו-3 טוענים כי המדובר בבקשה מוקדמת ותיאורטית .

36. לטענת המשיבים 2 ו-3, מכתבו של מר צרפתי, המשיב 2, מיום 13.2.14 ובו ניתנה הסכמתו לאמור במכתבו של מר יכין מיום 12.2.14 ניתן על דעתו האישית וכי לא התקיים דיון ולא נתקבלה החלטה בעניין זה ע"י ועד העובדים המשיב 3.
לא ניתנה כל הסכמה לפיטורי מר X ומר X ואין כל ממש בטענת המבקשים כי המשיבים 2 ו-3 מבקשים לפגוע במר X ובמר X או בצבור המהנדסים ובזכויותיהם הארגוניות.

37. עוד טוענים המשיבים 2 ו-3, כי מר X וX הכשילו את הליך ועדת המשמעת ולפיכך אין להיעתר לבקשתם.

38. ככל שקיימת מחלוקת בעניין הגורם המוסמך מטעם העובדים לקבל החלטה בעניין פיטוריהם של מר X ומר X, הרי שעל פי הסדרי האוטונומיה יש להביא את המחלוקת להכרעה במסגרת הליך בוררות ברשות השיפוט בהסתדרות הכללית.

דיון והכרעה

39. לאחר שבחנו את הראיות לכאורה שבאו בפנינו ואת טיעוני באי כוח הצדדים, מוצאים אנו להורות, כי בשלב זה ועד למתן הכרעה בהליך העיקרי, ככל שיוגש, יעוכב קיומו של הליך השימוע אשר נקבע למר X ולמר X, המבקשים 4 ו-5.
עם זאת, אין באמור למנוע חזרה לקיום ההליך המשמעתי, בכפוף לקביעותינו כפי שיפורטו להלן.

ואלו הנימוקים שהביאונו למסקנה זו:

40. המשיבה 1 הינה חברה ממשלתית על פי חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975 העוסקת בייצור, הולכה, חלוקה ואספקה של חשמל ברחבי המדינה.

יחסי העבודה בין חברת החשמל לבין עובדיה מוסדרים ב"חוקת העבודה לעובדי חברת החשמל (להלן:"חוקת העבודה") שנערכה בין חברת החשמל לבין הסתדרות העובדים הכללית, הארגון היציג של כלל עובדי חברת החשמל.

41. חוקת העבודה והנהלים החלים על עובדי המשיבה 1 מחייבים כי עבירות משמעת יטופלו בהתאם להוראות נוהל מס' 08-01-01 "טיפול בעבירות משמעת".
"סעיף 1ב לחוקת העבודה קובע כדלהלן:

"בכל סעיף בחוקה, שבו צוין נוהל חברה או נוהל אמ"א, תחולנה הוראות הסעיף בהתאם ובכפוף להוראות ולסייגים שבאותו נוהל, כפי שישונה מעת לעת בהסכמה בין הנהלת החברה לבין הועד הארצי וירשם כהסכם קיבוצי".

סעיף 188 ב לחוקת העבודה קובע כי –

"העובד יפעל על פי הוראות המשמעת בהתאם לחוקה זו ולנוהלי החברה. על הפרת הוראות המשמעת יחולו הוראות נוהל החברה 08-01-01 - "טיפול בעבירות משמעת".

(ראה לעניין זה - ע"ע 1238/04 חב' החשמל לישראל בע"מ נ' יעקב קאסאפו ואח', ניתן ביום 1.9.04).

42. "נוהל טיפול בעבירות משמעת" הוא הדרך המוסכמת, אותה קבעו הצדדדים לטיפול בעבירות משמעת. הצדדים אינם רשאים לנקוט בדרך שונה מהמסוכם לבירור חשד לעבירות משמעתיות, ובחריגה מהנוהל המוסכם.

43. בענייננו, החברה סברה כי מעשיהם של מר X ומר X במהלך סופת השלגים אשר פקדה את ישראל במחצית חודש דצמבר 2013, הינם בגדר עבירת משמעת, ועל כן זימנה אותם לועדת בירור ומשמעת.

אף ממכתב המינוי לועדת המשמעת עולה כי לדעת החברה התנהלותם של מר X ומר X מקימה חשד לביצוע עבירות משמעת מסוג "אי ציות בשעת מילוי תפקיד להוראות הממונים"; ""הפרעת עבודה, שימוש באלימות, או הפרה אחרת של הסדר במקום העבודה או בשעת ביצוע העבודה (גם מחוץ לאתרי החברה בעת ביצוע תפקיד)"; "התנהגות בלתי אדיבה ובלתי הולמת כלפי עובדים, לקוחות וספקים", עבירות המנויות בסעיף 5 לנוהל.

44. מר איקא יכין בחקירתו בפנינו חזר על כך כי לטענת החברה מדובר בעבירת משמעת:

"ש. זה דבר מאוד מוזר. כאשר זימנתם אותנו לוועדת משמעת, נספח 8, בוא נסתכל על נספח 7 בוועדת משמעת, האם אסיפות ההסברה שקיימו X ויעקבי לטענתכם, הם עבירת משמעת?
ת. בוודאי. איזה שאלה. אתה רוצה לעשות כיו"ר וועד אסיפה או אסיפת הסברה אתה פונה ואתה מבקש, אתה אומר, אנחנו מכירים בזה, יעקב X יכול להגיד לך שאישרנו להם לעשות אסיפות הסברה. כהנהלה אנחנו לא יכולים לאשר אסיפות הסתה נגד המנכ"ל וחברת החשמל. "


45. גם הוועד הארצי , הביע את עמדתו, כי בהתאם למערכת ההסכמית הקיבוצית שחלה בחברת החשמל, את הטענות שהועלו כלפי מר X ומר X, ואף ההחלטה בדבר הצעדים בהם יש לנקוט או שלא, יש לברר במסגרת וועדת בירור ומשמעת בהתאם לנוהל טיפול בעבירות משמעת שקיים בחברה.

וכך העיד בפנינו מר צרפתי לעניין זה:

"לשאלתך, האם הסכמתי במכתב לקיום הליך שימוע לפני פיטורים, אני משיב שהסכמתי לטענותיו של איקא במכתב. אני נתתי לאיקא הסכמה לתהליכי משמעת כפי שהם בחברת חשמל והסכמתי בחומרת מה שקרה. הסכמתי להליכי משמעת כפי שהם בחברה.
לשאלתך, האם הליכים אלה הם על פי הנוהל, אני משיב שאני לא בקיא במספרים של הליכי המשמעת. הליכי המשמעת מתבצעים לפי נהלי החברה".

46. כאשר מדובר על עבירות בעלות אופי משמעתי, בודאי כשמועלית טענה לאי ציות להוראות הממונים, כבענייננו, יש לבררן על פי הדרך שנקבעה במערכת הסכמים בין הצדדים. החברה אינה רשאית לפעול כאוות נפשה ולהחליט, חרף העובדה כי מדובר בחשד לעבירות משמעת, לנקוט בהליך אחר, שאם לא כן, נמצאת היא מרוקנת מכל תוכן את נהלי החברה המוסכמים על הצדדים.

47. בס"ע (תל-אביב-יפו) 29489-06-10 אמי ששון נ חברת החשמל לישראל בע"מ מיום 22.8.13, קבע בית הדין:

"איננו מקבלות את טענת הנתבעת כי נוהל הטיפול בעבירות משמעת מאפשר למנהל מחלקה או מנהל כוח אדם לנקוט בצעדים משמעתיים ללא פנייה ל"ועדת בירור ומשמעת" פריטטית; נהפוך הוא - עולה מהנוהל כי שלוש רמות הטיפול המפורטות בו אינן חלופיות אלא מצטברות, וכי ככל שנדרש המשך טיפול בעבירת המשמעת עד כדי נקיטה באמצעי משמעת - יש הכרח להמשיך ולהעלות את רמת הטיפול עד "ועדת בירור ומשמעת" פריטטית."

48. בע"ע 11594-05-10 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ארגון עובדי חברת החשמל – מרחב צפון, 02/10/2011 קבע בית הדין הארצי לעניין החובה לפעול על פי נוהל המשמעת ככל שמדובר בחשד לעבירות משמעתיות:

"... בחינת מכלול נסיבות המקרה מובילות אותי למסקנה כי החברה לא הייתה רשאית לפעול כפי שפעלה בעניינו של המשיב. גם אם פעולתה של ועדת הביקורת לא בוצעה מכוח נוהל משמעתי כלשהו, מסקנותיה והשלכותיהן בעניינו של המשיב הינן בעלות אופי משמעתי, אשר ראוי היה להתברר במסגרת נוהל המשמעת, אשר נחתם בין החברה לבין נציגות העובדים. לא שוכנעתי כי הייתה הצדקה במקרה זה לחרוג מהוראותיו של אותו נוהל, ולנקוט כלפי המשיב בדרך של "בירור ניהולי".
על פי טענת החברה, ועדת הביקורת מצאה שלל כשלים ניהוליים בתפקודו של המשיב, כאשר הוא נכשל באופן ניהול הכפופים לו, כשל בפיקוח על עבודת קבלן הניקיון, לא אכף את חוזה ההתקשרות עם הקבלן וכשל במינוי מפקחים ופיקוח על עבודתם. כפי שצוין לעיל, סעיף 5.6 לנוהל המשמעת מגדיר "אי מילוי תפקיד כנדרש או התחמקות ממילויו" כעבירת משמעת, עליה חל הנוהל. אין בידי לקבל את פרשנות החברה, לפיה ההגדרה האמורה אינה בגדר "אי מילוי תפקיד כנדרש" העולה לכדי עבירת משמעת. אמנם, ההגדרה מנוסחת באופן רחב, וניתן להגדיר קשת רחבה של התנהגויות אשר עשויות להיכנס להגדרה, אולם זהו נוסחו של הנוהל עליו חתומה החברה והיא מחויבת לנהוג על פיו. וכאן אדגיש כי אין אני סבורה כחברי השופט עמירם רבינוביץ כי כדי להיכנס להליך המשמעתי חייבת להיות כוונת מכוון מצד העובד כלפי הממונים עליו. לא שוכנעתי מטענות החברה כי הכשלים הספציפיים המיוחסים למשיב חורגים מגבולות החשד לעבירת משמעת והינם כשלים ניהוליים בלבד. פרשנות זו של החברה מצמצמת עד מאוד את תחולתו של נוהל המשמעת, ובמסגרת יחסי עבודה יש ליתן את הדעת להסכמים ולהסדרים הקיבוציים שנכרתו בין המעסיק לבין נציגות העובדים. בבחינתה של המדיניות המשפטית הרצויה, ובשים לב לחובה לנהוג בהגינות, תום לב וסבירות ביחסי העבודה, מן הראוי בנסיבות הנדונות בפנינו לפנות לדרך המוסכמת במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים ואין להתיר לחברה לנקוט בצעדים חד צדדיים ללא ידיעתו או מעורבותו של ארגון העובדים ובניגוד להסכמים חתומים.

16. כמו כן, בחינת אופיה ומשמעותה של ההחלטה שהתקבלה בעניינו של המשיב מגלה כי עיקרה נושא אופי של סנקציה משמעתית, ואין מדובר בצעד ניהולי המקובל במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. בהחלטתה, החברה פגעה וצמצמה את סמכויותיו המקוריות של המשיב. אמנם, פגיעה בסמכויות של עובד אינה מופיעה באופן מפורש כאחד העונשים שניתן להשית על עובד לפי נוהל המשמעת, אולם אין בכך כדי לאיין את האופי הענישתי של ההחלטה ומשמעויותיה כלפי המשיב ותפקודו בעבודה בתפקידו הבכיר.
בנוסף, אין בידי לקבל את ניתוחה של החברה בעניין "מרכז הכובד" של מעשיו של המשיב. אמנם, יש בטענות החברה בדבר המעשים אשר היא מייחסת למשיב משום חשד שעלול להתפרש ככשלים באופן הניהול, אך לאור ההגדרה המופיעה בנוהל המשמעת, אין מנוס מהמסקנה כי המעשים המיוחסים לו נכללים בגדר עבירת משמעת לפי הנוהל, ובדרך זו היה על החברה לנקוט."

49. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים בענייננו, כאשר החשדות כנגד מר X וX הוגדרו ע"י החברה באופן ברור וחד משמעי כעבירות משמעת שנעשו בניגוד לנוהל, וחרף האמור זומנו מר X ומר X לשימוע בפני פיטורים. ויודגש, כי העילות בגינן זומן מר X לשימוע זהות לחלוטין לעילות בגינן הוקמה ועדת המשמעת בעניינו.

50. גם בס"ע (חיפה) 14292-04-12 מיכאל דהן נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פסק דין מיום 13.11.12 , כב' השופט אסף הראל), עמד בית הדין על ההכרח שבקיומם של ההליכים המשמעתיים בהתאם לנוהל הקיים והמוסכם על הצדדים. באותו מקרה נדון עניינו של עובד אשר ננקטו נגדו צעדי ענישה משמעתיים מבלי שהחלטה לגביהם התקבלה על ידי ועדת משמעת וזאת בשל העובדה שהעובדים עיכבו את תחילת פעילותה של הועדה שהוקמה. חברת החשמל טענה כי יש מקום לסלק את התביעה על הסף מהטעם שלא מוצה מנגנון יישוב הסכסוכים הפנימי הקבוע בסעיפים 222-223 לחוקת העבודה.
בפסק הדין נקבע:

" לאחר שנתנו את דעתנו לכלל טענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי יש לקבל את טענתה המקדמית של החברה ולהורות על סילוק התובענה על הסף על מנת לאפשר למצות את מנגנון יישוב המחלוקות הקבוע בסעיפים 222-223 לחוקת העבודה...
אין עוררין כי המחלוקת שבפנינו כלל לא הובאה להכרעה במסגרת מנגנון יישוב מחלוקות זה...
במקום לעשות שימוש במנגנון זה - שהצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים חפצו בו וקבעו אותו בחוקת העבודה - נעשה על ידי ועד מרחב צפון והועד הארצי "קיצור דרך" באמצעות הבאת המחלוקת ישר לפתחו של בית הדין. זאת אין לאפשר, שכן בכך חותרים שני הועדים תחת הסכמות הצדדים ליחסים הקיבוציים. כאשר צדדים אלה קובעים בהסכם ביניהם מנגנון ליישוב מחלוקות - יתן בית הדין תוקף למנגנון זה ולא יאפשר איונו (בר"ע (ארצי) 5/99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - עירית דימונה, פסקאות 37-38 (טרם פורסם, 13.5.99)). לא הובאו בפנינו טעמים כלשהם לסטות מההסכמה האמורה של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים. כך, למשל, אין טענה כי נעשה נסיון על ידי הועד הארצי ליישב את המחלוקת בדרך המותווית בחוקת העבודה וכי הדבר נכשל עקב אי שיתוף פעולה מצידה של החברה."

51. בענייננו, קיום נוהל המשמעת הינו בבחינת כורח המתחייב מהעובדה שהאירועים, לגרסת החברה, נופלים בגדר הגדרת "עבירת משמעת" על פי נוהל זה.

52. לא זו בלבד אלא שלכאורה יש ממש בטענות המבקשים, כי בהליך של שימוע בכתב כפי שקבעה החברה, לעומת קיום הליך משמעתי, לא מתאפשרת למר X ולמר X הזכות לקבל לידיהם ראיות, להביא ראיות מזימות ולחקור עדים כפי שמתאפשר בהליך של בירור ומשמעת בהתאם לנוהל טיפול בעבירות משמעת החל והמחייב בחברה.

זאת ועוד, בהעמדה לשימוע בפני פיטורים לא קיים מדרג הענשים כפי שמופיע בנוהל המשמעת, ואף בכך יש לכאורה משום פגיעה אפשרית אל מול הבירור המשמעתי.

53. הסיבה היחידה בגינה מבקשת החברה "לדלג" על הליכי המשמעת כמתחייב בנוהל ולזמן את מר X ומר X לשימוע בפני פיטורים הינה טענתה כי ההליך המשמעתי סוכל ע"י המהנדסים ובראשם מר X ומר X.

תמוהה בעינינו טענת החברה כי לא ניתן לקיים את הבירור המשמעתי ולפיכך ניתן לפנות להליך שימוע.
חזקה על החברה כי תוכל לנקוט באמצעים המתאימים אשר יאפשרו כינוסה וקיומה של הועדה ללא הפרעות, באופן ישיר או הרתעתי.
מתקשים אנו לקבל העמדה כי מעשי בריונות, כפי שנטען ע"י החברה, יגרמו ויביאו לחריגה מההסכמות הקיבוציות ונקיטה בהליכים שלא לפי הנהלים הקיימים בחברה.

54. למעלה מן הצורך, הרי שטענת החברה כי ועד העובדים נתן הסכמתו לחריגה מההליך המשמעתי ונקיטת הליכי שימוע לפני פיטורים נסתרה לכאורה מתוך עדותו של מר צרפתי ומתוך עמדת המשיבים 2-3.

מר צרפתי הודה בחקירתו כי:

"לשאלתך, המכתב הוא דעתי האישית על המצב. "

בהבהרה ששלחו המשיבים 2-3 לבית הדין צויין מפורשות כי המשיב 2 תמך באופן אישי בהליך אולם העניין לא הובא להכרעת ארגון העובדים.

מכאן, שלא ניתנה הסכמת הועד הארצי לויתור על ההליך המשמעתי ולקיום הליך שימוע במקומו.

55. כאמור, במסגרת בקשתם, מבקשים המבקשים כי בית הדין יורה גם על מניעת קיומו של הליך משמעתי כנגד מר X ומר X שכן, המניע להליך הינו התנכלות לשניים על רקע פעילותם הארגונית ומאחר ועבירות המשמעת המיוחסות להן נעשו במסגרת פעילותם בארגון העובדים.

56. על חשיבותה של זכות ההתארגנות עמד בית הדין בעניין דלק (דב"ע 98 /10-4 דלק נ' הסתדרות העובדים הכללית פד"ע לג 337), שם נקבע:

"זכות ההתאגדות הינה זכות יסוד הכוללת בתוכה את החופש להתארגן בארגון עובדים. עמד על כך בית המשפט העליון:

'הזכות להתאגד היא אחת מחרויות האדם... היא מעוגנת עמוק ומוגנת היטב בהלכה... כך בדרך כלל, וכך גם הזכות להתאגד בארגון עובדים... הזכות להתאגד בארגון עובדים זכתה להכרה באמנות בין-לאומיות...'..."

57. בעס"ק 28/07 איגוד עובדי הדפוס התקשורת והאומנים נ' ידיעות אחרות בע"מ (פס"ד מיום 13.1.08) סיכם כב' הנשיא אדלר את סוגיית מעמדה של זכות ההתארגנות כזכות חוקתית :

"בשורת פסקי דין שיצאו מלפני בית דין זה, נקבע ביצור מעמדה של זכות ההתאגדות, כזכות יסוד בעלת תוקף חוקתי. בשנת 2001 עוגנה ההגנה על חופש ההתאגדות גם במסגרת סעיף 33י(א) לחוק הסכמים קיבוציים [9]האוסר על מעסיק לפטר עובד, להרע את תנאי עבודתו, או להימנע מקבלת אדם לעבודה, בין היתר, בשל חברותו או פעילותו בארגון עובדים. במסגרת סעיף 33יד' לחוק, הוסיף המחוקק וקבע סנקציה פלילית על מעסיק המפטר עובד בשל חברותו בארגון עובדים או בועד עובדים".

58. סעיף 33 ח' לחוק ההסכמים הקיבוציים קובע כי:

"לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובהתארגנות עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם".

סעיף 33 י' לחוק הסכמים קיבוציים - 1957 קובע איסור פגיעה בעובד בעקבות חברות או פעילות בועד עובדים או בארגון עובדים:

"(א) מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:

(1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים;
(2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
(3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;
(4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יו"ר ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;
(5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.

(ב) בסעיף זה, תנאי עבודה – לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה".

59. "בית הדין הארצי קבע בשורה של פסקי דין, כי בבואו להתחקות אחר נקודת האיזון הנכונה שבין זכות ההתארגנות לבין זכות הקניין של המעביד, עליו להניח נגד עיניו את ההלכה, כי גוברות זכויות השיוויון וההתארגנות וכי המעסיק אינו רשאי לממש את זכויות הקניין שלו כאשר התוצאה תהיה פגיעה חמורה בהתארגנות עובדיו או בחיסולה.

תפקידו של בית הדין לפרוס את הגנתו על עובדים כאשר מתעורר החשש כי מעביד פוגע בהם במטרה לפגוע בהתארגנות עובדיו."

(ר' ס"ק(ב"ש) 10-01-37371 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' פאלאס תעשיות (פי.איי) בע"מ , מיום 05/09/2010.

60. "כפי שקובעות הוראות החוק וההלכה הפסוקה, ההגנה הניתנת לעובד בכל הנוגע לפעילותו או חברותו בוועד עובדים או בארגון עובדים היא מפני פגיעה בהעסקתו או בתנאיה בשל חברותו או פעילותו בוועד העובדים. בכך, אין להעניק לעובד "חסינות" מפני פיטורים מטעמים ענייניים ככל שהמעסיק יוכיח כי אלה אינם קשורים לפעילותו בארגון או בוועד העובדים.

אלא, שמציאות חיי העבודה מלמדת, כי במקרים רבים יפעל המעסיק לסיכול ההתארגנות, בעיקר בשלביה הראשונים, בדרך של פיטורי הפעילים, במקרים רבים, תוך הסוואת הסיבות האמיתיות לפיטורים. מטעם זה, קבעה הפסיקה היפוך נטל שכנוע במקרה של טענה לפיטורים על רקע התארגנות או פעילות בוועד עובדים. "

עס"ק 24/10 הוט טלקום בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית ואח' (להלן: פסק דין הוט).

61. היפוך הנטל אינו חל רק במקרה של טענה לפיטורים, אלא בכל מקרה בו קיים חשש לפגיעה בהעסקתו של עובד או בתנאיה בשל חברותו או פעילותו בוועד עובדים.

(ר' ס"ק(ב"ש) 10-01-37371 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' פאלאס תעשיות (פי.איי) בע"מ לעיל).

62. מהחומר שבפנינו עולה לכאורה, כי הזימון לועדת המשמעת נבע משני אירועים בהם לטענת החברה הפרו מר X ומר X את המשמעת.

האחד, קיום השתלמות המהנדסים באילת ואיום על העובדים שלא יבטלו השתתפותם חרף הוראת המנכ"ל לביטול כל ההשתלמויות בחברה, והשני, קיום אסיפת עובדים בניגוד להוראת המנכ"ל שלא לקיים אסיפות עובדים בשל מצב החירום בו מצויה החברה בעקבות הסערה, והשמעת אמירות בוטות ומפורשות כנגד מנכ"ל החברה בהקשר זה.

63. המבקשים לא פנו לבית הדין עם קבלת הזימון לועדת המשמעת בטענה כי הזימון לועדה מהווה התנכלות על רקע פעילותם הארגונית.
מר X ומר X התייצבו לישיבת הועדה, אף שזו לא התקיימה בסופו של דבר. הטענה הועלתה למעשה לראשונה על ידי המבקשים בפנייתם זו לבית הדין, לאחר קבלת הזימון לשימוע, והדבר אומר דרשני.

64. לא שוכנענו ברמה הלכאורית הנדרשת כי זימונם של מר X ומר X להליכי בירור ומשמעת בגין הפרת הוראת המנכ"ל בנושא קיום ההשתלמויות באה על רקע התנכלות לפעילותם הארגונית.

65. כאמור, פעילותם כחברי ויו"ר הועד אינה משמשת מסך מגן בפני הליכי בירור משמעתיים ככל שמועלה חשד שהפרו הוראות ועברו עבירה משמעתית.
(ר' לעניין נקיטת הליכי משמעת כנגד חברי ועד עובדים עש"מ 1/86 יחזקאל קוקה נ' יו"ר רשות השידור מיום 28.5.86)

כמובן שאין באמור כדי לחסום דרכם של מר X ומר X מלהעלות כל טענה בפני ועדת הבירור והמשמעת.

66. עוד לא שוכנענו ברמה הנדרשת בשלב זה, כי קיימת הצדקה להתערבותנו במניעת זימון לועדת הבירור והמשמעת בנוגע להתבטאויות בוטות כנגד הנהלת החברה, ככל שהיו כאלה.

67. יחד עם זאת, החברה לא הרימה הנטל לשכנענו לכאורה כי הזימון להליך הבירור והמשמעת בנוגע לכינוס אסיפת עובדים ביום 23.12.13 אינו בא על רקע רצון לפגוע בהתארגנות העובדים.

בהנחית המנכ"ל מיום 18.12.13 נאסר על קיום אסיפות עובדים נוכח מצב החרום בו מצויה החברה בעקבות הסערה. לא יכול להיות חולק כי בהנחייה יש משום פגיעה בזכות ההתארגנות.

לא הוכח בפנינו לכאורה מה היה מצב החירום נכון למועד הוצאת ההנחייה, בחלוף מספר ימים מהסערה ואשר יכול שיש בו כדי להצדיק הנחייה שכזו.
זאת ועוד, בהנחייה לא נקבע מועד לסיומה, אלא צויין כי היא בתוקף "עד להודעה חדשה ועד בכלל".

לא הוכח ולו בראשית ראיה עד מתי, לשיטת החברה, היה קיים מצב החירום לטענתה, והאם ביום קיום האסיפה, 23.12.13, עדיין שרר מצב החירום.
למעשה לא הוצגה כל הוראה המבטלת את האיסור, עד היום.

אשר על כן, וככל שיחזרו הצדדים לקיום ההליך לפי נוהל המשמעת, הרי שבשלב זה יעוכב הבירור בנוגע לכינוס אסיפת המהנדסים ביום 23.12.13, עד להחלטה סופית בהליך העיקרי.

סיכום

68. זימון המשיבים 4 ו-5, מר X ומר X לשימוע בכתב לפני פיטורים, מעוכב עד להחלטה בהליך העיקרי.
בית הדין אינו מוצא מקום לעכב כינוס ועדת בירור משמעתי ככל שיבקשו הצדדים לחזור להליך זה, למעט לעניין הבירור בנוגע לעצם כינוס אסיפת העובדים ביום 23.12.13, אשר יעוכב עד להחלטה סופית במסגרת ההליך העיקרי.

69. כמקובל בהליכי סכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הזכות לחשמל

  2. חשמל כשר לשבת

  3. חבלה במונה חשמל

  4. פגיעה בכבל חשמל

  5. שיבוש מונה חשמל

  6. פגיעה בעמוד חשמל

  7. התנגשות בעמוד חשמל

  8. תביעת מונה חברת החשמל

  9. תאונת עבודה - מכת חשמל

  10. שימוש בלתי חוקי בחשמל

  11. השעיית עובד בחברת חשמל

  12. ביטול החלטה לנתק חשמל

  13. נזקים בגלל ניתוק חשמל - פיצויים

  14. ? תאונה עם מסור חשמלי – פיצויים

  15. נזקי חקלאות בגלל הפסקת חשמל

  16. תביעה בגין עבודות חשמל בבית

  17. נזקים חקלאיים עקב זרם חשמלי

  18. העמדה לדין של עובד חברת חשמל

  19. חוב שוכר לעירייה ולחברת חשמל

  20. חוב רטרואקטיבי על חשבון חשמל

  21. הפחתת צריכת חשמל - תאורת רחוב

  22. פיצוי על הפסקות חשמל ללא התראה

  23. ניתוק חשמל למסעדה בשל עבירות בניה

  24. פיצוי מחברת החשמל - נחשולי מתח

  25. נזק למכשירי חשמל עקב הפסקת חשמל

  26. ביטול קניית מכשיר חשמלי עקב תקלות

  27. התנגדות להצבת עמודי חשמל במקרקעין

  28. תביעה לתשלום על עבודות חשמל במשרד

  29. תביעה כספית בגין צריכת חשמל שלא כדין

  30. עתירת חשמלאי לשלם לו שכר עבודה בחנות

  31. טענת פלישת חברת החשמל לנחלה וגזילת שטח

  32. התנגדות לבניית עמוד חשמל עם שנאי במושב

  33. ניתוק חשמל לנכס בשל עבירות בניה (טופס 5)

  34. ביטול עסקת קניית מכשיר חשמלי דרך אתר "יד 2"

  35. חברת החשמל ביקשה לנתק חשמל בטענה שחיבל במונה

  36. תביעה לתשלום שכר טרחה על עבודות חשמל שלא שולם

  37. בניית של חדר טרנספורמציה על פי דרישת חברת החשמל

  38. תביעה לתשלום שכרם בגין עבודות חשמל עבור מועצה מקומית

  39. עובד של חברת החשמל שלא הצהיר לפני לתחילת על קרבת משפחה

  40. הקמת מתקן שידור על גבי עמוד חשמל קיים והצבת ציוד נלווה

  41. מנוף פגע בכבל חשמל שנפל ופגע ברכב חונה (תביעת פיצויים)

  42. ערר על התקנת מערכת פוטו-וולטאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית

  43. ניסיון התנכלות לנציגות המהנדסים בחברת החשמל בשל פעילותם הארגונית

  44. ערר ליתן אישור לחיבור חשמל מים וטלפון (טופס 4) למבנה מגורים חד משפחתי

  45. תאונת עבודה על מכונה לגריסת צינורות פלסטיק המונעת באמצעות מנוע חשמלי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון